ניוזלטר החוג לחינוך


מהדורת מאי 2019

דבר ראשת החוג - פרופ' ורד וקנין-נוסבאום

דבר ראשת החוג - פרופ' ורד וקנין-נוסבאום

שלום רב, 
אני שמחה לפתוח את הגליון הראשון לשנה זו.
ראשית, אני מאחלת לכולנו שנה טובה, מוצלחת ופוריה. השנה אנו ממשיכים בתנופת העשייה והפיתוח של הפרויקטים המגוונים שאנו מובילים יחדיו בחוג ובראשם, פתיחת התכניות העתידיות בחוג. קיבלנו אישור לפתיחת תכנית דו-חוגית בלקויות למידה, תכנית דו חוגית בגיל הרך ולפתיחת תכנית לתואר שני בניהול במערכות חינןך, ואני בטוחה שעד מהרה תפתחנה תכניות אלה לקהל הסטודנטים ותתרומנה לפיתוח החוג, המכללה ואזור הגליל.
בנוסף, נמשכת העשייה והפיתוח של הפרויקטים החברתיים בהם אנו שותפים שממצבים אותנו לא רק כמוסד המעניק השכלה אלה כגוף המשפיע באופן משמעותי על התפתחות האזור שלנו מבחינה חברתית, אקדמית וכלכלית.
אני גאה בחוג הנפלא שלנו ובסגל המרצים האיכותי שבו, ברור לי שבזכותכם ואתכם יחד נמשיך להוביל את החוג כחוג מוביל במכללה.
 
בברכה,
 ורד

פעילות מחקרית עכשווית

ד"ר נעמה שפיצר, פוסט דוקטורנטית בפסיכולוגיה של הזיקנה
 
בהנחייתו של פרופ' יובל פלגי, ראש החוג לגרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה, ובשיתוף עם מרצה נוספת מהחוג – ד"ר דקלה סגל-כרפס, ערכתי לאחרונה מחקר בנושא התפקיד של גיל סובייקטיבי כממתן את הקשר שבין בדידות וקשרים חברתיים קרובים בקרב מבוגרים. המחקר מתפרסם בכתב העת  International Psychogeriatrics וצפוי להיות מוצג בכינוס הבא של האגודה הישראלית לגרונטולוגיה. מה שמצאנו במחקר, זה שזהות הגיל של האדם – כלומר הגיל שאנשים מרגישים בו ביחס לגילם הכרונולוגי - עשויה להשפיע לרעה על היכולת שלהם להפיק תועלת ממערכות יחסים חברתיות. באופן זה, אנשים עם גיל סובייקטיבי מבוגר אינם יכולים לרוב ליהנות מקשרים חברתיים קרובים כדי להקל על הבדידות כמו שיכולים עמיתיהם בגילאים הצעירים-סובייקטיביים. ממצאי המחקר רלבנטיים עבור מתכנני התערבויות שמטרתן להפחית את חווית הבדידות בזיקנה. החידוש עבור התערבויות כאלו, הוא שכדאי יהיה שיתמקדו בתפיסתם העצמית של זקנים לגבי גילם הסובייקטיבי, כי קידום עמדות חיוביות יותר כלפי הזדקנות עשוי לעזור לאנשים להפיק תועלת רבה יותר מהקשרים החברתיים ההדוקים שיש להם כבר.
 
 
מה הורים באמת יודעים על ההתנהגות המקוונת של ילדם? פערים בין הורים לילדיהם
ד"ר יהודה פלד, ד"ר מאיה קלמן-הלוי וד"ר רוני טוטיאן
ממצאים ראשוניים ממחקר גישוש
 
המחקר בחן האם ומה הם הפערים בין תפיסות ההורים את התנהלות ילדיהם ברשת לבין תפיסות הילדים את הבקרה ההורית על התנהלותם ברשת. במחקר השתתפו 50 משפחות (זוג הורים וילד). כלי המחקר היו שאלוני דיווח עצמי לילד ולהורים בנפרד. נמצא כי קיים פער בין (1) תפיסת הילד את התדירות בה הוריו מפעילים אסטרטגית תיווך מאפשר כאשר הוא גולש באינטרנט לבין הדיווח של הוריו על תיווך מאפשר; (2) בין תפיסת הילד את פעולות התיווך המגביל של הוריו כאשר הוא גולש באינטרנט לבין הדיווח של הוריו על פעולות התיווך המגביל שלהם; (3) בין רצון האם והאב בהגברת מעורבותם בפעילותו של ילדם באינטרנט לבין רצון הילד בהשארת מעורבות זו על כנה. כאשר בדקנו את המתאם בין גיל הילד למידת המעורבות הרצויה בעיניו של הוריו בפעילותו באינטרנט מצאנו מתאם שלילי, ומובהק עבור מעורבות ההורים: ככל שהילד מתבגר, כך הוא רוצה פחות מעורבות של הוריו בפעילותו באינטרנט; (4) פער בין הילד להוריו בהערכת הסכנות הטמונות באינטרנט.
כמו כן נמצא קשר חיובי בין אסטרטגיית התיווך המאפשר בזמן גלישת הילד באינטרנט שדווחה על ידי ההורים לבין דיווח הילד על שיתוף ההורה בדבר חוויות הגלישה שלו באינטרנט.

