ניוזלטר החוג לחינוך


מהדורת מרץ 2020

דבר ראשת החוג - פרופ' ורד וקנין-נוסבאום

דבר ראשת החוג - פרופ' ורד וקנין-נוסבאום

שלום רב,
 
ברכות לרגל הוצאת גליון האביב של החוג לחינוך ולרגל פתיחת החוגים החדשים: לקויות למידה וחינוך והתפתחות הילד בראי קהילתי.
אני מאוד גאה במחקרים ובפרויקטים הקהילתיים שהחוג לחינוך על אשכולותיו השונים מוביל. השנה השקנו פרויקט חדש עליו תוכלו לקרוא בעיתון.
העשיה המוצגת בעיתון משקפת שיתופי פעולה בין חוקרי החוג לחינוך לחוקרים אחרים בארץ ובעולם.
אנו חיים בעולם מאוד דינמי ומשתנה לצד אירועים פוליטיים מקומיים ומגפות חובקות עולם שרק מדגישות עד כמה אנחנו בסופו של דבר כפר גלובלי אחד. שיתופי פעולה אקדמיים עם מוסדות בארץ ומחו״ל, אירוח מרצים ופרסומים של מרצים שלנו בפלטפורמות שונות רק ממשיכים להזין את התקדמות המחקר והאקדמיה.
אני מאוד גאה בכל אחד ואחת מהשותפים לעשיה בחוג לחינוך, בתרומתם החשובה לפתיחת החוגים החדשים ולהוצאת הגליון.
אני רוצה לברך כבר בהזדמנות זו אתכם ומשפחתכם בחג אביב שמח. 
 
שלכם,
ורד

הכרזה על חוגים חדשים

החוג לחינוך והתפתחות הילד בראי קהילתי, דו חוגי (עם חינוך)

דבר ראשת החוג – ד"ר עינת נבו

אנו שמחות ונרגשות לעדכן, כי המועצה להשכלה גבוהה אישרה את פתיחתו של חוג חדש בחוג לחינוך – חינוך והתפתחות הילד בראי קהילתי. התכנית הינה דו-חוגית בשילוב עם החוג לחינוך, והיא מיועדת לסטודנטים המעוניינים לרכוש, להרחיב ולהעמיק את הידע שלהם בחינוך והתפתחות ילדים בגיל הרך (מגיל לידה עד גיל שש). הגישה האקולוגית מודעת ההקשר בחינוך לגיל הרך עומדת בבסיס התכנית, ועימה ההבנה בדבר חשיבות חשיפתם של הסטודנטים למעגלים הרחבים המקיפים את הילד, והבנת השפעתם על חינוכו והתפתחותו.
חינוך ילדים בגיל הרך הינו משימה חשובה ברמה לאומית. מחקרים הנעשים בשנים האחרונות מדגישים את חשיבותו של החינוך לגיל הרך ואת השפעתו לא רק על הישגיהם הלימודיים של הילדים לאורך השנים, אלא גם על רווחתם, יכולתם להגיע לשיווין הזדמנויות וצמצום פערים, הגדלת המוביליות החברתית שלהם ויכולתם הכלכלית. ההשפעה של החינוך בגיל הרך הינה משמעותית ביותר משתי סיבות עיקריות: הראשונה, מתייחסת לגמישות ויכולת ההשתנות בגיל הצעיר, כך שהתערבות בגיל זה היא בעלת השפעה ניכרת ביותר לטווח הארוך. השנייה נעוצה בכך, שהמיומנויות הנרכשות בגיל הרך משמשות כבסיס למיומנויות וליכולות הנרכשות בשלבים מאוחרים יותר בגילאי בית הספר, ועשויות להעצים את השפעתו של החינוך בגיל זה. לכן, חשוב להרחיב ולהנגיש את הידע בתחום הגיל הרך, במיוחד עבור האוכלוסייה המתגוררת בפריפריה.
התכנית בחוג לחינוך והתפתחות הילד בראי קהילתי, תעניק לסטודנטים ידע רחב באשר להיבטים הקשורים לחינוך ולהתפתחות בגיל הרך. הסטודנטים ייחשפו לגישות ותכניות חינוכיות ייחודיות, תוך התייחסות לרקע התרבותי, למאפייני המשפחה והקהילה של ילדים מאוכלוסיות מגוונות, ולשונות השפתית המאפיינת אותם. הואיל והחיבור לשטח הינו מטרה חשובה בתכנית, הסטודנטים ירכשו לא רק ידע תיאורטי, אלא גם יהיו שותפים לפעילות חינוכית קהילתית בגיל הרך, שתאפשר להם לקשר בין הנושאים והתחומים שלמדו וליישם בפועל את הידע שרכשו.
התכנית החדשה תקנה לבוגריה השכלה מעמיקה ומקיפה בחינוך והתפתחות בגיל הרך, שתסייע להם להפוך לאנשי מקצוע טובים בתחומם, ותגדיל את אפשרויותיהם להמשיך ולהתפתח באפיק חינוכי זה. בוגריה יוכלו להשתלב בעבודה בסביבות חינוכיות מגוונות (לגילאי לידה עד שש)  בכפוף לדרישותיה של כל מערכת חינוכית, פורמלית ובלתי פורמלית, וכן במועצות, מתנ"סים, תוכניות העשרה וכדומה. בנוסף, יוכלו בוגרי החוג להמשיך את לימודיהם למגוון תארים שניים, כגון, הגיל הרך ותרפיה, או להמשיך את הכשרתם המקצועית על ידי לימודי תעודה, למשל, תעודת הוראה בגיל הרך ועיצוב התנהגות בגיל הרך.
תכנית הלימודים בחוג חינוך והתפתחות הילד בראי קהילתי (דו-חוגי עם חינוך) הינה בסיס מצוין הנחוץ לכל הורה ואיש חינוך העובד עם ילדים בגיל הרך.
מחכות לכם!
ד"ר עינת נבו - ראשת החוג לחינוך והתפתחות הילד בראי קהילתי
פרופ' ורד וקנין-נוסבאום - ראשת החוג לחינוך.

