המרכז לחינוך אורייני


חברי המרכז:
פרופ' ורד וקנין-נוסבאום, ראשת המרכז לחינוך אורייני.
ד"ר עינת נבו, ד"ר ענת קלמר
אודות המרכז לאוריינות

אודות המרכז לאוריינות

ראשת המרכז לחינוך אורייני: פרופ' ורד וקנין-נוסבאום.

הקו המנחה את האקדמית גליל מערבי הוא ההכרה שכמכללה אקדמית אזורית, תפקידנו להפנות את פנינו בעת ובעונה אחת גם להוראת המקצועות האקדמיים בהם באה לידי ביטוי המומחיות הדיסציפלינרית של המורים, וגם לקהילה שבתוכה נמצאת המכללה – בערי הגליל וביישוביה, על כל צורותיהם. הכרתנו היא שחינוך אינו רק תיאוריות של החינוך. תיאוריות חינוכיות חייבות להתעמת ולהתאמת עם או מול המציאות של החינוך בקהילה.

העלאת רמת החינוך

בהשוואה למרבית המדינות המפותחות סובל החינוך בישראל מפער רחב במיוחד בין הישגי התלמידים המצטיינים והישגי התלמידים החלשים. פער זה קשור במאפיינים סוציו-אקונומיים, אתניים, ותרבותיים.
מרבית התלמידים המתקשים נמצאים במגזר הערבי ובאוכלוסיות המעמד הסוציו-אקונומי הנמוך שבמגזר היהודי. חלקם של האוכלוסיות החלשות הללו בגליל המערבי הוא גדול במיוחד.


החינוך בגליל ניתן לשיפור על-ידי הוראה נכונה, איתור מוקדם של מתקשים בלמידה, הסברה להורים על תפקידם במניעת כישלון ילדיהם, וטיפוח פעילויות אוריינות המניחות את המסד לרכישת מיומנויות למידה יסודיות, החל מהגיל הרך.

השפעת האקדמיה על לימודי חינוך ותחום החינוך בישראל

לאקדמיה יכול להיות חלק חשוב בשיפור החינוך. עליה לברר את הסיבות לקשיים בלימודים והדרכים לטיפול בהם. מצוידים בידע הזה, יוכלו מורים באקדמיה להציג לסטודנטים בכיתות הלימודים שבמכללה את המחקר העוסק בדרכים לקידום הלמידה, ואת הכלים שיאפשרו להיענות לדרישות הנובעות מהצרכים של המתקשים בלמידה. בנוסף, בתפיסתנו, מכללה אזורית חייבת להתגייס לשיפור החינוך באזור בו היא נמצאת, תוך מגע ישיר עם בתי-הספר וגני-הילדים המקומיים, על-מנת לשפר את מיומנות המורים ועל-מנת לטפח סטודנטים בעלי יכולת ומחויבות לסייע לתלמידים מתקשים.


המחקר העכשווי בחינוך מצביע במיוחד על תרומת המשפחה, הבית, ומסגרות החינוך בגיל הרך להתפתחות האוריינית של הילדים. לפיכך, אנו רואים כחובתנו לטפח דרכים לסייע לבתי-הספר, לגננות, למורים, ולהורים, כדי שיהיו "מקדמי אוריינות" לילדיהם. אנו פועלים כדי לאפשר לסטודנטים להתנסות בקידום אוריינות ולממש את המחויבות האזרחית-חינוכית שלהם בסיוע לתלמידים מתקשים.

אנו צופים שהפעילות המקיפה והאינטנסיבית של החוג ללימודי חינוך תסייע לשיפור יכולת ההתמודדות של האוכלוסיות החלשות המצפות ממערכת החינוך, שתסייע לרכישת ידע וכישורים, תקל על תושבי הגליל המערבי להיענות לצרכי המשק בפיתוח החברה והתרבות.

הכירו את המרכז לחינוך אורייני
פרויקט פיתוח חשיבה מתמטית בגני ילדים בעיר עכו

פרויקט פיתוח חשיבה מתמטית בגני ילדים בעיר עכו

ראשת הפרויקט: ד"ר ענת קלמר

על הפרויקט

החל משנת הלימודים הקרובה 2016-2017 יופעל פרויקט קהילתי בעיר עכו, שמטרתו לסייע לילדים בגני חובה לפתח חשיבה מתמטית ואוריינות מרחבית כהכנה לקראת כניסתם לכתה א'.
 