פרסומים

  • Guterman, O. & Neuman, A. (2019) Reading at home: Comparison of reading ability among homeschooled and traditionally schooled children. Reading psychology. 40, 2, 169-190
  • Neuman, A. (2019) The Meaning of Learning: Homeschooled Compared with Schooled Children. Educational Studies. 1-13. DOI: 10.1080/03055698.2019.1668258
  • Seroussi, D. E., Sharon, R., & Peled, Y. (2019). Reflections on Peer Feedback in Disciplinary Courses as a Tool in Pre-service Teacher Training. Cambridge Journal of Education, 49(5). 655-671. Doi: https://doi.org/10.1080/0305764X.2019.1581134
  • Peled, Y. (2019). Cyberbullying and Its Influence on Academic, Social, and Emotional Development of Undergraduate Students. Heliyon 5(3). e01393. Doi: https://doi.org/10.​1016/​j.​heliyon.​2019.​e01393
  • Spitzer, n., Shafir, T., Lerman Y., & Werner, P. (2019). The Relationship between Caregiver Burden and Emotion Recognition Deficits in Persons with MCI and early AD: The Mediating Role of Caregivers' Subjective Evaluations. Alzheimer Disease & Associated Disorders - An International Journal
  • Werner, P., Kalaitzaki A. Spitzer N., Raviv-Turgeman L., Koukouli S. Tziraki, C. (2019) Stigmatic beliefs towards persons with dementia: Comparing Israeli and Greek college students, International Psychogeriatrics,1-9.
  • Spitzer, N., Segel-Karpas, D., Palgi, Y. (Forthcoming 2019) Close Social Relationships and Loneliness: The Role of Subjective Age, International Psychogeriatrics
  • Ben-Nathan, M., Salti, M., & Algom, D. (2019). The many faces of music: Attending to music and delight in the same music are governed by different rules of processing. Acta Psychologica, 200. https://doi.org/10.1016/j.actpsy.2019.102949
  • Klemer, A. Rapoport, S., & Lev, Z, H. (2019). Building a computerized dynamic representation as an instrument for mathematical explanation of division of fractions. International Journal of Mathematical Education in Science and Technology, 1-18.
  • Lerner, B. D. (2019). Review of  Shira Weiss “Joseph Albo on Free Choice: Exegetical Innovation in Medieval Jewish Philosophy”. Shira Weiss, Oxford University Press, 2017. Reviews in Religion & Theology, 26(1), 175-177.
  • Sarid, M., Meltzer, Y., & Raveh, M. (In print). Academic Achievements of College Graduates with Learning Disabilities vis-a-vis Admission Criteria and Academic Support. Journal of learning disabilities.
  • Bar Kochva, I. & Nevo, E. (2019). The relations of early phonological awareness, rapid-naming and speed of processing with Hebrew spelling and reading: A longitudinal examination. Journal of Research in Reading, 42(1), 97-122. DOI:10.1111/1467-9817.12242
  • Nevo, E., & Vaknin-Nusbaum, V. & Gambrell, L. (2019). Reading motivation in kindergarteners and 1st-Graders. Journal of Research in Childhood Education, 33(4), 610-622, DOI: 10.1080/02568543.2019.1647316
  • Nevo, E., & Vaknin-Nusbaum, V. (2019). Enhancing motivation to read and reading abilities using motivational reading activities among first graders. Educational Psychology. DOI: 10.1080/01443410.2019.1635680
  • Vaknin-Nusbaum, V., Nevo, E., Brande, S. & Gambrell, L. (2019). Reading and writing motivation in 3rd to 6th graders. Reading Psychology, DOI: 10.1080/02702711.2019.1674435
  • Vaknin-Nusbaum, V., & Raveh, M. (2019). Cultivating morphological awareness improves reading skills in fifth-grade Hebrew readers. Journal of Educational Research, 112(3), 357-366.‏
 
 
  • קלמר, ע. וטל, ע. (2019). הנגשת בעיית חקר בעזרת גאוגברה. מספר חזק 2000, 28, 54-61.
  • קלמר, ע. ולב-זמיר, ח. (2019). כאשר מבינים ניתן לפתור באמצעות 'תרגיל פשוט'...." תלמידי כיתות ה-ומסבירים פעולת חילוק שברים באמצעות ייצוגים באקסל. מחקר ועיון בחינוך מתמטי, גיליון 7, 34-49.
  • נאות, ה. (בדפוס). רפסודה בלב ים: הפילוסופיה הפנומנולוגית של יאן פטוצ'קה (1977-1907). ירושלים: הוצאת כרמל.
  • טלנקר, ס. (2019) פיתוח מקצועי של מורים בישראל: השאלה הערכית והתשובה הפרגמטית, ביטאון מכון מופ"ת 63(2).
  • מאור, ג. (2019) חרדים לקשב – מדריך הורים לתחום הפרעת קשב וריכוז. עיריית ירושליים; ירושליים.
 