 

תואר בחינוך ולקויות למידה

דבר ראשת החוג - ד"ר מירי שריד

סופסוף זה קרם עור וגידים!
אנו שמחים לבשר על פתיחת החוג ללקויות למידה וחינוך, תואר ראשון דו חוגי היחיד מסוגו בארץ!
התואר בלקויות למידה מכשיר את הלומדים להכיר את המאפיינים הייחודיים של ילדים ובוגרים עם לקויות למידה בטווח החיים.
כיצד מבחינים בין לקויות למידה לקשיי למידה? מה המאפיינים הייחודיים של לקויות למידה?
הלימודים עוסקים בהתפתחות טיפוסית ולקויה של  תהליכים קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים. כיצד מתפתחת שפה וקריאה, ואיך ההתפתחות מתבטאת אצל לקויי למידה? מהי חשיבה כמותית תקינה, וכיצד לקות למידה מתבטאת בחשיבה כמותית? מה הביטוי של לקויות למידה בשפה שניה ? מה הדרכים לטפל ? באילו טכנולוגיות ניתן להיעזר כדי לתמוך בלקויי למידה?
כל אדם מכיר, ביודעין או שלא ביודעין, אנשים עם לקויות למידה. מעבר לידע הנדרש לאנשי מקצוע, כל אדם זקוק לידע על תהליכי למידה, זיכרון, קוגניציה,  ולידע על לקויי למידה.
תשתית ידע זו מאפשרת לסטודנטים לבנות בסיס תיאורטי רחב, שיסייע להבין ולזהות את המאפיינים הייחודיים של תלמידים עם לקויי למידה, את קשייהם, צרכיהם ואת  עולמם הרגשי והחברתי.
לתכנית שלוש מטרות עיקריות:
 
  1. להקנות ידע בתחום ליקויי הלמידה בטווח החיים.
  2. לפתח ולקדם את תחום ליקויי הלמידה באזור הגליל על ידי הכשרת אנשי חינוך, דוברי עברית וערבית, בעלי בסיס ידע רחב בחינוך ובלקויות למידה שיעסקו בתחום באזור.
  3. לטפח אנשי חינוך שיוכלו להשתמש בידע שרכשו כדי להמשיך ולהתפתח בתחום ליקויי הלמידה, להשתתף ולהוביל תהליכים לקידום תלמידים עם ליקויי למידה ולפיתוח מודעות לתחום באזור הגליל ובכלל.   
ביחד עם הקורסים בלקויות למידה ילמדו הסטודנטים קורסי ליבה בחינוך המעניקים היכרות עם מדעי החינוך, הפסיכולוגיה והסוציולוגיה של החינוך, תיאוריות למידה, משחוק בחינוך, לימודים בגיל הרך ועוד.
הלימודים בחוג ללקויות למידה מציידים את הסטודנט ב"ארגז כלים" אשר יאפשרו לו לנווט את דרכו העתידית בעבודה או מחקר בתחום לקויות למידה, וליישם את הידע בצורה מושכלת בתחום העיסוק בלקויות למידה.
ד"ר מירי שריד - ראשת החוג לחינוך ולקויות למידה
פרופ' ורד וקנין-נוסבאום - ראשת החוג לחינוך.

 

דיווח על פרוייקט או מחקר

מטפאורות וחינוך - השוואה בין מטאפורות לחינוך בקרב הורי לילדים בחינוך ביתי ובית ספרי

ארי נוימן ועוז גוטרמן

חינוך ביתי הנו תופעה במסגרתה הורים אינם שולחים את ילדיהם לבית הספר ומחנכים אותם בבית.
חינוך ביתי הולך ומתרחב במדינות שונות במערב בעשורים האחרונים הן מבחינת היקף התופעה והן מבחינת הלגיטימציה שלה בחברה.
מחקרים רבים בוחנים את הסיבות לחינוך ביתי, את הדרכים בהם החינוך הביתי מתבצע, את הישגי החינוך הביתי וכן עמדות ותפיסות של הורים שבחרו לחנך מהבית. מחקרי עמדות ותפיסות בוחנים את התופעות בדרך כלל באמצעות  שאלה ישירה אך גישה מחקרית זו טומנת בחובה מגבלה משמעותית, שכן במסגרת התשובה על שאלה שכזו יכול המרואיין להבנות את תשובתו ו"לארגן" את המידע אותו הוא מוסר באופן אשר יציג בפני המראיין תמונת עולם המורכבת מתיאורים וטיעונים מעובדים ובכך תשובה כזו תרחיק את החוקר מהבנת החוויה האוטנטית של המרואיין. אחת הדרכים להימנע ממגבלה זו היא באמצעות חקר מטאפורות המאפשרות ליצור קשר בין שני מושגים וכך להשליך מתכונות של מושג אחד על תפיסות לגבי מושג אחר.
חקר מטאפורות מבקש מהמשתתף לציין מטאפורה ולהסביר אותה. כך למשל אפשר לבקש מטאפורה על המושג "לימודים". במקרה כזה נשאל: לימודים הם כמו _______ כי _____. והמרואיין יכול לענות למשל: "לימודים הם כמו סולם כי הם מאפשרים לבני האדם לטפס למקום גבוה".
מתוך המטאפורה של "סולם" ניתן ללמוד על תפיסת המרואיין את המושג הנחקר – לימודים.
אנחנו בחרנו לבחון עמדות של הורים כלפי חינוך באמצעות מטאפורות, ולמיטב ידיעתינו, זהו חקר המטאפורות הראשון שנעשה בתחום של חינוך ביתי בעולם.
ראיינו 15 אמהות בחינוך ביתי ו 15 אמהות בחינוך בית ספרי, וביקשנו מטאפורת למושגים "חינוך בבית ספר" ו"חינוך ביתי".
ניתוח הנתונים העלה מספר דברים מעניינים.
המטאפורות של הורים בחינוך בית ספרי כללו מגוון מאוזן של מטאפורות: מטאפורות שליליות (למשל גינה לא מטופחת) מטאפורות ניטראליות (למשל שיגרה) ומטאפורות חיוביות (למשל בועה). לעומת זאת המטאפורות של הורים בחינוך ביתי כללו מטאפורות חיוביות בלבד (למשל מים, או ציור)[1].
בנוסף בבחינה של המטאפורות בשתי הקבוצות (חינוך ביתי ובית ספרי) ניתן גם ללמוד על תפקיד בית הספר והתהליך החינוכי בעיני המרואיינות. המטאפורות של אמהות החינוך הבית ספרי עוסקות בעיקר בהיבטים מעשיים של החיים ומתייחסות בחלקן לתהליך החינוכי, בהתאמה לתפיסות מודרניות, כתהליך הכשרה לקראת החיים. כך למשל עולות מטאפורות של הכנה לחיים ( בועה, חינוך לחיים ומסגרת), ומטאפורות של רצף ושגרה (עבודה, מסורת). לעומתן, המטאפורות העולות מהאימהות בחינוך הביתי אינן עוסקות כלל בהכשרה לחיים אלא, בהתאמה לתפיסות פוסטמודרניות, בעיקר בהוויה ובחיים בהווה (למשל מטאפורות הקשורות לרגשות, יצירה, טבע, חופשה). כך ניתן לחשוב על ההבדל בין הקבוצות במונחי הבדל בין אנשים המחזיקים בתפיסות מודרניות ופוסטמודרניות.
במסגרת התפיסה המודרנית נחשב בית הספר כתהליך הכנה לחיים, אשר מסתיים כאשר הילד מסיים את לימודיו בבית הספר, ולמעשה מוכן לתפקד בעולם כבוגר. במסגרת התפיסה הפוסטמודרנית, הלמידה בבית הספר מהווה חלק מהחיים ובהמשך לכך, תהליך ההכשרה לחיים אינו מוגבל לשנות הלמידה בבית הספר אלא ממשיך ומתקיים לאורך מרבית שנות החיים ומכונה "למידה לאורך החיים" (LLL - Life-long Learning).
 