הפרויקט יעסוק בפיתוח החשיבה המתמטית בקרב ילדי גן חובה דרך פעילויות עם אמצעי המחשה, קיפולי נייר וסיפורים מתמטיים. דגש יושם על פיתוח שיח המשלב משחק והמחשה. הוא יופעל בהקשר של סמינריון "פיתוח חשיבה מתמטית בגיל הגן בעזרת מודלים מוחשיים. הוא יגובה בהדרכה צמודה של הסטודנטים מבחינה אקדמית וילווה בתצפיות בשטח.
 
התכנית תתמקד במוקדים הבאים:
  • משמעויות המספר, ספירה ומנייה, תפיסת כמויות
  • אסטרטגיות לא פורמליות לחיבור וחיסור
  • פתרון בעיות מתמטיות
  • תפיסה מרחבית דרך קיפולי נייר (תכנית אוריגאמטריה).
בשלב הראשוני ישתתפו בתכנית כ 70 ילדי גן חובה דוברי עברית וערבית, הלומדים ב-7 גנים בעכו. בעתיד תורחב התכנית לגנים נוספים. התכנית תלווה בתיעוד התפתחות האוריינות המתמטית והמרחבית של הילדים.
 
סטודנטים הלומדים סמינריון שמתמקד בפיתוח חשיבה מתמטית בגן, יעברו שלב הכנה במכללה, כחלק מקורס הנלמד שם. במהלך הקורס, הסטודנטים יכינו פעילויות והבנייה של שיח מתמטי. לאחר סיום שלב ההכנה, הסטודנטים ייבחנו  ובהתאם לתוצאות המבחן, הסטודנטים יקבלו תגבור כהכנה לעבודה בגן.
 
מפגשי הלמידה בגנים יהיו בקבוצות של 5 ילדים למשך 30 דקות. במפגשים יהיו פעילויות מתמטיות הקשורות לסיפור או ליצירת אוריגאמי או בנייה באמצעי המחשה, עם דגש על שיח מתמטי. יתועדו תהליכי הלמידה של הילדים על ידי סטודנטים בהנחיית מדריכה בעלת תואר שני בחינוך מתמטי. המדריכה תצפה  בכל זוג סטודנטים לפי תכנית מובנית ולאחר התצפית תיתן לסטודנטים משוב על עבודתם. הסטודנטים ידווחו למדריכה על כל מפגש בדוחות מובנים.
להמשך קריאה על הפרוייקט לחצו כאן
פרויקט טיפוח שפה ואוריינות בגני חובה בעיר עכו

פרויקט טיפוח שפה ואוריינות בגני חובה בעיר עכו

ראשת הפרויקט: ד"ר עינת נבו

על הפרויקט

בשנים האחרונות התפרסמו מחקרים על חשיבות הטיפוח של היכולות השפתיות, האורייניות, ומיומנויות הזיכרון בגיל הצעיר. מיומנויות אלה חיוניות לביסוס וקידום יכולות אקדמיות שהן הכרחיות להצלחת הלמידה של הילדים בבית-הספר. גננות העובדות בגני החובה מכירות בצורך לטפח כישורי שפה ופועלות בכיוון זה בעבודתן. אך אין בכך די, יש צורך לפתח דרכים נוספות. אחת מהן מאפשרת פעילויות אלה במסגרות  של קבוצות תלמידים קטנות, מונהגות ע"י סטודנטים שהוכשרו לכך, תוך שימוש בסיפורים ובמשחקים.
פרויקט קריאת ספרים בגנים בעכו פועל באופן זה בעיר עכו מזה ארבע שנים ברציפות. מטרתו של הפרויקט, לקדם את היכולות השפתיות והמיומנויות האורייניות של ילדים בגני החובה בעיר, העולים בשנה שלאחר מכן לכיתה א'. וכן לבסס ולהעשיר את התשתית הלשונית הדרושה לילדי הגן  לשם רכישת הקריאה והכתיבה בבית-הספר. בפרויקט הזה פועלות סטודנטיות דוברות עברית וערבית מהמכללה האקדמית גליל מערבי. הן קוראות סיפורים לילדים בגן, בקבוצות קטנות, ומשלבות בקריאה פעילויות משחקיות ושיחה.
התועלת מהפעילות הזאת היא רבה והיא ניכרת בתגובותיהם של הילדים, של הגננות, ושל הסטודנטיות. השנה הוערכו יכולותיהם של הילדים באמצעות הערכה אקולוגית שהתבצעה בדרך של משחק והתבססה על מסמך הכשירות הלשונית בגן. אף שההערכות התבצעו על ידי הסטודנטיות, כך שכל אחת העריכה שבעה עד שמונה ילדים, דבר שמקשה מאוד על עיבוד הנתונים, הרושם המתקבל הוא שניכרה התקדמות של הילדים המשתתפים בפרויקט בכל התחומים שהוערכו.
להמשך קריאה על הפרוייקט לחצו כאן
פרויקט קריאת ספרים בגני ילדים בעכו