ד"ר סרגיי טלנקר
הרעיון המרכזי של המאמר: פיתוח מקצועי של מורים בישראל: השאלה הערכית והתשובה הפרגמטית
 
קשה להכריח מישהו להשתפר אם הוא לא מעוניין בכך. החדשות הטובות הן שהמורים רוצים להשתפר, ורוצים מאוד שהתלמידים שלהם יצליחו. כי מי שלא רוצה ללמד יותר טוב ולא רוצה שהתלמידים שלו יצליחו פשוט איננו מורה. אם כן, קובעי המדיניות מוכרחים לרתום את הרצון הטוב של מורים למהלכים
 שהם יוזמים. יש מורים שהמוטיבציה העיקרית שלהם היא פנימית, והם רוצים קודם כול להתפתח באופן אישי. ויש מורים שהמוטיבציה העיקרית שלהם היא חיצונית, והם מעוניינים להתקדם במקום העבודה שלהם. למורים שרוצים להתפתח במסלול שהם בוחרים יש לתת את מה שהם רוצים, ולתמוך בהם לאורך כל הדרך. מסלול זה אמור להבטיח קידום מקצועי שהוא תלוי הצלחה בשיפור ההישגים של התלמידים. חלק מהמורים מוכנים לשינוי יותר מאחרים. חלקם מוכנים לשינוי בגלל הריגוש שטמון בחוויות חדשות, וחלקם משום שהם רוצים קודם כול להצליח. חלק מאלה המתנגדים לשינוי מתנגדים לו משום שהם דואגים למעמדם, ואחרים פשוט מעדיפים שיטות ישנות ומוכרות. אפשר להתחבר למוטיבציה של כל אחד ולהציע לו מסלול התפתחות ייחודי, אך מועיל.
 
ד"ר מירב בן-נתן
תקציר המאמר: The many faces of music: Attending to music and delight in the same music are governed by different rules of processing
 
החשיפה למוסיקה מייצרת מגוון חויות. חלקן מטבען חויות תפיסתיות-סנסוריות, וחלקן שייכות לתחום ההדוניזם. האם בבסיס שתי החויות אותם חוקי עיבוד? ספציפית, האם האינטגרציה של המימדים עוצמה (Loudness) וגוון (Timbre)* לכדי הפקת תוצר תפיסתי או תוצר הדוניסטי, זהה בשני המקרים?
בניסוי 1, עקבנו אחר הקשב הסלקטיבי (תפיסה) לכל אחד משני המימדים, באמצעות פרדיגמת הסיווג המואץ של גרנר. הצגנו  מלודיות זהות ("”All of me), השונות זו מזו על פני צירוף שני המימדים (למשל, המלודיה מושמעת בעוצמה חלשה וע"י גיטרה זה צירוף אחד, ואותה מלודיה המושמעת בעוצמה חזקה ע"י טרומבון זה צירוף אחר). מצאנו כשל בקשב הסלקטיבי בשני הממדים. כלומר, המימדים אינטגרליים.
בניסוי 2, עקבנו אחר מידת החיבה לאותן מלודיות, במסגרת המודל - מדידה פונקציונלית, תיאוריית אינטגרציית המידע של אנדרסון. התוצאות הראו שלצורך הפקת התגובה ההדוניסטית (דירוג מידת החיבה לקטע המושמע), בני אדם תופסים בנפרד כל מימד.
בניסוי 3, שוב יישמנו את מודל המדידה הפונקציונאלית, והפעם כדי לעקוב אחר התגובה התפיסתית. הגירויים (=מלודיות) היו זהים לניסוי 1 ו-2. התוצאות מחזקות את הממצאים של ניסוי 1. בשיפוט תפיסתי-סנסורי (דירוג מידת הנפח הנתפס של צלילי המלודיה המושמעת), יש אינטראקציה בין המימדים גוון ועוצמה, כך שאנשים לא מסוגלים להפנות קשב סלקטיבי לאחד מימדים ולהתעלם מהשני.
אנו מסיקים שתפיסת המימדים המרכיבים קטע מוזיקלי, ועיבוד אותם המימדים בהקשר של האזנה לצורך הנאה, נשלטת ע"י חוקי עיבוד שונים.
*המימד גוון מוגדר אופרציונלית ככלי נגינה וערכיו במחקר זה היו- גיטרה, טרומבון, קסילופון. 
 
ד"ר גיל מאור 
ברכות לד"ר גיל מאור על הופעת ספרו החדש "חרדים לקשב"

תקציר הספר:
הספר 'חרדים לקשב' הינו ספר המיועד להורים ומחנכים המתמודדים עם ילדים ובני נוער שלהם הפרעת קשב, תוך התייחסות למסורות והצרכים של הציבור החרדי בישראל. הספר מבוסס על ידע מדעי מבוסס מחקר והתנסות, כפי שמופיע בספרת הרפואית והמקצועית העדכנית.
הוא נכתב בשפה בהירה ו'בגובה העיניים' כך שכל הורה, מורה או נער התמודד עם הפרעת קשב  - יוכלו מהספר לקבל מידע וכלים מעשיים להתמודד יום-יום עם הפרעת קשב.
ב'חרדים לקשב' כלול מידע חשוב לתיעול תהליכי אבחון, וכלים מעשיים להתמודדות היומיומית המאתגרת בבית ובמסגרת התלמוד תורה והישיבה, לנוכח קיומה של הפרעת קשב.
'חרדה לקשב' מציג את הפרעת הקשב כתכונה נוירו-פסיכולוגית קיצונית ותורשתית, שצריך להכיר במגבלותיה, וללמוד את השפעותיה – כדי לאפשר לילדינו הסובלים ממנה – להתמודד בצורה מושכלת עם הדרישות העתידיות לבוא אליהם מקיום אורך חיים תורני ויהודי.
 
