מרכזי מחקר


מרכזי המחקר

מרכזי המחקר

 

המכון לחקר הכלכלה והמדיניות הכלכלית בישראל

בראשות פרופ' נסים בן דוד  
 
כיצד לעצור את הגאות במחירי הנדל"ן בישראל?
 

 

המכון לחקר הגליל

בראשות פרופ' אסנת עקירב

המכון לחקר הגליל הוקם בשנת 2019 מתוך רצון לחזק ולקדם את אזור הגליל באמצעות העלאתו לסדר היום הציבורי, להגדיר ולפתח מדדים להערכה ולהשוואה של מחוז צפון לשאר מחוזות הארץ (מדד הגליל), לדווח באופן 4 תקופתי על מדדים אלה ולנתח את השינויים שיחולו במדדים תוך ניתוח משמעויותיהם של השינויים. המכון לחקר הגליל יעביר את מדד הגליל לקובעי מדיניות, לאמצעי התקשורת, לציבור הרחב ולגורמים רלוונטיים נוספים. נוסף על כך, יגבש המכון המלצות מעשיות לחיזוק ולקידום הגליל. המכון יעמיד לרשות מקבלי ההחלטות בכל רמות הממשל בישראל ידע מדעי, אמין ושקוף על מדדים שונים בפריפריה הישראלית, לטובת יצירת מדיניות ציבורית טובה יותר. ההנחה העומדת בבסיס גישה זו היא כי מדיניות ציבורית נסמכת ראיות (evidence informed policy) טובה יותר ממדיניות ציבורית המבוססת על נתונים בלתי אמינים. לגישה זו הוכחות רבות והיא יושמה בבריטניה, בארצות הברית ובמדינות מפותחות אחרות. נוסף על כך, ייזום המכון מחקרים אינטרדיסציפלינריים אשר מיקודם הוא הגליל כאזור (regional studies),שייערכו על ידי חוקרים מהמכללה, מהארץ ומהעולם.

למידע נוסף על המכון לחקר הגליל לחצו כאן

 

המכון לחקר כלכלה, חברה ושלום במזרח התיכון

בראשות ד"ר חגית תורג'מן

שלום בר-קיימא, תלוי לא מעט, בקדמה הכלכלית והחברתית של המדינות שביניהן הוא נרקם! המכון לכלכלה, חברה ושלום במזרח התיכון, מאמץ גישה עכשווית, לפיה הפוטנציאל לשלום אזורי במזרח התיכון קשור באופן הדוק לתהליכים של התפתחות כלכלית וחברתית, יותר מאשר למהלכים צבאיים ו/או פוליטיים. גישה מחקרית זאת, מביאה את המכון להתמקד במחקריו בתנאים הכלכליים והחברתיים המקדמים תהליכי שלום בין מדינות ובין קבוצות חברתיות במזרח התיכון.
הניסיון ההיסטורי מלמד כי גורמים כמו יצירת הזדמנויות תעסוקתיות, ביעור הבערות ופיתוח מערכות חינוך, בניית מוסדות חוקתיים, עידודה של חברה אזרחית, ביעור שחיתות ומלחמה בפשע, קידום נשים ועוד הם חלק מהתהליכים שמסמנים פתיחות לקדמה ובשלות לשלום. המכון שם לעצמו כמטרה לקדם ידע תיאורטי ואמפירי בתחום של חקר השלום במזרח התיכון ולייצר במה שתאפשר שיתופי פעולה מולטי-דיסציפלינריים בתחום. פעילות אקדמית זו, תאפשר למכון לייצר שיח ציבורי בונה בתחום של קידום תהליכי שלום ולהציע לקובעי מדיניות בישראל ובאזור כולו כיווני מחשבה ופעולה לעידוד תהליכי שלום אזורי.

למידע נוסף על המכון לחקר כלכלה, חברה ושלום במזרח התיכון לחצו כאן
 

 

 

המכון האקדמי לחקר החברה והתרבות הדרוזית

העדה הדרוזית היא אחת העדות הוותיקות ביותר במדינת ישראל ולפי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה היא מונה כיום כ-150 אלף תושבים. היישובים עם מספר הדרוזים הגבוה ביותר הם  דלית אל-כרמל וירכא, המונים כ-17 אלף תושבים כל אחד. ריכוזים דרוזיים גדולים נמצאים גם במע'אר (13 אלף), בית ג'אן (12 אלף), שפרעם וכסרא-סמעא (כ-9,000 כל אחד) וגו'ליס (כ-6,500), שמהווה את מקום מושבה של ההנהגה הרוחנית של העידה הדרוזית בישראל. בישראל נמצא הריכוז הדרוזי השלישי בגודלו לאחר סוריה (כ-600,000) ולבנון (כ-400,000) ובסך הכל מספר המאמינים הדרוזים ברחבי העולם עומד על פחות מ-2,000,000 איש.
באפריל 1957, בסמוך לציון חג נבי שועייב, הכירה ממשלת ישראל בעדה הדרוזית כעדה דתית רשמית הנפרדת מהדת המוסלמית, לאחר ששנה קודם לכן, בלחץ ראשי העידה, החליטה הממשלה להחיל את חוק גיוס חובה לשירות צבאי גם על בני העדה הדרוזית. טקס ההכרזה התקיים בקבר נבי שועייב שבחיטין (בסמוך לטבריה)  ובכך נפתחה הדרך לשילובם המהיר של בני העדה הדרוזית במוסדות המדינה. יחסי גומלין התקיימו אמנם עוד קודם לכן, במהלך מלחמת העצמאות (1948), שהביאו את הדרוזים להתגייס לראשונה לצה"ל באוקטובר 1948 במסגרת התנדבותית ולהשתתף בקרבות לכיבוש הגליל. מאז השתלבו הדרוזים במסגרות הביטחוניות השונות, בחברה האזרחית ובשירות הציבורי והם ממלאים כיום מגוון תפקידים בכירים במסגרות אלו.  
ריכוזם של הדרוזים ביישובי רמת הגולן, בכרמל ובגליל מאפשר למכללה האקדמית גליל מערבי לטפח שיתופי פעולה עם העדה הדרוזית מחד ולפעול לקידום מחקרים אודותה מאידך. במסגרת המכון האקדמי לחקר החברה והתרבות הדרוזית יתקיימו מחקרים, ייכתבו דוחות וסקירות העוסקים, בין היתר, במאפיינים הייחודיים של העדה הדרוזית, כמו גם בסוגיות הקשורות להיסטוריה של הדת, היבטים חברתיים, כלכליים ועוד. דוחות אלו יהיו נגישים לכלל האוכלוסייה ויפורסמו באתר המכון. כמו כן, המכון יקיים כנסים שנתיים ואירועים מעת לעת, בהשתתפות חוקרים, אישי ציבור ומובילי דעת קהל, שיעסקו בנושאים שונים העומדים על סדר היום הציבורי או קשורים במעמדם המיוחד של העדה הדרוזית.
 
חברי המכון:
פרופ' נסים בן דוד
פרופ' רונן יצחק- יו"ר המכון
ד"ר ג'נאן פראג' פלאח
ד"ר יעקב חלבי
ד"ר ירדנה שאול
אלוף (מיל.) יוסף משלב 
 

המכון לחקר החברה הערבית בישראל

הערבים בישראל מהווים כיום כ- 17.8% מכלל אוכלוסיית המדינה (לא כולל מזרח ירושלים ורמת הגולן), כמיליון וחצי אזרחים. הערבים בישראל הם מיעוט אתני, דתי, לשוני, תרבותי ולאומי. מעל ל- 83%  ממנו הנם מוסלמים, 8.7% נוצרים ו- 8.3% דרוזים. מיעוט זה מפוזר גיאוגרפית בארבעה אזורי מגורים: רוב אזרחיה הערבים של ישראל חיים באזור הגליל כ- 55.5% שהם נמנים על שלוש העדות הדתיות: מוסלמים, נוצרים ודרוזים. באזור המשולש חיים כ- 23.5% רובם ככולם מוסלמים. באזור הנגב חיים כ-  13% ,וגם הם מוסלמים. האזור הרביעי בו חיים הערבים הוא בערים המעורבות, כ- 8% מהערבים חיים בערים אלו.
המיעוט הערבי בישראל הוא מיעוט הטרוגני. הוא כולל קבוצות שונות זו מזו בכמה היבטים: הדת (מוסלמים, נוצרים ודרוזים), אורח החיים (עירוניים, כפריים ונוודים), ההשתייכות הפוליטית למפלגות ולתנועות ורמת המסורתיות ורמת הדתיות של האוכלוסייה .
החברה הערבית בישראל עברה מאז הקמת המדינה בשנת 1948 שינויים כבירים בכל תחומי החיים:  חברה, כלכלה, חינוך, מעמד האישה ,מבנה המשפחה, שינויים סוציו תרבותיים ועוד.
במסגרת המכון לחקר החברה הערבית יתבצעו מחקרים לרבות כתיבת דוחות וסקירות שיעסקו בחברה הערבית מזוויות ראייה שונות במגוון נושאים מתחומי ההיסטוריה, כלכלה, תקשורת , חינוך, תרבות, סוציולוגיה וגיאוגרפיה. מבין הנושאים שיעסוק בהם המכון: המשפחה הערבית, מגדר ומעמד האישה, מערכת החינוך, כלכלה ותעסוקה, פשיעה ואלימות בחברה הערבית, התנהגות פוליטית ויחסי יהודים ערבים. כמו כן, המכון יקיים אירועים  וכנסים שידונו בנושאים ובסוגיות העומדים על סדר היום הציבורי של החברה הערבית בישראל.
 
חברי המכון:
פרופ' נסים בן דוד
פרופ' מוחמד סואעד- יו"ר המכון
פרופ' ורד וקנין-נוסבאום.
ד"ר נוהאד עלי
ד"ר ירדנה שאול
מר שלמה בוחבוט.
מר דוד דרורי

המרכז לחינוך אורייני

בראשות הפרופ' ורד וקנין-נוסבאום

המרכז לאוריינות עוסק במחקר של יכולות הלמידה: קריאה, כתיבה, חשבון ושימוש במחשב. המרכז לאוריינות  פרוייקט רחב היקף בעכו לאיתור תלמידי בתי ספר יסודיים הסובלים מלקויות למידה וטיפול בהן. הפרוייקט מלווה בבקרה איכותנית ובמחקר אורך בפרוייקט. לוקחים בו חלק סטודנטים וחוקרים בחטיבה ללקויות למידה.
 

המרכז לחקר ילדים ונוער בסיכון

בראשות ד"ר חגית תורג'מן וד"ר ראובן יעקב.

המרכז הוקם במכללה  כחלק משיתוף פעולה בין החוג לקרימינולוגיה (לימודי B.A) לתכנית הלימודים העוסקת בטיפול בילדים ונוער בסיכון (לימודי תעודה).
במרכז מתנהלים מספר מחקרים.

למידע נוסף על המרכז לחקר ילדים ונוער בסיכון לחצו כאן

המרכז לבטיחות במשפט הפלילי

בראשות פרופ' בועז סנג'רו, ד"ר יוסף זהר וד"ר חגית תורג'מן.
 
הרשעת חפים מפשע היא העוול הגדול ביותר שמדינה ליברלית גורמת לאזרחיה באופן שיטתי. המכון לבטיחות במשפט הפלילי פועל להקטנת סכנה זו באופן שיטתי, תוך יצירת מנגנונים של בטיחות מפני הרשעות-שווא. בנוסף למניעת הרשעת חפים מפשע, המכון פועל לשיפור מערכת המשפט במטרה להפוך אותה ליעילה ולמדויקת יותר באכיפת החוק הפלילי.
 
 

המכון לחקר השואה של התכנית ללימודי שואה

בראשות ד"ר בעז כהן
 
המרכז לחקר השואה של המכללה האקדמית גליל מערבי מקדם מחקר והפצת ידע בנושא השואה ותוצאותיה.
המכון מתמקדבשני פרויקטים שממחישים את הרלוונטיות של חקר השואה לימינו:
פרויקט "ילדי מלחמה, שואה ורצח עם" בראשות ד"ר בעז כהן עם ד"ר ורנה בוזר מברלין מבוסס על הנחת היסוד שהיסטוריונים יכולים לתרום במומחיותם בשיקום ילדים שנפגעו במלחמות כיום. המחקר מתמקד באיתור, שחזור וארגון של הידע שנוצר לאחר שיקום ילדים לאחר מלחמת העולם השנייה ושואה, והעמדתו לרשות מטפלים וקובעי מדיניות שעובדים עם ילדים נפגעי מלחמה ורצח עם בימינו.
החל משנת 2017 המרכז מארגן סדנאות בינלאומיות המפגישות היסטוריונים של שיקום לאחר השואה עם עובדי סיוע וארגונים לא ממשלתיים העובדים בתחום כיום. בשנת 2016 ד"ר כהן נאם בנושא זה בבית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) בהאג.
"רפואה בשואה ולאחריה" בראשות ד"ר מרים עופר. בשנת 2017 ארגנו את הכנס הבינלאומי הגדול ביותר אי פעם בנושא רפואה ושואה ויזמנו את הצהרת הגליל שקראה לכל בתי הספר לרפואה להעביר קורסים בנושא רפואה ושואה. בעקבות הכנס פעלה ד"ר עופר עם חוקרים שותפים לעריכת ארבעה כרכים על רפואה ושואה. (לא ספרי כנס). ראו כבר גליון מיוחד של כתב העת NASHIM  של אוניברסיטת ברנדייס וספר בהוצאת ברגהאן
 Nashim 36, Jewish Women Medical Practitioners in Europe Before, During and After the Holocaust
Recognizing the Past in the Present: New Studies on Medicine Before, During and After the Holocaust, Berghan Press
מענק מחקר של משרד המדע, הטכנולוגיה והחלל
יחד עם צוות רופאים חוקרים בראשות פרופ 'שאול שאשא, קיבלו שני הפרויקטים באוקטובר 2019 מענק מחקר לשלוש שנים ממשרד המדע, הטכנולוגיה והחלל עבור מחקר 'רפואה, תחלואה וילדות בשואה ולאחריה: מחקר רב תחומי בנושא השואה והרלבנטיות למאה ה-21'.
 
למידע נוסף על המכון לחקר השואה באנגלית לחצו כאן
 

המכון לחקר עכו ומורשתה המרחב הים תיכוני

המכון מתמקד בתולדותיה ובמורשתה של העיר עכו, אתר מורשת עולמית של אונסק"ו מאז 2001 ואחת הערים המרתקות ביותר בים התיכון מבחינת עושר העדויות ההיסטוריות והארכיאולוגיות. המבנים, השרידים החומריים והמקורות הכתובים מבטאים רצף תרבותי מאז התקופה המקראית, הפרסית, ימי יוון ורומי, ובמיוחד, ימי הצלבנים, העות'מאנים, ועד תקופת המנדט הבריטי והמאה ה-20. חוקרים, מומחים ומבקרים בעיר מודעים יותר ויותר למונומנטים, ולמבנים ההיסטוריים הנחשפים לעין, וכן להיותה של עכו משכן ומקום מפגש של תרבויות ודתות רבות. מחקרי המכון ישימו דגש על מעמדה הבין-לאומי של עכו ונמל ועיר ימית בעבר ובהווה ועל תפקידה כמרכז מסחרי ותרבותי המתקשר הן לערי הים התיכון והן למרחב הארץ ישראלי והלבנט. מעבר להיותו מוקד משיכה לחוקרים, המכון ישמש כאכסניה למאגר מידע עבור תלמידי תיכון וסטודנטים לכתיבת עבודות. המכון יטפח קשרים עם מכוני מחקר דומים במרוקו, תורכיה, יוון, ארצות הבלקן, איטליה, ספרד, וצרפת כדי להופכו לחלק אינטגראלי מהפעילות הבין-לאומית של המכללה.
 
חברי המכון:
פרופ' מיכאל מ'  לסקר – ראש המכון
פרופ' רונן יצחק
פרופ' מוחמד סואעד
ד"ר עדה סגרה
ד"ר נדב קשטן
ד"ר יוליה שוורצמן
ד"ר חיים שפרבר