פרויקט קריאת ספרים בגני ילדים בעכו

ראשת הפרויקט:  ד"ר עינת נבו ראשת אשכול אוריינות, שפה ומתמטיקה

על הפרויקט

פרויקט קריאת הספרים בגנים דוברי עברית וערבית מתקיים במסגרה האקדמית גליל מערבי מאז שנת 2012. מטרתו של הפרויקט הינה לקדם את היכולות השפתיות והמיומנויות האורייניות של ילדים טרם כניסתם לכיתה א', על-מנת לבסס ולהעשיר את התשתית הלשונית שלהם. חשיפתם של ילדים למיומנויות אורייניות ראשוניות באמצעות תכנית מובנית והדרגתית נמצאה כמגנה על הילדים מפני כישלון בלמידת הקריאה (Nicholson, 2005) וכיעילה במיוחד כאשר היא מתבצעת טרם התחלת הלימוד הפורמאלי בבית הספר .(Serry & Oberklaid, 2015) כלומר, ילדים שמגיעים עם יכולות גבוהות בתחומים השונים של השפה והאוריינות מפתחים ביתר קלות את כישורי הקריאה והכתיבה כשהם נחשפים ללמידה פורמאלית בבית הספר ומכאן עולה חשיבות הפעילות בגיל הצעיר.
 
תיאור הפרויקט
 
בפרויקט פועלים סטודנטים דוברי עברית וערבית הלומדים בחוג לחינוך באקדמית גליל מערבי והוא מאפשר להם, להיות מצד אחד שותפים בעשייה חברתית-חינוכית ולתרום מיכולותיהם ומהידע שרכשו במכללה, ומצד שני להתנסות בעבודה חינוכית עם ילדים צעירים, תוך קבלת הנחייה, תמיכה וליווי מגורמים מקצועיים ואקדמיים במכללה. הסטודנטים כולם נמצאים בשנה האחרונה ללימודי התואר הראשון ולמדו או לומדים קורסים הרלוונטיים לפעילותם בגן, למשל, התפתחות שפה, שיטות לקריאת ספרים לילדים, שילוב המשחק בלמידה וניצני אוריינות. הסטודנטים מגיעים לגני-חובה בהם לומדים ילדים דוברי עברית וערבית פעם בשבוע במשך כארבעה חודשים, וכל אחד מהם פועל עם קבוצה של חמישה ילדים. בפרויקט נעשה שימוש בשלושה ספרי ילדים המתאימים ומומלצים לילדים בגן-חובה. במשך ארבעה מפגשים רצופים, הסטודנטים קוראים לילדים את אותו ספר (קריאה חוזרת), ומשלבים בקריאתם את הילדים (קריאה אינטראקטיבית) במקביל לפעילויות ומשחקים שונים שהכינו ומפתחים יכולות שפה ואוריינות. מחקרים הראו, כי קריאה של ספר בלבד אינה מספיקה לפיתוח מיומנויות אורייניות ושפתיות. לעומת זאת, קריאה חוזרת של ספר הנעשית בצורה אינטראקטיבית, תוך שילוב הילדים בקריאה, מפתחת בצורה יעילה את המיומנויות האורייניות של הילדים, מעשירה את אוצר המילים שלהם, מפתחת את המודעות המורפולוגית שלהם למבנה המילה ואת היכולות הנרטיביות שלהם ומקדמת את יכולותיהם בתחום מושגי הדפוס.
 
