אודות האמניות | About the Artists

אביטל כנעני | Avital Cnaani

נ. 1978, חיה ועובדת בתל אביב.

 

כנעני עוסקת בפיסול ורישום, בוגרת 'המדרשה' לאמנות בית ברל (2005) ותוכנית התואר השני בבצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב (2008). היא זוכת מלגות הצטיינות מטעם המדרשה לאמנות ובצלאל האקדמיה לעיצוב ואמנות; פרסי 'קרן התרבות אמריקה־ישראל' (2004, 2005, 2008); פרס אמן צעיר מטעם משרד התרבות (2009); ומלגות מפעל הפיס (2013, 2016).

 

תערוכותיה הוצגו במוזיאון רדטורי בגואנגזו, סין; במוזיאון סומה, סיאול; במוזיאון קואנדו, טאיוואן; במוזיאון ג'ורג' קולבה, ברלין; בגלריה עירונית, ברמן, גרמניה; בהארלם סטודיו, ניו יורק; במונגין ארט סנטר, סיאול; במוזיאון ישראל; במוזיאון הרצליה לאמנות עכשווית; במוזיאון חיפה לאמנות; במוזיאון פתח תקווה לאמנות; בגלריה 39 ועוד.

 

גוף העבודות של כנעני נע בין פיסול לרישום ובוחן את היחסים ביניהם, בחינה המעלה שאלות של זהות פיזית, פוליטית ומגדרית.

רבות מעבודותיה נדמות כחיות קדומות ההופכות לרגע לצמחי פרא; תחושות של חיוניות ודממת המוות עולות מהן בו זמנית ומתקיימות אף בגוף האנושי המדומה בעבודות, וכן בפיסות הארץ – אלמנטים של נוף כגון הרים או מדבר – המנותקות מהקשר גיאוגרפי ומוצגות בעבודות אחרות. את הפסלים והרישומים שלה היא יוצרת באמצעות הוספת שכבות של פסי רישום וחומר אלה על גבי אלה, הנצברים לכדי מסה חומרית ועוצמה חסרת שליטה.

 

B. 1978, lives and works in Tel Aviv.

Cnaani works in sculpting and drawing. She earned her B.Ed. from Hamidrasha School of Art at Beit Berl College (2005) and her MFA from Bezalel Academy of Art and Design (2008). She was awarded scholarships for excellence from both Hamidrasha and Bezalel and won the America-Israel Culture Foundation Grant in 2004, 2005, and 2008, the Young Artist Prize from the Israeli Ministry of Culture and Sports in 2009, and stipends from Mifal Hapais in 2013 and 2016.

Her works have been exhibited at Redtory Culture and Art Organization in Guangzhou, China, Soma Museum in Seoul, Kuandu Museum in Taiwan, George Kolbe Museum in Berlin, Städtische Galerie in Bremen, Germany, Harlem Studio in New York, Mongin Art Center in Seoul, Israel Museum in Jerusalem, Herzliya Museum of Contemporary Art, Haifa Museum of Art, Petah Tikva Museum of Art, and Gallery 39 in Tel Aviv, among others.

Cnaani’s body of work moves between sculpting and drawing and examines the relationship between the media, raising questions about physical, political, and gender identity. Many of her works resemble prehistoric animals that for a moment turn into riotous plants, simultaneously exuding both vitality and deathly silence. These sensations are present also in the seeming human body in her works and in the pieces of land – landscape elements such as mountains or the desert – severed from any geographical context presented in others. Cnaani creates her sculptures and drawings by layering drawing lines or material strips on top of one another, which accumulate into material mass and unrestrained force.

 

 

 

הדר מיץ | Hadar Mitz

נ. 1989, חיה ויוצרת בתל אביב.

מיץ היא אמנית רב־תחומית, בעלת תואר ראשון בהצטיינות באמנות וחינוך בפקולטה לאמנויות 'המדרשה', בית ברל (2014), וזוכת מלגת 'קרן שרת' מטעם 'קרן התרבות אמריקה־ישראל' (2014–2015) לאמנות חזותית.

מיץ הציגה תערוכת יחיד המסכמת שיתוף פעולה מתמשך בן שנה עם הפרפורמרית סביון פישלוביץ', בגלריה חנינא, תל אביב. היא השתתפה בתערוכות ב-Haihatus Gallery, פינלנד וב-HIT Gallery, סלובקיה, והציגה בתערוכות קבוצתיות רבות במוזיאונים ובגלריות שונים, ביניהם: מוזיאון בר דוד, מוזיאון תל חי, פרויקט קופסה שחורה, גלריית עומר תירוש, גלריית אלפרד, גלריית בנימין, גלריית זימק, חממת האמנים צבע טרי ועוד.

