youtube facebook linkedin instargam נגישות
talk to us
מאי 2021

מאי 2021

דבר ראשת החוג פרופסור ורד נוסבאום-וקנין

שלום רב,
ברכות חמות לרגל הוצאת גיליון נוסף של החוג לחינוך המבטא את העשייה הרבה של צוות החוג.
כפי שתראו, העשיה החינוכית בא לידי ביטוי בפרויקטים קהילתיים מחקריים, בהובלה של מחקרים, בימי עיון וכנסים, בשיתופי פעולה בינלאומיים, בעידוד יזמות חינוכית ועוד.
תקופת הקרונה לא פגעה בעשיה זו אלא עודדה אותנו לפתח דרכים יצירתיות ומגוונות על מנת להרחיב ולפתח אותה. כל זה התאפשר כמובן הודות לעבודת הצוות מעוררת ההשראה של מרצי החוג לחינוך, רכזות החוג ושל הסטודנטים שלנו השותפים לחלק גדול מהעשיה הזו.
ברכות לפרופ’ יהודה פלד לרגל קבלת הדרגה פרופ’ חבר.
תודות להנהלת המכללה ובראשם פרופ’ נסים בן דוד, על התמיכה בעשייה החוגית ובמינוף החוג לחינוך. תודות לפרופ’ יהודה פלד על הובלה ועריכה של עיתון החוג. תודה לרכזות החוג לחינוך, גב׳ חיה שנאר וגב׳ אורטל גז שתמיכתן מהווה חלק בלתי נפרד מהצלחת החוג.
מאחלת לכולנו המשך עשיה פורה, מאתגרת ומעניינת,
שלכם,
ורד

דבר ראשת החוג פרופסור ורד נוסבאום-וקנין

שלום רב,
ברכות חמות לרגל הוצאת גיליון נוסף של החוג לחינוך המבטא את העשייה הרבה של צוות החוג.
כפי שתראו, העשיה החינוכית בא לידי ביטוי בפרויקטים קהילתיים מחקריים, בהובלה של מחקרים, בימי עיון וכנסים, בשיתופי פעולה בינלאומיים, בעידוד יזמות חינוכית ועוד.
תקופת הקרונה לא פגעה בעשיה זו אלא עודדה אותנו לפתח דרכים יצירתיות ומגוונות על מנת להרחיב ולפתח אותה. כל זה התאפשר כמובן הודות לעבודת הצוות מעוררת ההשראה של מרצי החוג לחינוך, רכזות החוג ושל הסטודנטים שלנו השותפים לחלק גדול מהעשיה הזו.
ברכות לפרופ’ יהודה פלד לרגל קבלת הדרגה פרופ’ חבר.
תודות להנהלת המכללה ובראשם פרופ’ נסים בן דוד, על התמיכה בעשייה החוגית ובמינוף החוג לחינוך. תודות לפרופ’ יהודה פלד על הובלה ועריכה של עיתון החוג. תודה לרכזות החוג לחינוך, גב׳ חיה שנאר וגב׳ אורטל גז שתמיכתן מהווה חלק בלתי נפרד מהצלחת החוג.
מאחלת לכולנו המשך עשיה פורה, מאתגרת ומעניינת,
שלכם,
ורד
דבר ראשת החוג פרופסור ורד נוסבאום-וקנין

דיווח על פרוייקט או מחקר

דיווח מחקר – התפתחות מיומנות השעתוק של סטודנטים, תוך תכנות משחקים בסקראץ’

עינב קיסר וענת קלמר
מחקר זה עקב אחר תהליכי התכנות היחידני והקבוצתי של סטודנטים לתואר ראשון במכללה האקדמית גליל מערבי, במסגרת קורס שעסק בפיתוח משחקים דיגיטליים בסקראץ’. סקראץ’ היא סביבה דיגיטלית שפותחה באוניברסיטת MIT בארה”ב (Maloney et al., 2010), המאפשרת פיתוח חשיבה חישובית דרך תכנות (Sharples et al., 2015). סביבה זו מורכבת מאבני בניין המאפשרים בניית קוד, תוך כדי התמודדות עם פתרון בעיות ושילוב אסטרטגיות חשיבה כמו: פירוק בעיה לחלקים קטנים והרכבתם מחדש, הסתכלות מהסוף להתחלה, אנלוגיה בין בעיות, התמודדות עם קיבעון וגמישות במציאת פתרונות יצירתיים (Peppler & Kafai, 2006). אדם בעל חשיבה חישובית רואה את עצמו יותר מאשר צרכן של מדיה, הוא חושב כיצד יבטא את הרעיונות שלו דרך המדיה.
המסגרת התיאורטית העומדת מאחורי השימוש בתכנות כאמצעי לקידום למידה היא הגישה הקונסטרוקציוניסטית (Constructionism). לפי גישה זו, הבניית ידע ושיפור תהליכי חשיבה מתעצמים כאשר הלומדים עוסקים בעיצוב תוצרים מוחשיים בעלי משמעות אישית (Papert, 1980; Papert & Harel, 1991).
המחקר בא במטרה לאפיין את המיומנויות המתפתחות אצל סטודנטים, בזמן שהם יוצרים משמעות או פרשנות חדשה תוך שילוב מידע קיים, מיומנות המוגדרת כשעתוק (Eshet-Alkalai, 2004; 2012;Gilster, 1997). במהלך הקורס, הסטודנטים קיבלו מרחב פעולה להביע את עצמם בתכנות בסקראץ’. הם עיצבו משחקים מתוך משמעות אישית, שלפי הגישה הקונסטרוקציוניסטית (Constructionism), מעצימה את הבניית הידע ואת תהליכי החשיבה (Papert, 1980; Papert & Harel, 1991). שליטה במיומנות השעתוק הינה תנאי קריטי להפקת תוצרים מקוריים ויצירתיים במצבי למידה מגוונים (DeSchryver, 2015).
ממצאי המחקר מצביעים על שלוש רמות של שעתוק בתהליך התכנות: שעתוק בסיסי, שעתוק של פתרון בעיות ושעתוק יצירתי. פירוק קוד מתוך מאגרים קיימים והרכבתו מחדש, הוגדר כשעתוק בסיסי. פירוק קוד מתוך מאגרים חיצוניים, הכולל איתור כלים ממקורות שלא נלמדו בקורס, הוגדר כשעתוק הכולל פתרון בעיות. תכנות משחק לימודי חדש, ללא התבססות על משחק קודם, הוגדר כשעתוק יצירתי.
תכנות משחקים בשלבים הראשונים התאפיין בהעתקה טכנית של המשחקים שהוצגו בקורס. פירוק אבני קוד מתוך משחקים שנלמדו, במטרה להרחיב את המשחקים המקוריים, העיד על מיומנות של שעתוק בסיסי. מיומנות זו הורחבה לשעתוק של פתרון בעיות, כאשר הסטודנטים למדו באופן עצמאי כלי תכנות מתוך מאגרים חיצוניים שלא נלמדו באופן פורמלי. תכנון מקדים של פרויקט חדש, תוך ניסיון לדמיין את התוצר השלם והאלגוריתמים המתאימים לבנייתו נמצא כשעתוק יצירתי. המסקנות מלמדות כי סביבת למידה המאפשרת ללומדים שיתופיות בתכנות משחקים ומעודדת שיקולים דידקטיים בפיתוח התכנים, מקדמת את מיומנות השעתוק.
בעיצוב סביבות למידה הבאות לבסס מיומנויות של שעתוק, ברמות גבוהות של פתרון בעיות ויצירתיות, חשוב לאפשר ללומדים את המרחב והאוטונומיה הנחוצים על מנת שיוכלו ליישם את הבחירות שלהם ולזמן להם למידה שיתופית. למידה, המעניקה עצמאות אצל הלומדים ומעודדת יצירתיות.
מיומנות השעתוק הינה מיומנות חשובה ומשמעותית באקדמיה ובחיי היומיום. היציאה מהקיים ליצירה חדשה המתאימה למטרות משתנות, היא צורך מהותי בעידן המאה ה 21. עשת-אלקלעי ועמיחי-המבורגר (2004), הראו כי מבוגרים הינם בעלי רמה גבוהה משמעותית של כישורי שעתוק בהשוואה לצעירים. המחקר שלנו מציע דרך לחזק את רמת השעתוק כבר בקרב סטודנטים לחינוך דרך תכנות בסקראץ’. השלכות של מחקר זה יכולות להוות מודל חינוכי לעבודתם של סטודנטים לחינוך עם ילדים צעירים. כפי שעלה באחת הקבוצות: “החלטנו לייצר משחק שיאתגר את התלמידים על פי החומר הנלמד בכיתה. אנחנו מרגישות כי מדובר בתוכנה שתשמש אותנו כמורות לעתיד בחידושים בעולם ההוראה ובהנאה משולבת למידה לתלמידים.”