ממצאים:
 
בשנת תשע"ח התקיים הפרויקט ב- 11 גני חובה. 12 סטודנטים הפעילו את הפרויקט בשישה גנים בהם לומדים ילדים דוברי עברית ו- 11 סטודנטים הפעילו אותו בחמישה גנים בהם לומדים ילדים דוברי ערבית. בכל גן 10 ילדים השתתפו בתכנית ההתערבות של הפרויקט והיוו את קבוצת ההתערבות (60 דוברי עברית ו- 55 דוברי ערבית), ואילו חמישה ילדים לא השתתפו בתכנית ההתערבות והיוו את קבוצת הביקורת (30 דוברי עברית ו- 25 דוברי ערבית). יכולותיהם השפתיות והאורייניות של הילדים הוערכו לפני ואחרי תכנית ההתערבות של הפרויקט וכללו מדדים של מושגי דפוס, אוצר מילים, יכולת מורפולוגית ויכולת נרטיבית.
תוצאות ההערכה לפני ואחרי תכנית ההתערבות מצביעות על שיפור בקרב כל הילדים בסוף השנה יחסית לתחילת השנה והן מוצגות בטבלה מספר 1.
 
טבלה 1: ציונים ממוצעים וסטיות תקן של הישגי הילדים דוברי עברית ודוברי ערבית במדדי האוריינות והשפה בקבוצת ההתערבות ובקבוצת הביקורת לפני ואחרי תכנית ההתערבות.
 

 

מושגי דפוס
M (SD)

אוצר מילים
M (SD)

יכולת מורפולוגית
M (SD)

יכולת נרטיבית
M (SD)

 

עברית

ערבית

עברית

ערבית

עברית

ערבית

עברית

ערבית

 

לפני

אחרי

לפני

אחרי

לפני

אחרי

לפני

אחרי

לפני

אחרי

לפני

אחרי

לפני

אחרי

לפני

אחרי

קבוצת התערבות
(N=115)

4.67 (1.49)

7.43 (1.90)

4.31 (1.79)

6.85 (1.84)

4.36 (1.86)

6.59 (2.02)

3.56 (1.92)

7.02 (1.79)

3.69 (1.93)

6.60 (1.65)

5.35 (1.29)

7.38 (0.99)

2.76 (2.89)

5.02 (2.31)

3.87 (1.68)

6.04 (2.33)

קבוצת ביקורת
(N=55)

5.13 (2.64)

6.60 (2.40)

4.34 (1.34)

5.76 (1.99)

4.90 (1.92)

5.83 (2.00)

3.55 (2.18)

5.10 (2.09)

4.40 (2.06)

5.90 (2.16)

5.69 (1.26)

6.59 (1.24)

3.13 (2.32)

4.77 (2.32)

3.31 (1.31)

4.90 (1.99)

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ההבדלים בין קבוצת ההתערבות לקבוצת הביקורת בשתי נקודות הזמן בקרב דוברי עברית ודוברי ערבית נבחנו על ידי סידרה של ניתוחי שונות מסוג מדידות חוזרות ותוצאותיהם מוצגות בטבלה מספר 2. התוצאות מצביעות על אינטראקציה מובהקת בין זמן לקבוצה במושגי דפוס, אוצר מילים ויכולת מורפולוגית, אך לא ביכולות נרטיביות. כלומר, השיפור בקרב ילדי קבוצת ההתערבות גדול יותר מבחינה סטטיסטית בהשוואה לילדי קבוצת הביקורת בכל אחת מהשפות בשלושה מתוך ארבעת תחומי השפה והאוריינות שהוערכו – מושגי דפוס, אוצר מילים ויכולת מורפולוגית.
 
טבלה 2: ערכי F עבור האינטראקציה בין זמן לקבוצה בעברית ובערבית במדדי האוריינות והשפה השונים.
 