 
 

דיווח על פרוייקט או מחקר

פרויקט קריאת ספרים בכיתה א' גנית בעכו - תשע"ט
סיכום ודיווח מאת: ד"ר עינת נבו
יולי 2019
 
כללי
פרויקט קריאת הספרים בגנים דוברי עברית וערבית בעיר עכו מתקיים במסגרת החוג לחינוך באקדמית גליל מערבי זו השנה השביעית, כאשר השנה התרחב הפרויקט גם לכיתה א' גנית בעיר. מטרתו של הפרויקט הינה לקדם את היכולות השפתיות והמיומנויות האורייניות של ילדים, על-מנת לבסס ולהעשיר את התשתית הלשונית שלהם. מחקרים רבים הצביעו על כך, שהשפה היא הבסיס לקריאה ולהצלחה בגיל בית-ספר (Golinkoff, Hoff, Roew, Tamis-LeMonda, & Hirsh-Pasek, 2019). חשיפתם של ילדים למיומנויות אורייניות ראשוניות באמצעות תכנית מובנית והדרגתית נמצאה כמגנה על הילדים מפני כישלון בלמידת הקריאה (Nicholson, 2005) וכיעילה במיוחד כאשר היא מתבצעת טרם התחלת הלימוד הפורמאלי בבית הספר. (Serry & Oberklaid, 2015) כלומר, ילדים שמגיעים עם יכולות גבוהות בתחומים השונים של השפה והאוריינות מפתחים ביתר קלות את כישורי הקריאה והכתיבה כשהם נחשפים ללמידה פורמאלית בבית הספר ומכאן עולה חשיבות הפעילות בגיל הצעיר.
בפרויקט פועלים סטודנטים דוברי עברית וערבית הלומדים בחוג לחינוך באקדמית גליל מערבי והוא מאפשר להם, להיות מצד אחד שותפים בעשייה חברתית-חינוכית ולתרום מיכולותיהם ומהידע שרכשו במכללה, ומצד שני להתנסות בעבודה חינוכית עם ילדים צעירים, תוך קבלת הנחייה, תמיכה וליווי מגורמים מקצועיים ואקדמיים במכללה. הסטודנטים כולם נמצאים בשנה האחרונה ללימודי התואר הראשון ולמדו או לומדים קורסים הרלוונטיים לפעילותם בגן, למשל, התפתחות שפה, רכישת קריאה וכתיבה, שילוב המשחק בלמידה וניצני אוריינות.
בכיתה א' גנית הסטודנטים פעלו בזוגות, כך שכל שני סטודנטים עבדו עם קבוצה קטנה של כשלושה ילדים. הסטודנטים קראו לילדים סיפורים ושילבו בקריאתם פעילויות משחקיות ושיחה. מחקרים הראו, כי קריאה של ספר בלבד אינה מספיקה לפיתוח מיומנויות אורייניות ושפתיות. לעומת זאת, קריאה אינטראקטיבית של ספר, המשלבת את הילדים בקריאה, מפתחת בצורה יעילה את המיומנויות האורייניות של הילדים, מעשירה את אוצר המילים שלהם, מפתחת את המודעות המורפולוגית שלהם למבנה המילה ומקדמת את יכולותיהם (למשל: Gonzalez et al., 2014; Lefebvre et al., 2011; Nagy et al., 2014; Wolf, 2008) מעבר לכך, ישנם מרכיבים נוספים בפעילות שיש להם השפעה על פיתוח יכולות השפה והאוריינות של הילדים. מחקרים מצביעים על כך ששילוב של שיחה המערבת תהליכים של הלוך ושוב (מעגלי תקשורת) בשיח עם ילדים הינה קריטית לפיתוח השפה שלהם (Romeo et al., 2018). בנוסף, הנחייה, משחק ופעילויות המלוות את הקריאה מרחיב את היכולות האורייניות והשפתיות של הילדים מעבר למה שהם יכולים להשיג בכוחות עצמם (למשל:  Gonzalez et al., 2014; Nevo & Vaknin-Nusbaum, 2017; Toub et al., 2018). על-מנת לבחון את התועלת של הפרוייקט נאספו מדדים כמותיים ואיכותיים במהלך השנה: הערכה ושאלוני משוב. ההערכה הראשונית התבצעה בתחילת השנה על-ידי מדריכת הפרויקט ובסוף השנה על ידי הסטודנטים, לאחר שעברו הדרכה מקיפה בנושא. שאלוני המשוב הועברו למורה ולמנהלת בסיום הפרויקט במהלך שיחה אישית עם מדריכת הפרויקט.
בשנה"ל תשע"ט פרויקט קריאת הספרים בכיתה א' גנית התבצע במסגרת סמינריון שניתן באשכול של אוריינות והשתתפו בו שבעה סטודנטים. במסגרת הסמינריון התנסו הסטודנטים בעיבוד של סיפורים לצורך העשרה שפתית ואוריינית ופיתוח משחקים ופעילויות המתאימים לילדים צעירים בתחומים אלו. בנוסף, קיבלו הנחייה בנושאים כמו שיטות לקריאת ספרים לילדים, התאמת פעילויות לילדים בעלי יכולות שונות, קידום שיחה עם ילדים, תיווך וחיזוקים. לאורך כל שלבי הפרוייקט (הן התכנון והן היישום) הסטודנטים עבדו תחת ליווי צמוד של מנחת הסמינריון ד"ר עינת נבו ומדריכת הפרוייקט מטעם המכללה, גב' רונית זינגר. המדריכה גם ליוותה והדריכה את הסטודנטים בפעילות בשטח.
כאמור, הסטודנטים פעלו בזוגות וקיימו כל אחד 16 מפגשים. כל מפגש הועבר על ידי סטודנט אחד והשתתפו בו שלושה ילדים מכיתה א'-גנית. הסטודנט השני סייע להעברת הפעילות והיה שותף פעיל בה. בסך הכל השתתפו בפרויקט השנה 18 ילדי כיתה א'-גנית ו - 10 ילדים בקבוצת הביקורת. בנוסף לפעילות בקבוצות, התבצעו עוד שלושה מפגשים גדולים ורחבים שכללו גם את כיתה א' באותו בית ספר. במהלך מפגשים אלו התבצעה קריאה של הסיפור במליאה בשילוב הילדים שהשתתפו בפרויקט ולאחריה, התבצעה פעילות בתחנות שכללה משחקים ופעילויות הקשורים לסיפור. מפגשים אלו נעשו במטרה להעצים את הילדים המשתתפים בפרויקט ולאפשר להם להוביל ולהנחות את קריאת הסיפור והפעילות בתחנות.
הפעילות בפרויקט התבססה על ספרים המיועדים לילדים הגיל 6-7 שנים, כאשר שניים מהם נבחרו על סמך היותם חלק מהתוכנית של "ספריית פיג'מה". בנוסף, בפרויקט נעשה שימוש במשחקים ופעילויות שבנו הסטודנטים בעקבו אותם סיפורים במטרה להעשיר יכולות שפה ואוריינות.
השנה הערכנו את יכולות הילדים בתחומי אוצר המילים והמורפולוגיה. בתחילת הפרויקט הוערכו יכולותיהם השפתיות והאורייניות של 18 ילדי כיתה א' גנית ששימשו כקבוצת ההתערבות ו - 10 ילדים מכיתה א' באותו בית ספר ששימשו כקבוצת ביקורת. תוצאות ההערכה לפני ואחרי תכנית ההתערבות מצביעות על שיפור בחלק מהמדדים אצל כל הילדים בסוף השנה יחסית לתחילת השנה והן מוצגות בטבלה מספר 1.
 