מקורות

 .DeSchryver, M. (2015). Higher-order thinking in an online world: Toward a theory of web-mediated knowledge synthesis. Teachers college record117(3), 388-396
.Eshet-Alkalai, Y. (2004). Digital literacy: A conceptual framework for survival skills in the digital era. Journal of Educational Multimedia and Hypermedia, 13(1), 93
.Eshet-Alkalai, Y. (2012). Thinking in the digital era: a revised model for digital literacy. Issuses in informing science and information technology, Vol 9, 267-276
.Eshet-Alkalai, Y., & Amichai-Hamburger, Y. (2004). Experiments in Digital Literacy. Cyber Psychology & Behavior, 7, 4
.Gilster, P. (1997). Digital literacy. New York: Wiley. Computer Publishing
.Maloney, J., Resnick, M., Rusk, N., Silverman, B., & Eastmond, E. (2010). The scratch programming language and environment. ACM Transactions on Computing Education (TOCE)10(4), 16
.Papert, S. (1980). Mindstorms—Children, Computers and Powerful Ideas. New York: Basic Books, Inc
.Papert, S., & Harel, I. (1991). Constructionism. Norwood, NJ: Ablex Publishing
.Peppler, A.P. & Kafai Y.B. (2006). Creative codings: Personal, epistemological, and cultural connections to digital art production. In S. Barab, K. Hay and D. Hickel (Eds.), Proceedings of the 2006 International Conference of the Learning Sciences. Bloomington, IN
Sharples, M., Adams, A., Alozie, N., Ferguson, R., FitzGerald, E., Gaved, M., McAndrew, P., Means, B., Remold, J., Rienties, B., Roschelle, J., Vogt, K., Whitelock, D. & Yarnall, L. (2015). Innovating Pedagogy 2015. The Open University of England, Innovation Report, N4. Retrieved November 16, 2016, pp. 23–15. from http://www.open.ac.uk/blogs/innovating/?p=3

פיתוח חשיבה מתמטית בהוראה מרחוק - בכיתות ב' ו-ה' בעיר עכו

ראשת פרויקט: ד”ר ענת קלמר

דיווח על שני פרויקטים

שני פרויקטים של פיתוח חשיבה מתמטית התנהלו השנה בצל הקורונה בהוראה מרחוק. סטודנטים בשנת הלימודים האחרונה שלהם בחוג לחינוך, עבדו עם תלמידים מתקשים מכתות ב’ ו-ה’, בבית ספר ויצמן בעכו, בהתאם לפרויקט אליו השתייכו. הסטודנטים עבדו עם התלמידים במתכונת של 1:1 בלמידה מרחוק דרך הזום. בכתה ב’, הלמידה התמקדה בנושא המבנה העשורי ופעולות חיבור וחיסור ובכתה ה’ ההתמקדות היתה בנושא השבר הפשוט. הסטודנטים שילבו סביבות למידה ממוחשבות דינאמיות של ‘יישומטיקה’, ‘גלים’, ‘אופק’ ו’עשר אצבעות’. סביבות אלה כוללות פעילויות במגוון נושאים מתוכנית הלימודים במתמטיקה, תוך מתן מענה ללמידה והוראה קונסטרוקטיביסטית והבניית ידע דרך פעילויות בכלים ויזואלים אינטראקטיביים.
אמצעי המחשה וירטואליים הינם אינטראקטיביים, מבוססים על תצוגה ויזואלית שמאפשרת לתלמידים להתנסות, לחקור ולגלות בעצמם תובנות (Gaetano, 2014). יש בכוחם של אמצעי המחשה אלה לחזק את הפרקטיקה של ההוראה. במטרה שסטודנטים יוכלו לשלב את המחשב בהבניית מושגים ופעולות מתמטיות ולהתאים את הכלים לדרכי חשיבה מגוונות של תלמידים, היה עליהם לרכוש ידע שיאפשר להם להיות אורייני טכנולוגיה בחינוך מתמטי. חשוב להגדיר את המטרות הפדגוגיות לפני קבלת ההחלטות בדבר הטכנולוגיות שישרתו את הלמידה (Klemer & Lev-Zamir, 2019).שילוב טכנולוגיה בהוראה (TPACK) דורש מהמורה קבלת החלטות הקשורות למכוונות עצמית בלמידה. עליו לשאול את עצמו ולהשיב על שאלות כמו: מהי משימה המתאימה להוראה באמצעות כלים טכנולוגיים? איזה כלי הוא המתאים ביותר למשימה ולמה? מהי הדרך הפדגוגית המתאימה? (Kramarski & Michalsky, 2009, 2010, 2015). קבלת ההחלטות לגבי דרכי הוראה בשילוב טכנולוגיה ממוחשבת מושפעת מהאמונות הפדגוגיות שיש לכל אחד מאיתנו כלפי למידה והוראה. לצורך כך, הסטודנטים עברו תקופת הכנה והדרכה בהוראה מרחוק, בה הם העמיקו בתכנים המתמטיים ולמדו את הסביבות המתוקשבות, נבנתה תכנית גמישה שתוכל להתאים עבור תלמידים שונים בהתאם לנקודות החוזקה והחולשה של כל אחד מהם.
המערך לא היה פשוט לתפעול, הסטודנטים דאגו לקיום מפגשים קבועים דרך הזום, שיתפו מסכים ואפשרו לילדים להיות פעילים בלמידה.
תוצאות הלמידה יתקבלו בסוף שנת הלימודים, עם הגשת העבודות הסמינריוניות של הסטודנטים, אך כבר כעת נאספות עדויות מהשטח לקשרי למידה מרשימים בין התלמידים לסטודנטים. הסטודנטים מוכיחים אוריינות טכנולוגיות, יוזמה ומוטיבציה להובלת ההוראה והתאמתה לתלמידים המתקשים

מחקר רווחתם הנפשית של סטודנטים (עם לקות למידה והפרעת קשב וריכוז) בלמידה מקוונת בצל הקורונה

שמות החוקרים: מאיה קלמן-הלוי, רוני טוטיאן, יהודה פלד
מגפת הקורונה הגיעה לישראל בסוף חודש פברואר 2020. מעבר לדאגה הבריאותית-פיזית, למגפה גם מחיר הנוגע לבריאות הנפשית. עבור הסטודנטים, משבר הקורונה זימן שינוי בחוויה הסטודנטיאלית והצריך התמודדות שונה ומאתגרת. מטרת המחקר הייתה לבדוק כיצד סטודנטים עם מוגבלות (ל”ל ו/ או הק”ר) מתמודדים עם למידה מקוונת ביחס לסטודנטים ללא ל”ל ו/או הק”ר (לחץ, חרדה, דכאון ורווחה נפשית). בנוסף, רצינו לבדוק האם היכרות מוקדמת עם למידה מקוונת מאפשרת את הגברת תחושת הביטחון והשליטה לצד צמצום תחושת הלחץ והמצוקה בקרב קבוצות סטודנטים אלו.
לצורך בחינת השערות המחקר, הועברו שאלוני דיווח עצמי ל-237 סטודנטים הלומדים במכללות ובאוניברסיטאות, מתוכם 69 סטודנטים עם ל”ל ו/או הק”ר.
נמצאו הבדלים מובהקים ברמות הלחץ, החרדה, הדיכאון והרווחה הנפשית בין סטודנטים עם ל”ל ו/או הק”ר לבין סטודנטים ללא ל”ל ו/או הק”ר. בנוסף, נמצאו הבדלים מובהקים ברמות הלחץ, החרדה, הדיכאון והרווחה הנפשית בין סטודנטים עם ל”ל ו/או הק”ר לבין סטודנטים ללא ל”ל ו/או הק”ר, אשר לא התנסו בלמידה מקוונת קודם למשבר הקורונה. לעומת זאת, כאשר בחנו את תרומתה של התנסות של סטודנטים בלמידה מקוונת בטרם משבר הקורונה, לא נמצא הבדל מובהק בין שתי הקבוצות במשתנים אלה.
מכאן אנו מסיקים כי סטודנטים עם ל”ל ו/או הק”ר מהווים קבוצת סיכון החווה לחץ, חרדה, דכאון וירידה ברווחה הנפשית העלולים להביא למצוקה נפשית ואף לנשירה.
אנו ממליצים למוסדות האקדמיים להיערך בצורה מותאמת לכלל הסטודנטים ולפלח זה של סטודנטים עם ל”ל ו/או הק”ר בפרט, כדי להיטיב את רווחתם הנפשית. אנו מאמינים כי צריך לפעול בשלושה מישורים:
1. מרצים: העלאת המודעות למחירים הרגשיים של למידה מקוונת בצל הקורונה, בד בבד עם מתן כלים להוראה מקוונת.
2. סטודנטים: מתן תמיכות רגשיות וכלים ללמידה מקוונת, על מנת לבסס את חוויות ההצלחה ותחושת המסוגלות בתהליך למידה זה.
3. ברמת המוסדות האקדמיים: ליווי סטודנטים שנה א’, שטרם התנסו בלמידה מקוונת ומתחילים את לימודיהם באקדמיה, עדיין בצל הקורונה. כמו כן, גם כשנשוב לשגרה מבורכת כאשר תסתיים הקורונה, יש מקום לשקול ולשלב באופן שוטף בקורסים השונים גם שיעורים של למידה מקוונת או לחילופין להבנות קורס חובה ללמידה מרחוק, על מנת לפתח בסטודנטים חווית מוכרות וכלים מותאמים לתהליכי למידה אלו

מה אעדיף - תיווך פעיל, ניטור טכנולוגי או תיווך מגביל?