 
עברית F(1, 88)
ערבית F(1, 83)
מושגי דפוס
6.921**
6.030*
אוצר מילים
11.335**
14.425**
יכולת מורפולוגית
13.813**
13.083**
יכולת נרטיבית
1.010
.971
 
 
סיכום:
 
משובי הגננות והסטודנטים מלמדים על חוויה מהנה ומועילה ורצון להמשיך להעמיק ולהרחיב את הפעילות. מעבר לכך, ממצאי הפרויקט מצביעים על כך, כי תכנית התערבות חווייתית המבוססת על פעילויות עם ספרים ומשחקים הנעשות בקבוצות קטנות ומועברת על ידי סטודנטים בעלי מידת ניסיון נמוכה בעבודה עם ילדים, תורמת בצורה משמעותית להישגיהם של הילדים בתחומי השפה השונים. למרות העובדה כי מדובר בתכנית קצרת טווחה תרומתה משמעותית והיא מחזקת את הידע הנדרש מהילדים בכניסה לבית הספר ועשויה לתרום להישגיהם האקדמיים בעתיד.

 

להמשך קריאה על הפרוייקט לחצו כאן
סדנאות להורים לפיתוח מודעות לאוריינות ביתית

סדנאות להורים לפיתוח מודעות לאוריינות ביתית

ראשות הפרויקט: פרופ' ורד וקנין-נוסבאום וד"ר עינת נבו
 

על הפרויקט

מטרת הפרויקט היא לטפח את המודעות ההורית לחשיבותה של הסביבה האוריינית הביתית. הפרויקט מיועד להורים לילדים הלומדים בגני חובה דוברי ערבית ודוברי עברית. ההורים ישתתפו בחמישה מפגשים באורך של שעתיים כל אחד. בכל מפגש יידון היבט אחר של אוריינות: ספרים וסיפורים, אוצר מילים, מודעות פונולוגית, ידע האלפבית ושמות אותיות, מודעות מורפולוגית. כל פגישה תכלול חלק עיוני וחלק מעשי. בחלק העיוני יוצג להורים הרקע התיאורטי והמחקרי בנושא הנדון, ובחלק המעשי, ההורים יהיו שותפים להכנת פעילות אוריינית. הפעילות האוריינית תכלול משחק, ספרון או פעילות שההורה יכול לקחת הביתה ולשחק עם הילד שלו על-מנת לפתח את יכולותיו בתחום המסוים שעליו דובר בפגישה.
 
אנו מאמינות שלמידה שאחריה נעשה יישום מעשי של החומר הנלמד ושימוש בבית בחומרי משחק לימודיים יכולים להגביר את האיכות והכמות של האינטראקציות האורייניות בין ההורים לילדיהם.
 
הספרות המקצועית מצביעה על כך שילדים שנכנסים לכיתה א' עם שפה עשירה וידע אורייני רחב, רוכשים את מיומנויות הקריאה והכתיבה בצורה טובה יותר בהשוואה לילדים שהידע שלהם דל יותר. בנוסף, תוכניות לשיפור הכישורים האורייניים בעולם הרחב, הצביעו על כך, שסדנאות להורים, שמעלות את רמת הידע שלהם בנושאים הקשורים להתפתחות ילדיהם, משפיעות על העשייה של ההורים עם ילדיהם ומובילות לעלייה בהישגי הילדים. ברצוננו לבחון, באמצעות העברת שאלוני ידע להורים לפני ואחרי המפגשים, האם סדרה של כחמישה מפגשים בנושאים של שפה ואוריינות אכן תעלה את רמת הידע של ההורים -- ובהמשך אולי תוביל לשינוי עמדותיהם והתנהגויותיהם האורייניות. בעתיד היא תוביל גם לשיפור בהישגי ילדיהם בקריאה ובתחומים נוספים.
לקריאת המאמר המלא
פרויקט בכיתות א'

פרויקט בכיתות א'

ראשת הפרויקט: ד"ר עינת נבו

על הפרוייקט

הפרויקט מתקיים במסגרת שכבתית ומועבר בקבוצות למידה על ידי כשתיים עד שלוש סטודנטיות לכל קבוצה של 10 תלמידים. הסטודנטיות כולן לומדות בחוג לחינוך באשכול "אוריינות, שפה מתמטיקה" באקדמית גליל מערבי. העברת הפרויקט מאפשרת לסטודנטיות ליישם את הידע התיאורטי והמחקרי שלמדו ומאפשרת לתלמידים להעשיר היבטים מגוונים של ידע לשוני שיסייע להם בהמשך להבנת הנקרא. הפרויקט פועל בכיתות א' במשך שלושה חודשים (ינואר - מרץ) בימי שישי בשעה 8:15 (כל מפגש יארך כשעה). בסה"כ יתקיימו כ 12 מפגשים שיתמקדו בטיפוח אוצר מילים ובמודעות מורפולוגית.
 