ההבדלים בין קבוצת ההתערבות לקבוצת הביקורת בשתי נקודות הזמן נבחנו על ידי סידרה של ניתוחי שונות מסוג מדידות חוזרות. לא נמצאה אינטראקציה בין זמן לקבוצה באוצר מילים ספציפי (F(1, 24) = 1.976, p>.05 ) ובאוצר מילים במבחן תבור (F(1, 24) = .173, p>.05); אך כן נמצאה אינטראקציה מובהקת ביכולות מורפולוגיות באוצר מילים ספציפי (F(1, 24) = 9.90, p<.01). בשל ההבדלים בין הקבוצות לפני ההתערבות, נבדקה תרומת ההתערבות גם במונחים של אחוזי שיפור יחסית למצב הראשוני. אחוז השיפור בכל מבחן בכל קבוצה חושב והוא מוצג בטבלה מספר 2.

מתוך הטבלה ניתן לראות כי אחוזי השיפור בקבוצת ההתערבות גבוהים מאחוזי השיפור בקבוצת הביקורת באוצר מילים ספציפי וביכולת מורפולוגית. בשתי הקבוצות לא נצפה שיפור באוצר המילים במבחן הסטנדרטי. כלומר, עם סיומה תכנית ההתערבות מקדמת את היכולות הספציפיות שהיא מתרגלת ולא יכולות מעבר לה כמו אוצר מילים כללי.

Bibliography
  • Golinkoff, R. M., Hoff, E., Rowe, M. L., Tamis‐LeMonda, C. S., & Hirsh‐Pasek, K. (2019). Language matters: Denying the existence of the 30‐million‐word gap has serious consequences. Child development, 90(3), 985-992.‏
  • Gonzalez, J. E., Pollard-Durodola, S. D., Simmons, D. C., Taylor, A. B., Davis, M.J., Fogarty, M., & Simmons, L. (2014). Enhancing preschool children’s vocabulary: Effects of teacher talk before, during and after shared reading. Early Childhood Research Quarterly, 29, 214–226.
  • Lefebvre, P., Trudeau, N., & Sutton, A. (2011). Enhancing vocabulary, print awareness and phonological awareness through shared storybook reading with low-income preschoolers. Journal of Early Childhood Literacy, 11, 453–479.
  • Nagy, W. E., Carlisle, J. F., & Goodwin, A. P. (2014). Morphological knowledge and literacy acquisition. Journal of Learning Disabilities, 47(1), 3–12.
  • Nevo, E., & Vaknin-Nusbaum, V. (2018). Enhancing language and print-concept skills by using interactive storybook reading in kindergarten. Journal of Early Childhood Literacy, 18(4), 545-569.‏
  • Nicholson, T. (2005) Phonics Handbook. London, England: Whurr.
  • Romeo, R. R., Leonard, J. A., Robinson, S. T., West, M. R., Mackey, A. P., Rowe, M. L., & Gabrieli, J. D. (2018). Beyond the 30-million-word gap: Children’s conversational exposure is associated with language-related brain function. Psychological science, 29(5), 700-710.‏
  • Serry, T. A., & Oberklaid, F. (2015). Children with reading problems: Missed opportunities to make a difference. Australian Journal of Education, 59(1), 22-34.‏
  • Toub, T. S., Hassinger-Das, B., Nesbitt, K. T., Ilgaz, H., Weisberg, D. S., Hirsh-Pasek, K., Golinkoff, R. M., Nicolopoulou, A. & Dickinson, D. K. (2018). The language of play: Developing preschool vocabulary through play following shared book-reading. Early Childhood Research Quarterly, 45, 1-17.
  • Wolf, M. (2008). Proust and the squid: The story and science of the reading brain. Cambridge, UK: Icon.