שמות החוקרים: רוני טוטיאן, מאיה קלמן-הלוי, יהודה פלד
שימוש של ילדים באינטרנט מושפע ממידת התמיכה וממידת ההתמצאות וההבנה בטכנולוגיה של הוריהם, וכן מהחוקים ביחס לשימוש באינטרנט המצופים מהם. ניסיונותיהם של ההורים להשפיע על השימוש באינטרנט של ילדיהם מכונים ‘תיווך הורי’ (Smahel et al, 2020). המחקר המקיף של EU Kids Online 2020, התמקד בשלוש אסטרטגיות תיווך הוריות: תיווך פעיל (שיחה עם הילדים על האינטרנט, ביצוע פעילויות משותפות עמם ומתן הסברים לגבי הדברים הטובים והרעים ביחס לאינטרנט); ניטור טכנולוגי (אסטרטגיה המאפשרת להורים לעקוב אחר הפעילות המקוונת של ילדיהם באינטרנט ו/או לעקוב אחר השימוש של ילדם באפליקציות שונות); תיווך מגביל (משקף מתן כללים מוגדרים באשר לשימוש באינטרנט, המגבילים את עצם הגישה או משך השימוש של הילדים באינטרנט, או את הפעילויות המקוונות של ילדים באינטרנט).
מחקר זה בחן באלו אסטרטגיות תיווך מומלץ להורים להשתמש כדי לעודד את ילדם ליזום ולשתף אותם בחוויות הגלישה שלו באינטרנט. בנוסף, המחקר בדק מהם המשתנים המנבאים שימוש באסטרטגיות תיווך אלו?
המדגם כלל 105 משפחות (זוג הורים וילד), אשר השיבו לשאלונים המיועדים להורים ולילד.
ממצאי המחקר מצביעים על חשיבות התיווך הפעיל של האב ושל האם והניטור הטכנולוגי של האב כאסטרטגיות  תיווך יעילות, המעודדות את הילד ליזום ולשתף את הוריו בחוויות הגלישה שלו, ובכך יכולות להביא להפחתת רמת הסיכון בה הילד נמצא באינטרנט מחד, ומאידך לקרב ולבסס אמון בין ההורה לילדו. בנוסף, נמצא כי המשתנה מיומנויות דיגיטליות של ההורה הוא המשתנה היחיד המנבא את אסטרטגית התיווך הפעיל של ההורה. באופן דומה, המשתנה מיומנויות דיגיטליות של האב הוא המשתנה היחיד המנבא את אסטרטגית הניטור הטכנולוגי שלו. אצל האם, המשתנים מיומנויות דיגיטליות ותפיסת סיכון מנבאים את אסטרטגית הניטור הטכנולוגי שלה. כמו כן, נמצא כי המשתנה תפיסת סיכון של ההורה הוא המשתנה היחיד המנבא את אסטרטגית התיווך המגביל של ההורה.
המחקר מדגיש את הצורך בשיפור ובפיתוח המיומנויות הדיגיטליות של ההורים, במטרה לעודד תיווך פעיל וניטור טכנולוגי. פער זה עלול לגרום לילד לזלזל בהוריו, פחות לשתף אותם ולהיעזר בהם ובכך לסכן את עצמו. בנוסף, הורה החושש מאד מהסכנות האורבות לילדו באינטרנט עלול לעשות שימוש באסטרטגית תיווך מגביל, שאינה מעודדת את שיתוף הילד בחוויותיו באינטרנט.
בימים אלה מסתיים איסוף מידע מ-250 משפחות נוספות.

דיווח על פרסום

Argaman O., & Vaknin-Nusbaum, V. (2020). Linguistic awareness in teachers trainees. Israel Association Applied Linguistic.  (In Hebrew).

Berent, I., Bat-El, o., Brentari, D. K & Vaknin-Nusbaum. (2020). Amodal phonology. Journal of Linguistics, 1-31.

Dicker, D., Beck, A., Markel, A., Marcovicu, D., Mazzawi, S., Sarid, M., Greenberg E., & Atkinson, R. L. (2020). Weight Loss, Dietary Preferences, and Reduction in the Sense of Smell with the Use of a Novel Nasal Device. Obesity Facts, 1-14.

Eshet, Y., Steinberger, P., & Grinautsky, K. (2021). Relationship between Statistics Anxiety and Academic Dishonesty: A Comparison between Learning Environments in Social Sciences. Sustainability13(3), 1564. https://doi.org/10.3390/su13031564

Guterman, O., & Neuman, A. (2020). Parental attachment and emotional and behavioral problems of Israeli school-goers and homeschoolers. School Psychology, 35(1), 41-50. (previously entitled School Psychology Quarterly).

Klemer, A. Rapoport, S. (2020). Origami and GeoGebra activities contribute to geometric thinking in second gradersEurasia Journal of Mathematics, Science and Technology EducationVolume 16 Issue 11(27 pages).

Lipka, O., Sarid, M.,  Aharoni, I., Bufman, A., Hagag, A.A. & Peretz, H. (2020). Adjustment to higher education: A comparison of students with and without disabilities. Frontiers in Psychology, 11, 1-11.

Mongillo, G., Feola, D., Kaplan, R. G., Vaknin-Nusbaum, V. & Abbas, R., (2020). Primary Teachers’ Use of Communicative Strategies for Linguistically Diverse Learners: A Cross-Cultural Case Study. The Language and Literacy Spectrum 29(1), 5.

Neuman, A. (2020). Ask the young: What homeschooled adolescents think about homeschooling. Journal of Research in Childhood Education, 1-17.  doi:10.1080/02568543.2019.1710628

Nevo, E., & Vaknin-Nusbaum, V. (2020). Enhancing motivation to read and reading abilities using motivational reading activities among first graders. Educational Psychology, 40(1), 22-41. DOI: 10.1080/01443410.2019.1635680

Nevo, E., & Vaknin-Nusbaum, V. (2020). Motivation to read and Reading Fluency among Second Graders Hebrew Readers. Reading and Writing

Nevo, E., Vaknin-NusbaumV., Brande, S., & Gambrell L. (2020). Oral reading fluency, reading motivation and reading comprehension among second graders. Reading and Writing, 1-26.

Peled, Y. (2020). Pre-service teacher’s self-perception of digital literacy: The case of Israel. Education and Information Technologies, 1-18. https://doi.org/10.1007/s10639-020-10387-x

Peled, Y. (2020). Pre-service teacher’s self-perception of digital literacy: The case of Israel. Education and Information Technologies, 1-18. https://doi.org/10.1007/s10639-020-10387-xSarid, M., Meltzer, Y. & Raveh, M. (2020). Academic Achievements of College Graduates with Learning Disabilities vis-a-vis Admission Criteria and Academic Support. Journal of Learning Disabilities. 0022219419884064.

Sarid, M., Meltzer, Y., & Raveh, M. (2020). Academic achievements of college graduates with learning disabilities vis-a-vis admission criteria and academic support. Journal of Learning Disabilities53(1), 60-74. 

Sarid, M., Peled, Y. & Vaknin-Nusbaum, V. (2021). The relationship between second language college students’ perceptions of online feedback on draft-writing and academic procrastination. Reading and Writing, 34,  1247–1271. https://doi.org/10.1007/s11145-020-10111-8

Taha, H. & Asos-abu Riziq, F. (2020). Not completed but still identified: orthographic closure and word recognition among poor and typical native Arab readers”. Cognitive Processing. DOI: 10.1007/s10339-020-00998-0

Taha, H. & Taha, H. (2020). Morpho-orthographic preferences among typical and poor native Arab readers. Writing Systems Research. doi: /10.1080/17586801.2020.1805394.

Tarabia, E. & Abu Alhaija, Y. (2021). The psychological impact of the COVID-19 pandemic on the anxiety levels of Arab college students in Israel. Elementary Education Online, 20 (1), 1826-1835. https://doi.org/10.17051/ilkonline.2021.01.194

Vaknin-Nusbaum, V & Hadad, E. (2020). The Contribution of Morphological Awareness to Reading Comprehension in Arabic-speaking Second Graders. Reading and Writing .

 Vaknin-Nusbaum, V. (2021). Morphological Awareness: A Tool to Promote Reading Fluency and Accuracy in Hebrew in Students with Reading DisabilitiesLearning Disabilities Research &.

Vaknin-Nusbaum, V., Nevo, E., Brande, S. & Gambrell, L. (2020). Reading and writing motivation in 3rd to 6th graders. Reading Psychology, 41(1), 44-70. DOI: 10.1080/02702711.2019.1674435

קשרים אקדמיים

מכון המחקר IDEA – פרנקפורט, גרמניה

בתקופה האחרונה התהווה שיתוף פעולה בינלאומי של החוג לחינוך במכללה האקדמית גליל מערבי עם מכון המחקר IDEA ועם קבוצת חוקרי חינוך ופסיכולוגיה הפעילים במכון.  המכון חוקר, בין היתר, את תחום החינוך, מתייחס לסוגיות הקשורות להעברת מידע ואתגרים בחינוך, ופעילים בו עשרות חוקרים ממכונים ואוניברסיטאות בגרמניה.
כחלק מהקשר עם המכון, הוזמנו פרופ’ ורד וקנין-נסבאום וד”ר עינת נבו להעביר הרצאה לסגל המכון, בנושא מוטיבציה לקריאה והישגי קריאה. בהרצאה ניתנה סקירה של שלושה מחקרים שפירסמו החוקרות בשנתיים האחרונות, העוסקים במוטיבציה לקריאה, פענוח, הבנת הנקרא ושטף קריאה. בהרצאה השתתפו חוקרים מהמכון הגרמני וחברים בסגל החוג לחינוך. נשאלו שאלות חשובות, הועלו רעיונות יפים למחקרי המשך, ואנו מקוות שבעתיד גם ירקם שיתוף פעולה מחקרי בתחומים אלו בין המכון לסגל החוג לחינוך במכללה.

ההסכם שנחתם עם ג’ורג’ וושינגטון – ארה”ב

במסגרת שיתוף הפעולה בין החוג לחינוך באקדמית גליל מערבי לבין בית הספר לחינוך באוניברסיטת ג’ורג’ וושינגטון, נחתם הסכם המאפשר לסטודנטים שלנו ללמוד בתכנית יוקרתית ללימודי תעודה הכוללים קורסים מהתואר תואר השני העוסקים בהיבטים בינלאומיים של חינוך ובשילוב טכנולוגיה בחינוך. מבין הסטודנטים שהגישו את מועמודתם נבחרו נינט נג’מי, סיון מור ואריאל קוריאט לתכנית. הסטודנטים יזכו לקבלת מלגת לימודים מהמכללה שתאפשר את מימון תכנית הלימודים. ברכות לזוכים.