מטרות התכנית
 
שיפור אוצר מילים, מודעות מורפולוגית והישגיי קריאה בקרב תלמידי כיתות א'.
פיתוח סביבה חינוכית מעודדת מוטיבציה דרך משחק ותנועה.
 
תהליך
 
א. בשלב הראשון, בחודש דצמבר, תתבצע הערכה של התלמידים על ידי צוות מהמרכז לחינוך אורייני. התלמידים יוערכו במדדים לשוניים ואחרים שידוע כי הם מנבאים הצלחה ברכישת קריאה. ההערכה תערך באופן פרטני לכל אחד מילדי השכבה ותמשך כחצי שעה עבור כל ילד.
ב. לאחר ההערכה תלמידי השכבה יחולקו באופן אקראי לארבע קבוצות.
ג. שלוש קבוצות מתוך הארבע תהוונה קבוצת התערבות (כ - 30 תלמידים). התלמידים בקבוצה זו יעבדו עם הסטודנטיות (10 תלמידים עם כל שתים עד שלוש סטודנטיות) במהלך 12 שבועות בימי שישי. הפעילויות תהיינה חוויתיות ותתמקדנה בנושאים מגוונים בתחום אוצר המילים והמורפולוגיה.
ד. הקבוצה הרביעית (כ- 10 תלמידים משתי הכיתות יחד) תשמש כקבוצת ביקורת ותעבוד מרבית הזמן עם מורות הכיתות על נושאים כרצונן. אחת  לחודש ישתתפו תלמידים אלו בפעילות שתונחה על ידי זוג סטודנטיות.
ה. על מנת לבחון את יעילות התכנית ועל מנת לעצבה באופן יעיל יותר לשנים הבאות, בתום תקופת המפגשים תתבצע הערכה נוספת לכל תלמידי השכבה שתבחן את תרומת תכנית ההתערבות לפיתוח אוצר מילים, יכולות מורפולוגיות וקריאה
לקריאת המאמר המלא
פרויקט סיוע לתלמידי כיתות ב' במתמטיקה בעיר עכו

פרויקט סיוע לתלמידי כיתות ב' במתמטיקה בעיר עכו

ראשת הפרויקט: ד"ר ענת קלמר

על הפרויקט

מטרת הפרויקט שיחל בשנת הלימודים תשע"ז לסייע לתלמידים בכיתות ב' לפתח חשיבה מתמטית הנשענת על מיומנויות יסוד במתמטיקה. הפרויקט יינתן בהמשך לקורס "אבחון ליקויים מתמטיים". הוא  יגובה בהדרכה צמודה של הסטודנטים מבחינה אקדמית וילווה בתצפיות של מומחים בשטח.
 
הסטודנטים שישתתפו בפרויקט הם סטודנטים הלומדים בשנה השלישית באשכול הלימודים "ליקויי למידה" ולמדו בשנתם הראשונה והשניה את הקורסים: "מתודיקה להוראת המתמטיקה" ו"הוראה מתקנת במתמטיקה". במהלך הקורס "אבחון ליקויים מתמטיים" הניתן בשנה ג', הסטודנטים ילמדו כיצד להתאים תכנית לצרכי הילדים להם הם מסייעים, לאור בדיקת הידע המתפתח אצל כל תלמיד. כמו כן, הקורס יעסוק בנושאים כגון, התקשרות עם הילד ושימוש באמצעי המחשה דינאמיים, מעוררי מוטיבציה במתמטיקה. התכנית תתמקד בשני מוקדים: המבנה העשרוני ופעולות החשבון ותתקיים בשילוב אמצעי המחשה דיגיטליים ואחרים.
 
בשלב הראשוני ישתתפו בתכנית כ 30 ילדי כיתות ב' דוברי עברית וערבית, הלומדים בשלושה בתי ספר בעכו: התומר, ווייצמן ואל אמל. בעתיד תורחב התכנית לבתי ספר נוספים.
 