מקור:
 
Neuman, A. & Guterman, O (2107). Metaphors and Education: Comparison of Metaphors for Education Among Parents of Children in School and Home Education. Pedagogy, Culture & Society. 26, 3, 435-447
 
[1] ההסבר של המרואיינים את המטאפורה שימש כדי לקבוע האם המטאפורה חיובית ניטראלית או שלילית.
 

פרויקט סיוע לתלמידים עולים חדשים בבתי הספר היסודיים בעכו

ראשת הפרויקט: פרופ' ורד וקנין-נוסבאום

רציונל הפרויקט

העיר עכו בשנים האחרונות קלטה משפחות רבות אשר עלו ממדינות חבר העמים. לפיכך, מספר הילדים העולים הלומדים בבתי הספר גדל בצורה ניכרת. גידול שגרם לצורך ממשי לסייע לבתי הספר לתמוך בילדים אלו.
הניסיון המחקרי והמקצועי מלמד כי טיפוח האוריינות (שפה, קריאה וכתיבה) בשפה העברית חיונית לתלמידים העולים לא רק לשם השתלבותם בחברת התלמידים ובחברה הכללית אלא גם ובעיקר כי היא האמצעי להעברת הידע הלימודי בכלל המקצועות בבית הספר. על התלמידים העולים לרכוש לא רק ידע לשוני תקשורתי אלא עליהם לקלוט את לשון הלימודים, את אוצר המילים המיוחד של כל אחד ממקצועות הלימוד ואת מאפייני השיח הכתוב של מקצועות אלו. בעוד שהשליטה בלשון לצורכי תקשורת יום-יומית מושגת בזמן קצר יחסית, כ-18 חודשים, השליטה בשפה הלימודית דורשת זמן רב ועבודה קשה. הספרות מצביעה על  טווח של כ-חמש שנים לפחות לשליטה בשפה ברמה של דובר ילידי (לוין, שוהמי וספולסקי, 2003).
במשרד החינוך קיימת תכנית לימודים "עברית כשפה שנייה" לילדים עולים בכיתות א'-י"ב בבית הספר הממלכתי והממלכתי דתי שהחלה בשנת הלימודים תשס"ט. התכנית מלווה את הילדים מרגע הגעתם למערכת החינוך ועד להשתלבותם בכיתת האם, והיא נועדה לתמוך בתלמיד העולה ולסייע לו בהשתלבות מלאה בבית הספר והחברה. עם זאת, מדוח משרד החינוך עולה שהתכנית מועברת על ידי מורים כללים בבתי ספר היסודיים אשר אינם בהכרח בעלי השכלה לשונית או ייעודית לסיוע לילדים עם חסך במיומנויות אורייניות לשוניות בעברית כשפה שנייה.
מטרת פרויקט העולים היא לפעול לטיפוח האוריינות הלשונית בקרב תלמידי בית הספר יסודי בעיר עכו.
תיאור הפרויקט
במסגרת הפרויקט מעניקות סטודנטיות מהחוג לחינוך הלומדות באשכול לקויות למידה סיוע אורייני, פרטני ובקבוצות קטנות, לפי תכנית הוראה מותאמת אישית לכל תלמיד. התכנית נשענת על עקרונות של משרד החינוך ומוסיפה התייחסות ממוקדת לילדי עולים עם חסך אורייני בשפה. בעתיד התכנית צפויה להוביל לשיפור הישגי התלמידים העולים בתחום השפה ובתחומי לימוד נוספים.
 

הליך הפרויקט

בתחילה ובסוף שנה מועברים מבדקי שפה לילדים על מנת לבחון את הרמה השפתית שלהם. לאחר ניתוח הנתונים הצוות החינוכי באקדמית גליל מערבי בונה תכנית מותאמת עבור כל ילד או קבוצה של ילדים עולים. התכנית מתמקדת בחיזוק אוצר המילים, וטיפוח מיומנויות קריאה וכתיבה בעברית.
השנה התכנית פועלת בשני בתי ספר, פעם בשבוע בבית הספר ויצמן ופעמיים בשבוע בבית הספר התומר. התוכנית מועברת על ידי מדריכה פדגוגית, סטודנטית לתואר שני בחינוך ובוגרת אשכול לקויות למידה באקדמית גליל מערבי, ועל ידי שתי סטודנטיות מהחוג לחינוך שמסייעות לה.
העבודה נעשית בקבוצות קטנות והן באופן פרטני.
תצפיות מלמדות כי התלמידים משתפים פעולה ומחכים בציפייה לפעילות. בנוסף לשיפור הלשוני ניתן לראות גם שיפור בביטחונם העצמי ובשילובם החברתי של הילדים.
בסוף השנה יהיו לנו נתונים כמותיים. 
 
 