ההסכם שנחתם עם מכון Tamkine Foundation – מרוקו

שמחים לבשר על חתימת הסכם שיתוף פעולה עם מכון החינוך Tamkine Foundation   שבמרוקו. במסגרת ההסכם שנחתם בין האקדמית גליל מערבי לבין מכון Tamkine Foundation  יערכו הרצאות משותפות, יועברו קורסים משותפים בשפה האנגלית ותיבדקנה אפשרויות לחילופי חוקרים ושיתופי פעולה מחקריים. אנו מברכים על הסכם ראשון מסוגו.

התכנית לתואר שני בניהול במערכות חינוך

השנה נפתח אצלנו לראשונה תואר שני בתחום החינוך*. התואר עוסק בניהול במערכות חינוך ומציע ללומדים ידע תיאורטי, מחקרי, מעשי ועדכני בנושאים מגוונים בניהול במערכות חינוך פורמליות ובלתי פורמליות. התואר נבנה מתוך מטרה להקנות כלים חיוניים לניהול במערכות חינוך שיסייעו בתפקידי ניהול שונים בסביבות חינוכיות וכן יסייעו ללומדים לפנות ללימודי המשך ולעסוק במחקר בתחום.
בראש התכנית עומד פרופסור ארי נוימן. הסגל המנהלי של התכנית כולל את חיה שנאר ואורטל גז והסגל האקדמי כולל את פרופסור יהודה פלד, פרופסור ברל לרנר, ד”ר דבורה אדן, ד”ר עוז גוטרמן, ד”ר ציפורה הוכדורף, ד”ר מוטי מרדלר, ד”ר ענת קלמר, ד”ר מרים שריד, ד”ר שגית בראל, וד”ר יפעת אשרת פינק.
בתכנית הלימודים קורסים מגוונים ומעניינים כגון “כישורי המאה העשרים ואחת בשדה החינוך ובניהול החינוך”, “מניהול למנהיגות בחינוך או למשהו ביניהם”, “מיומנויות ניהול ותורת ניהול מתקדמות בשדה החינוך”, “יזמות וחדשנות טכנולוגית בחינוך”, “פיתוח חזון, מדיניות וסטנדרטים להערכה בית ספרית”, “יזמות וחדשנות טכנולוגית בחינוך” “התקשוב בחינוך”, “ניהול ערכי, שוויון וצדק ניהולי בחינוך” ועוד. בשנה השנייה כותבים הסטודנטים עבודת גמר בליווי של אחד המרצים הבכירים בתכנית.
התכנית נלמדת בימי חמישי, במשך ארבע סמסטרים הנמשכים על פני שנתיים.
ללימודים בשנת תשפ”א נרשמו מועמדים רבים ולאחר תהליכי מיון וקבלה, הכוללים בין היתר, משלוח מסמכים שונים והמלצות, ועדת קבלה וכן ראיונות קבלה, נבחרו הסטודנטים המתאימים ללימודים. למרבה השמחה והגאווה, חלק נכבד מהם בוגרי החוג לחינוך שלנו!
הלמידה נפתחה השנה במתכונת של למידה מרחוק, באמצעות הזום אך מאז שניתנה האפשרות להגיע לקמפוס, במסגרת למידה ההיברידית, מגיעים סטודנטים רבים למכללה וניכר כי האווירה הלימודית והחברתית נעימה, חיובית ומעודדת למידה משמעותית.
מרבית הקורסים מתקיימים בקומה השנייה של בניין בית הספר לחינוך. הקומה עברה עיצוב מחדש – חדרי הלימוד שופצו והוקמו פינות ישיבה נוחות. כמו כן לרשות הסטודנטים הועמד מטבחון.
בימים אלו מתקיימת הרשמה לתכנית לשנת הלימודים תשפ”ב ומועמדים רבים כבר החלו את תהליך הקבלה ושלחו מסמכים, המלצות ועוד.
סטודנטים הלומדים בשנה השלישית בחוג מוזמנים להירשם ללימודי התואר השני אצלינו וסטודנטים הלומדים בשנה השנייה והראשונה מוזמנים כבר כעת לחשוב על האפשרות הזו בעתיד!!!
עוד תוכלו לקרוא על התכנית ועל תהליך ההרשמה באתר התכנית
* התכנית ללא תיזה. התוכנית נפתחת באישור המל”ג – ההסמכה מותנית באישורה

סדנאות לסטודנטים בתוכנית המצטיינים - תשפ"א

מדווחים – ד”ר מירי שריד וד”ר רוני טוטיאן
סטודנטים מצטיינים נבחרים לתוכנית במהלך השנה השנייה ללימודיהם על סמך ציוניהם וראיונות קבלה. הסטודנטים מקבלים במהלך השנה סדנאות ופעילויות העשרה בנושאים חינוכיים שונים. השנה הפעילויות התקיימו מרחוק באמצעות הזום ולא יצאנו לסיורים המתוכננים בשל הקורונה.
  • בסוף חודש נובמבר 2020 התקיימה סדנת מנהיגות חינוכית עם הגב’ עינת ברזילי, אשר עסקה בהתמודדות עם קונפליקטים.
  • בחודש ינואר 2021 הסטודנטים השתתפו בסדנא בהנחייתם של ד”ר מאיה קלמן-הלוי וד”ר רוני טוטיאן בנושא חוסן נפשי והתמודדות עם לחצים ואתגרים בתקופת הקורונה. הסטודנטים שיתפו את המשתתפים בסדנא בקשיים איתם הם מתמודדים בתקופה זו והדרכים האפשריות להתמודד עם קשיים אלה (פילוסופית הנמר ופילוסופיית הדולפין).
  • בסוף חודש מאי מתוכננת סדנא באנגלית עם ד”ר סמיה זאיד, כהכנה ללימודים גבוהים והתנהלות באנגלית.
  • בתחילת חודש יוני מתוכננת לסטודנטים המצטיינים סדנת צחוק והרפיה, עם מר בועז פינחסוביץ’, שחקן תיאטרון בוגר ניסן נתיב העוסק בהנחיית סדנאות צחוק, תיאטרון רחוב וליצנות רפואית.

בכיתה

עבודה סמינריונית מסוג אחר / הילה נאות

במסגרת סמינריון מחקרי “פיתוח חשיבה יצירתית” הוגשו לי השנה כמה עבודות טובות או מצוינות, אבל אחת מהן בלטה באיכויותיה ועליה אני רוצה לספר. העבודה נכתבה על ידי הסטודנטית אלבינה אברהמוב, שבחרה לערוך מחקר איכותני בנושא מיוחד במינו: יצירתיות ככלי בתהליך החלמה של מתמודדי נפש.
הנושא של אלבינה מטפל בשורה של שאלות מרתקות, הקושרות יחדיו, בין היתר, את סוגיית היצירתיות עם סוגיית תפקיד החינוך בימינו. באופן ספציפי, אלבינה בחרה לטפל בקבוצת אוכלוסייה ייחודית – מתמודדים עם מחלות או פגיעות נפשיות. מעצם היותה מתמודדת בעצמה, היא כללה (באישורי) את עצמה בתוך קבוצת משתתפי המחקר, ובכך התחברה למגמה החדשנית ביותר של המחקר האיכותני, המבקשת שלא לדחוק אל מחוץ לשדה החקירה את החוקר עצמו. כך ניצב בסימן שאלה עצם המרחק שבין הסובייקט החוקר לבין האובייקט הנחקר. הבחירה חוללה ודאי אתגרים מתודיים לא פשוטים, אך בה בעת היא אפשרה לעורכת המחקר לרקום יחסים אינטימיים ביותר בינה כחוקרת לבין מושא מחקרה. קרבה זו ניכרת מתוך העבודה ומהווה תרומה משמעותית להיווצרות החותם העמוק שהעבודה מותירה בקוראיה. בהקשר זה יש לציין, כי התקופה שבה אנו מצויים – משבר הקורונה, משפיעה על נתח גדול מהאוכלוסייה מבחינה נפשית: הוצאה מחוץ למעגל התעסוקה הותיר רבים עם הצורך להתמודד עם תחושת אבדן המשמעות, הימצאות ממושכת בקרב בני המשפחה אילץ רבים מאתנו להתמודד עם פצעי העבר, וכדומה. על כן, עבודתה של אלבינה זוכה לרלוונטיות גדולה עוד יותר דווקא בימים אלו, משום שבחברה חולה וחרדה מספר מתמודדי הנפש הולך וגדל.
העבודה ראויה לתשומת לב מיוחדת לא רק בשל מקוריות הנושא וייחודיות המתודה שבה נעשה שימוש. היא גם כתובה בשפה בהירה ומדויקת, שפוסעת צעד צעד עם הקורא ופותחת בפניו את מרחבי ההתמודדות הנפשית ורכיביה היצירתיים של ההחלמה על שלל גווניהם. לכל פרק בעבודה ישנו משקל שמקדם את הקורא על פני ציר רציף והגיוני אל הסוף, כמו סיפור קצר שבו כל פרט חשוב וממוקם במקום הנכון לו. סקירת הספרות אינטגרטיבית במידה שלא הייתה מביישת גם כותב של עבודת תזה. לצורך המחקר נערכו שלושה ראיונות עומק שהעומק אכן ניכר בהם, וזה לא דבר שגור ומובן מאליו. בכתיבת פרקי הממצאים והמסקנות ניכרת השקעה עצומה של אלבינה, לא רק זו הקוגניטיבית, אלא בעיקר השקעה רגשית. העבודה גדושת ציטוטים מתוך השיחות שנערכו, מה שהופך אותה למרגשת ונוגעת בנימי הנימים של הנפש האנושית. באופן אישי עלי לציין, כי נדיר מאוד שעבודתה של סטודנטית בתואר ראשון מחוללת בי כל כך הרבה השראה והתרגשות. נדירה עוד יותר היא התחושה שהתרחש כאן הדבר הטוב ביותר שיכול לקרות בעקבות מפגש עם טקסט: הקורא מרגיש כי הטקסט הופך אותו, מעצם המפגש שלו איתו, לאדם טוב יותר.
אחד המאפיינים יוצאי הדופן במחקרה של אלבינה הוא העבודה היצירתית שנעשה עם מושג היצירתיות עצמו. משמעותו נעה ומתרחבת, צוברת דיוק תוך כדי תנועה, יש תחושה שהוא הופך בעצמו ליצור חי ופועם שנאלץ להתמודד עם אתגרי המציאות. רבים מאתנו חושבים על יצירתיות כ”חשיבה מחוץ לקופסה”; במחקר נוצר הרושם כי החיים עצמם של מתמודד נפש הם מעין קופסה וההתמודדות עם הקשיים היא היכולת להימצא “מחוץ לקופסה”, כאשר לשם כך נדרש אומץ ויצירתיות יוצאי דופן. מתוך העבודה נחשפת השזירה המהותית בין היצירתיות לבין החיים עצמם, בין יצירתיות ללב לבה של הזהות האנושית, וניתן לחשוב על החברה הלא יצירתית והמשבשת יצירתיות כחברה שפגומה בעצם האנושיות שבה.
אין סיפוק יותר גדול עבורי כמרצה, מאשר לקבל עבודה ברמת יצירתיות, מקוריות ורלוונטיות כה גבוהה. זו הזדמנות בשבילי לא רק ללמוד על עולמה של סטודנטית מוכשרת ולהציץ אל תוך חיי היומיום של אנשים שלעתים נותרים שקופים בחברה שלנו, אלא גם להכיר את עצמי טוב יותר דרך המפגש עם האחר. הרי שהגבול בין נורמטיביות לבין מחלה נפשית אינו כל כך עבה כפי שנדמה, והאומץ לעמוד פנים אל פנים אל מול פצעי קיומנו, ליצור את עצמנו בכל יום מחדש, מתוך תקווה ואמונה בכוחות הפנימיים הטמונים בנו – אלו נפלאות של הנפש האנושית שכולנו יכולים לקחת מהן השראה עמוקה.
[הציור מאת אלבינה אברהמוב]
לסיכום, העבודה הסמינריונית של אלבינה מרחיבה אופקים לא רק מבחינה אינטלקטואלית, אלא בעיקר מרחיבה את אופק הלב. היא מממשת את אפשרות המפגש בין העשייה האקדמית לבין תנועת החיים עצמם, וממחישה במלוא העוצמה, כי הרגישות והפגיעות אינם רק שער לקושי אלא גם מתת גדולה שהאדם יכול לזכות בה, משום שהן יכולות לשמש פנס ולהאיר פינות נסתרות של נפש האדם ולחשוף ממדים סמויים מן העין של החיים האנושיים בכללותם.

