במחוז צפון חיים 1,424,000 תושבים, אשר מהווים כ-16.8% מאוכלוסיית ישראל, בשטח של 4,473 קמ”ר המהווה 20% משטחה של מדינת ישראל. מבין תושבי מחוז צפון יותר מ-700,000 תושבים ערבים, שהם 53% מאוכלוסיית המחוז. אינדיקטורים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הראו לאורך שנים שמחוז צפון מהווה פריפריה גיאוגרפית ופריפריה חברתית. אולם, ממשלות ישראל לדורותיהן לא הגדירו את פיתוח הצפון כתוכנית אסטרטגית לאומית.נקודת השינוי הראשונה הייתה בתום מלחמת לבנון השנייה בשנת 2006, כאשר ממשלת ישראל קיבלה מספר החלטות שעניינן תוכניות לחיזוק ופיתוח הצפון וחיפה. לשם מימוש התוכניות הוקמו, בין היתר, הקבינט לחיזוק הצפון בראשות ראש הממשלה וועדת היגוי לגיבוש תוכניות תקציביות, הכוללת מספר צוותי יישום, ונקבעו המסגרות התקציביות. בשנת 2007 בדק משרד מבקר המדינה את יישומן של החלטות המדינה לחיזוק הצפון וחיפה. בדברי הסיכום וההמלצות כתב המבקר כך: התכנית לחיזוק הצפון עוררה ציפיות רבות,  בעיקר בקרב תושבי חיפה והצפון. התכנית הלכה ודעכה והשפעתה כמעט ואינה ניכרת בצפון. הממשלה מבססת חלק ניכר מתכניותיה על קבלת תרומות. מדובר בהתנהלות בעייתית בבואה להוציא אל הפועל את היעדים החשובים והחיוניים  שהציבה לעצמה הממשלה5. נקודת שינוי שנייה הייתה ביום 8.1.2017, אשר בו התקבלה בממשלה החלטה מספר 2262 לפיתוח כלכלי של מחוז הצפון וצעדים משלימים לעיר חיפה. בגוף ההחלטה נכתב כי: ממשלת ישראל רואה חשיבות בפיתוח כלכלי-אסטרטגי של אזור הצפון בתחומי ליבה ופיתוח  מנועי צמיחה בהתאם למפורט בהחלטה זו, ובכלל זה מנועי צמיחה בתחומי הפיתוח הכלכלי, ההון האנושי על ידי חינוך והשכלה גבוהה, פיתוח תשתיות תחבורה בהתאם למדיניות משרד התחבורה והבטיחות בדרכים לתיעדוף קידום תשתיות תחבורה באזור הצפון, כפי שזו באה לידי ביטוי בתקציב המשרד לשנים 2018-2017, פיתוח שירותים ציבוריים ושירותים  חברתיים, לפעול כמפורט בהחלטה זאת ולהפעיל תכנית רב-שנתית לפיתוח מחוז הצפון וצעדים משלימים לעיר חיפה6.החלטה זו נשענת על החלטות קודמות של ממשלת ישראל לפיתוח כלכלי-אזורי7, ובה מוגדרת השקעה ממשלתית כוללת של 15 מיליארד ₪ לשנים 2017−2021. דו”ח מסכם של ביצוע החלטות הממשלה לשנת 2017 מתאר את הסעיפים שיושמו ואת הסעיפים שלא יושמו מתוך החלטת הממשלה 82262.  8בסעיפים המתייחסים להקצאה תקציבית נכתב כי “אושר התקציב”, אולם רק במיעוט מקרים נכתב כי “ההחלטה בוצעה במלואה מבחינה תקציבית”. לפיכך, נדרשת בדיקה מעמיקה ושיטתית עבור כל אחד ואחד מהסעיפים על הקצאת התקציב, קבלתו על ידי הצד המבקש והשימוש בתקציב.במרץ 2019 פרסם בנק ישראל תחזית פסימית, בהתאם למודל חדש לחיזוי הצמיחה ארוכת הטווח בישראל, שעל פיה קצב הצמיחה במשק צפוי לרדת מממוצע של 3.3% בשנים 2000−2016 ל-2.7% בלבד בשנים 2017−2035. אחת הבעיות שמוצגות במחקר היא האטה בשיעור ההשתתפות בכוח העבודה של גברים חרדים ונשים ערביות, אשר הריבוי הטבעי שלהם גבוה מהממוצע הארצי. האטה זו צפויה להביא לירידה בשיעור ההשתתפות בכלל המשק, דבר העלול להוביל לירידה ברמה החזויה של התוצר לנפש. המחקר מדגיש את הצורך לשפר את איכות ההוראה, במיוחד בבתי ספר המאכלסים תלמידים מרקע חלש, ואת הצורך להגדיל את היקף ההשקעה הציבורית בתשתיות. החוקרים מציינים שיישום רפורמות משמעותיות הוא הכרחי להאצת קצב הצמיחה ולצמצום הפער ברמת החיים בין ישראל לבין מדינות מפותחות יותר. לפיכך, על בסיס המחקר של בנק ישראל, באפשרותו של אזור הגליל להוות את מנוע הצמיחה הכלכלי העיקרי למדינת ישראל, בניסיון לצמצם את הפערים של המשק הישראלי בהשוואה למדינות ה-OECD. יתר על כן, אנשי מיזם “ישראל 9″2048, יחד עם קבוצה של ארגונים אזרחיים, מובילים מהלך לאומי לבניית תוכנית ארוכת טווח אשר בה יוגדרו הנגב והגליל כמנועי צמיחה עתידיים של ישראל. מטרת התוכנית היא להפוך אזורים אלה לשווים לאזור המרכז מכל הבחינות.

