המכון לבטיחות במשפט הפלילי | Institute for Safety in the Criminal Justice System

INSTITUTE FOR SAFETY IN THE CRIMINAL JUSTICE SYSTEM
הרשעת חפים מפשע היא העוול הגדול ביותר שמדינה ליברלית גורמת לאזרחיה באופן שיטתי. המכון לבטיחות במשפט הפלילי פועל להקטנת סכנה זו באופן שיטתי, תוך יצירת מנגנונים של בטיחות מפני הרשעות-שווא. בנוסף למניעת הרשעת חפים מפשע, המכון פועל לשיפור מערכת המשפט במטרה להפוך אותה ליעילה ולמדויקת יותר באכיפת החוק הפלילי.

רקע

 

הרשעת חף-מפשע מול התרסקות מטוס קרב

בעקבות מחקרים חדשים שנעשו בעולם, חלקם מבוססים על השוואות גנטיות בין דגימות ד.נ.א. של אסירים הזועקים לחפותם לבין דגימות ד.נ.א. שנשמרו מזירות הפשע, מתברר ששיעור ההרשעות של חפים משפע אינו שבר אחוז כפי שטעו לחשוב בעבר, אלא מדובר בכ-5% באשר לעבירות החמורות ביותר (רצח, אונס) עם העונשים החמורים ביותר (מאסר עולם, ובארה"ב גם מוות). באשר לעבירות פחות חמורות נזהרים עוד פחות ומדובר כפי הנראה בכ-10%; ובאשר לעסקות-הטיעון, שבהן מוותרים על הוכחת האשמה, השיעור וודאי גבוה יותר. פרויקט החפות האמריקני (The Innocence Project[1]) חשף רק את קצה הקרחון ועדיין הרשעת חף-מפשע בדרך-כלל לא תתגלה לעולם. האומנם מדובר בגזירת גורל? בשל העובדה שבעבר טעו לחשוב שכמעט אין הרשעות-שווא, לא פותחו מנגנוני בטיחות. משום שאין לנו "נייר-לקמוס" שבאמצעותו ניתן לבדוק אם הרשעה היא נכונה, גם אין לנו "פידבק"; אין משוב שבאמצעותו נוכל לבדוק אם המערכת משתפרת. לכן צריך להשתדל ללמוד מתחומים אחרים שיטות בטיחותיות.

בתחומים אחרים של חיינו, כגון תעופה, תחבורה והנדסה, שבהן התאונות גלויות, פותחו שיטות בטיחות משוכללות. כך, למשל, בתחום התעופה הצבאית נזנחה כבר בעקבות מלחמת העולם השנייה שיטת הבטיחות המיושנת Fly-Fix-Fly (מטוס היה טס עד להתגלות תקלה מסוימת, לעתים בדרך של התרסקות, כל המטוסים מאותו סוג קורקעו, התקלה תוקנה והמטוסים שבו לטוס. עד לתאונה הבאה... וחוזר חלילה) ועברו לשיטות בטיחות מודרניות שמתכונתן Identify-Analyze-Control ושמטרתן First Time Safe. בשיטות הבטיחות המודרניות חוקרים לא רק תאונות, אלא גם תקריות (incidents). תקרית היא מצב של כמעט-תאונה. כדי לחקור כראוי כל תקרית, קיימת חובת דיווח – לא רק על תאונות (אותן בתחומים אחרים הרי רואים בעיניים) אלא גם על תקריות. במשפט הפלילי אפילו התאונות (הרשעות של חפים מפשע) לא נחקרות כראוי ואין כל חובה לדווח על תקריות. ישנם, כמובן, סוגים אחרים של תאונות במשפט הפלילי מלבד הרשעות שווא, כגון מעצר שווא, חקירה אגרסיבית או חיפוש משפיל, הגורמים גם הם לפגיעה משמעותית בחשוד. אולם באופן כללי, הרשעה מוטעית היא התאונה המשמעותית ביותר בכך שהיא גורמת לנזק הגדול ביותר.