 

The effect of face to face and media embedded mediation on young children’s aggression following the watching of TV
ד"ר יעל שני ופרופ' ויעקב יבלון

המחקר הנוכחי התבסס על תאוריית הלמידה המתווכת ותרומתו להפחתת התנהגות אלימה של ילדים בגיל הרך לאחר צפייה בטלוויזיה. נבחנה השפעת תיווך המבוגר לעומת השפעת תיווך המוטמע בתכנית הטלוויזיה. המדגם כלל 216 ילדים (114 בנים ו- 102 בנות) בגילאי 4-7 (M = 5.11, SD = 7.78) מתוך 14 גני ילדים. המשתתפים חולקו באופן אקראי לשבע קבוצות של חמישה ילדים בכל גן. כל הקבוצות צפו באותו קטע מתוך תכנית הטלוויזיה. לאחר מכן, כל קבוצה קיבלה תיווך מסוג אחר. הממצאים מראים כי גם תיווך מבוגר וגם תיווך המוטמע בתוכנית הטלוויזיה מפחיתים התנהגות אלימה של ילדים לאחר צפייה בטלוויזיה. זו הפעם הראשונה שבה ניתן דגש על כך שגם תיווך מוטמע בתכנית הטלוויזיה מפחית את התנהגותם האלימה של ילדים, דבר המספק דרך נוספת להתבוננות על תכניות טלוויזיה לילדים.

כנסים

הרצאת אורח בפני מליאת החוג לחינוך
ד"ר הילית מייזל

תקציר ההרצאה:

היועצת החינוכית היא כמו להטוטן ה'מג'נגל'  בין משימותיו הרבות, אולם בעת שהיא מנהלת את ההתערבות באירוע חריג היא מחוייבת לגייס את מיטבה ולפעול בדרך מהירה על מנת לנהלו באופן איכותי ויעיל. מטבעם של אירועים חריגים, אין מקום לרשלנות או טעות בשל היותם טראומטיים והרי גורל ולרוב חורצים את עתידם של ילדים, בני נוער ומשפחות שלמות.  כך לדוגמא במקרים של פגיעה מינית, התעללות בתוך המשפחה ושימוש בחומרים פסיכואקטיביים.
למרות אופיים הלא שגרתי בחיי האדם, אירועים חריגים הם שגרת היום של מערכת החינוך בישראל  והם עומדים לפתחה של היועצת החינוכית. לא בכדי נתפסת משימת ניהול ההתערבות של אירוע חריג כאחד מגורמי השחיקה והלחץ בעבודת היועצת החינוכית. בהרצאה ניתנה הצצה אל "מאחורי הקלעים" של עבודת היועצת החינוכית באירוע חריג שכזה. דרך סיפורה של נערה בחטיבת ביניים שנפגעה מינית ע"י בן כיתתה, נחשפה עבודת היועצת המלווה אותה. הוצגה חובת הדווח המוגדרת בחוק  וכיצד מיישמים אותה באופן מיטבי ומועיל עבור הנפגעת. כן הוצגה  אחריותה של היועצת  גם כלפי הפוגע וגם כלפי כל מעגלי החברים ששמעו על המקרה וההורים. 
כיצד ניתן לנהל התערבות באירוע מורכב ורגיש, ברמה מערכתית ופרטנית, כשקשת המעורבים בו כל כך גדולה, ובה בעת לשמור על מוגנותה ופרטיותה של הנפגעת? השאלות הללו והדרכים לפעולה הוצגו בהרצאה.
 

כנס: Education and New Developments
ד"ר דבורה אדן

בחודש יוני השתתפה ד"ר אדן בכנס (E.N.D) בינלאומי בנושא חינוך, שהתקיים בעיר פורטו בפורטוגל. הכנס עוסק בהתפתחויות טכנולוגיות, פדגוגיות וניהוליות בחינוך. ארגון זה מארגן את הכנס השנתי בכל רחבי אירופה. בכנס השתתפו חוקרים מכל העולם: מאירופה, מארה"ב, מקנדה, מאמריקה הלטינית, מאפריקה, ומאסיה.
ד"ר אדן הציגה את מחקרה העוסק ביחסי מנהלים והורים שהם מהגרי עבודה ופליטים בישראל. כותרת המאמר היא 'מנהיגות יזמית של מנהלים למען העצמת הורים בבתי ספר של ילדים של מהגרי עבודה ופליטים'.
מחקר זה בודק את מעשי המנהלים בבית ספר אחד בתקופה של 18 שנים. המנהלים העצימו את ההורים, שהם מהגרי עבודה ופליטים, רובם שוהים בארץ שלא כחוק. ההורים והילדים נתפסים ע"י החוק כתושבים זמניים, בלי אפשרות להפוך לאזרחים. אולם הילדים זכאים לחינוך של 12 שנים, מכוח חוק חינוך חובה. ההורים באים ללא הון חברתי, כלכלי ותרבותי (בורדיה, 1986), כלומר, ללא: ידע של השפה, מערכת תמיכה, הכרת החברה הישראלית. מאחר והשקפת העולם של המנהלים והצוות הוא "הם כולם ישראלים בשבילנו", המנהלים השתמשו בכישורים היזמיים שלהם כדי להנהיג תכניות שיקנו להורים את ההון שאנשים זקוקים לו כדי לחיות בחברה בצורה יעילה ומועילה, לעזור לילדיהם בבית הספר ולהיות הורים פעילים בבית הספר. בין היתר המנהלים סיפקו במשך השנים להורים: קורסים בעברית, טיולים מודרכים בארץ, יעוץ על היגיינה ובריאות בארץ החדשה וכן על גידול מתבגרים, עזרה במציאת עבודה להורים, הכנסת עמותה שעוסקת במאבק בגירוש ההורים, מתן מידע להורים איך להתמודד עם הבירוקרטיה ובאיומי הגירוש. המסקנה היא שלתפקיד המנהל כמנהיג יזמי יש לפעמים יתרונות – יש לו/ה אפשרות לתת לתלמידים ולהורים שירותים שהמדינה כבר אינה מספקת ולהוות מעין תחליף למדינת הרווחה.
 