תוכנית יזמות בחינוך

טיפוח אקלים המעודד יזמות, יצירתיות וחדשנות חינוכית והטמעה של יזמות חדשנות כערכים מרכזיים,  מחייב ליצור במוסד החינוכי תרבות ארגונית פתוחה. תפיסה ייחודית זו, נותנת מקום להצמחת יוזמות חדשות, הסבלנית לטעויות והמעודדת יצירתיות פרו אקטיביות של צוותי החינוך ולמידת עמיתים מהתנסות כבסיס לצמיחה והתפתחות.
לקראת פתיחת שנה”ל תשפ”א יזמו פרופ’ ורד וקנין נוסבאום, ראשת החוג לחינוך וד”ר ישראל רצ’בסקי ראש מרכז חדשנות ויזמות במכללה קורס חדש – יזמות בחינוך שנלמד במתכונת הוראה חדשנית ובשילוב עם קהילת ארגוני החינוך בצפון. בקורס השתתפו מעל 100 סטודנטים הלומדים בשנה ב’. הקורס נבנה על בסיס הניסיון העשיר של ד”ר רצ’בסקי בהובלת קורסי יזמות במכללה, תוך מתן דגשים פדגוגיים – חינוכיים. הקורס נבנה במשותף עם מרצת הקורס – ד”ר אורית דגני דיניסמן.
בקורס דנו הסטודנטים בשאלות הבאות: מהי יזמות וחדשנות חינוכית, מדוע היא נחוצה ומהן מטרותיה? האם יש מקום ליזמות וחדשנות במערכת החינוך? מיהו היזם החינוכי, מהם מאפייניו ודפוסי פעולתו? מדוע חשוב שצוותי החינוך וההוראה יהיו יזמים חינוכיים? האם סטארט-אפ יכול להתקיים גם במערכת החינוך? מה הוא חינוך ליזמות ומדוע הוא נחוץ בעידן הנוכחי?
במהלך הקורס למדו הסטודנטים כיצד ניתן להטמיע יזמות וחדשנות חינוכית במוסדות החינוך הפורמליים והבלתי פורמליים; נערך דיון, תוך בחינה ביקורתית, בסוגיות הקשורות בפיתוח יזמות וחדשנות במערכת החינוך; בחינוך ליזמות ולחדשנות טכנולוגית כחלק מרכישת מיומנויות המאה ה-21; ובתפקידם של המנהלים בבניית מערכות ארגוניות המעודדות יזמות וחדשנות ועמדנו על דרגות החופש הקיימות למנהלים ולמחנכים ליישומן בפועל.
הקורס שילב לימוד תאורטי עם דוגמאות מהשטח. במהלך הקורס הסטודנטים התחלקו לצוותי יוזמה ונדרשו לפתח יוזמה חינוכית חדשנית על בסיס איתור צרכים מקומיים, בהתאמה לידע ולמיומנויות הנדרשים לדור אנשי ההוראה היום ובעתיד.
בפתיחת הסמסטר נשלח קול קורא למוסדות החינוך להציע רעיונות חינוכיים לפיתוח במהלך הקורס. הועלו 16 יוזמות מ-9 בתי ספר. בנוסף הופץ קול קורא לסגל מרצי החוג לחינוך, שבעקבותיו הועלו 12 יוזמות נוספות.
הקורס נפתח במספר שיעורי מבוא בנושאים: יזמות וחדשנות חינוכית – מה היא ומדוע היא נחוצה בשדה החינוך; גמישות, התאמה ושילוב טכנולוגיה בחינוך בעידן הנוכחי ובעקבות משבר הקורונה בפרט; ומיומנויות נדרשות במאה ה- 21 והתאמת תהליכי ההוראה והחינוך לעידן העכשווי.
לאחר שיעורי המבוא נחשפו הסטודנטים ל”בנק היוזמות” ומתוכם הם יכלו לבחור יוזמה מסוימת או להציע רעיון ליוזמה שלהם.
במהלך הקורס פיתחו הסטודנטים את היוזמה החינוכית משלב הרעיון לשלב הביצוע. בכל שיעור נערכה למידה תאורטית של שלב הפיתוח ועבודה סדנאית בקבוצות לפיתוח רעיון היוזמה עד גיבוש מצגת מסכמת ו”תיק יוזמה חינוכית” מפורט לביצוע.
נציגי בתי ספר וחברי סגל החוג לחינוך התנדבו להיות מנטורים לצוותי היוזמה ופגשו את הסטודנטים במהלך הקורס לפגישות הנחיה והכוונה.
כיתת הערב השתתפה בשני אירועי זום חוגיים מרכזיים:
ב- 25.11.21 נערך ארוע מיני האקתון – אירוע יזמות חינוכית לפיתוח רעיונות חדשניים מחוללי שינוי למיזמים במערכת החינוך במעמד סגן נשיא המכללה פרופ’ יוסי יגיל, נציגי מוסדות החינוך וסגל מרצי החוג לחינוך. לאחר דברי פתיחה וברכות נערך מרתון תכנון של רעיון היוזמה בעשרה צוותים בהנחיית המנטורים. בסוף הערב נערכו פיצ’ים – הצגת רעיונות היוזמה ותוצרי עבודת הצוותים למשוב והערות מקוונים.
בתום הקורס נערך ערב חגיגי מסכם במעמד נשיא המכללה פרופ’ נסים בן דוד, נציגי מוסדות החינוך וסגל מרצי החוג לחינוך. הערב כלל הצגת מצגות מסכמות ע”י הסטודנטים ונערך הליך של שיפוט.
מתוך המיזמים נבחרו על ידי חבר השופטים, שלושה מיזמים חינוכיים שהפגינו הצטיינות בפיתוח מיזם חינוכי חדשני ומעורר השראה, יכולת חשיבה יצירתית והערכה גבוהה.
המיזמים שזכו בשלושת המקומות הראשונים היו:
מקום ראשון – פרוייקט דורי’לה – לחיזוק הקשר הבינדורי בהנחיית ד”ר אריה הרשקוביץ
הסטודנטים המשתתפים: איליאסי מדו, גלעדי שירן, יהודה שירן, יקיר ליאור, לוי שירה, מצגר אסף
הפרס לזוכים: שובר בסך 130 ₪ לרכישה ברשת סטימצקי
מקום שני – אורח חיים בריא בהנחיית פרופ’ יהודה פלד
הסטודנטים המשתתפים: אוחנה אלי, איזייאייב אורלי, ווקנין טובל, חרפוף ירון, נודל רתם
הפרס לזוכים: שובר בסך 110 ₪ לרכישה ברשת סטימצקי
מקום שלישי – מוטיבציה לקריאה בהנחיית פרופ’ ורד וקנין נוסבאום וד”ר עינת נבו
הסטודנטים המשתתפים: אבנרי מאיה, בלומנפלד נוי, לשם יעל, מעודה אוריה, קביאטק הודיה
הפרס לזוכים: שובר בסך 100 ₪ לרכישה ברשת סטימצקי
את הקורס סכמו הסטודנטים במשוב בתכנת Padlet. להלן כמה מדבריהם: “קורס חוויתי, מעניין, מפתח, ומרחיב אופקים”; “עבודה קבוצתית, שיתוף פעולה, יציאה מהקופסא, חופש פעולה מלא לסטודנטים”; “קורס מרתק” ; “גיבוש קבוצתי”; “הצוות שלי השקיע וחושבת שההצלחה שלנו זה הלמידה אחד מהשני” ועל האקתון ואירוע הסיכום כתבו – “מענין ומרגש יחד”, מקסים וחוויתי, יוצא דופן”, “מהמם”, “כיף ומעניין” .
לאור הצלחת הקורס והתרומה לסטודנטים ולקהילת החינוך בצפון, הוחלט להמשיך לשלב את הקורס בתכנית הלימודים של החוג לחינוך.