דיווח על פרסום

  • Bar Kochva, I. & Nevo, E. (2019). The relations of early phonological awareness, rapid-naming and speed of processing with Hebrew spelling and reading: A longitudinal examination. Journal of Research in Reading, 42(1), 97-122. DOI:10.1111/1467-9817.12242
  • Guterman, O. & Neuman, A. (2019) Reading at home: Comparison of reading ability among homeschooled and traditionally schooled children. Reading psychology. 40, 2, 169-190
  • Klemer, A. Keisar, E., & Rapoport, S. (2019). Development of Math Trainee Teachers’ Knowledge while Creating a MOOC.International Journal of mathematical education in science and technology. Taylor & Francis.
  • Sarid, M., Meltzer, Y. & Raveh, M. (2019). Academic Achievements of College Graduates with Learning Disabilities vis-a-vis Admission Criteria and Academic Support. Journal of Learning Disabilities. 0022219419884064.
  • Neuman, A. & Guterman, O. (2019) Homeschooling. Macmillan Encyclopedia of Intimate and Family Relationships: An Interdisciplinary Approach (MEIFR). pp. 429-432. Gale USA:  Macmillan Reference.
  • Neuman, A. (2019) The Meaning of Learning: Homeschooled Compared with Schooled Children. Educational Studies. DOI: 10.1080/03055698.2019.1668258
  • Nevo, E., & Vaknin-Nusbaum, V. (2019). Enhancing motivation to read and reading abilities using motivational reading activities among first graders. Educational Psychology. DOI: 10.1080/01443410.2019.1635680
  • Nevo, E., Vaknin-Nusbaum, V. & Gambrell, L. (2019). Reading motivation in kindergarteners and 1st-Graders. Journal of Research in Childhood Education, 33(4), 610-622, DOI: 10.1080/02568543.2019.1647316
  • Peled, Y., Medvin, B. M., Pieterse, E. &, Domanski, L. (2019). Normative beliefs about cyberbullying: Comparisons of Israeli and U.S. youth. Heliyon, 5(12). https://doi.org/10.1016/j.heliyon.2019.e03048
  • Peled, Y., Pundak, D., & Weiser-Biton, R. (2019). From a Passive Information Consumer to a Critically Thinking Learner. Technology, Pedagogy and Education, 1-16. https://doi.org/10.1080/1475939X.2019.1699853.
  • Vaknin-Nusbaum, V & Raveh M. (2019). Cultivating Morphological Awareness Improves Reading Skills in Fifth Grade Hebrew Readers. Journal of Educational Research 112(3), 357-366.
  • Vaknin-Nusbaum, V., & Nevo, E. (2019). Reading and Writing Motivation of Third to Sixth Graders. Reading Psychology 41(1), 44-70.
  • Vaknin-Nusbaum, V., Nevo, E., Brande, S. & Gambrell, L. (2019). Reading and writing motivation in 3rd to 6th graders. Reading Psychology, DOI: 10.1080/02702711.2019.1674435
  • Klemer, A. Rapoport, S., & Lev, Z, H. (2019). The missing link in teachers' knowledge about common fractions division. International Journal of mathematical education in science and technology. Vol 50, Issue 8, 1256-1272. Taylor & Francis. Volume 50, Issue 8, Pages 1256-1272. (17 pages).
 

פיתוח הידע של מורים למתמטיקה תוך יצירת MOOC

 
Development of mathematics trainee teachers’ knowledge while creating a MOOC
Klemer Anat, Keisar Einav & Rapoport Shirley. 2019
International Journal of Mathematical Education in Science and Technology
 

תקציר

 
מחקר זה מתאר סביבה לקידום ידע  של סטודנטים להוראת המתמטיקה, דרך בנייה של קורס מווק, המשלב כלים דינמיים ממוחשבים. הידע הדרוש למורים כפי שמתארים Phelps &  Ball, Thame (2008), משלב ידע תוכני שהוא מתמטי בלבד וידע פדגוגי הכולל ידע מתמטי עם ידע על התלמידים, דרכי הוראה ותכנית הלימודים. בתיאור ידע של מורה הפועל בסביבה טכנולוגית, מישרה וקוהלר (2006), מתארים בנוסף, התפתחות של ידע תוכן-פדגוגי-טכנולוגי.
ידע התוכן במחקר הנוכחי מתמקד ביחס ופרופורציה. היחס הוא מנה המתקבלת בעזרת פעולת החילוק בין שני מספרים, גדלים, כמויות או ביטויים. פרופורציה עוסקת בהשוואה כפלית בין היחסים. בשלב הראשון בהתפתחות המושגים, התלמידים נוטים לתת הסברים איכותיים לקשרים בין ממדים ולא כמותיים, לכן חשוב לפתח אצלם את החוש לפרופורציה (Billing, 2001). בשלב הבא, התלמידים עוברים להתייחסות כמותית ורואים את הקשרים בין הממדים כאדיטיביים ביסודם. בהדרגה הם מבחינים בקשרים הכפליים, בהתחלה של מספרים שלמים ובהמשך בכל יחס (בן דוד, קרת ואילני, 2006). בהתאם לתוכנית הלימודים (2006), הוראת הנושא צריכה להיות מקושרת למציאות תוך שילוב כלים וייצוגים להמחשה. האנלוגיות שיקשרו בין הייצוג למושג היחס צריכות לחבר מושגים חדשים עם מצבים מוכרים ולפתח בלומד גמישות בתפיסת המושג (English, 1997).
עבודה קודמת שבחנה ידע של מורים למתמטיקה מצאה הכללת יתר בתפיסת מושגי יחס ופרופורציה. כך למשל טענו כי אין להשתמש בפעולת חיבור בבעיות אלו. למורים לא היה ברור שיחס המתקיים בין שתי קבוצות בכמות השלמה ממשיך להתקיים בקבוצות חלקיות מתוכה (Klemer, 1998 & Peled). הנחת המחקר היא, שעבודה בסביבה טכנולוגית תקדם תובנות בתחום התוכן לצד רכישת כלים ומיומנויות נוספות להוראת המתמטיקה. מכאן שמטרת המחקר הייתה לבחון כיצד המורות תופסות את ההתנסות בבניית קורס מווק, כמקדמת את ידע התוכן, ידע תוכן-פדגוגי וידע תוכן-פדגוגי-טכנולוגי.
במחקר השתתפו סטודנטיות שפיתחו קורס מווק בסמינריון "מחקרים בחינוך המתמטי". החלק הראשון של הסמינריון היה בעיקר תאורטי בו נחשפו לסקירה ספרותית שכללה התפתחות וקשיים ברכישת המושגים, מודלים להוראה, קישור הנושא לידע קודם ועוד.  בהוראת מבנים של קורסי מווק, הסטודנטיות התנסו בלמידת קורסי מווק בהוראת המתמטיקה וקראו מאמרים בתחום (לדוגמה: ברק, ותד, שגב וחאיק, 2014).
חלקו השני של הסמינריון היה מעשי, בו נבנו יחידות ההוראה שעסקו בהקשרים שונים של מושג היחס. כל יחידה נפתחה בדילמה, שאלות להבניית היחידה המשלבות שימוש בכלים ממוחשבים ושאלות הערכה.
הממצאים נאספו באמצעות כלים של המחקר האיכותני הכוללים: תצפיות, ראיונות פתוחים במהלך פגישות העבודה ותיעוד אישי על ידי הסטודנטיות בעבודת הסמינריון. בהמשך מויינו נתונים אלו לסוגי הידע בהתאם לתיאוריה של בול וחבריה (2008) ומישרה וקוהלר (2006). התמקדות בכל אחד מסוגי הידע אפשרה לתאר כיצד המורות תפסו את התקדמותן המקצועית בסביבה זו.
הקורס עוצב כך שיתחבר למציאות של התלמידים, אם דרך אגדת ילדים, או דימויים ופעולות מחיי היומיום שלהם. היחידות שנבנו מתארות משימות מדורגות בהתאם לשלבי התפתחות המושגים. ההבניה מתחילה בפיתוח חוש לפרופורציה הכוללת בעיות שאינן מתבססות על חישובים. בהמשך שולבו יישומונים שמהווים מודלים של יחס: מחרוזות וצבעים. מודלים אלו עסקו במשמעות הבדידה או הרציפה של המושג. לאחר שהסטודנטיות פיתחו את המודל המתמטי של יחס ופרופורציה, הן הוסיפו אילוצים המובילים לשיקולי דעת בקבלת הפתרונות, שאינם מתבססים על המתמטיקה בלבד. המודל הפורמלי של יחס ופרופורציה דרך שימוש בשברים פשוטים סיכם את הקורס.
הסטודנטיות דיווחו, ששילוב כלים ממוחשבים לקידום מטרות היחידה, הוביל לפיתוח תובנות מתמטיות חדשות אצלן. לדוגמה, הן היו מסוגלות להגדיר שהיחס הקיים במחרוזת ממשיך להתקיים בדגמים חלקיים מתוכה. בלוח כפל דינמי ממוחשב, הן הבחינו שניתן למצוא יחסים שווים בין שורות בלוח הכפל, ושחיבור "מונים" ו"מכנים" של שברים שקולים מניב אותו יחס.  תובנה שאינה טריוויאלית, כפי שנוכחנו מתוך מחקר קודם (Klemer, 1998 & Peled).
שילוב כלים טכנולוגים ביחידות הלימוד בא כמענה לקשיים בהוראת יחס ופרופורציה ורצון ליצור סביבה המעוררת גירוי ועניין, בה הפותר אקטיבי. התנסות זו קידמה את הידע הפדגוגי: הסטודנטיות טענו שהן רכשו כלים לתרגום הידע התאורטי לידע מעשי, תוך התאמתו לרמות חשיבה שונות ולהטרוגניות בכיתת הלימוד. ההתנסות קידמה גם את הידע הטכנולוגי שכלל חקר יישומונים לצורך התאמתם ליחידות. פיתוח ידע טכנולוגי התקיים גם לאור התנסות בסביבה מתוקשבת של "גוגל דרייב", ששימשה הדמיה לאתר המווק. הסטודנטיות נחשפו בדרייב לרצף היחידות ופיתחו ראייה רחבה של נושא היחס והפרופורציה בתוך רצף הקורס. הסביבה השיתופית, אפשרה גישה לכל אחת מהיחידות לצד הצגתן במליאת הקורס לאורך שלבי בנייתן.
מטרה נוספת שהציבו הסטודנטיות היתה להוביל לתהליכי חקר בניתוח שאלות מחיי היום יום, כך שהפתרון לא יתבסס על שיקולים מתמטיים בלבד, אלא גם על הצורך של פותר הבעיה במציאות. במטרות אלו ניסו ליצור חידוש עבור מורים למתמטיקה, תהליך שחיזק את הידע הפדגוגי. הסטודנטיות ציינו: "התנסות זו אפשרה לנו לראשונה להתמודד עם בניית יחידת הוראה למורים למתמטיקה, דבר מאתגר, הדורש שימוש ברמות חשיבה גבוהות ומפתח מאוד מבחינה מקצועית."
בחרנו ליצור קורס מווק כסביבה לקידום ידע של מורים למתמטיקה. הנחת היסוד שלנו היתה, שמורה היוצר את סביבת ההוראה, במרחב המאפשר תהליכים של קבלת החלטות, יעשיר את הידע שלו בהקשר להוראת מתמטיקה. תהליך קבלת ההחלטות בא לידי ביטוי לאורך בניית היחידות וקישורן לרצף המווק. לדוגמה, החלטות על מטרות, הדרגתיות של משימות, יישומונים נלווים והתפתחות מתמטית של המושגים וכו'. אנו סבורות כי מורה שעבר תהליך של התמקצעות בסביבה זו רכש ידע תוכני, פדגוגי וטכנולוגי אותו הוא יוכל ליישם בהוראת המתמטיקה.