פרופ’ אסנת עקירב

פרופ’ אסנת עקירב

ראש החטיבה למדע המדינה | ראש המכון לחקר הגליל.

תחומי התמחות:

מחקרי פרלמנטים, מגדר ופוליטיקה, מיעוטים ופוליטיקה, שיטות בחירה, המערכת הפוליטית הישראלית, פוליטיקה והמדיה החברתית, שלטון מקומי.
ד”ר צביקה וינר

ד”ר צביקה וינר

מרצה בכיר בחוג לכלכלה ובבית הספר לניהול | יושב ראש ועד הסגל.

תחומי התמחות:

ארגון תעשייתי, מבנים ארגוניים, בפרט ארגונים הירארכיים, תורת המשחקים, חוזים לא מלאים ובעיות תמריץ.
ד״ר רינה וסרמן

ד״ר רינה וסרמן

תחומי התמחות:

חומרי בנייה(תכונות; טכנולוגיות; התנהגות לטווח ארוך); חומרים ארכיאולוגיים (הרכב, איפיון, טכנולוגיות); חומרים וטכנולוגיות לשימור פיזי של חומרים היסטוריים וארכיאולוגיים; תיפקוד מבנים היסטוריים ואלמנטי בנייה ירוקה הישימים בשימור פיזי של מבנים היסטוריים
ד”ר לימור יהודה

ד”ר לימור יהודה

מרצה וחברת סגל בחוג לקרימינולוגיה | חברת ועדת הוראה וועדת גמול הצטיינות

תחומי התמחות:

טרור ופשיעה., נערות במצוקה, עבריינות נוער
פרופ’ גיל כהן

פרופ’ גיל כהן

ראש החוג לניהול | ראש התמחות בבנקאות ומימון נדל"ן

תחומי התמחות:

מומחה לשוקי הון, ניהול סיכונים ומימון חברות
ד”ר עדו ליברמן

ד”ר עדו ליברמן

מרצה בחוג לסוציולוגיה | מרצה בחוג הרב תחומי

תחומי התמחות:

סוציולוגיה ישראלית התמקדות בחברה הציונית דתית, חברה פוסטמודרנית, דמוגרפיה חברתית ומתודולוגיה למחקר (בעיקר מתודולוגיה כמותנית)
פרופ’ ארי נוימן

פרופ’ ארי נוימן

מרצה בחוג לחינוך, ראש האשכול לניהול במערכות החינוך | ראש התכנית לתואר שני בניהול במערכות חינוך | יושב ראש ועדת הוראה מכללתית | חבר במועצה האקדמית | חבר בועדת ההיגוי של המכון לחקר הגליל | חבר בועדת משמעת

תחומי התמחות:

חינוך ביתי, עתידנות בחינוך, הערכת פרוייקטים
ד”ר לביב שאמי

ד”ר לביב שאמי

מרצה בחוג לכלכלה | ראש תכנית מדיניות מוניטרית במכון לחקר הגליל | יועץ לענייני סטודנטים בחוג לניהול.

תחומי התמחות:

מדיניות מוניטרית, כלכלה נסתרת (כלכלה שחורה), תהליכים דינמיים במקרו כלכלה, העלמת מס.
ד”ר מרים שריד

ד”ר מרים שריד

ראש החוג לחינוך ולקויות למידה | מרצה בחוג לחינוך | ראש אשכול לקויי למידה | מרכזת תכנית המצטיינים בחוג לחינוך ובתכנית לתואר שני בניהול במערכות חינוך | חברה בוועדות במכללה

תחומי התמחות:

לקויי למידה, אוריינות, קריאה. לקויי למידה בקרב מבוגרים
ד”ר אריה הרשקוביץ

ד”ר אריה הרשקוביץ

מרצה בכיר בחוגים חינוך, ניהול ובחטיבה ללימודי מדע המדינה .

תחומי התמחות:

מנהל ציבורי, מדיניות מרחבית, מנהל מערכות חינוך.
ד״ר שגית בראל-שקד

ד״ר שגית בראל-שקד

מרצה לכלכלה בבית הספר לניהול | מרצה בתכנית לתואר שני בניהול במערכות חינוך | נציבת קבילות הסטודנטים

תחומי התמחות:

מאקרו כלכלה, כלכלת ישראל