מורים בבית ספר: מחנכי דרך ועיצוב דור העתיד

דור הסטודנטים הבא כבר כאן! בני דור האלפא אשר נולדו אחרי שנת 2010 הם התלמידים שאתם תהיו חלק ממחנכיו. ילדים אלה נולדו עם מכשיר ביד והם גם מתויגים בעולם כ-Generation Glass (דור הזכוכית או דור המסכים).

האמנם הדור היום כל כך שונה מדור האתמול?

האם הילדים בימינו באמת כל כך שונים? התשובה היא: כן ולא. כך טוענות שתי נשות החינוך מישל היל וואלרי לואיס (Michele Hill & Valerie Lewis), הסבורות כי די ברור שהחינוך של התלמידים שנולדו בעשור האחרון מביא וימשיך להביא אתו אתגרים חדשים המחייבים גישה שונה מצד המנהלים והמורים כאחד.

לא מעט מבוגרים מתלוננים על הדור החדש בטענות כגון: ״הילדים היום פשוט לא ׳אותו דבר׳״; ״הילדים האלה הם לא כמו הילדים שהיו בזמני״; ״התלמידים היום עצלנים ולא רוצים לעבוד קשה!״; ״הוראה היום היא פשוט לא אותו דבר עם הילדים של ימינו״.

נשאלת השאלה, ״האם הם צריכים להיות?״. האמנם, הילדים של היום אמורים להיות כמו התלמידים שאנחנו היינו כשלמדנו בבית הספר? האם כל השינויים הדרמטיים בתחום הטכנולוגיה והתקשורת לא אמורים להשפיע עליהם? האם המחנכים אמורים להתעלם מכול השינויים הללו ומהשפעתם על בני דור האלפא?

אז אם אתם עדיין תוהים מה עושים עם תואר ראשון בחינוך, שימו לב לאתגרים החינוכיים המרתקים שמכין לכם דור התלמידים החדש, אשר:

  • מנווט באופן אינטואיטיבי במכשירים דיגיטליים.
  • מעדיף לחפש ב-YouTube באמצעות הקול כדי למצוא תשובות לשאלות, במקום בגוגל.
  • לומד על ידי מציאת פתרונות ועל ידי ניסוי וטעיה.
  • נמשך למדיה אינטראקטיבית כמו אפליקציות שמאפשרות לו לקבל החלטות או לבחור באפשרויות לגבי כיוון המשחק, מניפולציות של הדמות, הסמל או התפאורה, ואפליקציות המאפשרות לו ליצור סרטים ומוזיקה.
  • מפגין רצון עז לסיפוק מידי.

המחנכים העתידיים של ישראל

מתכננים ללמוד תואר ראשון בחינוך – מה חשוב לדעת?

המורים והמחנכים שייעצבו את דור העתיד, טוען איש החינוך, מייקל פישר (Michael Fisher), במאמרו מקיץ 2018, צריכים לקחת בחשבון את ההשלכות של צרכי דור האלפא כאשר הם:

  • מפתחים תכניות לימוד.
  • מתכננים חוויות לשיעורים משמעותיים.
  • תומכים בשימוש בעקרונות של ׳הרגלים מחשבתיים׳ (Habits of Mind) – מערכת של 16 פתרונות לבעיות, הקשורים לכישורי חיים, ונחוצים להפעלה אפקטיבית בחברה ולקידום חשיבה אסטרטגית, תובנות, התמדה, יצירתיות ואומנות. מערכת זו מציידת את האדם ביכולת להגיב באמצעות מודעות, מחשבה ואסטרטגיה על מנת להשיג תוצאה חיובית.

לימודי חינוך המבוססים על שיקולי למידה עכשוויים

בלימודי חינוך צריכים לקחת בחשבון 8 שיקולים הקשורים ללמידה בזמננו ומבוססים על הצרכים הייחודיים העכשוויים והעתידיים של בני דור האלפא.

  • מוצרים בעלי ערך – לומדים של היום רוצים לעשות דברים, אבל לאו דווקא כל מיני פרויקטים הנדסיים ומדעיים. הם רוצים לייצר מדיה משלהם וליצור דברים שיהיו בעלי משמעות.