דיווח על כנסים

הרצאת אורח בפני מליאת החוג לחינוך - ד"ר רן נוימן

זוגיות של בוגרים עם מוגבלויות | ארי נוימן 


בשנים האחרונות מקיים החוג לחינוך, אחת לסמסטר, הרצאת אורח. הרצאה זו עוסקת בנושאים שונים הקשורים לחינוך ופתוחה לסטודנטים ומרצים בחוג לחינוך, במכללה, וכן לסגל מנהלי במכללה ולאורחים.

בעבר התקיימו הרצאות אורח בנושאים מגוונים כגון: תפקידה של היועצת הבית ספרית, פיתוח תפיסה גיאומטרית באמצעות קיפולי נייר, סקרים ומחקרים - הלכה למעשה, על ראיה ועיוורון קהילה ותיאטרון, התמודדות עם היפראקטיביות ובעיות קשב וריכוז ועוד.
בתאריך 13.1.2020 התקיימה הרצאת האורח "סיבה טובה לקום בבוקר – זוגיות בחייהם של בוגרים עם מוגבלויות.
את הרצאת האורח נתן דר' רן נוימן דוקטור לחינוך מיוחד (.Ph.D) ועובד סוציאלי קליני (.M.A) בוגר בית הספר לפסיכותרפיה אינטגרטיבית. מרצה בחוג לעבודה סוציאלית ובחוג ללימודים רב תחומיים - חינוך מיוחד ופסיכולוגיה, במכללה האקדמית צפת. משמש מזה 22 שנה כחבר בצוות המנהל של 'כפר תקוה' (בית וקהילה עבור בוגרים עם מוגבלויות) ומנהל את מרכז הידע והמחקר של הכפר. תחום המומחיות של רן הנו עולמם וחייהם של אנשים עם מוגבלויות והוא עוסק בפיתוח תמיכות שיסייעו להם ליהנות מאיכות חיים גבוהה יותר בבגרותם
ההרצאה, שלוותה בדוגמאות, סרטונים וכן שאלות רבות שהופנו לקהל, עסקה בנושא מרתק של זוגיות של אנשים בוגרים עם מוגבלויות. במסגרת ההרצאה נחשפנו לתלות הגדולה של בוגרים אלו בהוריהם או באפוטרופוסים שלהם ובמגבלות הקשות שמטילה החברה עליהם בהקשר של הזכות הבסיסית לחיות בזוגיות ולהביא ילדים לעולם, זאת לצד הרצון העז והנוגע ללב של אנשים אלו לחוות זוגיות וחיי משפחה.
אודיטוריום שמש, האודיטוריום הגדול במכללה היה מלא בסטודנטים, מרצים, סגל מנהלי ואורחים אשר ישבו מרותקים והאזינו לדר' רן נוימן שתאר באופן בלתי אמצעי את המורכבות הרבה הקיימת בנושא זה.
נראה היה שההרצאה, שנמשכה כשעה ורבע, עברה כהרף עין והקהל היה שמח לשבת ולהקשיב עוד.