 
 
כנס: Education & Teaching Conference
ד"ר מירי שריד ופרופ' ורד וקנין-נוסבאום

בחודש ספטמבר השתתפו פרופ' ורד וקנין-נוסבאום וד"ר מירי שריד בכנס Education & Teaching Conference שהתקיים באוניברסיטה לטכנולוגיה בוינה, אוסטריה. הכנס עסק בשיטות חדשניות לקידום הלמידה וההוראה בתחומים שונים הן בבית הספר והן בהשכלה הגבוהה. הוצגו בכנס מחקרים על תוכניות מאוד מגוונות לקידום הלמידה וההוראה מרחבי העולם (יפן, תאילנד, ניגריה, איסלנד ועוד). ההרצאותיהן היו במושב של שפה ואוריינות.
 

ההרצאה של ד"ר מירי שריד (Reading abilities as predictors of achievements in statistics among second language college students) הציגה נתונים מחקריים ממחקר שלה ושל פרופ' ורד וקנין-נוסבאום שבדק את  הקשר בין יכולת הבנת הקריאה לבין הישגים בסטטיסטיקה בקרב סטודנטים דוברי שפת אם עברית (שפה ראשונה) וערבית (עברית היא שפה שניה). 
ממצאי המחקר מלמדים כי אצל כל הקוראים, זיכרון עבודה ומהירות זיהוי של מילים משפרים את ההבנה הסטטיסטית. קוראים שעברית היא לא שפתם הראשונה, נשענים גם על קידוד פונולוגי, שמתבטא ביסודיות בפענוח מילים שלא מוכרות להם. ככל שהקידוד של מילים לא מוכרות (מילות תפל) הוא יסודי יותר, כך ההבנה הסטטיסטית טובה יותר.
 
המחקר שהציגה ד"ר מירי שריד, הוא עבודת מחקר של פרופ' ורד וקנין-נוסבאום ושלה (Improving reading skills by cultivating morphological awareness in fifth-grade Hebrew speakers) על תכנית התערבות בכיתות ה' שקידמה את יכולת הבנת הנקרא של קוראים מתקשים. התוכנית הקנתה לתלמידים ידע מורפולוגי, כלומר ידע על מבנה מילים ועל משפחות מילים, תוך תרגול של פירוק ובניה של מילים מורכבות מורפולוגית. לאחר 24 שיעורים, במחקר נמצא  כי הידע והתרגול שיפרו את המודעות המורפולוגית של התלמידים ובאותה עת גם את יכולת הבנת הנקרא שלהם. 
 
כנס: The 8th Teaching & Education, Vienna, Austria
מחקר שהוצג בכנס: טיפוח מודעות מורפולוגית משפר את יכולת הקריאה של תלמידים דוברי עברית בכיתות ה'
המחקר נערך ע"י פרופ' ורד וקנין-נוסבאום וד"ר מיכל רווה
 
תקציר:
 
מטרת המחקר היתה לבחון את יעילות תכנית התערבות של מודעות מורפולוגית בעברית. התכנית הועברה למתקשים בקריאה בכיתות ה', וכללה 15 שבועות של למידה בקבוצות קטנות. התכנית התמקדה במבנה המורפולוגי של מילים ותרגלה את הילדים בזיהוי, פירוק והרכבה של מילים מורכבות מורפולוגית. קבוצת הביקורת השתתפה במקביל בתוכנית תגבור קריאה של בית הספר, שהתמקדה בלמידת אסטרטגיות של הבנת הנקרא. התוצאות הראו שיפור רב יותר במודעות מורפולוגית בקבוצת ההתערבות המורפולוגית מאשר בקבוצת הביקורת.  בנוסף, נמצא שיפור רב יותר בדיוק בקריאה ובהבנת הנקרא בקבוצת ההתערבות המורפולוגית. ממצאים אלו מעידים על החשיבות של לימוד מפורש של המורפולוגיה של השפה להגברת המודעות למבנה המורפולוגי של מילים אשר תורמת להוצאת משמעות מהטקסט הנקרא. 
 

כנס - International Society for Research on Aggression) ISRA)
ד"ר יעל שני
 
ד"ר יעל שני הציגה בכנס אזורי מטעם הארגון הבין-לאומי לחקר תוקפנות (ISRA- International Society for Research on Aggression). הכנס התקיים באוניברסיטה העברית בירושלים. בכנס הציגו חוקרים מכל העולם את המחקרים שלהם בנושא אלימות. ד"ר שני הציגה יחד עם פרופ' יעקב יבלון מביה"ס לחינוך באוניברסיטת בר אילן. שם ההרצאה:  The effect of face to face and media imbedded mediation on young children’s aggression following the watching of TV.
 