מיץ התארחה במספר תוכניות שהות־אמן הדוגלות בחזון שיתופי־קהילתי, ביניהן: "אמנות אדריכלות ערד", "Performing Art Forum" בצרפת ו "Haihatus"בפינלנד.

בעבודותיה נעמדת מיץ בלב המתח הקיים בין הטבע כפי שאנו חווים אותו, לבין הניסיון האנושי לכפות עליו סדר, להכניסו להגדרות. לתפיסתה, הרצון האנושי לקטלג את הטבע האינסופי כרוך תמיד בכישלון ובמוות של התנועה הבלתי פוסקת העומדת בליבו – גדילה, דעיכה, השתנות וחוזר חלילה – ההופכת את הדברים הטבעיים למה שהם: תהליכים אינסופיים.

בעבודותיה, הנעות בין מדיומים של קולאז', אסמבלאז', וידאו ואיור, היא מייצרת שני מהלכים הנפגשים כדי ליצור קטלוג דינמי, משתנה ונזיל, הקרוב יותר לחוויה האנושית של המציאות: בראשון היא מפרקת חומרים אנציקלופדיים כגון מגדירי צמחים ופרפרים ואנציקלופדיות ממשיות, מוציאה אותם מהקשרם הסטטי ומציבה בהקשרים דינמיים חדשים. פעולה זו חושפת פליאה, תנועה, ואת המוות המרחש מתחת לאשליה הגורסת כי על ידי הגדרה של הטבע נצליח להתגבר על חוסר הביטחון היסודי של מחול הזמן. המהלך השני מתבטא דרך פעולות פרפורמטיביות שלה בטבע, כגוף חי. מיץ משתתפת בטבע, כסובייקט, ומהווה את הפילטר שדרכו הדברים מקבלים משמעות, בתוך רצף הזמן וממדי העל־זמניות. בעבודותיה היא מנסה למצוא את אותו מקום־לא מקום שבו צף ועולה חומר הקיום, זה שאין־לו־שם, זה שחומק מכל הגדרה.

 

 

B. 1989, lives and works in Tel Aviv.

Mitz is a multidisciplinary artist. She holds a BA (summa cum laude) in Art and Education from Hamidrasha School of Art at Beit Berl College (2014) and was awarded the Sharet Foundation Grant from the America-Israel Foundation (2014-2015) for visual art.

Mitz had a solo exhibition concluding a year-long collaboration with performer Savyon Fishlovitch at Hanina Gallery in Tel Aviv. Her work has also been exhibited at Haihatus Gallery in Finland and HIT Gallery in Slovakia and has been featured in many group exhibitions at various museums and galleries in Israel, including Bar-David Museum, Tel Hai Museum, Black Box Project, Omer Tiroshe Gallery, Alfred Cooperative Institute for Art and Culture, Binyamin Gallery, Zimak Gallery, and Fresh Paint Art Fair.  

Mitz has been invited to several residency programs with a collaborative, communal vision, including Art & Architecture in Arad, Israel, Performing Art Forum in France, and Haihatus in Finland.

Mitz’s works stands squarely in the tension between nature as we experience it and the human attempt to force order and definitions on it. In her view, the human desire to catalog infinite nature is always a failure, entailing the death of the constant flux inherent in the natural world: growth, demise, and change in a never-ending cycle, making natural processes what they are – eternal.

In her work, which moves among the media of collage, assemblage, video, and illustration, Mitz engages in two strategies that converge to create a dynamic, changing, fluid cataloging closer to the human experience of reality. In the first, she deconstructs encyclopedic materials, such as field-guides of flora and fauna and encyclopedia sets, and removes them from their static contexts only to present them in new, dynamic ones. She thus reveals the wonder, movement, and death occurring beneath the illusion that, by defining nature, we can overcome our fundamental inability to control the passage of time. The second strategy is enacted by Mitz, as a living body, presenting her own performative actions in nature. She participates as a subject in nature, serving as the filter through which nature assumes meaning within the sequence of time and in the dimension of timelessness. In her work, Mitz tries to find the placeless place that is the wellspring for the nameless material of existence that eludes definition.

 

 

רותם ריטוב | Rotem Ritov

נ. 1974, חיה ויוצרת בתל אביב.