ההרצאה שחשפה את הצופים לתחום מרתק זה, השאירה אותם גם עם חוסר נוחות ועם דילמות לגבי ההיבטים המוסריים והמעשיים של זוגיות של בוגרים עם מוגבלויות.

להרצאות אורח נוספות בחוג לחינוך

סיכומים של סמינריוני החוג

אתיקה מקצועית: לא שוויונית או א-סימטרית?

ד"ר סרגיי טלנקר

5/11/2019

בחברה המערבית יש נטייה לקחת כמובן מעליו שאתיקה חייבת להיות שוויונית, הדדית ומבוססת על עקרונות אוניברסליים. אתיקה מקצועית, אומנם מבוססת על הכרה ביחסים א-סימטריים כמו עובד/מעביד, לקוח/ספק שרות, מטופל/מומחה ומורה/תלמיד. האם זה אומר שהערך של שוויון הוא פחות רלוונטי באתיקה מקצועית? האם זה אומר שבמקום אתיקה מבוססת על עקרונות אוניברסליים, אתיקה מקצועית חייבת להתבסס על עקרונות פונקציונליים?

 

אופק חינוכי על-פי יאן פאטוצ‘קה (1907-1977).

ד"ר הילה נאות

17/12/2019

הפילוסוף הצ'כי יאן פטוצ'קה, תלמידם של אדמונד הוסרל ומרטין היידגר ופנומנולוג בן המאה העשרים, עסק גם בנושאים הקשורים לפילוסופיה של החינוך. בהרצאת הסמינר המחלקתי נגעתי ברעיונות העיקריים בתחום החינוך, הנהרתי את נקודת המוצא האונטולוגית והאפיסטמולוגית שלהם והצעתי מספר כיוונים אפשריים ליישום רעיונות אלו הן בעשייה החינוכית בכלל ובהכשרת מורים בפרט.

פטוצ'קה סבר כי החינוך בחברה המערבית שרוי במשבר עמוק. "במאתיים השנים [האחרונות], שנוהגים לכנותן 'המאות של החינוך' [...], החינוך הובן מנקודת מבט של יצירת הרגלים, הקניית ידיעות, מיומנויות [..., אולם] האדם ננטש על ידי חינוך כך שאנו יכולים לומר בלי להפריז: מעולם לא היה האדם יצור כה בלתי מחונך, כה לא ממושמע מבחינה פנימית, כה נתון למשחקי אינסטינקטים, מסורות, דחפים חברתיים, כמו היום." (מתוך חיבור "יאן עמוס קומניוס והאדם העכשווי", עמ' 356-355). פטוצ'קה לא התנגד למעשה חינוכי המקנה גופי ידע, מיומנויות והרגלים, שהרי הוא עצמו רכש השכלה קלאסית והפך לאינטלקטואל רחב אופקים. ואולם, לטענתו, מהות החינוך אינה טמונה בצבירת הידע או בטיפוח הרגלים שימושיים אלא בחיפוש משמעות כוללת שמעבר להם, בחתירה אחר הבנה של מה שקארל יאספרס כינה ה"מקיף" ומרטין היידגר סימן כ"ישותו של היש". בלשונו של פטוצ'קה: "התלמיד לא צריך רק לאמץ בבית ספר אמצעים מסוימים למטרות כלשהן, אלא הוא אמור ללמוד לרצות משהו נעלה יותר" (פילוסופיה של החינוך, עמ' 367).

תהליך ההוראה-למידה, לפיכך, הינו ניסיון דיאלקטי ואינסופי משותף של המחנך יחד עם חניכיו לחבר בין פיסות המידע ולחשוף ו/או ליצור מסגרת משמעות רחבה ואחדותית שבתוכה וביחס אליה הדברים הפרטיקולריים זוכים למשמעות קונקרטית. כך, בראשית העידן הפוסט-מודרני שבו הרלטיביזם הערכי ואף ניהיליזם אקזיסטנציאלי מתייצבים כנרטיבים עיקריים המכוונים את חיינו, פטוצ'קה קרא לאדם המערבי להוסיף ולחפש את פירושו של האבסולוטי והאוניברסלי בחיינו האנושיים. בעצם חיפוש זה הוא ראה את מימוש אנושיותו של האדם. עבודתו של המורה, אם כן, אינה (רק) לגרום לתלמידיו לשלוט בידע שימושי על מנת לשלוט מאוחר יותר בעולם לצרכיו האישיים, אלא (בעיקר) להניע את תלמידיו לשאול שאלות על הידע הנתון, להטיל ספק במובן מאליו, גם במישור הערכי-תרבותי, ולחפש כיוון ומשמעות בתוך החיים היומיומיים. רק כך נוכל לממש את שליחותו של האדם להבדיל בין הטוב לרע ולהפוך את העולם לטוב יותר. במילים אחרות, בית הספר אינו מכשיר או אמצעי למטרות חברתיות, כלכליות, פוליטיות, אסתטיות או תרבותיות, אלא מקום שבו האדם אמור להיעשות אדם, משמע לממש את ייעודו לחתור אחר האמת חובקת הכול, להשתתף בחישופה וביצירתה, גם אם הדבר כרוך בסיכון עצמי או בסיכון היציבות של הקהילה שבה הוא חי.

לסיכום, פטוצ'קה ראה במעשה החינוכי קודם כל מעשה מוסרי - אקט של חירות ושל לקיחת אחריות, ובה בעת אקט טרנסצנדנטי, דהיינו פעולה של חריגה מן היש הנראה אל המסתורין הבלתי נראה המוכמן בתוכו.

מדוע כדאי להשקיע בהשכלה הגבוהה? Why invest in Higher Education

Prof. Dušan Lesjak, ISSBS, Celje, Slovenia

30/01/2020

 במסגרת שיתופי הפעולה הבינלאומיים של החוג לחינוך באקדמית גליל מערבי, התארח בקמפוס האקדמית פרופסור דושן לסז'ק מאוניברסיטת מסריק בצ'כיה. פרופ׳ דושן, הציג בפני מרצי החוג והסטודנטים נתונים משווים הקשורים בהשכלה הגבוהה ובשיעור התעסוקה. פרופ' ורד וקנין נוסבאום ראשת החוג לחינוך באקדמית גליל מערבי: "שמחנו לארח מומחה בין-לאומי כפרופ' דושן, מומחה בתפקידה של ההשכלה הגבוהה בעיצוב פני החברה והכלכלה. שיתוף פעולה זה הינו בסיס לפיתוח קשרים מחקרים בעתיד בין המוסדות האקדמיים שיצרו הפריה הדדית של הידע האקדמי שלנו".