כלי  המחקר יכללו ראיונות עומק מובנים ותיעוד תהליכי הלמידה של התלמידים. מבדקי אלול לחשיבה מתמטית. מבדקים עדכניים של ראמ"ה. התלמידים ייבדקו בתחילת תהליך ההתערבות ובסופו, על הבנתם את המבנה העשרוני ופעולות החשבון. במהלך ההוראה יתועדו תהליכי הלמידה של הילדים על ידי עוזרות מחקר.
פרויקט סיוע למתקשי קריאה וכתיבה בעברית ובערבית בעיר עכו

פרויקט סיוע למתקשי קריאה וכתיבה בעברית ובערבית בעיר עכו

ראשת הפרויקט: פרופ' ורד וקנין-נוסבאום
 

על הפרויקט

המכללה האקדמית גליל מערבי ומינהל החינוך בעיר עכו שותפים החל משנת תשע"א בפרויקט אקדמי-קהילתי, שמטרתו לסייע לתלמידי כיתות ב', דוברי עברית וערבית, המתקשים בקריאה ובהבנת הנקרא בבתי-הספר בעכו. הסיוע נעשה באמצעות סטודנטים בשנתם השלישית לתואר ב"א הלומדים בחוג לחינוך בחטיבה לליקויי למידה ובחטיבה לאוריינות והמתנדבים לקיים פעילות קהילתית בבתי-הספר.
המכללה סבורה שלמוסדות אקדמאיים, ובודאי למכללות האזוריות, יש מחויבות להיענות ככל האפשר לצרכי הקהילה בה הם פועלים. הפרויקט מלווה בהדרכה, ייעוץ, וליווי מחקרי, הנעשים  על-ידי מרצים מן החוג לחינוך ומומחים לקריאה .

אוכלוסיית המחקר

כעשרים תלמידי כיתות ב' הלומדים בעיר עכו ואותרו כמתקשים בקריאה ובכתיבה ושאינם מקבלים סיוע על מנת לשפר את הישגיהם,. מחציתם דוברי עברית ומחציתם דוברי ערבית. התלמידים לומדים בארבעה בתי ספר שונים: שניים דוברי עברית ושניים דוברי ערבית.

כלי המחקר

מבדקי זיהוי אורתוגרפי (הכרות עם אותיות), פענוח פונולוגי והבנת הנקרא הלקוחים ממערכת אלול (שתיל ושות, 2007) שפותחה באוניברסיטת חיפה ומטרתה לאתר תלמידים המתקשים בקריאה וכתיבה.

הליך

  • העברת מבדקי קריאה וכתיבה בתחילת שנת הלימודים לתלמידי כיתות ב' בארבעת בתי הספר המשתתפים בפרויקט (9 כיתות).
  • איתורהתלמידים המתקשים בקריאה ובכתיבה כל בית-ספר.
  • ציוות סטודנטים מתנדבים מהחטיבה לליקוי למידה לילדים המתקשים.
  • בניית תכנית אישית לכל ילד על ידי הסטודנט בליווי של אנשי מקצוע (מומחי קריאה ומאבחנות). 
  • הפעלת תכנית ההתערבות בבית-הספר על ידי פגישות אישיות בין הסטודנט לילד, הנערכות פעמיים בשבוע למשך שעה בכל פעם.
  • בדיקת הישגי הילדים לקראת סוף שנת הלימודים ולאחר קבלת הסיוע ובדיקת חבריהם לכיתה על מנת ללמוד על מידת הפער בהישגי הקריאה והכתיבה בין התלמידים שמקבלים סיוע לבין בני כיתתם שלא מקבלים סיוע. 

מטרות ותכנון לטווח ארוך

  • לאתר ולתאר את פרופיל הקשיים של המתקשים בקריאה בבתי-הספר היסודיים דוברי עברית ודוברי ערבית בעכו בתחומי האוריינות הלשונית.
  • לבדוק את יעילות הסיוע לתלמידים המתקשים, בהתייחס לשפת האם של התלמידים, לכישורים הבסיסיים של האוריינות הלשונית, ולסוגי הידע החיוניים לרכישת הקריאה: ידע אורתוגרפי (אותיות), פונולוגי, מורפולוגי ותחבירי, היכרות עם אוצר המילים של השפה המדוברת והכתובה והבנת הנקרא
  • להעריך את יעילות הטיפול בקשיים השונים הנחשפים במבחני האבחון.
  • לבדוק הבדלים בקשיי רכישת הקריאה בין דוברי ערבית לבין דוברי עברית. ישנם קווי דמיון ושוני בקריאה ובכתיבה בשתי הלשונות השמיות הללו. מטרתנו היא לברר הבדלי קושי אלה באוכלוסיות דוברי עברית וערבית בבתי- הספר שבעכו.