דיווח על כנסים

  • רוני טוטיאן, מאיה קלמן-הלוי, יהודה פלד. מה אעדיף – תיווך פעיל, ניטור טכנולוגי או תיווך מגביל? כנס האדם הלומד בעידן הדיגיטלי הכנס השישה-עשר לחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה ע”ש צ’ייס, רעננה פברואר 2021.
  • מאיה קלמן-הלוי, רוני טוטיאן, יהודה פלד. רווחתם הנפשית של סטודנטים (עם לקות למידה והפרעת קשב וריכוז) בלמידה מקוונת בצל הקורונה. כנס האדם הלומד בעידן הדיגיטלי הכנס השישה-עשר לחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה ע”ש צ’ייס, רעננה פברואר 2021.

הרצאת אורח – החינוך במרחב המוזיאלי

מרצה: מיטל קילמניק

ההרצאה העניקה סקירה כללית על מוסד המוזיאון ותפקידו בתקופות שונות. צפינו בדוגמאות של מוזיאונים בישראל ובעולם אשר העניקו מבט רחב על עולם המוזיאונים.
ההרצאה עסקה בין היתר בשאלות מהו אוצר? מה תפקידו? מהי אוצרות סבילה ומהי אוצרות פעילה? כמו גם מהו חינוך מוזאלי?
בנוסף, הייתה התייחסות לחשיבה ולמידה חזותית, ערכו של הדימוי החזותי, יצירה ויזואלית מהי אומרת לנו וכיצד מתבוננים בה.

ניתן דגש למוזיאוני ילדים, אגפי נוער ועולם התערוכות בישראל ובעולם ומכאן בחנה המרצה את המוזיאון כמרחב חינוכי, יתרונותיו של החינוך במרחב המוזאלי – מטרות, הצלחות ושאיפות. בין היתר, ההרצאה שילבה דוגמאות של מוזיאונים, תערוכות ותכניות חינוכיות

 

 

המרצה מיטל קילמניק – אשת חינוך ואוצרת אמנות עוסקת בשנים האחרונות בשאלת ההנגשה של אמנות במרחב המוזאלי לאוכלוסיות שונות. היא אוצרת של תערוכות פעילות, בונה תכניות מוזאליות חינוכיות רב גילאיות ומטפחת שיתופי פעולה בין גופים שונים למוסד המוזיאון מתוך אמונה גדולה בחינוך במרחב המוזאלי, המעניק כלים מעולם האמנות לשיח פתוח, מפרגן וסבלני בין אדם לחברו.

הרצאת אורח – תפיסות מוגנות וסיכון בקרב ילדים בדואים בנגב

מרצה: ד”ר אבתסאם מרעי-סרואן

במסגרת הקורס “עולמו של הילד בראי מודע הקשר” הסטודנטים מהחוג לחינוך והתפתחות הילד בגיל הרך בראי קהילתי לומדים על הֶקְשֶׁרִים שונים והשפעתם על התפתחותם של ילדים וילדות, על חווית הילדות שלהם, על אישיותם ועל עולמם. הגישה התיאורטית שמנחה את הקורס היא גישה מודעת הקשר Context-informed perspective)), אשר פותחה בעשורים האחרונים בהתבסס על התיאוריה הביו-אקולוגית של יורי ברונפנברנר.
במהלך חודש אפריל, התארחה בקורס ד”ר אבתסאם מרעי-סרואן, מרצה בכירה במכללה האקדמית הערבית בחיפה, ראש תוכנית “הוראה ולמידה” בתואר השני וראש מערך ההדרכה. תחומי העניין המקצועיים של אבתסאם הם הורות, התקשרות וסיכון ומוגנות בקרב החברה הבדואית, בפרט בקרב הורים וילדים בכפרים הבלתי מוכרים בנגב.
בהרצאתה, ד”ר מרעי-סרואן הציגה את המחקר שערכה במסגרת הפוסט-דוקטורט שלה במכון מופת: מחקר פעולה אשר בחן תפיסות מוגנות וסיכון בקרב 30 ילדים בדואים בני 4-5 מכפר הלא מוכר בנגב. מחקר זה יצא מנקודת הנחה שילדים צעירים מחזיקים בתפיסות ודעות משלהם לגבי מה שמתרחש סביבם, ויש להם זכות ויכולת לבטא דעות אלו. הנתונים נאספו מהילדים באמצעות שיטות ויזואליות – צילום וציור – נוסף על הסברים מילוליים, ונותחו תוך הצלבה והשוואה בין הנתונים שהתקבלו מהכלים השונים.
ממצאי המחקר ביטאו את המחשבות והתפיסות של הילדים הצעירים ואפשרו ללמוד מה מעסיק אותם. הילדים חשפו מגוון רחב של סיכונים העלולים לפגוע בביטחונם וברווחתם (לדוגמה, כלי רכב, מקומות ואנשים שונים) והציגו משאבים אשר עוזרים להם להתמודד עם הסיכונים ולהגן על עצמם. הילדים ייחסו חשיבות רבה לבית, לסבתא ולאימא כגורמים מגנים שמסייעים להם להתמודד עם המציאות הקשה.
מהרצאתה של ד”ר מרעי-סרואן הסטודנטים למדו על הֶקְשֶׁרִים שונים (כמו ההֶקְשֵר החברתי, ההיסטורי, הגיאוגרפי, ובמיוחד-הכלכלי והפוליטי) שמעצבים את תפיסותיהם של הילדים הבדואים. התמונות, הציורים והראיונות עם הילדים הצליחו לתאר את מאבקם היומיומי בסביבת מגוריהם ועוררו  הד במחשבות וברגשות של הסטודנטים בקורס. מהמשוב להרצאה נשמע כי הנושא עורר עניין וסקרנות, העשיר את ידיעתם של הסטודנטים על עולמם של ילדים  הנמצאים בשולי החברה וחיזק את דעתם שילדים יכולים לשמש מקור מידע ולהביע תפיסות בעלות ערך לגבי השקפות עולמם.
בנוסף, בעקבות ההרצאה עלתה יוזמה מצד הסטודנטים לאסוף משחקים ובגדים ולתרום לילדים מהכפרים הבלתי מוכרים בנגב. בהתייעצות עם ד”ר מרעי-סרואן הוחלט כי עם סיום הסמסטר נעביר את הדברים שיאספו לילדים בנגב. יוזמה מבורכת!

במסגרת החוג לחינוך והתפתחות הילד בגיל הרך בראי קהילתי דיווחה ד"ר עינת נבו

במפגש עם סטודנטים בחוג לחינוך והתפתחות הילד בגיל הרך בראי קהילתי, הציגה מיטל זיידל, ראש תחום הגיל הרך בקרן לעידוד יוזמות חינוכיות, מהי יזמות חינוכית.

 

מיטל זיידל, ראש תחום הגיל הרך בקרן לעידוד יוזמות חינוכיות
מדובר בתהליך שבו בהתבסס על זיהוי של בעיה או צורך הקיימים בתוך מערכת החינוך, אנשי החינוך שזיהו את הצורך, מגבשים רעיון, חזון ומטרות ובכך יוצרים יוזמה חינוכית.התהליך ממשיך בזיהוי הזדמנות לפתרון הבעיה  או הצורך בדרך חדשנית, כאשר תוך כדי, ישנה השפעה על הסביבה של המערכת החינוכית. כידוע, שינויים מהווים אתגר, אולם כאשר המחנכים מעורבים בפיתוח ובהטמעה שלהם, מתעורר גם הרצון העז להתמודד עם האתגר, למרות הקושי, והתהליך מוביל להתפתחותו המקצועית של איש החינוך.
היוזמה החינוכית מתחילה מניצוץ ותשוקה של איש החינוך, שמניעים את מעגל היוזמה – מיקוד צורך, חלימה ובצידה למידה, פיתוח מענה רעיוני לצורך שעלה, יצירת תכנית עבודה ראשונית ויישומה, הערכה, בדיקה ורפלקציה שמובילים שוב למיקוד ודיוק הצורך, כאשר בסופו של התהליך, הניצוץ יוצא אל הפועל.
במפגש השתתפו שתי גננות ותיקות שהיוזמות החינוכיות שהציעו זכו לתמיכה של הקרן.  נאילה חביב אללה, גננת 31 שנה, 28 מתוכן בגן במנשייה זבידה, שהיוזמה שלה היא “הערבסקה” – מוטיב עיטורי גיאומטרי. יוזמה זו צמחה מתוך שאלה שהילדים בגן שאלו בעקבות ביקר שערכו במסגד והתבוננות בקישוטים ובעיטורים הקיימים בו. היה מעניין לשמוע איך הילדים חוקרים את הערבסקות, מייצרים אותן (בציור, במלאכות יד, ואף בעזרת חפצים קטנים), מציגים אותן כחלק מתערוכות בגלריה בגן, ולומדים בעזרתם נושאים הקשורים לשפה, מתמטיקה ומדעים.מיכל קוריאט, גננת 20 שנה, הציגה את היוזמה שלה – “גן רוקד” בכרמיאל, שנולדה מתוך אהבה גדולה שלה לתחום ריקודי העם, בו היא עוסקת מגיל עשר. מיכל סיפרה לנו כיצד ריקודי העם משתלבים בכל נושאי התוכן הנלמדים בגן, ומאפשרים את עיבודם גם דרך הריקוד והתנועה. ראינו את הילדים בגן לומדים ריקודי עם,  מלמדים ילדים מגנים אחרים את הצעדים בהוראת עמיתים ורוקדים איתם יחד, מאזינים לשירים המלווים את הריקודים, מצלמים, מתעדים ונהנים. הריקודים מקרבים בין קהילות שונות ומפתחים את היכולות של הילדים בתחומים רבים דרך התנועה והעשייה.
זכינו להציץ ולראות מספר יוזמות נוספות – ספריה שהוקמה ביער בין שני ישובים, משחקים שהוכנו על ידי ילדים בגן ונתרמו למחלקת ילדים בבית חולים “זיו” בצפת,  ואפילו פעילות חוץ גנית בתל עכו. המפגש היה מרתק ומעורר השראה וחיבר את כולנו לחשוב על הדברים שאנחנו אוהבים, שמניעים אותנו, מלהיבים אותנו ומעוררים אצלנו תשוקה לעשייה, התפתחות והתקדמות. מתוך מקומות אלו אפשר להתחיל לחלום להעז, לפתח ולהשפיע.