המרצה התייחס למגמות בהשכלה הגבוהה במדינות איחוד האירופי, הארץ והעולם. השכלה גבוהה הופכת להיות נגישה ליותר ויותר אנשים מדי שנה. השכלה גבוהה היא כדאית מבחינה כלכלית הן לרוכשים אותה הן למדינות שמעניקות אותה. השאלות הגדולה הדורשות התייחסות הן איכות ההוראה במוסדות להשכלה הגבוהה, אמצעים ושיטות למתן ההשכלה הגבוהה, איכות ורלוונטיות של תכניות הלימוד והתארים שמעניקים המוסדות השונים.

 

מה הורים באמת יודעים על ההתנהגות המקוונת של ילדם? פערים בין הורים לילדיהם

מאמר שהוצג בכנס צ'ייס החמישה-עשר לחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה - יום שלישי, טז בשבט תש"ף, 11 בפברואר 2020

ד"ר יהודה פלד, ד"ר מאיה קלמן-הלוי וד"ר רוני טוטיאן

המחקר בחן האם ומה הם הפערים בין תפיסות ההורים את התנהלות ילדיהם ברשת לבין תפיסות הילדים את הבקרה ההורית על התנהלותם ברשת. במחקר השתתפו 50 משפחות (זוג הורים וילד). כלי המחקר היו שאלוני דיווח עצמי לילד ולהורים בנפרד. נמצא כי קיים פער בין (1) תפיסת הילד את התדירות בה הוריו מפעילים אסטרטגית תיווך מאפשר כאשר הוא גולש באינטרנט לבין הדיווח של הוריו על תיווך מאפשר; (2) בין תפיסת הילד את פעולות התיווך המגביל של הוריו כאשר הוא גולש באינטרנט לבין הדיווח של הוריו על פעולות התיווך המגביל שלהם; (3) בין רצון האם והאב בהגברת מעורבותם בפעילותו של ילדם באינטרנט לבין רצון הילד בהשארת מעורבות זו על כנה. כאשר בדקנו את המתאם בין גיל הילד למידת המעורבות הרצויה בעיניו של הוריו בפעילותו באינטרנט מצאנו מתאם שלילי, ומובהק עבור מעורבות ההורים: ככל שהילד מתבגר, כך הוא רוצה פחות מעורבות של הוריו בפעילותו באינטרנט; (4) פער בין הילד להוריו בהערכת הסכנות הטמונות באינטרנט.

כמו כן נמצא קשר חיובי בין אסטרטגיית התיווך המאפשר בזמן גלישת הילד באינטרנט שדווחה על ידי ההורים לבין דיווח הילד על שיתוף ההורה בדבר חוויות הגלישה שלו באינטרנט.

 

 

כנסים עתידיים

הכנס הרביעי של מתמטיקה כיצירה בנושא: משחקים ומטעמים

יום ג' | 24.3.2020 | 15:30-19:00

לפרטים והרשמה

הכנס השנתי: למידה, לקויות למידה, הפרעות קשר ומה שביניהן

יום ד' | 1.4.2020 | 8:30-15:00

לפרטים והרשמה

אנחנו בתקשורת

חינוך ביתי

ד"ר עוז גוטרמן וד"ר ארי נוימן

תכנית 'המומחים', רדיו צפון

7/02/2020

חינוך מתמטי

ד"ר ענת קלמר  וגב' עינב קיסר

תכנית 'המומחים', רדיו צפון

21/02/2020

קהילה וחברה

הכר את המרצה - ד"ר רוני טוטיאן

גדלתי והתחנכתי בירושלים.
לאחר סיום השירות הצבאי כלוחם חי"ר למדתי באוניברסיטת חיפה תואר ראשון ביעוץ חינוכי ובסוציולוגיה. למדתי לקראת תעודת הוראה במדעי החברה ותואר שני בסוציולוגיה ארגונית. עבודת התזה שלי בהנחיתו של פרופ' יצחק הרפז עוסקת בחיברות של צעירים לעבודה.
לאחר מספר שנים של הפסקה סיימתי תואר שלישי בחוג לייעוץ והתפתחות האדם. עבודת הדוקטורט בהנחייתה של פרופ' צפורה שכטמן עוסקת בהתמודדות של מחנכות עם תלמידים תוקפניים: השוואת התערבות (ביבליותרפיה)  עם משוב עקבי למחנכות ובלעדיו.
במשך שנים רבות שימשתי כעוזר הוראה וכעמית מחקר במספר מוסדות אקדמיים באזור הצפון.
בשנת 2015 התחלתי ללמד באשכול ייעוץ בחוג לחינוך ובחוג הרב תחומי.
נשוי ואב לשלושה, גר בכפר ורדים.

פרויקט 'אח בוגר'

ד"ר ציפי הוכדורף, ד"ר רוני טוטיאן

האקדמית גליל מערבי מעודדת את הסטודנטים בחוג לחינוך למעורבות חברתית ותרומה לקהילה. בשנת תש"ף התחלנו את פרויקט 'אח בוגר', במסגרתו סטודנטיות באשכול ייעוץ, בשנה השלישית ללימודיהן, חונכות תלמידים בשני בתי ספר בעכו במשך שעה שבועית במהלך יום הלימודים.
מטרת החונכות היא להעצים תלמידים מבחינה רגשית - חברתית. הסטודנטית החונכת מעניקה לילד קשר אישי, חום ותשומת לב ומהווה עבורו דמות חיובית לחיקוי.
הסטודנטיות מקבלות ליווי אקדמי של ד"ר ציפי הוכדורף, המתמקד בתהליך החונכות של הסטודנטיות את התלמידים.
מדריכה בפרויקט  מטעם המכללה היא הגב' עזאם שאדיה, בוגרת אשכול ייעוץ, אשר מלווה את הסטודנטיות בבתי הספר ונעזרת ביועצים ובמחנכות של התלמידים.
בחודשים דצמבר-ינואר החלו המפגשים בין הסטודנטיות לתלמידים בבתי ספר 'ויצמן' ו'אלמנארה', לאחר קבלת הסכמת ההורים לחונכות. בבית ספר 'ויצמן' 8 סטודנטיות חונכות 16 תלמידים, ובבית הספר 'אלמנארה' 11 סטודנטיות החונכות 22 תלמידים.
המפגשים הראשוניים עסקו בהיכרות ותיאום ציפיות בין הסטודנטית לבין התלמיד. בכל שבוע יש נושא למפגש, למשל מסוגלות עצמית, חברות, תקשורת בינאישית, קבלת האחר ועוד. הסטודנטיות משוחחות עם התלמידים ואף משחקות איתן במשחקים שונים.
הן הסטודנטיות והן התלמידים הביעו את שביעות רצונם מהפרויקט.
 