פעילות הסיוע בבתי הספר

הפעילות תתנהל פעמיים בשבוע בשני בתי-ספר דוברי עברית ושני בתי-ספר דוברי ערבית במהלך כל שנת הלימודים וכוללת בין 60-120 שעות סיוע של כל סטודנט.
מספר הסטודנטים הפעילים בשנת תשע"ז: 40-45
מספר התצפיות לכל סטודנט: שתי תצפיות בכל סמסטר, ארבע תצפיות בשנה. כל תצפית מלווה בחצי שעה של שיחת משוב שתתקיים מיד לאחריה.
מספר התלמידים שיקבלו סיוע: כ – 50.
להמשך קריאה על הפרוייקט לחצו כאן
הטמעת תפיסות ניהול חדשות בבית הספר

הטמעת תפיסות ניהול חדשות בבית הספר

ראש הפרוייקט: ד"ר ארי נוימן

על הפרויקט

החוג לחינוך באקדמית גליל מערבי החל השנה (תש"ף) בפרויקט, שבמהלכו נלמד על תפיסות ניהול חדשות והשלכותיהן על ניהול בתי ספר, תוך התנסות הלכה למעשה בבתי ספר ואשכול פעוטונים, בעכו, בנהריה ובקריית מוצקין.
הסטודנטיות בקורס מבקרות בבתי הספר ומאתרות סוגיות מנהליות בהן יוכלו להתערב על מנת לשפר את תפקודו של בית הספר. איתור הסוגיות והפעילות סביבן נעשים בשיתוף פעולה עם הנהלת בית הספר וצוותו. הפרויקט נועד להביא לתוצאות win-win, כאשר הסטודנטיות נשכרות מהלימוד המעשי ובית הספר נהנה מתובנותיהן של הסטודנטיות.
בסיום הקורס יציגו הסטודנטיות את תהליך העבודה ותפוקותיו בפני סגל החוג לחינוך ואורחות מבתי הספר שהשתתפו בפרויקט.
 
תהליך העבודה מבוסס על המודל הניהולי של lean thinking. גישה זו שואפת ליצור ערך רב ככל האפשר עבור האנשים נושאי התהליך, במקרה זה תלמידי בתי הספר. שיפור תפקוד בית הספר נעשה על ידי סילוק או הקטנה של החסמים המפריעים לזרימת הערך אל התלמידים.
 
תהליך העבודה מורכב משלבים כלהלן:
הגדרת הערך הרצוי, תיאור תהליכים מנהליים בביה"ס על מנת לאתר צווארי בקבוק ונקודות תורפה, הצעת תהליך משופר שנועד להתמודד עם הבעיות הללו, יישום התהליך המשופר בעזרת צוות בית הספר, בדיקת התהליך החדש על מנת לבדוק אם אכן יש שיפור, עיגון התהליך החדש בנהלים. לאחר השגת השיפורים הרצויים מתחילים בתהליך מחדש.
 
 
להמשך קריאה על הפרוייקט לחצו כאן
"אח בוגר"

"אח בוגר"

ראשת הפרוייקט: ד"ר ציפורה הוכדורף
 
סטודנטים באשכול ייעוץ בשנה השלישית ללימודיהם יקבלו ליווי אקדמי של ד"ר צפורה הוכדורף במסגרת קורס שנתי - "ייעוץ התפתחותי". ליווי אקדמי זה יתמקד בתהליך החונכות של הסטודנטים את התלמידים.
מטרת החונכות היא להעצים תלמידים מבחינה רגשית - חברתית. הסטודנט החונך מעניק לילד קשר אישי, חום ותשומת לב ומהווה עבורו דמות חיובית לחיקוי.
 
להמשך קריאה על הפרוייקט לחצו כאן