 

ריטוב היא אמנית רב־תחומית, בוגרת המחלקה לאדריכלות במרכז האקדמי 'ויצו' חיפה וחברה באלפרד – מכון שיתופי לאמנות ולתרבות בתל אביב. היא גם זוכת מלגה מטעם 'קרן התרבות אמריקה־ישראל' לציור ופיסול, ועבודותיה נמצאות באוספים פרטיים. 

 

תערוכות יחיד שלה הוצגו בגלריה אלפרד, תל אביב (2012); בחדר דימויים־בצלאל 7, ירושלים (2013); במקבצי תערוכות יחיד במוזיאון חיפה (2012) ובגלריה העירונית לאמנות, בית גורדון־לונדון בראשון לציון (2017).

ריטוב השתתפה בתערוכות קבוצתיות רבות, ביניהן: בביאנלה לנייר במוזיאון ארץ ישראל; במוזיאון הקיץ NORDART בגרמניה; במוזיאון אילנה גור; במוזיאון עין הוד; בגלריה השיתופית אלפרד; בגלריה השיתופית כברי ועוד.

 

ריטוב משלבת בין מדיומים שונים ויוצרת בעיקר עבודות רישום, מיצב ומיצב־רישומי גדולות מימדים.

שאלות הנוגעות לזהות וליחסים שבין נוף לטריטוריה ובין גבול למרחב האישי, עולות תדיר בעבודותיה. יחסים אלו מתבטאים בין היתר בתכונות של מודולריות וגמישות המאפשרות דינמיות רבה באופן תפיסת החלל והמרחב: בתהליך ההצבה של העבודות אפשר להזיז אותן ולשנות, למקם ולהציב מחדש, למתוח או לפרק בהתאם לחלל שבו העבודות ממוקמות.

ריטוב בוחנת את השפעת המציאות הפוליטית־מדינית על המרחב האישי וכן כיצד הביטוי החזותי משמש סמן למרחב שבו היא חיה. בעבודותיה היא משתמשת בסמלים מוכרים – כגון קברי שייח', כלי מלחמה ובוטניקה מקומית – הקשורים לנוף ולהיסטוריה הישראלית, ומשחקת איתם. בכך היא יוצרת מיפוי של ייצוגים ויזואליים המתמקדים בגיאוגרפיה האנושית והאזרחית המקומית, והשאובים מהקונטקסט המקומי־ישראלי: תבניות נוף, אגדות עם, היסטוריה, אקטואליה, סמלים דתיים, בניינים, טריטוריה, גבולות ומנטליות ישראלית.

 

B. 1974, lives and works in Tel Aviv.

Ritov is a multidisciplinary artist who holds a B.Ed of Architecture and Education from the Architecture Department of the NB Haifa School of Design. She is a member of Alfred Cooperative Institute for Art and Culture. She was awarded the America-Israel Cultural Foundation Grant for drawing and sculpture, and her works can be found in several private collections.

Ritov’s works have been shown in solo exhibitions at Alfred Cooperative Institute for Art and Culture in Tel Aviv (2012), Bezalel 7 – Image Room Gallery in Jerusalem (2013), Haifa Museum of Art (2012), and Municipal Art Gallery at the Gordon-London House in Rishon Lezion (2017). Ritov’s works have also been featured in many group exhibitions, including the Paper Biennale at Eretz Israel Museum Tel-Aviv, NordArt International Art Exhibition in Germany, Ilana Gur Museum, Ein Harod Museum, Alfred Cooperative Institute for Art and Culture, and Kabri Cooperative Gallery.

In her work, Ritov incorporates different media, creating mostly large-scale drawings, installations, and drawing installations, frequently arousing questions about identity and the relationships between landscape and territory and between borders and personal space. These relationships are in part expressed by the works’ modularity and flexibility, which provide great dynamism to the perception of space: through their installation process, the works may be moved and changed, repositioned and reinstalled, extended or deconstructed, all depending on the space in which they are placed.

Ritov examines the influence of political reality on one’s personal space and how visual expression serves as a signifier of the space she inhabits. In her works, she uses familiar symbols – the graves of sheikhs, ordnance, and local flora – connected to Israel’s landscapes and history and plays with them. By doing so, she creates a mapping of visual representations focused on the local human and civic geography and taken from the local Israeli context: landscape patterns, folk legends, history, current events, religious symbols, buildings, territories, borders, and the Israeli mentality.