טעות מקובלת היא לחשוב שכדי לצמצם את מספר ההרשעות המוטעות, הכרחי להגדיל את מספר הזיכויים המוטעים, כביכול מדובר במשחק-סכום-אפס. חלק ניכר מההרשעות המוטעות נוצרות בשל ראיות לא מדויקות. אם משפרים את הדיוק של ראייה מסוימת, לא רק מספר הרשעות-השווא יקטן, אלא גם מספר המקרים שבהם האשם האמתי חומק מעונש יקטן:win-win situation . חלק מהרשעות-השווא נוצרות בשל פרוצדורות לא-בטיחותיות. הפרוצדורה המרכזית הלא-בטיחותית, או, למעשה, האנטי-בטיחותית, היא תעשיית עסקות-הטיעון. מכיוון שלא מבררים באופן רציני האם הנאשם אכן עבר את העבירה, אין ספק שלצד הרשעת אשמים רבים, אנו מרשיעים גם לא מעט חפים-מפשע. בניתוח בטיחותי, התעשייה הקיימת של עסקות-הטיעון איננה מתקבלת על הדעת. צריך גם ליצור מנגנונים שינטרלו את הקונספציה המוטעית של אשמת-החשוד, שבהשפעתה מניחים שהחשוד אשם ומחפשים ראיות להוכחת התזה. האמריקנים מכנים זאת Tunnel Vision; ראיית מנהרה – כמו הסוס שצועד ורואה רק דרך אחת כי עיניו מוסתרות כלפי הצדדים. כך לא מחפשים ראיות מזכות ולא מחפשים חשודים נוספים. וכפי שלימדנו הפילוסוף של המדע קארל פופר, כשמחפשים רק אישוש לתיאוריה – גם אם היא לא נכונה – מוצאים את האישוש המבוקש. הקונספציה של אשמת החשוד רווחת בקרב חוקרי משטרה, לעתים גם בקרב תובעים ולעתים גם בקרב השופטים. היא מזינה גורמים רבים להרשעת חפים-מפשע – גם מתחום הראיות וגם מתחום הפרוצדורה. חובתנו המוסרית כחברה היא לעשות מאמץ רציני להקטנת שיעור הרשעות-השווא ולפתח בטיחות במשפט הפלילי, שהרי אין עוול גדול יותר שגורמת מדינה ליברלית לפרט באופן שיטתי. יש גם הצדקה כלכלית להשקעת משאבים בפיתוח הבטיחות, משום שנזקי ההרשעות של חפים-מפשע הם עצומים. בארצות-הברית נפסקו פיצויים של מיליון דולר לכל שנה של מאסר-שווא. אם נבסס את התחשיב הישראלי בצניעות על מיליון שקלים ועל הערכה שלפיה 5% מהאסירים הם חפים-מפשע – כלומר כ-750 אסירים - יתקבל סכום נזק של כשבע מאות וחמישים מיליון שקלים מדי שנה. אומנם המדינה לא משלמת על הנזק הזה כי רובו נסתר, אך זה לא אומר שהנזק לא קיים. אם נקדיש רק 1% מאומדן נזק זה לפיתוח בטיחות, נקבל תקציב נאה של שבעה וחצי מיליוני שקלים בשנה. כמה אנו משקיעים בבטיחות כיום? בערך אפס, בין היתר משום שהמושג "בטיחות מפני הרשעות-שווא" עדיין לא מוכר. ניתן והכרחי ליצור גם במערכת המשפט הפלילי מנגנוני בטיחות מפני הרשעת חפים מפשע. בשנים האחרונות החלה להתפתח ספרות תיאורטית בנושאים אלה.[2] כך, למשל, נעשה לאחרונה ניסיון להחיל על הודאות[3], על עסקות-טיעון[4] ועל מסדרי זיהוי[5] את מודל הבטיחות המתקדם שפיתחה Prof. Nancy Leveson[6] (מ- MIT, יועצת הבטיחות של NASA) המכונה STAMP (System Theoretic Accidents Model and Processes); מודל המתאים לא רק למערכות טכנולוגיות, אלא גם למערכות המבוססות על החלטות אנוש. כדי ליצור שינוי יסודי, צריך להקים מכון לאומי לבטיחות במשפט הפלילי, בדומה למנהל התרופות והמזון האמריקני (ה-FDA). למאמר אקדמי שבו מפורטות דרכי פעולה אפשריות של מכון כזה ראו:
(פרק Safe Convictions, 30 Criminal Law Forum 375 (2019).  II): Safe

יש ליצור חינוך ואימון של כל אנשי מערכת אכיפת החוק, כדי ליצור יש-מאין תרבות של בטיחות. נדרש תהליך אינסופי של הצבת יעדי בטיחות, עמידה בהם, והצבת יעדים גבוהים יותר:

  
 
 
 
 
 
בתחומים אחרים של חיינו פותחו שיטות בטיחות מתקדמות מאוד. הגיע הזמן שנלמד מהם. יש לנו הרבה מאוד מה ללמוד.
[2] ספרים:
בועז סנג'רו, הרשעת חפים מפשע בישראל ובעולם: גורמים ופתרונות (2014);
Boaz Sangero, Safety from False Convictions (2016);
מאמרים:
Mordechai Halpert & Boaz Sangero, From a Plane Crash to the Conviction of an Innocent Person: Why Forensic Science Evidence Should Be Inadmissible Unless It Has Been Developed as a Safety-Critical System, 32 Hamline L. Rev. 65, (2009);
James M. Doyle, Learning from Error in American Criminal Justice, 100 J. Crim. L. & Criminology 109 (2010);
Boaz Sangero & Mordechai Halpert, A Safety Doctrine for the Criminal Justice System, Mich. St. L. Rev. 1293 (2012);
מרדכי הלפרט ובועז סנג'רו, לקראת בטיחות המשפט הפלילי, עיוני משפט ל"ו, 363 -416 (תשע"ג);
James M. Doyle, An Etiology of Wrongful Convictions: Error, Safety, and Forward-Looking Accountability in Criminal Justice, in M. Zalman & J. Carrano (Eds,), Wrongful Conviction and Criminal Justice Reform: Making Justice 56 (2013);
James M. Doyle, Learning from Error in the Criminal Justice System: Sentinel Event Reviews, in National Institute of Justice, Mending Justice: Sentinel Event Reviews (special report, 2014);
Boaz Sangero, Safety from False Confessions, 54(1) Crim. L. Bull. 25 (2018);
Boaz Sangero, Safety from Plea-Bargains' Hazards, 38 Pace L. Rev. 301 (2018);
Boaz Sangero, Safety from Flawed Forensic Sciences Evidence, 34 Ga. St. U. L. Rev. 1129 (2018);
Boaz Sangero, Safety in Post-Conviction Proceedings, 51 The John Marshall Law Review 773 (2018);
Rinat Kitai-Sangero, Changing the Paradigm of Models to Safety and Hazards, 55 Crim. L. Bull. 50 (2019);
James M. Doyle, Essay: A 'Safety Model' Perspective Can Aid Diagnosis, Prevention, and Restoration after Criminal Justice Harms, 59Santa Clara L. Rev. 107 (2019);
Boaz Sangero, Safe Convictions, 30 Criminal Law Forum 375 (2019);
Boaz Sangero,Applying the STAMP Safety Model to Prevent False Convictions Based on Eyewitness Misidentifications, 83 Albany Law Review 931 (2020).
[3] Boaz Sangero, Safety from False Confessions, 54(1) Criminal Law Bulletin 25-63 (2018)
[4] Boaz Sangero, Safety from Plea-Bargains' Hazards, 38 Pace Law Review 31 (2018).
[5] Boaz Sangero,Applying the STAMP Safety Model to Prevent False Convictions Based on Eyewitness Misidentifications (forthcoming 2020, Albany Law Review).
[6] Nancy Leveson, Engineering a Safer World: Systems Thinking Applied to Safety  (2011)

מטרות המכון

  1. פיתוח בטיחות מפני הרשעת חפים מפשע בישראל.
  2. היעד הוא הפיכת המכון למכון לאומי לבטיחות במשפט הפלילי (עם סמכויות לכפות שיטות עבודה בטיחותיות).
  3. פיתוח שיטות עבודה בטיחותיות והצעתן לכל המשתתפים במערכת המשפט הפלילי: חוקרי משטרה, מומחים, תובעים, סניגורים ושופטים.
  4. הקמת צוות בטיחות (שיפעל באופן מתמיד) להפקת לקחים ולשיפור מערכת המשפט הפלילי ללא הטלת אשמה.
    בשלב הראשון מוקם צוות בטיחות שיתכנס באופן קבוע פעם בחודש במכללה האקדמית גליל מערבי, ויכלול נציגים של כל בעלי התפקידים המשתתפים בהליך הפלילי: מהפרקליטות; מהסניגוריה הציבורית; מלשכת עורכי-הדין; מהמשטרה; מקרב השופטים; מקרב המומחים למדע פורנזי; מהאקדמיה (מייסדי המכון); ומומחים לבטיחות.
    צוות זה ידון במקרים של "תאונה" או תקרית (כמעט-תאונה) באופן אנונימי וללא הטלת אחריות, בניסיון לנתח את הגורמים לכשל ובניסיון לפתח שיטות בטיחותיות שתמנענה את הכשלים הבאים.
    הצוות יבצע תחקירים בפתיחות, כמקובל בתחומים אחרים, כגון בחיל-האוויר.
    המכון יפרסם את המלצות הצוות, מבלי לחשוף את פרטי האנשים המעורבים בתיקים המסוימים. מקור השראה לצוות זה ישמש מודל שפועל בשנים האחרונות בארצות-הברית בחסות ממשלתית-פדראלית.[1] מרכז צוות זה, Adv. James Doyle, יוכל לייעץ לנו בשלבים הראשונים.[2]
  5. פיתוח התיאוריה הכללית של בטיחות מפני הרשעת חפים מפשע.
[1] U.S. Department of Justice , Office of Justice Programs, National Institute of Justice, Mending Justice: Sentinel Event Reviews (2014):
[2] למאמריו בנושא ראו לעיל הערה 2. מאמר שבו הוא מתאר את אופן הפעולה של הוועדה מופיע בדוח הנ"ל בהערה 7, וכותרתו:
Learning From Error in the Criminal Justice System: Sentinel Event Reviews.
 

דרכי פעולה

  1. בשלב הראשון הוקם המכון לבטיחות במשפט הפלילי בחסות האקדמית של המכללה האקדמית גליל מערבי. בעתיד השאיפה היא שיהפוך למכון לאומי.
  2. הפרויקט הראשון שהמכון מקדם הוא הקמת צוות בטיחות (שיפעל באופן מתמיד) להפקת לקחים ולשיפור מערכת המשפט הפלילי ללא הטלת אשמה, בהשתתפות כל "השחקנים":  אנשי אקדמיה (מייסדי המכון), נציגים של הסניגוריה הציבורית; הפרקליטות; השופטים; לשכת עורכי-הדין; המשטרה; מומחים למדע פורנזי; ומומחים לבטיחות.
    פירוט נוסף בסעיף ב.4 שלעיל.
  3. בהמשך ייזום המכון מחקרים שונים, משפטיים, סטטיסטיים, כלכליים, מדעיים ועוד.
  4. במסגרת המכון תוקם קליניקת בטיחות מפני הרשעות-שווא, שבמסגרתה ילמדו ויעבדו סטודנטים בשאיפה לקדם את הנושא.
  5. המכון יציע השתלמויות למכון להשתלמות שופטים, לפרקליטות, לסניגוריה הציבורית וללשכת עורכי-הדין.
  6. מייסדי המכון הם:
    ד"ר חגית תורג'מן (ראשת החוג לקרימינולוגיה באקדמית גליל מערבי) HagitT@wgalil.ac.il

כתבות וראיונות

 

  • ביקורת מערכת המשפט הפלילי
  • קשר ההשתקה: מ"מאנייכ" למציאות, ישראל היום 9.9.20.
  • ממיניאפוליס לירושלים (משטרת ישראל, תורידי את הרגל מהצוואר) הארץ 28.7.20.
  • אלימות משטרתית לא תיעצר בלי רפורמה מקיפה, ישראל היום 13.7.20.
  • ביקורת מערכת המשפט הפלילי – ראיון בתכניתה של לוסי אהריש 1.7.20 בערוץ דמוקרטtv.
  • הקלות הבלתי נסבלת של ההרשעה,  ישראל היום 22.4.20.
  • ראיון רדיו על הצורך במכון ממשלתי לבטיחות מפני הרשעות-שווא , יומן השבוע" עם רון נשיאל, רשת ב', 27.10.18, החל מדקה 39.
  • ראיון רדיו על התכחשות מערכת המשפט הפלילי לטעויותיה, " רדיו ללא הפסקה" 103FM 4.7.18.
  • ראיון על הקמת הוועדה לצמצום תופעת ההרשעות של חפים מפשע – "סדר יום", קרן נויבך, רשת ב', 30.5.18, החל מדקה 1:18.
  •  
     

    פרסומים אקדמיים

     

     

    צור קשר

    ד"ר חגית תורג'מן - ראשת החוג לקרימינולוגיה באקדמית גליל מערבי HagitT@wgalil.ac.il