נעמה שפיצר מנחה השנה פרוייקט חדש של מיינדפולנס - מודעות קשובה לתלמידי ומחנכי כיתות היסוד

כיתות ב בחטיבת היסוד במרכז החינוך ליאו בק בחיפה מקבלים השנה כחלק ממערכת השיעורים שיעור שבועי במשחקי תנועה וקשב. כל שיעור מתחיל בתירגול מונחה ושקט של הפניית תשומת לב לעוגן כלשהו כמו נשימה, צלילים או תחושות גוף. לאחר התירגול יש שיחה בה הילדים משתפים למה שמו לב בתירגול

כל שבוע הילדים משחקים גם משחק תנועתי שונה כמו משחקי מעגל או משחקי זוגות. לאחר המשחק מדברים על מה ששמו לב אליו במשחק, מה אהבו בו או מה היה קשה ומשעמם.
במקביל למפגשים עם הילדים נעמה נפגשת אחת לכמה שבועות עם המחנכים, המנהלת והיועצת של בית הספר. במפגשים מתרגלים יחד מיינדפולנס ולאחר מכן מתנסים במגוון דרכים ליישום מיינדפולנס בהוראה. היישום הוא הן עבור התלמיד, כמו למשל דרך משחקים ושילוב של תרגולים בשיעורים, והן עבור המורה - כמו למשל הפניית תשומת לב לעוגן מסוים כאסטרטגיה להתמודדות עם מצבי לחץ ועומס בהוראה.
 

קפה ידע

ביום רביעי 22.1.2020 התקיים מפגש "קפה ידע" במטרה ללמוד על חווית הלימודים של הסטודנטים ולחשוב ביחד על דרכים נוספות בהן ניתן לפתח את החוג לחינוך. 
למפגש הוזמנו כל הסטודנטים הלומדים בחוג לחינוך בשנה השניה והשלישית. החוויה הייתה מרגשת ומעצימה. הסטודנטים סיפרו על חוויותיהם כלומדים ועל רעיונות ומחשבות שיש להם לקידום נושאים שונים בחוג. בסיום המפגש הסטודנטים התנדבו להמשיך ולקדם את הרעיונות שהועלו במפגש. צוות החוג עתיד להפגש עם הסטודנטים שהשתתפו במפגש ולסייע להם להוציא לפועל את רעיוניתיהם היצירתיים. הסדנה הונחתה על-ידי ד"ר עדנה פשר, יועצת ארגונית ועל-ידי פרופ' ורד וקנין-נוסבאום, ראשת החוג לחינוך.
 

פינת הפירגון

ד"ר גיל מאור


גיל היקר
,

אתה בשבילי מודל לחיקוי.
עם כל הקשיים שלך, לא נפלת בדרך.
עם כל הקשיים שלך,  המשפט:״אין הדבר העומד בפני הרצון״, זה בדיוק אתה.
עם כל הקשיים שלך, הגעת למקום שאתה עכשיו- מרצה בחוג לחינוך.
רק אדם שעבר בעצמו בעיות קשב וריכוז, גמגום- יכול להיות מרצה/מורה.
אני בעלת קשב וריכוז ברמה גבוה, ויש לי שגיאות כתיב- וזה הוריד לי את הביטחון האישי בתקופת הבית ספר ונכשלתי בעל המקצועות. כי המורים לא ידעו איך להתמודד עם ילדה שיש לה שגיאות כתיב, ובעיות קשב וריכוז.
שהגעתי למכללה הכרתי את גיל.
גיל למרות הגמגום,
למרות בעיות הקשב שלו- התגבר על הכל, למד והשקיע, ולא וויתר לעצמו!
ועכשיו- הוא מרצה בחוג לחינוך.
 
גיל מאור- הוא ההשראה שלי.גיל מאור הוא הסיבה לזה שאני רוצה להיות אשת חינוך.גיל מאור הוא הסיבה לזה שאני רוצה לתת לילדים הרגשה טובה ושילדים יגידו לעצמם: ״אני חכם״, ״ אני יכול״ ״אני מסוגל״.
גיל מאור נותן לי להרגיש שאני מסוגלת לעמוד מול כיתה שלמה ולהרצות.
בבית ספר נתנו לי להרגיש: ״ יש לך בעיות קשב? אה אז את לא תצליחי כל כך בחיים.
גיל תודה רבה לך  מכל הלב,
מרצה מדהים!
מייל זה נשלח אליך במסגרת יוזמת יום המורה #פשוט_לומר_תודה www.teachersday.org.il

המרצה גב' ענת סקולר בקורס הנחיית קבוצה

ד"ר סרגיי  טלנקר

ד"ר סרגיי  היקר,

במהלך הקורס, לימדת חומר מעניין, מרתק, קשה, מאתגר ושחלקו אף היווה עבורי עול נפשי.
הקורס עבר בצורה, אשר בראייתי לא פחות ממעולה, דרך הדיונים הרבים שביצעת, שיתוף הסטודנטים ויצירת דיאלוגים פורים אשר עזרו להבין כל נושא ונושא.
באחד מהשיעורים, הבחנת אצלי אי נוחות והבנת שמשהו לא בסדר. השכלת לעשות וזימנת אותי לשיחה אישית, אשר נתנה לי הרגשה של "רואים אותי" ושאני לא "רק אחד מתוך".
השיעור האחרון אף היווה עבורי מפנה וסוג של הארה, כאשר זו היתה הפעם הראשונה שהבנתי את מהות הנושאים וחיבורם לשטח, וזאת דרך כך שנתת לנו לפתור מבחן אמיתי שנתת בשנה הקודמת. 
אמנם אני אדם הישגי והציונים חשובים לי, אבל דבר אחד חשוב לי יותר מהציונים - וזה ללמוד, שכן ציון לא תמיד משקף את ההפנמה.
לכן אני חייב לציין שלא משנה מה יהיה הציון הסופי שלי בקורס, אני למדתי דרכך וממך הרבה:
  • למדתי על הדילמות שסגל ההוראה יכול להיות בהם.
  • למדתי שכל דילמה ניתנת לניתוח דרך זויות ראיה שונות.
  • למדתי איך מורה צריך להיות קשוב לתלמידים שלו.
  • למדתי - אנושיות מהי.
על כל אלו רציתי להודות לך באופן אישי.
מכל מלמדי השכלתי.
אז תודה רבה על סמסטר מדהים.

רותם מרקוביץ