תכנון והכנה של מוצרים חדשים אמורים להיות ממוקדי קהלים שהם מעבר לכיתה. וקרוב לוודאי שהתלמידים יחפשו משוב ותגובות גם מצד אותם קהלים.

כלומר, הלומדים יהיו בעלי זהות יזמית ויחפשו תגובות מצד אותם קהלים חיצוניים. אבל, כבעלי זהות יזמית הם יזדקקו לתמיכה בפירות שהצליחו להניב הרעיונות שלהם.

  • כוח הכרעה – לומדים עכשוויים רוצים לדעת שהתרומה שלהם מוערכת והם רוצים להיות מעורבים בבחירה של: מה ילמדו וכיצד ילמדו.

הבחירה בלמידה חשובה מאוד ללומדים בני זמננו, הן הלמידה המוצעת על ידי המורים והן זו שהם מגלים בכוחות עצמם.

  • חוויות מותאמות אישית – על מנת שמשהו יהיה מותאם אישית, הוא חייב להיות רלוונטי, משמעותי ומרתק לאנשים אליו הוא מכוון.

כהרחבה של שיקול ב׳: ׳כוח ההכרעה׳, קולות הלומדים, והבחירות הנובעות מקולות אלה, הם מה שבאמת חשוב ללמידה מותאמת אישית.

מורים יכולים לקבוע יעדים לימודיים ואחר כך לפתח תכנית שיתופית עם התלמידים שתעמוד באותם יעדי למידה. כדי להבהיר: הכוונה אינה להדביק את התלמידים למחשב ולתת להם לנווט בעצמם בתכנית שמציעה להם קומץ של אפשרויות שנוצרו על ידי המורה ולקרוא להוראה זו, למידה.

  • ההקשר חשוב – החומר אמנם חשוב אבל ההקשר חשוב לא פחות ממנו. היום, הגישה לתוכן ולידע זמינה יותר ויותר בכל מקום ומכל מכשיר. נקודת המיקוד הגדולה של דור האלפא נעה סביב המיומנויות שלהם והשאלה מה יעשו עם הלמידה שלהם. לומדים עכשוויים רוצים לדעת את שאלת ה׳מדוע?׳ בעבודה שהם אמורים להכין, ולא רק את שאלת ה׳מה?׳

זוהי הרחבה חלקית של שיקול א׳: ׳מוצרים בעלי ערך׳, כי היא מתייחסת לכך שהלומדים צריכים לפעול למען יעדים אותנטיים, בעלי משמעות ומרתקים.

  • הרגלים מחשבתיים (Habits of Mind) – דור האלפא יהיה יותר ויותר מחובר דיגיטלית, אבל יזדקק להדרכה מפורשת במצבים כגון:
  • ללמוד איך ללמוד עם אחרים
  • לשתף
  • לחשוב במצב של יחסי-גומלין
  • לשאול ולתת מענה לשאלות משמעותיות
  • להיות אמפתיים

מערך זה של הרגלים מחשבתיים יהיה קריטי לחינוך של הדור הבא, אם רוצים שבני הדור יגדלו ויהיו אזרחי העולם שהם שיתופיים ותקשורתיים.