אירועים חוגיים

סדנת מנהיגות והעצמה לסטודנטים מצטיינים בחוג לחינוך
 
החוג לחינוך מטפח סטודנטים מצטיינים. במסגרת הפעילויות הייחודיות שחווים הסטודנטים, נערכה סדנה שמטרתה העצמה, טיפוח מנהיגות, ומצוינות של הסטודנטים בחוג.
הסדנא הונחתה ע"י גב' עינת ברזילי, מאמנת אישית ומנחת קבוצות.
במהלך ערב הפעילות, הסטודנטים השתתפו בסיעור מוחות יצירתי על הצבת מטרות ויעדים אישיים, באמצעות תרגילים פשוטים ומהנים נכחו להיווכח שהם לא מודעים ליכולות האמיתיות שלהם, ויכולים להגיע ליותר ממה שהם מאמינים. התקיים דיון פורה שבו שמענו דעות שונות על - מיהו מצטיין? מיהו מנהיג?
במהלך הערב המשתתפים למדו תוך פעילות מהנה וחוויתית מהי גדולתה של עבודת צוות ושיתוף פעולה והצורך של עבודת צוות כדי לחלץ אותם מסבך שנראה בלתי אפשרי לפתרון.
החשיפה העצמית וגילוי הלב שהתקיימו בשיחה שלאחר הפעילות, איפשרו למשתתפים להגיע לתובנות אישיות והעצמה אישית. בסיום הערב, התפזרו המשתתפים בפנים מחייכות, שמחה ועוד קצת הבנה על עצמם כמובילים מצוינות וכאנשי חינוך לעתיד. בהצלחה למצטיינים של החוג לחינוך!
 

 
יום אוריינטציה לתלמידי החוג לחינוך
 
ביום רביעי ה - 23.10.19 התקיים מפגש פתיחה עם סטודנטים שהתחילו השנה את לימודיהם. במפגש הפתיחה נפגשו הסטודנטים החדשים עם ראשת החוג וקיימו שיחה עם ראש האשכול על  מנת ללמוד על המסלול אותו בחרו. בפגישה הוצג בפני הסטודנטים האופק העתידי בכל מסלול ומסלול. בנוסף, הוצגו בפני הסטודנטים שירותי האגודה וכן תמיכת החוג באתר מלווה קורסים על ידי רותם מרקוביץ (סטודנט הלומד בתכנית המצטיינים החוגית) לאחר מכן, נערך סיור במכללה והתקיים ביקור בגלריה.
אנו מאחלים לסטודנטים שנת לימודים פוריה ומוצלחת.
 
תמונות מהמפגש עם הסטודנטים החדשים
 
 

הכר את המרצה

ד"ר שרון גילת יחיא

נולדתי בארה״ב ומגיל שנה אני גרה בישראל, בחיפה. אני נשואה ויש לי 3 ילדים - סטודנטית, חייל ותלמיד תיכון וכלבה חמודה. כשהייתי ילדה קטנה, השאיפה שלי היתה להיות גננת והמשחק האהוב עלי היה לסדר את הבובות שלי ישובות ולקיים איתם מפגשים, כפי שעושים בגני הילדים. בצבא הייתי קצינת חינוך וכאשר נרשמתי ללימודים לתואר ראשון, נרשמתי ללימודי חינוך, אך ברגע האחרון החלפתי לפסיכולוגיה ומאז עוסקת בתחום. את לימודי התואר הראשון השלמתי באוניברסיטת חיפה כאשר את התואר השני והשלישי שלי למדתי בטכניון, בתחום של פסיכולוגיה ארגונית. בסיום לימודי הדוקטורט לימדתי במספר מכללות, ביניהם מכללות להוראה, כאשר הזיקה שלי לתחום של חינוך וטיפול הובילה אותי להתחלת התמחות בשירות הפסיכולוגי החינוכי של עירית חיפה. בסופו של דבר לא השלמתי את ההתמחות אך מצאתי את עצמי מלמדת בעיקר קורסים בפסיכולוגיה התפתחותית, תחום שאני מאד נהנית ללמד, לעסוק ולהתמחות בו.
בחוג לחינוך אני מלמדת את קורסי הפסיכולוגיה ההתפתחותית ועומדת בראש אשכול הגיל הרך. אשכול הגיל הרך מיועד להכשיר סטודנטים הרוצים לעסוק בהוראה, אך רוצים לעבוד באופן ממוקד עם ילדים בגיל הרך, הגיל הקסום ביותר בעיני. ב״כובע״ אחר שלי במכללה, אני ממונה על מניעת הטרדות מיניות, וגם חוקרת את התחום. 

בשנים האחרונות, אני מטיילת הרבה בארץ ובעולם, בעיקר לאתרים של רכיבת אופניים. בן הזוג שלי הוא כיום אלוף הארץ ברכיבת כביש לגיל שלו ואני נהנית ללוות אותו לתחרויות ואתרי רכיבה שונים. אני לא רוכבת על אופניים בעצמי, אך כספורט עושה פילאטיס, מבקרת לעיתים בחדר כושר ויוצאת להליכות ארוכות עם הכלבה.

 

 

המרצים שלנו

ד"ר מאיה קלמן-הלוי נבחרה על ידי אגודת הסטודנטים כ"מרצה האהודה" לשנה"ל תשע"ט