מזמינות את כולכם לצפות בסרטון שהפיקה הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות בגיל הרך, ולהתחיל לחפש את הניצוץ!

 

 

 

יום עיון "מורשתו החינוכית ערכית של יאנוש קורצ'אק"

 

זאת השנה השלישית שבחוג לחינוך מתקיים יום העיון החשוב – “מורשתו החינוכית ערכית של יאנוש קורצ’אק”. היום הזה הוא תולדה של יוזמה משותפת ומאד מבורכת של פרופסור ורד וקנין-נוסבאום ראשת החוג לחינוך וד”ר בועז כהן ראש התכנית ללימודי שואה.
שלא כבכל שנה, בשל אילוצי הקורונה התקיים יום העיון בזום. למרות זאת, היה זה יום מרתק ומעשיר שכלל הרצאות במליאה והתפצלות לקבוצות שיח.
השנה, נחשפנו לראשונה לדמותה יוצאת הדופן של שותפתו הנשכחת של קורצ’אק בניהול בית היתומים – סטפניה וילצ’ינסקה. וילצ’ינסקה, בת למשפחה יהודית אמידה מורשה, בוגרת החוג ללימודי מדעים, מורה ומחנכת. מטעמים שונים, דמותה לא נחקקה בזכרון ההיסטורי הקולקטיבי, אבל העמקה במורשתה החינוכית והערכית צריכה לתת השראה לרבים, וטוב עשו משתתפי יום העיון שכיוונו הפעם את הזרקור גם לעברה. תודה לסטודנטים מהחוג לחינוך שלקחו חלק בהרצאות ובסדנאות הפעילות
ותודות לגב’ בתיה גלעד, ד”ר אבי צור ועמיחי פרדו, על הרצאתם המאלפת.

כנס קשב, למידה, לקויי למידה ומה שביניהם

הכנס השנתי קשב, למידה, לקויי למידה ומה שביניהם, התקיים השנה, בתאריך 22.3.2021 באופן מקוון, הכנס הוא הגדול ביותר מסוגו בצפון ומוביליו המקצועיים מגיעים מרקע אקדמי ופסיכו-חינוכי.
הכנס מהווה פלטפורמה למפגש אקדמי ומקצועי בין-חוקרים, מאבחנים, מטפלים, מחנכים והורים. במסגרתו מוצגות ההשלכות הקליניות והחינוכיות של ממצאי מחקר חדשניים מבוססי התערבות בקרב ילדים ונוער עם לקויות למידה והפרעת קשב.
בכנס היו שני  מושבים וסדנה. המושב הראשון עסק בהפרעת קשב, המושב השני, עסק בלקויות למידה והסדנה עוסקת במשחוק. במרכזו של הכנס השנה, עסקנו בהתאמת הסיוע לילדים מתקשים לפי מאפייניהם, תכונותיהם וצרכיהם במטרה לסייע בידם להתמודד עם הלקות שמלווה אותם.  בין הדוברים הבולטים השנה – נמנו פרופ’ איתי ברגר – מומחה בינלאומי בנוירולוגיה של הילד, שעסק בהתמודדות בנות עם הפרעת קשב, פרופ’ נעמה פרידמן –  חוקרת בינלאומית בתחום לקויות שפה וקריאה – שהציגה סוגי דיסלקציה בשפה העברית, ד”ר רותי טראוב – שהציגה התערבות מוכחת ויעילה שייעודית להפרעת קשב בכלי ריפוי בעיסוק – Cog-fun   ועוד.
מצ”ב קישור לעמוד הכנס של לקויות למידה + ליוטיוב

אנחנו בתקשורת

נולדתי ביישוב דיר חנא, נשוי לסמאהר, עובדת סוציאלית העובדת כמפקחת ברשות לשיקום האסיר ודוקטורנטית באוניברסיטת חיפה, אב ליחיא הלומד כעת בכיתה י’ ומלכ תלמידה בכיתה ז’. אוהב מוסיקה, ומילודתי למדתי לנגן, ומאז אינני זוכר יום שלא עבר בלי נגינה, למעט תקופות מסוימות ונדירות. לאחר שסיימתי את התיכון התחלתי לימודי תואר ראשון במחלקה למדעי ההתנהגות באוניברסיטת בן גוריון, באותה תקופה לא תיארתי לעצמי כלל שאקדמיה תהיה הקריירה בה אעסוק לעתיד. לימודי התאור הראשון במדעי ההתנהגות היו בהתמחות בפסיכולוגיה וסוציולוגיה, ולאט לאט התחלתי להתעניין בתחומים הקשורים לפסיכולוגיה הקוגניטיבית ובמיוחד רכישת מיומנויות של קריאה וזיהוי מלים ומשם החלטתי להתעמק יותר בהבנת תהליכי הלמידה. מכאן המשכתי לתואר שני בלקויות למידה בהתמחות בתחום האבחון. עסקתי בתחום אבחון לקויות הלמידה ומשם המשכתי לדוקטורט ולפוסט דוקטורט ששילבתי בו את המחקר הנוירו-קוגניטיבי בחקר תהליכי הקריאה. העשייה המחקרית שאבה אותי והתחלתי להתפתח ולפתח, הקמתי מעבדה לחקר הקריאה והלמידה במכללה להוראה ומרכז אבחון לסטודנטים לצד פתיחת התכנית לתואר שני למורים בתחום לקויות הלמידה בשפה הערבית. לימדתי במכללת תל חי ובאוניברסיטת חיפה וניהלתי קליניקה פרטית לאבחון ולייעוץ בתחום לקויות הלמידה. המשכתי לחקור ולפרסם ולהופיע בכנסים שונים בעולם גם בתור חוקר מוזמן. לפני כשנתיים קיבלתי דרגת פרופ’ חבר מטעם המועצה להשכלה גבוהה בישראל וכל זאת ללא ויתור על העניין במוסיקה והעניין בלחיות את החיים באהבה וסקרנות לחוות את הדברים המעניינים והטובים במיוחד ובין כל זה לא מוותר על אימון אינטנסיבי פעמיים בשבוע לפחות בחדר הכושר.

קהילה וחברה

ד”ר גיל מאור – הפעילות שלי בחברה החרדית

עמותת ‘נוער בסיכוי’, היא עמותה בראשותו של הרב גרוסמן, שעוסקת באיתור, מניעה וטיפול בנוער נושר. פעילות העמותה כוללת עריכת השתלמויות וימי עיון למוסדות חינוך, עבודה עם נוער חרדי נושר בקהילה, בניית מסגרות חינוך מיוחד לפי צרכים, יצירת לובי פוליטי בועדות הכנסת וברווחה, חינוך ובריאות. העמותה מקיימת שתי כנסים גדלים בשנה תחת השם “הועידה השנתית” שבה עורכים חשיבה מקצועית, אקדמית וחינוכית בשילוב אנשי מקצוע, אנשי אקדמיה רשויות מקומות, חברי ועדות כנסת ומנהלי מסגרות חינוך. במסגרת העמותה אני חבר ועדה מקצועי ואקדמי.
בתחום המקצועי – אני עוסק בתחום הפרעת קשב ולקויות למידה והגורם שלהם לפגיעה בהסתגלות כגורם לנשירה. בשנה שעברה, העברתי במסגרת העמותה “בית ספר להורים” בירושלים, בחסות העמותה הופק הספר שלי “חרדים לקשב”.
בתחום האקדמי – אני בצוות ההיגוי של הועידה השנתית “נוער בסיכוי” שהשנה תתכנס ב-15-17 למרץ לשלושה ימי ועידה, שתועבר באופן מקון. במסגרתם אני רצה וחבר מקצועי בפאנל החינוכי.
בנוסף, אני יו”ר ועדת ההיגוי של הכינוס “להקשיב לקשב” זו השנה השלישית (השנה הכנס התקיים ב-2.7.20. והוא הועבר באופן מקוון). במסגרתו אנו עוסקים בהיבטים של הפרעת קשב והשלכתה על אורך החיים החרדי. במסגרת הכנס מרצים רופאים, חוקרים ואנשי שטח. אחרי פסח התחלנו לדון בכינוס השנתי הקרוב.