  • טכנולוגיה – דור האלפא יהיה הדור המשכיל ביותר מבחינה טכנולוגית בתולדות האנושות. אבל הטכנולוגיה עצמה לא משנה לנו, מה שכן משנה זה מה שהתלמידים יעשו עם הטכנולוגיה כדי ליצור מוצרים בעלי ערך, לגלות מידע, לשתף פעולה, לתת ולקבל משוב, ולעודד חידושים.
  • משוב – לבני דור האלפא:
  • לא יהיה אכפת להם מהציונים ומפרקטיקות הדירוג המסורתיות המדרגות אותם.
  • לא יהיה אכפת להם ממבנים סמכותיים שקיימים רק בגלל שזו דרכו של עולם מאז ומתמיד.
  • הם יתחילו לאתגר מסורות ארוכות שנים ולחפש צורות חדשות בעזרתן יוכלו להפגין לא רק את מה שלמדו, אלא גם עד כמה היטיבו ללמוד זאת.
  • הם לא יהיו מעוניינים בתקינה (סטנדרטיזציה) ובהשוואה לאחרים.
  • הם ירצו להיות חניכים המחפשים דרכים לשליטה בחומר באמצעות שיחות, ניסוי וטעייה, משוב ומחזורי צמיחה שבהם הכישלון אינו קיים.
    • מסורת – מלבד פרקטיקות הדירוג, ישנם היבטים מסורתיים אחרים בבית הספר אשר עשויים לשפר או להפחית את כושר הלמידה של בני דור האלפא. אלה כוללים:
  • סביבות גמישות
  • רעיונות מסורתיים בקשר לשיעורי בית
  • לוח הזמנים של בית הספר
  • אופן השימוש בחללים בבתי הספר
  • הזדמנויות ללמידה מעורבת
  • שכיחות של התקנים מקושרים, באותה מידה שבה נפוץ להשתמש בעפרונות בכיתות.

לתלמידי תואר ראשון בחינוך – ההסתגלות תהיה קלה יותר

לסטודנטים הצעירים שלומדים חינוך, או במכינה קדם אקדמית, לקראת B.A בחינוך – קל יותר להבין שאנחנו חיים בעידן המאופיין בגישה מידית, בתקופה בה כמעט הכול דיגיטלי. תקופה בה מחשבים הם בגודל כף יד, האינטרנט נגיש בקלות לרובנו והעולם נראה קטן, בהתאם.

תנועת ההחלקה על המסך לפעוטה צעירה היא טבעית בערך כמו החזקת הבקבוק על ידי התינוק. הכישורים הדרושים כדי לנווט במאה ה-21 אפילו לא עלו במחשבותיהם של אנשים לפני שלושה עשורים. אז למה הציפיות מהתלמידים היום צריכות להוות מראה המשקפת את הציפיות מתלמידי העבר? הזמנים השתנו – והמחנכים צריכים להשתנות יחד איתם, הן הוותיקים והן החדשים.

הצורך בשינוי עשוי להיות גלולה קשה לבליעה עבור חלק מהמחנכים, בעיקר הוותיקים יותר, אבל בדיוק כפי שהם למדו להשתמש באינטרנט, להחזיק טלפון נייד ולעשות עסקים באמצעות כלים מקוונים חדשים, כך עליהם להסתגל לרעיון שצריך לחדש את תכניות הלימודים על מנת שיתאימו לצרכים של הלומדים החדשים. הרי אי אפשר לצפות שמה שמתאים לגור כלבים צעיר יתאים גם לאפרוח זעיר.

כיוון שפיתוח מקצועי בלבד לא יכול לעשות את העבודה, המפתח הוא הרצון ליצור קשר והתשוקה הפנימית לעזור לתלמידים למצות את מלוא הפוטנציאל שלהם.

על בתי הספר להציע לצוותי המחנכים התפתחות מקצועית מתמשכת וספירלית שתאפשר להם להצטייד ביכולת להשתמש בטכנולוגיה ובמשאבים חדשים שיאפשרו להם להישאר מעודכנים לגבי יוזמות ומגמות עכשוויות. המעבר של המחנכים מאזורי הנוחות אל שערי הזמן שבהם חיים התלמידים שלהם, היא חלק בלתי נפרד ממלאכת ההוראה של תלמידים בני זמננו.

יישום הרעיונות בבתי הספר

 כיצד מיישמים את הרעיונות הללו בתוך הכיתה?

