לימודי סוציולוגיה

ראש החוג: ד"ר חגית תורג'מן

• להקנות מיומנויות בסיסיות בהבנת המציאות החברתית והשלכותיה על מוסדות החברה ועל ההתנהגות האנושית והארגונית וכן הקניית יכולת לאתר ולאבחן את הגורמים המשפיעים עליה.
  
• לפתח כלים בסיסיים לניתוח והערכה של תהליכים חברתיים ולהקנות יכולת מחקרית בסיסית ברמה אקדמית.
  
• לתת נקודות מבט נוספות לסטודנטים המתמחים במקצועות משיקים כגון כלכלה וניהול, קרימינולוגיה וחינוך כחוג שני.
  
• להכין תלמידים ללימודי המשך בסוציולוגיה באוניברסיטאות.
  
• להכשיר בוגרים בעלי מודעות לתהליכים חברתיים המתרחשים בסביבתם ובעלי פוטנציאל למעורבות חברתית.
  
• לעצב בוגרים בעלי יכולת תפקוד בארגונים חברתיים שונים כגון ארגוני עבודה, ארגונים ציבוריים, ארגונים פוליטיים וארגוני המגזר השלישי), שהינם בעלי ידע והבנה תיאורטיים בתפקודם של ארגונים אלו.
  
  
  

פוטנציאל התעסוקה של בוגרי סוציולוגיה לתואר ראשון הינו רחב ביותר. זאת כיוון שמעסיקים רבים רואים בלימודים אלו הכשרה בחשיבה מופשטת, בפתרון בעיות , ביכולת המשגה. וגם כיוון שלימודי התואר הראשון בסוציולוגיה נותנים רקע טוב מאוד להבנת החברה הישראלית על רבדיה השונים גם בהווה, גם תוך התייחסות לעברה וגם הבנה לגבי הכיוונים אליהם היא הולכת או לאן שאפשר לכוונה. כך תמצאו בוגרים של לימודי סוציולוגיה ממכללות ואוניברסיטאות בארץ (ובעולם) במשרדי ממשלה רבים, ברשויות מקומיות, בחברות ציבוריות ובחברות פרטיות ואפילו בעולם העסקים הממוקד.

• מענה למשרות הדורשות השכלה רחבה בתחומים מגוונים
• תפקידים בארגונים העוסקים בתחומים חברתיים
• מכוני מחקר ומכוני סקרים
• במגזר הציבורי ובמגזר השלישי: מחלקות מחקר, ייעוץ והכוונה
• ריכוז וניהול משאבי אנוש בארגונים
• ניהול ועבודה בעמותות חברתיות שונות
• המשך לתעודת הוראה והוראת מדעי החברה בבתי ספר תיכוניים
• השתלבות בתחום הסקרים ועריכת מחקרים
• תחום הייעוץ וההשמה, מתאמי גיוס
• ייעוץ למידה ופיתוח תכניות הדרכה
• תכנון והובלת פרוייקטים בקהילה
• ריכוז גיוס ואדמיניסטרציה

כיווני התפתחויות עתידיים ואפשרויות לפיתוח קריירה:

• מחקר והתפתחות כאנשי אקדמיה
• מחקרים בתחום סוציולוגיה ואנתרופולוגיה
• ניהול: זוטר, בכיר במגוון סקטורים
• הכשרה מקצועית כסוציולוגים
• תארים מתקדמים. להלן כמה מהמסלולים העיקריים:

• תואר שני בסוציולוגיה עיונית- למרות שמגמה זאת נחשבת לא מעשית מתברר שהרבה מעסיקים , דווקא מתחומי שרות פיתוח וייצור גבוהים, מעדיפים בוגרים של התחום העיוני על פני בוגרים של התמקצעות טכנית ופרופסיונאלית יותר. זאת כיוון שהמעסיקים האלו מאמינים שבוגר שהתמודד בלימודיו עם תחומים עיוניים הינו פתוח יותר לחשיבה יצירתית ולפתרון בעיות הדורשות המשגה וחשיבה מ"חוץ לקופסה". כמו כן זוהי הכנה טובה מאוד למי שמתכוון להמשיך בכיוון האקדמי וגם להשלים לימודי דוקטורט.

• תואר שני בלימודי אנתרופולוגיה- זהו מקצוע המתמקד בהתבוננות מעמיקה בחברה , או קהילה, או ארגון חברתי ספציפי – בארץ אך גם בעולם, בהווה אך גם בעבר. הלומדים מקצוע זה נחשפים לחקירה בחברה/קהילה/ארגון שהינה רב שכבתית ובעלת זווית רבות ושונות. גם כאן – מדובר על מסלול שהינו במידה רבה מכוון גם להמשך לימודים לדוקטורט.

• תואר שני בלימודי סוציולוגיה מחקרית- מגמה זאת מדגישה את התחומים המתודולוגיים מחקריים בסוציולוגיה ובמתן שרות לציבור, למשל באמצעות סקרי דעת קהל בנושאים שונים, מחקרי הערכה של פרויקטים חברתיים, ניתוח משמעויות של סקרים חברתיים / קהילתיים ולאומיים.

• תואר שני בסוציולוגיה ארגונית על ענפיה השונים- לימודים אלו הם יותר בכיוון הפרופסיונאלי למרות שחלק ניכר מהלומדים ממשיכים לימודיהם לתואר שלישי. הדגשים בענפים השונים של מגמה זאת הם על חקר ארגונים חברתיים (בצורותיהם השונות – ארגוני עבודה ועסקים, ארגוני שרות, ארגונים מהמגזר השלישי, ארגונים קהילתיים, ארגונים ציבוריים וממשלתיים).