על הספר – הפרעת קשב והיפראקטיביות משדה המחקר לעשייה קלינית

על המחבר ד”ר גיל מאור: מרצה וחוקר בחוג לחינוך באקדמית גליל מערבי, משמש כראש המסלול ללקוי למידה. מרצה במוסדות להכשרת מורים ורופאים בתחום הפרעת קשב. בהכשרתו פסיכותרפיסט קוגניטיבי-התנהגותי, חבר איט”ה.  ד”ר מאור מייסד ומנהל מכון ד”ר קשב.
הספר “הפרעת קשב והיפראקטיביות משדה המחקר לעשיה הקלינית” נכתב כאסופת מאמרים. במסגרתו לוקטו ונערכו תריסר מאמרים בנושאים מרכזיים שמעסיקים מטפלים וגורמי חינוך בהתמודדות עם מטופלים המאובחנים בהפרעת קשב. כל אחד מהמאמרים בספר נכתב כצורך של השדה הטיפולי, במטרה ליצור שפה אחידה בין גורמים שונים העוסקים באבחון, חינוך וטיפול באנשים עם הפרעת קשב.
על פני המאמרים מוצגים דיונים בנקודות השקה בין המאמרים שנכתבים באוריינטציה מדעית טהורה, לבין תובנות ישומיות שנגזרות מהם על ידי גורמי מקצוע – מטפלים וגורמי חינוך – העוסקים בהכוונת הורים, איתור, חינוך ותמיכה בילדים ונוער הסובלים מהפרעת קשב. המחבר אוגד באסופה זו מידע מדעי ממחקרים עדכניים, מדיונים בכנסים אקדמיים, מספרות המתארת פרקטיקות יישומיות ומהניסיון הקליני שלו. באסופה זו לוקטו 12 מאמרים, שנכתבו במסגרת שלושה תחומי דיון – המשגות והבהרות של הפרעת קשב ודרכי טיפול מבוססים ומוכרים בסובלים ממנה,  הפרעת קשב במעגלי החברה והשלכות להיעדר טיפול בהפרעת קשב.
חשיבותו של הספר בארון הספרים המקצועי הואר על ידי פרופסור איריס מנור – מבכירות החוקרים בארץ ובעולם, שכתבה עליו – “הספר מבהיר ומגדיר את מאפייני ההתייחסות להפרעת קשב, ממפה את הטיפולים השונים הקיימים תוך התייחסות והבנה לאוכלוסיות שונות ומגוונות, הייחודיות לחברה הישראלית. לצד זה המחבר מאפיין מסגרות שונות בהן החיכוך של האדם עם הפרעת הקשב משמעותי במיוחד, כגון מסגרת החברה החרדית, ההתגייסות לצה”ל, ולהבדיל, הנשירה לעבריינות”.
העורך מבצע עבור הקוראים את ההשקה שבין השיח בקליניקה ובתקשורת, לבין ממצאי המחקר שנדונים בספרות ובכנסים האקדמיים. זהו חיבור ראשון מסוגו בנושא זה בשפה העברית שמנגיש לקוראים השקה בין שתי העולמות – האקדמית והפרקטית – לשדה כתוב אחד.
חוקרים, מטפלים, מאמנים, וגורמי חינוך שמבקשים להעשיר ידיעותם בנושאים הנדונים בספר יקבלו מידע מלוקט וערוך לפי כללי הדיון והשיח האקדמי המקובל בכתבי פסיכולוגיה (לפי עקרונות APA)

פינת הפירגון

דברי שבח והערכה לצוות החוג לחינוך במכללה האקדמית גליל מערבי:

לצוות החוג לחינוך היקרים, ברצוני להודות לכם על שלוש שנים בהם ליוויתם, עודדתם והצמחתם אותי. ההחלטה ללמוד במכללה לתואר ראשון בחינוך לוותה אצלי בהמון חששות ובתחושת מסוגלות נמוכה שהקשתה עליי להאמין שאצליח להגיע למקום בו אני נמצאת כעת. כיום, הנני סטודנטית לתואר שני באוניברסיטת חיפה בחוג ללקויות למידה, תואר יוקרתי וייחודי בארץ. הלימודים בו מאתגרים מאוד מהרבה בחינות (בייחוד בתקופה הנוכחית) וככל שאני מתקדמת ומצליחה בו מתחדדת בי ההבנה והתחושה שאילולא קיבלתי את הכלים, המיומנויות והביטחון במהלך לימודיי לתואר הראשון במכללה לא הייתי מגיעה ומתקבלת לתואר זה ואף מתמודדת עם הקשיים והאתגרים שהוא מציב בפניי.
ארצה לציין במיוחד את ראש החוג פרופסור ורד נוסבאום-וקנין אשר נטעה בי את התחושה שהיא מאמינה בי ושהשמיים הם הגבול עבורי. הדלת שלה תמיד הייתה פתוחה עבורי לכל שאלה/טענה והיא שילבה אותי בתוכניות חינוך בראשם היא עומדת בבתי הספר היסודיים בעיר עכו ובכך אפשרה לי לרכוש התנסויות שהעצימו אותי והביאו אותי להמשך הדרך האקדמית בה בחרתי. את הביטחון העצמי והרגשת המסוגלות שאני חשה כיום על אף האתגריים עמם אני מתמודדת (ועוד אתמודד כאדם, כרעיה, כאימא וכאשה) אני מעריכה ומוקירה מיום ליום ובטוחה כי הם ניטעו בי ואומצו על ידי מתוך הסביבה התומכת, המכילה, המעודדת והמקצועית בה למדתי במסגרת התואר הראשון במכללה.
בהערכה רבה
דנית סבח
בוקר טוב פרופ׳ ורד,
אני סטודנטית שנה שלישית בחוג לחינוך במסלול ייעוץ חינוכי.
רציתי לשתף אותך בחוויה מדהימה שלי בקרב המרצים בחוג, ובפרט בקרב המרצים איתם עשיתי את הסמיניריון.  את הסמינריון עשיתי עם דר’ שרון גילת יחיא ואת השני עם דר’ רוני טוטיאן, רציתי לציין כי הליווי שלהם היה מעבר למצופה.
ההשקעה של שרון, הדיוק, הזמינות המטורפת, היחס האישי והחם והאכפתיות. זכיתי ללמוד אצל מרצה שאפשר באמת רק ללמוד ממנה והיא מודל לחיקוי. מעבר לסמינריון אני מתמיינת לתואר שני והיא מלווה אותי מרצונה גם בתהליך הזה, שזה לא מובן עבורי בכלל!
התמיכה של רוני גם היא לא מובנת לי מאליה, הדאגה שאגיע הכי רחוק שאפשר, שאתפתח ושאצמח. עובר איתי לפני כל ראיון לתואר השני ומשקיע מזמנו מעל ומעבר!  תמיד דורש ממני הכי גבוה כי יודע שזה אפשרי וזה רק משהו שיכין אותי לתארים מתקדמים יותר ואני מעריכה את זה מאוד.
כתבתי ושיתפתי אותך בחוויה זו כי כשמגיע פרגון אז מגיע!
היום אחרי כמעט שלוש שנים אני יכולה להגיד שזכיתי ללמוד בגליל מערבי בזכות האנשים הללו.

פרס המל”ג לסטודנטית מצטיינת

אנו שמחים וגאים ביסמין הנו, בוגרת שלנו בחוג לחינוך באשכול לקויות למידה אשר זכתה בפרס יוקרתי, פרס המל”ג לשנה”ל תש”פ ע”ש שוש ברלינסקי  שינפלד ז”ל לתרומה מיוחדת לקהילה.
כבר במהלך לימודיה יסמין התגלתה כבעלת יכולות גבוהות ללמוד להתפתח ולהוביל תהליכי שינוי במסגרות חינוך. היא פועלת מתוך תחושה של שליחות וקיימת בה מוטיבציה פנימית עמוקה לתרום לשיפור השדה החינוכי בחברה הישראלית.
הפרס הוענק לה עבור השתתפותה בפרויקט הדגל של האקדמית גליל מערבי אותו מוביל החוג לחינוך. יסמין סייעה לתלמיד מתקשה בקריאה ובכתיבה בערבית והגיעה פעמיים בשבוע לבית הספר על מנת ללמדו. בנתה תכנית סיוע אישית לילד ואכן הממצאים מלמדים שחל שיפור ביכולת קריאתו וכתיבתו בערבית. חשוב להדגיש כי גם בתקופת הסגר כאשר בתי הספר נסגרו, יסמין המשיכה ליצור קשר עם התלמיד ונתנה לו תמיכה רגשית ולימודית בעזרת אמצעיים טכנולוגיים מגוונים.
במסגרת פעילות זו יסמין סייעה לסטודנטיות נוספות שהזדקקו לתמיכה בבניית תכנית הסיוע האישית שבנו לילד בו תמכו. בנוסף, יסמין סייע רבות במרכז לחינוך אורייני בפיתוח משחקים ופעילויות אשר משמשים את הסטודנטים בבתי הספר ובגנים. עזרתה מוערכת מאד על ידי רבים מאנשי הצוות בחוג.
המשפט שמלווה את יסמין לאורך הדרך ומשתקף היטב בעשייה החינוכית שלה:
“השמים הם הגבול, השאיפה היא אל האופק וכפי שהאופק רחב, מתפרס על פני עולם שלם ודורש דרישה מתמדת להתקדמות, כך צריך להיות גם חינוך ילדינו”
שינוי גודל גופנים
ניגודיות