אז איך זה ייראה בכיתה? הנה כמה רעיונות המאפשרים ליישם בין כתלי הכיתה את עקרונות החינוך המתאימים לדור האלפא:

  • להתחיל בשיחות עם התלמידים על המטרות והחלומות שלהם. כדי לדעת לאן פניהם מועדות צריך לדעת היכן היו ואיפה הם נמצאים עכשיו. נכון שגישה כזאת גוזלת זמן יקר שגם כך הוא די מוגבל, אבל התשואה על ההשקעה בהחלט כדאית.
  • כאשר המחנכים מתחילים לשים לב לחוזקות ולתשוקות של התלמידים שלהם, הם גם מתחילים למצוא דרכים בהן יוכלו לשלב במהלך השיעורים רעיונות ושיטות הוראה חדשים. בעידן החדש תפקידם של המחנכים, בין היתר, הוא:

 

  • ליישר קו עם סטנדרטיזציה ושיטות הערכה שיותאמו להערכה של המיומנויות של בני דור האלפא.
  • לבנות תכניות המיועדות לשעות שלאחר שעות בית הספר, ומביאות בחשבון את בעלי העניין הנוספים.
  • להחיות את השיעורים על ידי הוספת משמעות ורלבנטיות, ועל ידי שילוב של משאבי מדיה שונים.
  • לדאוג שהכיתות לא יפעלו כאילו הן מבודדות משאר העולם.
    • בין אם המחנכים דנים עם התלמידים על סוגיות גלובליות ואירוע היסטורי כלשהו – גם אם אלה סוגיות שנויות במחלוקת – על המחנך והמחנכת בכיתה להרחיב במהלך השיעור את נקודות המבט של כל אחד מהלומדים ולעודד את החשיבה העצמית שלהם באמצעים המשלבים את הטכנולוגיה העדכנית ועל ידי הצגת סוגי מדיה שונים, כגון:
  • טקסטים ספרותיים ולא ספרותיים
  • תמונות גרפיות
  • מאמרים מתוך כתבי עת
  • פוסטים מאתרים ומבלוגים שונים
  • סרטים מצוירים

במציאות היום, ברור לכולם שהטכנולוגיה כאן כדי להישאר ויש לה אחיזה עזה בכל המערך החינוכי. על מנת למקסם את ההצלחה של התלמידים שלהם, המורים צריכים לאמץ את המציאות הזו.

יישור קו עם סטנדרטיזציה מותאמת

מחנכים רבים חוששים שמא יום אחד יוחלפו המורים במחשבים. אבל אל חשש! יש נתונים מוצקים המראים כי הקשר בין המורה לתלמיד הוא עדיין המשתנה החשוב ביותר להצלחת התלמיד.

לקשר האנושי יש ערך שהמחשב לא יכול לשכפל. יחד עם זאת, מורים יכולים למקסם את השימוש בטכנולוגיה בכיתה ולהרחיב את אופן הלמידה המתרחשת בשיעור.

סטודנטים יכולים להקיש על גבי המסך ולבחור את תחומי העניין שלהם, ותוך כדי כך ללמוד מהמורה בדרך הרלוונטית להם ולהצליח לעמוד בדרישות ההערכה הבית ספריות. מיומנויות ניתן ללמד בדרכים אותנטיות שעדיין יאפשרו למורה לעמוד בציפיות של מנהלי בתי הספר או משרד החינוך.

כדי להבטיח שאתם, כמורים, מצליחים להתאים את השיעורים לסטנדרטים העיקריים המאומצים על ידי בית הספר, המחוז או משרד החינוך, תוכלו:

  • למצוא משאבים מקוונים שמפרסם משרד החינוך
  • ליצור קשרים עם מורים אחרים באמצעות רשתות למידה וקהילות מקצועיות כדי לגלות דרכים חדשניות להגיע לתלמידים.

מעורבות בקהילה

הפתגם הישן, ״צריך כפר שלם כדי לגדל ילד״ מתאים היום יותר מתמיד. איפשהו בין אז לעכשיו, המסר הפך להיות: ׳המורה הוא האחראי הבלעדי לחינוך התלמיד, מכיוון שבתהליך החינוכי המורה הוא לכאורה היחיד שעבר הערכה פורמלית׳.

למרות שאי אפשר להתכחש לאפקטיביות הרבה של השפעת המורים על תוצאות התלמידים, המורים לא יכולים לבצע מלאכה זו לבדם. נדרשים חברי קהילה אחרים כדי להרחיב את הלמידה של התלמיד באופן מלא, מעבר לספרי הלימוד ולשיעורים בכיתה.

הקהילה יכולה לעזור למורים לחצות את הגשר ולחנך את התלמידים של היום בדרכים משמעותיות ובעלות ערך, כי חינוך התלמידים היום אכן מצריך את המעורבות של כל קהילת הכפר.

אי אפשר להמעיט בחשיבותן של המשפחה והקהילה לכל בתי הספר. בכול פעם שהמורה מצליח לחבר את קהילת בית הספר לקהילה הרחבה ולעולם, הוא יוצר הזדמנויות לשיתוף פעולה אמתי, למידה אותנטית ויחסים משמעותיים.

סביבת למידה

כאשר התלמידים בימינו נכנסים לכיתה בתחילת השנה, שתי שאלות עולות במוחם: ״האם אהיה מסוגל לבצע את המשימות?״ ו״האם יקבלו אותי כאן?״. הפוטנציאל של התלמידים להצלחה תלוי בכך שיוכלו לענות תשובה חיובית לשתי השאלות הללו.

הנה כמה טיפים ליצירת סביבת למידה חיובית עבור התלמידים:

  • לבנות את החוקים והנהלים בכיתה בשיתוף פעולה ובאופן חיובי. כלומר, לקיים דיון עם התלמידים על האופן שבו הם לומדים בצורה הטובה ביותר ובהתאם לכך לעצב את הכללים.
  • ליידע את התלמידים שאתם, המורים, מאמינים בהם. לא להטיל בהם אשמה, כמו: ״דיברנו על זה אתמול, כבר שכחת?״, אלא לפנות אליהם באמירות כמו: ״אני יודעת שאת יכולה להשיג את זה״.
  • לבחון את עצמכם, האם אתם מאמינים ביכולת שלכם ללמוד ולצמוח? אם כן, תוכלו להוות דוגמה ומודל ללמידה ולצמיחה.
  • להשתמש בשפה שתצליח להראות לתלמידים שהם לומדים לטובתם ולא לטובת המורה. כלומר, לא להשתמש באמירות כמו: ״מה שאני צריכה שתעשה בשבילי…״. הלמידה צריכה להיות לטובתו של הלומד ולא של המורה.
  • לתת משוב שיהיה כנה. אחרי הכול משוב טוב אומר ללומד מה הוא עשה נכון, היכן אולי פספס ומה בדיוק עליו לעשות מכאן והלאה. כשהתלמיד יודע שקיבל שבחים שאינו ראוי להם, ההשפעה של השבחים נפגעת, בעיקר לאחר שהוא כן מצליח להשיג את היעדים.
  • להיות אובייקטיבים כאשר אתם מתמודדים עם קונפליקט או עם נושא התנהגותי של התלמידים, ולא להאשים. למשל, במקום לשאול ״למה לקחת את העיפרון של רותי?״, עדיף להתחיל בשאלה: ״מה קרה?״. זה ייתן הזדמנות לשני התלמידים לספר את הסיפור מנקודת המבט שלהם, ויאפשר למורה לגשר בין שני הצדדים ולפתור את הקונפליקט.

לתלמידים שלומדים בסביבת למידה בטוחה, סביבה בה הם מרגישים מוערכים ומוגנים – יש סיכוי גבוה יותר ללמוד. כשהמורים ובית הספר בונים ומטפחים סביבה שכזו, חשוב להקפיד ולהשתמש גם באסטרטגיות הוראה והדרכה מבוססות מחקר, שיבטיחו שהתלמידים אכן יודעים בבירור מהם הציפיות מהם. כלומר, מה הם אמורים לדעת, להבין ולהיות מסוגלים להפגין. בניית סביבת לימודים חזקה ושימוש באסטרטגיות הוראה שהוכחו מחקרית, תורמים לסבירות גבוהה יותר שכל תלמיד יוכל לענות ״כן״! לשאלות שהוצגו למעלה.

״אז במקום להתלונן על התלמידים של היום, על איך הם צריכים להשתנות, בואו נדבר על איך בתי הספר יכולים להשתנות כדי לענות על הצרכים של הילדים היום״ (David Geurin, מחבר הספר, Future Driven: Will Your Students Thrive in an Unpredictable World?).

 

קראו כאן מידע נוסף על לימודי חינוך

 

אולי יעניין אותך גם: