דבר ראשת החוג פרופסור ורד נוסבאום-וקנין

שלום רב וחגים שמחים לכולנו,

 

חברי החוג לחינוך שמחים ונרגשים לשתף אתכם בעשיה המרובה המתרחשת בחוג לחינוך.

גיליון זה, ה-13 במספר שאנו מוציאים לאור, משקף היבטים מגוונים של עשיה חינוכית מחקרית וקהילתית-ישומית. תוכלו להתרשם ממחקריהם של חוקרי החוג העוסקים בתחומי חינוך ופסיכולוגיה, מהכנסים המתקיימים בחוג ומקשת רחבה של פרויקטים נוספים שמרצי החוג לחינוך מובילים.

 

העשייה המגוונת הזו מתאפשרת הודות לצוות המרצים האיכותי בחוג לחינוך שרואה במחקר ובעשיה החינוכית שליחות ומנוף לקידום איזור הגליל ומדינת ישראל.

 

תודות למרצי החוג לחינוך שתרמו מזמנם ושלחו חומרים המתארים את עשייתם ולצוות השיווק וההנהלה במכללה על תמיכתם בפעילות החוג.

שלכם,
ורד

דיווח על פירסום

Abbas, R. K., & Vaknin-Nusbaum, V. (2021). Motivation and attitudes of Israeli Druze schoolchildren toward L2 Hebrew compared to Modern Standard Arabic. Pragmatics and Society, 12(4), 591-611.

Abbas, R. K., Nahhas, E. A. H., Zoabi, K., Marey-Sarwan, I., & Abu Ahmad, H. (2021). Real-time experience of participants in higher education during the Coronavirus: A Case study. Curriculum and Teaching, 36(1), 51-70.‏ https://doi.org/10.7459/ct/36.1.05

Berent, I., Bat-El, O., Brentari, D., Andan, Q., & Vaknin-Nusbaum, V. (2021). Amodal phonology. Journal of Linguistics 57(3), 499-529.

Bokek-Cohen, Y., Marey-Sarwan, I. & Tarabeih, M. (2021). Underground gamete donation in Sunni Muslim patients. Journal of Religion and Health, 1-22. https://doi.org/10.1007/s10943-021-01440-1

Bokek-Cohen, Y., Marey-Sarwan, I., Tarabeih, M. (2021). Violating religious prohibitions to preserve family harmony and lineage among Sunni Muslims. Marriage & Family Review. doi/full/10.1080/01494929.2021.1953667

Chifa, M., Hadar, T., Politimou, N., Reynolds, G., & Franco, F. (2021). The Soundscape of Neonatal Intensive Care: A Mixed-Methods Study of the Parents’ Experience. Children8(8), 644. https://doi.org/10.3390/children8080644

Eden, D. (2020). Principals’ Entrepreneurial Leadership Empowering Parents of Marginalized Populations. In M. Carmo (ed). Education Applications & Developments V. Advances in Education and Educational Trends Series (pp. 59-70)

Goldstein, R., Azuz-Lieberman, N., Sarid, M., & Gaver, A. (2022). Patient’s evaluations and expectations of primary care medicine in Israel revisited after two decades – Health Service Research. Patient Education and Counseling, 105(3), 734-740. https://doi.org/10.1016/j.pec.2021.07.002 (

Guterman, O. & Neuman, A. (2021). Emotion, behaviour, and the structuring of home-education in Israel: The role of routine. Australian Educational Researcher48(1), 67-83.

Guterman, O., & Neuman, A. (2020). Parental attachment and emotional and behavioral problems of Israeli school-goers and homeschoolers. School Psychology, 35(1), 41-50. (Previously entitled School Psychology Quarterly).

Hadar, T. & Amir, D. (2021). Intimacy, mutuality & negotiations: Dialogic moments in joint improvisation. Nordic Journal of Music Therapy, 30(5), 460-484. DOI: 10.1080/08098131.2021.1915855

Hamama, L., Marey-Sarwan, I., Hamama-Raz, Y., Nakad, B., Asadi, A. (2021). Psychological distress and perceived job stressors among hospital nurses and physicians during the COVID-19 outbreak. The Journal of Advanced Nursing, 78(6), 1-11. https://doi.org/10.1111/jan.15041

Herscovici, A., & Manor, S. (2021). Living in the Digital Periphery – Old People in Rural Israel Talk About Information Technology. Rural Sociology, 87(1), 186-205. https://doi.org/10.1111/ruso.12414

Kalman-Halevi, M., Tutian, R. & Peled, Y. (2021). Emotional costs among students with learning disabilities and ADHD in online learning during the Covid-19 epidemic. In T. Bastiaens (Ed.), Proceedings of EdMedia + Innovate Learning, 678-688. United States: Association for the Advancement of Computing in Education (AACE). https://www.learntechlib.org/primary/p/219727/.

Kalman-Halevi, M., Tutian, R., & Peled, Y. (2022). What do parents really know about their child’s online behaviour? Discrepancies between parents and their children in Israel. Journal of Children and Media, 16, 1-10. https://doi.org/10.1080/17482798.2022.2038223

Khair Abbas, R., Guterman, O. & Neuman, A. (2021) Why Don’t Druze Families Homeschool? Religion, Tradition and the Status of Women. The International Journal of Religion and Spirituality in Society, 11 (2) 191-200.

Klemer, A. Keisar, E. (2021). Changes in Math students’ knowledge while creating a MOOC course on ratio and proportion. Research and Study in Mathematics Education, No. 8. (11 pages). (Hebrew).

Klemer, A. Rapoport, S. (2020). Origami and GeoGebra activities contribute to geometric thinking in second graders. Eurasia Journal of Mathematics, Science and Technology Educatio, 16 (11), em1894 ISSN:1305-8223 (online), https://doi.org/10.29333/ejmste/8537. (27 pages).

Klemer, A. Rapoport, S., & Lev, Z, H. (2020). Building a Computerised Dynamic Representation as an Instrument for Mathematical Explanation of Division of Fractions. International Journal of mathematical education in science and technology, 51(2), 247-264. Taylor & Francis. (18 pages).

Lerner, B.D. (2020) Review of Chaim N. Saiman, Halakhah: The Rabbinic Idea of Law, Reviews in Religion and Theology 27:1: 105-109 https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1111/rirt.13750

Lerner, B.D. (2020) Review of Dru Johnson, Human Rites: The Power of Rituals, Habits, and Sacraments, Reviews in Religion and Theology 27:1: 82-82

Lerner, B.D. (2020) Review of W, Paul Franks (ed.), Explaining Evil: Four Views. Reviews in Religion and Theology 27:2:105-9204-8.

Lipka, O., & Sarid, M. (2021). Multicomponent adjustment of Israeli undergraduate students during COVID-19 to post-secondary institutions: A mixed-methods examination. International Journal of Inclusive Education,  1-20 https://doi.org/10.1080/13603116.2022.2033856).

Lipka, O., Sarid, M., Aharoni, I., Bufman, A., Hagag, A.A., & Peretz, H. (2020). Adjustment to higher education: A comparison of students with and without disabilities. Frontiers in Psychology 11, 1-11. (

Maizel, H. (2021). School Counselors in Israel as Case Managers in Critical Events: a Qualitative Study. International Journal for the Advancement of Counselling43(3), 243-264.

Manor, S., & Herscovici, A. (2021). “For us, Alibaba was just a story”: Despite the power of habit older people are gradually adopting the digital discourse. International Journal of Ageing and Later Life, 15(1), 103-126. https://doi.org/10.3384/ijal.1652-8670.3399

Manor, S., & Herscovici, A. (2021). Digital Ageism: A New Kind of Discrimination. Human Behavior and Emerging Technologies, 3, 1084-1093. https://doi.org/10.1002/hbe2.299

Marey-Sarwan, I. (2020). Personal trauma and national identity: The experience of the attacks on the Palestinian citizens of Israel’s homes during the second Lebanon war. Social Identities, 26(5), 660-674. doi.org/10.1080/13504630.2020.1787131

Marey-Sarwan, I. (2022). Arab youths’ expectations of parents and perceptions of child neglect. In C. Pracana & M. Wang (Eds.), Psychology Applications & Developments (pp. 286-289). Science Press.

Marey-Sarwan, I., & Meir, G. (2020). Parental and professional perspectives of child risk and protection in unrecognized Bedouin villages in the Naqab: An intersectionality-informed approach. In D. Roer-Strier., & Y. Nadan (Eds.), Context-informed perspectives of child Risk and protection in Israel (pp. 149-170). Springer’s Child Maltreatment Series, Cham.

Marey-Sarwan, I., & Ulitsa, N. (2020). Context-informed research on child risk and protection: Principles and challenges. In D. Roer-Strier., & Y. Nadan (Eds.), Context-informed perspectives of child risk and protection in Israel (pp. 27-40). Springer’s Child Maltreatment Series, Cham.

Marey-Sarwan, I., Hamama-Raz, Y., Asadi, A., Nakad B., Hamama, L. (2021). “It’s like we’re at war”: Healthcare workers speak on their experiences during the COVID-19 pandemic. Journal of Nursing Inquiry. e12472 https://doi.org/10.1111/nin.12472

Marey-Sarwan, I., Roer-Strier, D., & Strier, R. (2021). Blurring the borders with Anzaldúa in context-informed, anti-oppressive research: The case of Bedouin women. The British Journal of Social Work51(8), 2892-2909. doi.org/10.1093/bjsw/bcaa113

Neuman, A. & Guterman, O. (2021). Different solutions to similar problems – Parents’ reasons for choosing to homeschool and social criticism of the education system. International Journal of Qualitative Studies in Education 31(1), 37-54.

Neuman, A. (2020). Ask the young: What homeschooled adolescents think about homeschooling. Journal of Research in Childhood Education, 34(4), 566-582

Neuman, A., & Guterman, O. (2020) Education is like…Homeschooled teenagers’ metaphors for learning, homeschooling and school education. Educational Studies 1-16. Doi: 10.1080/03055698.2020.1798742

Neuman, A., & Guterman, O. (2022) Not all paths lead to success: learning strategies and achievement among undergraduate students. Journal of Further and Higher Education, 46(1), 115-127.

Nevo, E., & Vaknin-Nusbaum, V. (2020). Enhancing motivation to read and reading abilities using motivational reading activities among first graders. Educational Psychology, 40(1), 22-41. https://doi.org/10.1080/01443410.2019.1635680

Nevo, E., Vaknin-Nusbaum, V., Brande, S., & Gambrell L. (2020). Oral reading fluency, reading motivation and reading comprehension among second graders. Reading and Writing, 1-26. https://doi.org/10.1007/s11145-020-10025-5

Peled, Y., & Perzon, S. (2022). Systemic model for technology integration in teaching. Education and Information Technologies27(2), 2661-2675. DOI: 10.1007/s10639-021-10694-x

Peled, Y. (2020). Pre-service teacher’s self-perception of digital literacy: The case of Israel. Education and Information Technologies, 1-18. https://doi.org/10.1007/s10639-020-10387-x.

Peled, Y., Kalman-Halevi, M., & Tutian, R. (2020). What do parents really know about their child’s online behavior?. In SITE Interactive Conference (pp. 731-738). Association for the Advancement of Computing in Education (AACE).

Peled, Y., Blau, I., & Grinberg, R. (2022). Crosschecking teachers’ perspectives on learning in a one-to-one environment with their actual classroom behavior – a longitudinal study. Education and Information Technologies, 1-24. https://doi.org/10.1007/s10639-021-10809-4

Peled, Y., Kurtz, G., & Avidov-Unger, O. (2021). Pathways to a knowledge society: A proposal for a hierarchical model for measuring digital literacy among Israeli pre-service teachers. Electronic Journal of e-Learning, 19(3), 118-132. DOI: https://doi.org/10.34190/ejel.19.3.2217

Pieterse, E., & Peled, Y. (2021). The effect of online teaching workshops on lecturers’ readiness to teach online (before and at the beginning of the Covid-19 outbreak). In T. Bastiaens (Ed.), Proceedings of EdMedia + Innovate Learning (pp. 985-991). United States: Association for the Advancement of Computing in Education (AACE). https://www.learntechlib.org/primary/p/219777/.

Ponizovsky-Bergelson, Y., Dayan, Y., Marey-Sarwan, I., Roer-Strier, D., & Wahle, N. (2020). Young children’s perspectives of risk and protection. In D. Roer-Strier., & Y. Nadan (Eds.), Context-informed perspectives of child risk and protection in Israel (pp. 263-287). Springer’s Child Maltreatment Series, Cham.

Ryder, C.H., Zaidan, H., Ryder, D., Gal, C., Beiruti, K., Farhat, K., Mizrukhin, A., Shahien, R. (2021). Ethnic and Sex Comparison of PTSD Comorbidities in Israel: Anxiety and Depression Rates among Muslims, Druze, and Christians. Journal of Traumatic Stress Disorders & Treatment, 10(7)

Sarid, M., Meltzer, Y. & Raveh, M. (2020). Academic Achievements of College Graduates with Learning Disabilities vis-a-vis Admission Criteria and Academic Support. Journal of Learning Disabilities.  53(1), 60-74.

Sarid, M., Meltzer, Y., & Raveh, M. (2020). Academic achievements of college graduates with learning disabilities vis-a-vis admission criteria and academic support. Journal of Learning Disabilities, 53(1), 60-74.

Sarid, M., Peled, Y. & Vaknin-Nusbaum, V. (2021). The relationship between second language college students’ perceptions of online feedback on draft-writing and academic procrastination. Reading and Writing, 34, 1247–1271. https://doi.org/10.1007/s11145-020-10111-8

Sarid, M., Vaknin-Nusbaum, V., Abbas, R., & Dardick, W. (2022). The role of reading skills in statistical literacy among bilingual and native Hebrew-speaking college students. International Journal of Bilingual Education and Bilingualism, 1-13.

Taha, H. & Asos-abu Riziq, F. (2020). Not completed but still identified: orthographic closure and word recognition among poor and typical native Arab readers”. Cognitive Processing. DOI: 10.1007/s10339-020-00998-0)

Taha, H. & Taha, H. (2020). Morpho-orthographic preferences among typical and poor native Arab readers. Writing Systems Research. doi: /10.1080/17586801.2020.1805394

Taha, H. (2021). How semantic knowledge enhances word recognition? New evidence from struggling readers performances. Applied Neuropsychology: Child. DOI:10.1080/21622965.2021.1955678

Taha, H., Sawaed, S., & Jabareen-Taha, S. (2022). Are Reading Difficulties Associated With Poor Verbal Learning Skills? Evidence From the Fast-Mapping Paradigm. Theory and Practice in Language Studies12(3), 431-436.‏

Talanker, S. (2021) George the Chemist: A Dilemma About Sabotage, Disaster Prevention, and Justification of Duplicity. International Journal of Technoethics 12(2), 48-59.

Tarabia, E.,& Abu Alhaija ,y. (2021) .Contribution of socio-emotional support to Arab adolescents with reading disability. Multicultural Education. 7(7), 306-320. DOI:10.5281/zenodo.5110542.

Tarabia, E.,& Abu Alhaija ,y. (2021). Social competence and self-image among Arab (middle and high) school adolescents with reading disability. Linguistica Atverpinsia,(3), 5926- 5949.

Tarabia, E., Abu Alhaija, Y, (2021). The psychological impact of the COVID-19 pandemic on the anxiety levels of Arab college students in Israel. Elementary Education Online, 20(1), 1826-1835. doi:10.17051/ilkonline.2021.01.194

Tarabia, E., & Abu-Rabia, S. (2020). Social competence, sense of loneliness and self-image among reading disabled (RD) Arab adolescents. In Issues in Special Education and Inclusion, 30, 70-96. Haifa University. (In Hebrew).

Vaknin-Nusbaum, V. & Nevo, E. (2021). Reading fluency and reading motivation in Hebrew in students with reading disabilities. Learning Disabilities Research & Practice, 36(2), 110-120. http://doi.org/10.1111/ldrp.12248

Vaknin-Nusbaum, V. & Nevo, E. (2021). What can children learn from exposure to visual-graphical representations? Thinking Skills and Creativity, 40, 1-14. https://doi.org/10.1016/j.tsc.2021.100830

Vaknin-Nusbaum, V. (2021). Morphological Awareness: A Tool to Promote Reading Fluency and Accuracy in Hebrew in Students with Reading Disabilities. Learning Disabilities Research & Practice.

Vaknin-Nusbaum, V., & Nevo, E. (2021). What can children learn from visual representation? Early Education and Development. Thinking skills and creativity. 40, 100830.

Vaknin-Nusbaum, V., & Sarid, M. (2021). The Role of Morphological Awareness in the Development of Reading Comprehension in Hebrew-Speaking Second-Graders. Reading and Writing, 1-27.

Vaknin-Nusbaum, V., Nevo, E., & Gilat-Yihyie, S. (2021). Language and print concepts achievement among children with low and high reading motivation. Reading Psychology, 42(7), 730-757. https://doi.org/10.1080/02702711.2021.1912972

Vaknin-Nusbaum, V., Nevo, E., Brande, S. & Gambrell, L. (2020). Reading and writing motivation in 3rd to 6th graders. Reading Psychology, 41(1), 44-70. https://doi.org/10.1080/02702711.2019.1674435

Willms, S., Abel, M., Karni, A., Gal, C., Doyon, J., King, B.R., Classen, J., Rumpf, J.J., Buccino, G., Pellicano, A., Klann, J., Binkofski, F. (2021). Motor sequence learning in patients with limb apraxia:  Effects of long-term training. Neuropsychologia. 159, 107921. https://doi.org/10.1016/j.neuropsychologia.2021.107921

 

פיטרסה, א., גרינברג, ר. סנטו, ז. (2022), אוריינות מידע בעידן הדיגיטלי בקרב סטודנטים, בתוך: כהן, ע. שיינפלד, מ. רביד, ג. ושמואלי, א. (עורכים): טכנולוגיות למידה בהשכלה  הגבוהה בישראל, 1(1), עמ’ 138-156 הוצ’ מיט”ל ומחב”א תל אביב.

מאור, ג. (2020). הפרעת קשב והיפראקטיביות משדה המחקר לעשיה קלינית-טיפולית. קרית ביאליק: אח.

לייטקופ, א. ומאור ג.  (2022). לפגוש את הפרעת הקשב שלי: מדריך מעשי לאימון אנשים עם הפרעת קשב בקבוצה. קרית ביאליק: אח

מאור ג.  ושבתאי, ס. (2022). הורות בקשב: מדריך הורים להתמודדות עם הפרעת קשב. קרית ביאליק: אח.

מרעי-סרואן, א’, רואר-סטריאר, ד’ וסטריאר, ר’ (2020). בין לבין: הגבול בין מחקר לפרקטיקה כאתר להתנגדות. בתוך מ’ קרומר-נבו, ר’ סטריאר, וע’ ווייס-גל (עורכים), ביקורת בפעולה: פרקטיקות ביקורתיות בשדה החברתי בישראל (עמ’ 377-351). תל-אביב: רסלינג

מרעי-סרואן, א’ (2021). מחקר מודע-הֶקְשֵר ושימוש בשיטות ויזואליות להבנת תפיסות סיכון ומוגנות בקרב ילדי גן: המקרה של ילדים בדואים מהכפרים הבלתי-מוכרים בנגבחוקרים @ הגיל הרך, 11, 124-81.

מרעי-סרואן, א’ (2020). התקשרות בקרב תינוקות בדואים מהכפרים הבלתי מוכרים בנגב: מחקר מודע-הֶקשר. חוקרים @ הגיל הרך, 11, 1-28.

 

לפגוש את הפרעת הקשב שלי: מדריך מעשי לאימון אנשים עם הפרעת קשב בקבוצה

המחברים גיל מאור ואילנה רייטקופ

בספר לפגוש את הפרעת הקשב שלי מוצגת תוכנית התערבות מלאה ומפורטת להתערבות בבני נוער ומבוגרים עם הפרעת קשב. לפגוש את הפרעת הקשב שלי היא התערבות ייחודית המבוססת על שילוב בין התערבות באמצעות כלי אימון עם תהליכים התפתחותיים שמתרחשים בהתערבות בקבוצה. התערבות ייחודית זו מאפשרת למשתתפים להכיר ולהתנסות בכלים אימוניים, עם התנסות בכלים אלו בתהליכים הקבוצתיים המתפתחים מדינמיקה של קבוצת טיפול. שילוב זה בין כלי אימון להתערבות בקבוצה מאפשרים למשתתפים להבין את הפרעת הקשב שלהם טוב יותר. בתהליך האימוני הם לומדים כיצד הפרעת קשב באה לידי ביטוי בתפקוד היומיומי שלהם, כיצד היא פוגשת אותם ומפריעה להם, וכיצד עם המתנות של הפרעת קשב – הם יכולים לחיות איתה ולהצליח איתה. התהליך שמתפתח מדינמיקה קבוצתית של קבוצת תמיכה, מספקת להם תמיכה ותנאים לתרגול והתנסות ראשונית – בסביבה מכילה, יציבה ובטוחה. בסיוע משתתפים האחרים ובהנחיית המנחה – המשתתפים לומדים ומתנסים באופן חוויתי בשימוש בכלים האימוניים שרכשו בתהליך ההתערבות. השילוב בין כלים אימוניים להתערבות בקבוצה מאפשרים לכל משתתף יישום מהיר ויעיל של תובנות וכלים שנרכשו במהלך ההתערבות.

הספר לפגוש את הפרעת קשב שלי מספק לאנשי מקצועי – מטפלים, מאמנים יועצות חינוכיות ומחנכים – העוסקים בתמיכה וטיפול בבני נוער ומבוגרים עם הפרעת קשב, את כל המידע העיוני והמעשי, לתכנון וביצוע של תוכנית ההתערבות. לפגוש את הפרעת הקשב שלי מספק לקוראים מידע וכלים לתכנון וביצוע של תוכנית התערבות מלאה ומפורטת, משלב התכנון ועד הפעלת רפלקציה מסכמת בסיום הסדנה. בלפגוש את הפרעת הקשב שלי מפורטים כלים ודוגמאות מעשיים כיצד לעודד שיח אימוני בתהליכי העבודה השונים בקבוצה, תוך שילוב דוגמאות אוטנטיות מתוך ביצוע התוכנית מסדנאות עבר. בנוסף, המחברים מציגים לקורא מידע עיוני- מחקרי וקליני (מבוסס מחקר) ומידע פרקטי על הפרעת קשב, השלכותיה, וכלים מבוססים מהספרות המחקרים והקלינית – כיצד לסייע לאנשים הסובלים ממנה.

הקוראים ימצאו בלפגוש את הפרעת הקשב שלי מדריך אישי ומלא, המתאר את כל המידע העיוני והמעשי שהתפתחו מתוך ניסיונם של המחברים, כיצד לבצע את ההתערבות המוצעת בספר – אימון בקבוצה לצעירים עם הפרעת קשב – ביעילות. תוכנית זו הוכחה במהלך השנים שבה היא מופעלת – כיעילה ביותר, מספקת למשתתפים שיפור משמעותי באיכות החיים ובחוויה האישית. אי לכך ביקשו המחברים לשתף את עמיתיהם העוסקים בתמיכה, אימון וטיפול באנשים עם הפרעת קשב, בתובנותיהם ובניסיונם רב השנים בטיפול ואימון אנשים עם הפרעת קשב.

 

דיווח על מחקר

מגיפת הקורונה – כיצד השפיעה על השפה של ילדים בגן חובה?

כתבו: ד”ר עינת נבו ופרופ’ ורד וקנין-נוסבאום

יכולות השפה של ילדים צעירים מנבאות את הצלחתם האקדמית במהלך שנות בית הספר היסודי. יכולת זו קריטית במיוחד לצורך התפתחותן של מיומנויות יסוד הקשורות לקריאה ולכתיבה. התפשטות מגיפת הקורונה, הובילה לשינויים באופן הלמידה במערכות החינוך, בארץ ובעולם. ילדים בגן חובה, שרגילים ללמידה רציפה פנים אל פנים, נאלצו להישאר בבתיהם בתקופות הסגרים ולהתמודד עם למידה מרחוק שאינם מורגלים בה. עם חזרתם לגנים, הילדים נחשפו לשינויים בדרך הלמידה ובהיקפה. קבוצת הלמידה כללה מספר קטן יותר של ילדים ומספר שעות הלמידה צומצם באופן משמעותי. שינויים התרחשו גם בצוות החינוכי עמו נפגשו הילדים.  צוות זה כלל לעיתים אנשי החינוך שעבדו בימי שגרה עם ילדי הגן ולעיתים גננות מחליפות. בנוסף, הוטלו מגבלות רבות על ההשתתפות של הילדים בפעילויות הגן השגרתיות, הם לא הורשו לשחק יחד באותם משחקים ולפעול כשהם קרובים אחד לשני.

במחקר שערכנו, הושוו יכולותיהם השפתיות של שתי קבוצות ילדים המגיעים מרקע סוציו-אקונומי נמוך: הקבוצה הראשונה (110 ילדים) החלה את לימודיה בגן חובה לפני פרוץ מגיפת הקורונה (טרום הקורנה), ואילו הקבוצה השנייה (54 ילדים) החלה את לימודיה לאחר שישה חודשים מפרוץ המגיפה והמשיכה ללמוד תחת מגבלות הקורונה. הישגיהם של הילדים בתחומי השפה (אוצר מילים ומודעות מורפולוגית) נבדקו כחודשיים לאחר תחילת שנת הלימודים.

הממצאים הצביעו על כך שהישגיהם של הילדים שלמדו תחת מגבלות הקורונה היו נמוכים באופן מובהק מהישגיהם של הילדים בקבוצה שלמדה טרום הקורונה: פער של  12% באוצר המילים ופער שנע בין 20 ל-60% במודעות המורפולוגית (כתלות בסוג המבחן הספציפי).  מכאן, שלמגבלות הלמידה בתקופת הקורונה הייתה השפעה שלילית על הישגיהם השפתיים של ילדים בגן חובה. ניתן לשער כי ממצאים אלה הם תוצאה של העדר שעות לימוד מספיקות במסגרת החינוכית ומיעוט אינטראקציות חברתיות בין המבוגרים לילדים ובין הילדים לבין חבריהם לגן. כלומר, הזדמנויות הלמידה הצטמצמו כתוצאה מחשיפה מוגבלת לשפה בגן הילדים שאינה מפוצה בסביבה הביתית.

לסיכום, ילדים בגיל הרך המתחנכים בסביבה חלשה מבחינה חברתית-כלכלית,  נמצאים בסיכון לקשיים ברכישת יכולות קריאה וכתיבה על רקע יכולות נמוכות בתחומי השפה וניצני האוריינות. מגיפת הקורונה, הציבה את הילדים הצעירים הללו בפני סיכון כפול, האחד נובע מאופי וצורת הלמידה בגיל כה צעיר והשני מהסביבה הביתית בה הם גדלים ומתחנכים. מפאת גילם, ילדים אלו זקוקים לתמיכת סביבתם הביתית (הורים ובני משפחה) בזמן הלמידה מרחוק. לדוגמה, עזרה בתפעול מכשירים שיאפשרו להם לתקשר בצורה זו, סיוע בשמירה על תנאים שיאפשרו קשב ותמיכה בהשלמת משימות מקוונות. אולם, הוריהם ובני משפחתם של ילדים ממיצב סוציו-אקונומי נמוך, מתקשים לתמוך בהם בצורה מספקת ולפצות בצורה כזו על החוסר בשעות הלימוד במערכת החינוכית.

על-מנת להתמודד עם השפעת מגיפת הקורונה, חשוב לבנות תמיכות חינוכיות שימתנו את השפעותיה השליליות על הישגיהם של ילדי גן-חובה ממיצב סוציו-אקונומי נמוך. תמיכות אלו רצוי שיתייחסו לשלושה נושאים עיקריים: הראשון, הדרכת אנשי חינוך והורים לגבי פעילויות שבאמצעותן ניתן להעשיר את יכולות השפה של הילדים בזמן המגיפה, כדוגמת קריאת ספרים, משחקים המערבים פעילויות מילוליות ושיח דיאלוגי ואינטראקטיבי. השני, פיתוח תוכניות ללמידה מרחוק המותאמות ליכולותיהם וצרכיהם של ילדים צעירים, לדוגמה, בחירת הנושאים, שימוש בפעילויות שהילדים יוכלו לבצע יחסית בצורה עצמאית, הקפדה על משך פעילות המתאים לרמת הקשב של ילדים צעירים, ועבודה בקבוצות קטנות. השלישי, פיתוח תוכניות התערבות ייעודיות לילדים בגן חובה ממיצב סוציו-אקונומי נמוך, שיפצו על העיכוב בפיתוח יכולות השפה של ילדים אלו, על-מנת שיכנסו לבית ספר עם ארגז הכלים לו הם זקוקים כדי להצליח. התייחסות לכל שלושת הנושאים שהוזכרו יכולה לגשר על המשבר האורייני הכפול אותו חווים ילדי גן-חובה ממיצב סוציו-אקונומי נמוך.

השתתפות בכנסים

מה גורם להורים להיות מעורבים יותר בפעילות המקוונת של ילדם?

שני רוזנגרטן, ד”ר רוני טוטיאן, ד”ר מאיה קלמן-הלוי ופרופ’ יהודה פלד

ביום שלישי 15/02/2022 התקיים כנס האדם הלומד בעידן הדיגיטלי – הכנס השבעה-עשר לחקר חדשנות וטכנולוגיות למידה ע”ש צ’ייס.

שני רוזנגרטן, בוגרת מצטיינת של החוג וסטודנטית תואר שני  בייעוץ חינוכי באוניברסיטת חיפה הציגה בכנס את תוצאות מחקרה, שיתוף פעולה עם צוות מחקר של מרצי החוג (מאיה קלמן- הלוי, רוני טוטיאן ויהודה פלד).

העבודה הייתה מועמדת לפרס המאמר המצטיין מבין ששה מאמרים של סטודנטים, אשר נבחרו על ידי וועדה של האו”פ מבין 19 מאמרים שהוגשו לכנס על ידי סטודנטים.

המחקר מצביע על חשיבות המעורבות של ההורים בחיי הרשת של ילדם בהפחתת סיכונים, סכנות ופגיעות ברשת. מעורבות ההורה בחיי הרשת של הילד נמצאה גבוהה יותר בקרב הורים לבנות ולילדים צעירים יותר ונמצאה במתאם שלילי עם חשיפת הילד לפוגענות ברשת. גיל ומגדר הילד, מעורבות ההורים בחיי הילד ומיומנויות דיגיטליות בהן מחזיקות ההורים הסבירו 27% מהשונות של מעורבות ההורים בחיי הרשת של הילד.

מומלץ בהדרכת הורים ובעבודה טיפולית להעלות בפני ההורים את חשיבותה של מעורבות הורית בכלל ומעורבות בחיי הרשת בפרט, כמו גם לתת ידע ומיומנויות דיגיטליות כיצד ניתן ליישם מעורבות זו.

 השתתפות בכנס SITE, אפריל 2022

שמות החוקרים:ד”ר מאיה קלמן-הלוי, ד”ר רוני טוטיאן ופרופ’ יהודה פלד

 

בחודש אפריל 2022 הציג פרופ’ יהודה פלד בכנס SITE (SITE 2022 is the 33rd annual conference of the Society for Information Technology and Teacher Education.) את ממצאי המחקר העוסק באסטרטגיות תיווך המומלצות להורים כדי לעודד את ילדם ליזום ולשתף אותם בחוויות הגלישה שלו באינטרנט.

שימוש של ילדים באינטרנט מושפע ממידת התמיכה וממידת ההתמצאות וההבנה הטכנולוגית של הוריהם, וכן מהחוקים ביחס לשימוש באינטרנט המצופים מהם. ניסיונותיהם של ההורים להשפיע על השימוש באינטרנט של ילדיהם מכונים ‘תיווך הורי’ (Smahel et al, 2020).

ניתן להגדיר בשלוש אסטרטגיות תיווך הוריות באינטרנט (EU Kids Online, 2020):

תיווך פעיל – שיחה עם הילדים על האינטרנט, ביצוע פעילויות משותפות עמם ומתן הסברים לגבי הדברים הטובים והרעים ביחס לאינטרנט.

ניטור טכנולוגי – אסטרטגיה המאפשרת להורים לעקוב אחר הפעילות המקוונת של ילדיהם באינטרנט ו/או לעקוב אחר השימוש של ילדם באפליקציות שונות.

תיווך מגביל – משקף מתן כללים מוגדרים באשר לשימוש באינטרנט, המגבילים את עצם הגישה או משך השימוש של הילדים באינטרנט, או את הפעילויות המקוונות של ילדים

המדגם כלל 105 משפחות (זוג הורים וילד), אשר השיבו לשאלונים המיועדים להורים ולילד.

ממצאי המחקר מצביעים על חשיבות התיווך הפעיל של האב ושל האם והניטור הטכנולוגי של האב כאסטרטגיות  תיווך יעילות, המעודדות את הילד ליזום ולשתף את הוריו בחוויות הגלישה שלו.

בכך הן יכולות להביא להפחתת רמת הסיכון בה הילד נמצא באינטרנט מחד, ומאידך לקרב ולבסס אמון בין ההורה לילדו. בנוסף, נמצא כי המשתנה מיומנויות דיגיטליות של ההורה (אב ואם) הוא המשתנה היחיד המנבא את אסטרטגית התיווך הפעיל של ההורה. באופן דומה, המשתנה מיומנויות דיגיטליות של האב הוא המשתנה היחיד המנבא את אסטרטגית הניטור הטכנולוגי שלו. אצל האם, המשתנים מיומנויות דיגיטליות ותפיסת סיכון מנבאים את אסטרטגית הניטור הטכנולוגי שלה.

תפיסת סיכון של ההורה הוא המשתנה היחיד המנבא את אסטרטגית התיווך המגביל של ההורה.

המחקר מדגיש את הצורך בשיפור ובפיתוח המיומנויות הדיגיטליות של ההורים, במטרה לעודד תיווך פעיל וניטור טכנולוגי. פער זה עלול לגרום לילד לזלזל בהוריו, פחות לשתף אותם ולהיעזר בהם ובכך לסכן את עצמו. בנוסף, הורה החושש מאד מהסכנות האורבות לילדו באינטרנט עלול לעשות שימוש באסטרטגית תיווך מגביל, שאינה מעודדת את שיתוף הילד בחוויותיו באינטרנט.

גביע האתיקה

ד”ר סרגיי טלנקר

בתחילת השנה לקחתי חלק כשופט באירוע מאוד מיוחד: גביע האתיקה הבינ-מכללתי של התאגדות האתיקה המקצועית והיישומית (APPE Intercollegiate Ethics Bowl) אשר התקיים השנה בעיר סינסינטי, אוהיו, ארה”ב. בפועל, רוב המשתתפים לא הגיעו לסינסינטי אלא השתתפו דרך זום. גם אני מילאתי את תפקידי בתור שופט בתחרות בלי לצאת מהבית.

במהלך השנה, קבוצות של שלושה עד שישה סטודנטים המייצגים את המכללות שלהם, מתחרים בליגות המקומיות על הזכות להשתתף בתחרות הארצית. בתחרות הארצית היו אמורים להיות 36 קבוצות, אבל משום מה היו הרבה יותר. היות ואני שפטתי בפעם הראשונה בתחרות, שפטתי רק במוקדמות. עקרונית, זה מאוד נדיר שאורחים מחוץ מארה”ב שופטים בתחרות וזו הייתה זכות גדולה עבורי.

בכל מפגש, שתי קבוצות מתחרות זו מול זו, לעיני שלושה שופטים ומנחה/מגשר (Moderator). הרשימה של דילמות אתיות ניתנה לכל המשתתפים והשופטים מראש, אבל המשתתפים לא ידעו מראש עם אילו שתי דילמות, אחת לכל קבוצה, הם יצטרכו להתמודד בכל מפגש. כל קבוצה אמורה להציע דרכים להתמודדות עם הדילמה, תוך כדי לקיחה בחשבון את כל הגורמים הרלוונטיים. הקבוצה היריבה מגיבה והקבוצה הראשונה מגיבה לתגובתה ולהערות השופטים, ואז הקבוצות מתחלפות.

התחושה שלי (ואני חלקתי אותה עם עמיתיי השופטים) היא שהסטודנטים של המכללה שלנו היו מביסים את רוב הקבוצות שיצא להרכב שלנו לשפוט ורק לאקדמיה הצבאית היוקרתית ווסט פוינט היה איזשהו סיכוי כנגדם!

אתם מוזמנים לצפות בהקלטה של הגמר המרתק בתחרות על-פי קישור:

או לעשות חיפוש על-פי מילות המפתח: APPE IEB® Finals 2022

זכייה של חברי סגל בקרנות מחקר

ד”ר מירי שריד ופרופ’ ורד וקנין נוסבאום זכו במשותף עם חוקרת מאוניברסיטת חיפה (ד”ר אורלי ליפקה)  בתקציב מחקר בנושא השפעת הקורונה על סטודנטים וצעירים בפריפריה. מגיפת הקורונה גרמה לשינויים במצב תעסוקתי וכלכלי של צעירים רבים, בפריפריה בפרט. לימודים לתואר אקדמי הם אמצעי למוביליות חברתית, תעסוקה ופיתוח של קריירה בקרב צעירים. המצב הכלכלי והבטחון התעסוקתי של הצעיר הם גורמים שעשויים להיות משמעותיים מאד בהחלטה לפנות ללימודים אקדמיים. מטרת המחקר לבחון מהם החסמים הרגשיים, הכלכליים, והמוטיבציוניים של צעירים בפנייתם להשכלה גבוהה, ומהם גורמי המוטיבציה להמשיך בלימודים לתואר ראשון בקרב סטודנטים אשר כבר נמצאים במערכת ולומדים. ממצאי המחקר עשויים לתרום לבנייה של תוכניות התערבות, סיוע ותמיכה לצעירים המעוניינים בלימודים ואין באפשרותם לממש את תוכניותיהם לעתיד.

ד”ר מירי שריד ופרופ’ ורד וקנין נוסבאום  ד”ר מיכל רווה וד”ר עינת נבו זכו בתקציב מחקר על גורמי נשירה של סטודנטים דוברי ערבית הלומדים לתואר ראשון – מחקר הממומן ע”י הביטוח הלאומי. מטרת המחקר לבחון ולהשוות את המחויבות ללימודים גבוהים, מסוגלות עצמית אקדמית ותחושת שייכות, והקשר שלהם לכוונות נשירה מהלימודים, בקרב סטודנטים ערבים הלומדים בשפה השנייה שלהם (עברית) בהשוואה לסטודנטים ערבים הלומדים בשפה הראשונה שלהם. הלימודים לתואר ראשון בשפה זרה מציבים אתגרים בפני הלומד, ודורשים הסתגלות מבחינה לימודית, חברתית ורגשית ללימודים במוסד האקדמי. שפה היא האמצעי ללמוד ולתקשר, וגם ביטוי של גוון בין תרבויות. המחקר הנוכחי בוחן, האם לימודי תואר ראשון בשפת האם, מקלים על ההסתגלות של הסטודנט, ומגבירים את תחושת השייכות והמחויבות שלו למוסד האקדמי? במחקר נבדקו שתי קבוצות סטודנטים, משתי מכללות כאשר באחת מהן הלימודים מתקיימים בעברית, ובאחרת הלימודים מתקיימים בערבית.

הכר את המרצה

ד”ר תמר הדר – נעים להכיר 

אני מטפלת במוזיקה, מרצה וחוקרת, העובדת עם תינוקות וילדים צעירים (0-9) עם עיכובים התפתחותיים, התמודדויות רגשיות וקשיים התנהגותיים, ועם משפחותיהם. חזרתי לפני פחות משנה מסיבוב של כמה שנים מסביב לעולם, יחד עם בעלי, שחר, וילדי: שירה זהר ושלום. באוקטובר 2021 הצטרפתי כמרצה למכללה האקדמית גליל מערבי. אני מרצה בקורסים שיטות מחקר איכותניות, חשיבה מוזיקלית בגיל הרך וגישות מוזיקליות עם אוכלוסיות יעד מגוונות.

תחומי המחקר שלי מתמקדים במשמעות האלתור בתרפיה במוזיקה, ובדרכים בהן האלתור מאפשר למטפל לפתח קשר עמוק עם מטופלים ולעבוד על מטרות טיפול שונות. כמו כן, אני חוקרת את השפעת המוזיקה על התפתחות תינוקות ופגים, ועל הקשר הורה-תינוק.

בשנת 2018 סיימתי את לימודי הדוקטורט בתרפיה במוזיקה, באוניברסיטת בר-אילן, בהדרכתה של פרופ’ דורית אמיר. במסגרת הדוקטורט, השוויתי בין אלתורים של מוזיקאי ג’אז לבין אלתור של מטפל-מטופל בטיפול במוזיקה. באמצעות ניתוח פנומנולוגי של ראיונות עומק, וכן ניתוח דוגמאות מוזיקליות של משתתפי המחקר, גיליתי את המרכזיות של המרכיב הדיאלוגי בשני סוגי האלתור (של מוזיקאים ושל מטפלים במוזיקה). כמו כן, חשפתי במחקר את חשיבות ממד הזמן באלתור, ופירטתי טכניקות שונות בהן מטפלים במוזיקה משתמשים בממד הזמן על מנת להזמין מטופלים לדיאלוג מוזיקלי.

בשנת 2019 המשכתי ללימודי פוסט-דוקטורט באוניברסיטת ניו יורק (NYU), בהנחיית פרופ’ קנת אייגן. ב-NYU המשכתי לפתח את רעיונותיי לגבי טכניקות טמפורליות של מטפלים, והצעתי מודל מוכוון זמן לניתוח אלתורים של Nordoff & Robbins.

ב-2021 הצטרפתי למעבדה של ד”ר טל-חן רבינוביץ’ באוניברסיטת חיפה, לפוסט דוקטורט נוסף. יחד עם טל-חן אנחנו חוקרות את הקשר בין מבנים חברתיים לצורות מוזיקליות שונות, ובודקות האם נגינה ואלתור של סוגים שונים של מוזיקה מאפשרים קשרים בעלי אופי מובחן בין נגנים.

בשנים 2019-2021 לימדתי באוניברסיטת Lesley, בקיימברידג’, מסצ’וסטס, ארה”ב. לימדתי סטודנטים לתואר שני בטיפול באומנויות קורס מבוא לשיטות מחקר וכן הנחיתי סטודנטים במחקר התזה שלהם.

כמטפלת, יש לי למעלה מעשר שנות ניסיון קליני בגישות ממוקדות מוזיקה, דיאדיות ומשפחתיות. העיסוק הקליני שלי כולל מפגש עם ילדים, הורים וקבוצות ביחידה התפתחותית המעניקה שירותים למשפחות של ילדים צעירים. בנוסף, אני מנחה מטפלים במוזיקה שעובדים עם ילדים המאובחנים עם אוטיזם.

לסיום, ובעצם לפני הכול, אני חלילנית, בוגרת האקדמיה למוזיקה בירושלים. אוהבת בעיקר לאלתר, ולנגן במגוון סגנונות והרכבים.

סמינר סגל של החוג לחינוך

ד”ר סרגיי טלנקר מרכז מזה מספר שנים את סמינר החוג לחינוך

זאת השנה השישית שבה אנחנו מקיימים סמינר סגל בחוג לחינוך. מאז שנת 2017 קיימנו קרוב לארבעים מפגשים, פנים מול פנים, בזום או בצורה היברידית. אירחנו חוקרים וחוקרות מחו”ל ומהארץ, מהחוגים השונים במכללה, אבל בעיקר נתנו במה למרצים ולמרצות מהחוג לחינוך. עשינו זאת על מנת להכיר אחד את השני ועל כן הזכות להציג את מחקרם ניתנת קודם כל למרצים החדשים בחוג.

בתקופת הקורונה כשעברנו למתכונת מתוקשבת וחדר הישיבות, אשר בדרך כלל מארח את המפגשים שלנו, התרחב באמצעות הזום, התחלנו להזמין את הסטודנטים שלנו ואף את הבוגרים למפגשים. אנחנו מקווים להרחיב את השתתפותם במפגשים עתידיים.

ברצוני להודות למזכירות והמרכזות של החוג לחינוך על העבודה המדהימה שהן עושות על מנת שנוכל לקיים את המפגשים. אנחנו גם חייבים תודה מיוחדת לראשת החוג לחינוך, פרופסור ורד וקנין-נוסבאום, אשר אף פעם לא לוקחת קרדיט על הסמינר, אבל בלעדיה הוא פשוט לא היה קיים.

תוכניות בבית הספר לחינוך

פעילויות העשרה בתוכניות לתואר שני בחוג לחינוך

כתבו – ד”ר מיכל רווה ופרופ’ ארי נוימן

במסגרת התואר השני בניהול במערכות חינוך וכן התואר השני באוריינות וחדשנות בחינוך, מתקיימות הרצאות אורח בתחומים שונים הקשורים לחינוך. להרצאות אלו מוזמנים גם הסטודנטים של התואר השני.

מטרת הרצאות אלו היא להעשיר את הידע של חברי הסגל וכן של הסטודנטים בתחומים עדכניים וחדשניים הקשורים לחינוך בכלל ולחינוך באזור הגליל בפרט.

ההרצאות עסקו, בין היתר, בנושאים הבאים:

  • חדשנות בחינוך. ד”ר יוסי אלירן מלמד בחוג לחינוך וכן משמש כמנהל מרכז החדשנות של מכון דוידסון.
  • כישורים ומיומנויות המאה ה -21 – חסמים, אתגרים ואפשרויות לפתרון. ד”ר אלי אייזנברג הוא יזם ומומחה בינלאומי לחינוך טכנולוגי –מדעי, ועמית מחקר בכיר במוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומית בטכניון.
  • ניהול ומנהיגות – ד”ר מוטי מרדלר הוא מרצה בחוג לחינוך
  • פסיכולוגיה חיובית והקשר שלה לניהול במערכות חינוך – ד”ר עוז גוטרמן הוא מרצה בחוג לחינוך ובבית ספר לניהול ועומד בראש החטיבה למשאבי אנוש.
  • בית החינוך שיח, מודל ייחודי של מערכת חינוכית – גברת לילה נוי היא חברת צוות בבית החינוך שיח.
  • בית ספר אדם חברה וטבע בכרמיאל – שחר קלפנר הוא מורה וחבר בצוות ההנהלה של בית הספר אדם חברה וטבע בכרמיאל.

בנוסף להרצאות האורח, הסטודנטים יוצאים גם לסיורים וסדנאות שחושפים אותם למסגרות חינוכיות ולפדגוגיה חדשנית. בתואר השני לאוריינות וחדשנות בחינוך, למשל, תתקיים בקרוב סדנה שתפגיש את הסטודנטים עם גישת ה-Making בחינוך ויתנסו בשימוש בהדפסת תלת-מימד ובתוכנת מיקרוביט בהוראה.

בתואר השני בניהול במערכות בחינוך יצאו הסטודנטים לסיור במרכז לטכנולוגיה חינוכית

הטמעת “מיומנויות ניהול אישיות והקשר שלהם לניהול בחינוך”

ד”ר חאתם עבד – אשכול לניהול מערכות חינוך

רציונל ותיאור הפרויקט

תהליך החינוך בישראל בשנים האחרונות כולל קידום תרבות של מוטיבציה פנימית ללמידה כמו חברות מפותחות אחרות, לקידום לומדים טרנספורמטיביים. מטרת הפרויקט הינה הקניית מיומנויות מרכזיות בתחום ההכוונה העצמית לתלמידים בבתי הספר התיכוניים. מיומנויות אלו כוללות, בין היתר, קביעה וקידום מטרות אישיות, פיתוח יכולות של קבלת החלטות, שימוש באסטרטגיות למידה, ניהול זמן, טיפוח מסוגלות עצמית, פיתוח יכולות ניטור עצמי, פיתוח יכולות מטה-קוגניטיביות, ניהול דילמות אישיות וקונפליקטים וטיפוח למידה מתוך הנעה פנימית ועוד מיומנויות. תהליך העבודה מבוסס על מודל הכוונה העצמית בלמידה  Self-Regulation Learning (SRL). העולם הפתוח מחייב אותנו לעמוד בסטנדרטים גבוהים יותר של חינוך, וגוברת ההכרה כי תפקיד בית הספר הינו לפתח את כישורי הלמידה של התלמידים. זאת, מעבר להקניית ידע ספציפי בתחומי התוכן הנלמדים.

דרישה זו הביאה לימוד סביב פרויקטים כולל דרכים לשילוב הולם של פרויקטים בלימוד הנושא. בוגר מערכת החינוך אמור לקבל את הכלים להתמודדות עם תמורות התקופה. מכאן, שהמטרה הכללית של החינוך היא להקנות לבוגר מיומנויות חשיבה גבוהות, כגון: יכולת לימוד עצמי, פתרון בעיות, וחשיבה רפלקטיבית. על מנת שיהיה ניתן לממש את מטרות החינוך, על בתי הספר לעבור משיטה של העברת מידע מהמורה לתלמיד להוראה התורמת ללמידה משמעותית.

גם מערכת החינוך בישראל נערכת מחדש על מנת להכין את בוגריה למציאות הגלובלית העכשווית, תוך שימוש אפקטיבי ויעיל בלמידה סביב פרויקטים הנחשבים כמצע טוב לטיפוח מיומנויות קוגניטיביות. הסטת הדגש החינוכי מהוראה מכוונת להקניית ידע דרך שינון וזכירה, לטיפוח מיומנויות חשיבה, ארגון ועיבוד מידע, תוך הגברת המודעות המטה-קוגניטיבית המכוונת את תהליך הלמידה.

חוקרי החינוך מודעים יותר ויותר בצורך להיעזר בתאוריות למידה היכולות לעזור ולהבין כיצד אנשים לומדים, ואיך מיומנויות אינטלקטואליות מתפתחות. הלומד צריך להיות אקטיבי ובעל יכולת לימוד עצמי, בעל הנעה פנימית ללמידה, המכיר בצורך שלו בצמיחה אישית. לומד אשר מציב מטרות, מתכנן ומבצע פעילויות למידה מתאימות בעצמו או בעזרת אחרים, ומעריך את התקדמותו לאור המטרות. לומד המשתמש באופן מושכל באסטרטגיות שונות של למידה, והינו בעל מודעות לתהליכים קוגניטיביים שהוא מפעיל בעת הלמידה, הוא לומד בעל הכוונה עצמית, וכך התלמיד אחראי ללמידתו ולכן מוקד השליטה מצוי בו. בכדי להקנות יכולת זו לתלמידים, נדרשת סביבה לימודית התומכת בלמידה זו.

הליך

במסגרת הקורס הסטודנטים לומדים תחום זה ולאחר מכן פוגשים תלמידי בית ספר תיכון על מנת ללמד אותם מיומנויות חשובות אלו.

התוכנית מיועדת לתלמידי כיתות ח’, ט’, ו-י’ ובמסגרתה יפגשו התלמידים והסטודנטים פעם בשבועיים בקבוצות קטנות (4-5 תלמידים בכל קבוצה). בנוסף יתקיימו לאורך שנת הלימודים גם מפגשים סינכרוניים וילמדו מיומנויות של הכוונה עצמית וינוהלו שיחות עומק, עם כל תלמיד/ה, לשם ביצוע רפלקציות אישיות על התהליך שהם חווים. המפגשים יתקיימו, במידת האפשר, פנים אל פנים וכן מרחוק (למשל באמצעות מערכת הזום).

לפרויקט צפויות תוצאות משמעותיות הדדיות, כאשר הסטודנטים נשכרים מההתנסות המעשית והמוסד החינוכי נהנה מתובנותיהם של הסטודנטים. בסיום הקורס מציגים הסטודנטים את תהליך העבודה ותפוקותיו בפני סגל החוג לחינוך ואורחים ממוסדות החינוך שהשתתפו בפרויקט.

המשך לימודים בחוג לחינוך

כנס חשיפה ללימודי תעודת הוראה (בשיתוף עם המכללה האקדמית בית ברל) ולימודי תואר שני כאן במכללה – מדווחת ד”ר שרון גילת יחיא, אשת הקשר של החוג לחינוך במכללה עם המכללה האקדמית בית ברל

החל משנת הלימודים הנוכחית, התחלנו בחוג לחינוך, לימודים לתעודת הוראה, בשיתוף עם המכללה האקדמית בית ברל. במסגרת שיתוף הפעולה, סטודנטים החלו ללמוד במקביל לשנה ג’, את לימודי תעודת ההוראה שלהם, אותה ישלימו בשנתיים, כאשר בשנה השנייה יחד עם לימודי ההוראה, יתחילו כבר את ההתמחות בהוראה (סטאז’) ויסיימו בתוך שנתיים גם את הנדרש בכדי לקבל רישיון הוראה.

פתיחת המסלול הייתה ממש בסמוך לתחילת שנת הלימודים ודרשה היערכות מורכבת מצד שתי המכללות, אך בסופו של דבר 43 סטודנטים שלנו החלו השנה את לימודי תעודת ההוראה, בשלושה מסלולים שונים: תעודת הוראה בחינוך מיוחד (רב גילאי), תעודת הוראה בבית ספר יסודי ותעודת הוראה בגיל הרך.

היתרון הגדול במסלול הלימודים בשיתוף עם המכללה האקדמית בית ברל הוא שסטודנטים נדרשים ללמוד מספר מינימלי של קורסים (בהתאם למסלולי הלימודים שלהם לתואר ראשון אצלנו במכללה) ועיקר לימודי ההוראה מתמקד בהתנסות בהוראה עצמה. כל הלימודים התיאורטיים מתקיימים באמצעות הוראה מרחוק – לימודים בזום או קורסים מקוונים. מסגרות ההתנסות בהוראה מתקיימים בבתי ספר / מסגרות חינוך מיוחד / גני ילדים באזור נהריה, עכו וקריית ביאליק.

לקראת שנת הלימודים הבאה, אנו רוצים להרחיב את המסלול ולאפשר לסטודנטים הרוצים בכך, ללמוד במקביל ללימודי ההוראה, גם לימודי תואר שני באחד משני המסלולים לתואר שני שפתחנו בחוג לחינוך: תואר שני בניהול מערכות חינוך ותואר שני באוריינות וחדשנות בחינוך.

בתחילת סמסטר ב’, התקיים כנס חשיפה אליו הוזמנו הסטודנטים משנים ב’ ו-ג’, כדי לקבל מידע על לימודי תעודת ההוראה שמתוכננת להיפתח גם בשנה הבאה, בשיתוף עם המכללה האקדמית בית ברל, באותה מתכונת, וכן על לימודי התואר השני אצלנו בחוג לחינוך, וכן על האפשרות לשלב בין שני המסלולים (לימודי הוראה ולימודי תואר שני).

קורס יזמות בחינוך – התנסות במערכת החינוך והקהילה

ד”ר עינב קיסר וד”ר אורית דגני דיניסמן

בסמסטר הראשון של הקורס פיתחו הסטודנטים בחוג לחינוך רעיון ליוזמה חדשנית, בעלת ערך ותרומה למערכת החינוך/ הקהילה אליה היא מיועדת. הרעיון פותח בשיתוף פעולה עם מנחים מהאקדמיה והשדה החינוכי, המלווים את הסטודנטים בפיתוח היוזמה והטמעתה.

בסמסטר השני הסטודנטים הובילו את היוזמה בשטח. תהליך זה כלל תכנון של רצף פעילויות תוך הגדרת החוט המקשר ביניהן והרציונל לקידום היוזמה, פיתוח כל אחת מהפעילויות ויישומן בפועל בשדה החינוכי.

דוגמה ליוזמה: הקמת חדר חושי בגן ילדים, בשיתוף פעולה מלא עם הצוות החינוכי, ילדי הגן והוריהם. היוזמה יושמה במעון נווה קסם בקריית מוצקין בהנהלתה של שרון פרגנטי ובהובלת חברות הקבוצה: רויטל כהן, ויקי טל אסתר, אירנה בויארקין, שרית יחזקאל וחן מורדוך.

בתמונות פעילות בנושא הכנת כיסאות תחושתיים עם מרקמים שונים (אורז, נייר, ספוג, כפתורים ועוד).

בסוף הסמסטר יוצגו כ-20 יוזמות נוספות בכנס דיגיטלי, שיסכם את העשייה בקורס, החדשנות והתרומה למערכת החינוך והקהילה. יישר כוח לכל הסטודנטים ותודה למנחים על הליווי המקצועי.

תואר שני באוריינות וחדשנות בחינוך

מדווחת: ד”ר מיכל רווה, ראשת התוכנית

החל משנת הלימודים הנוכחית, נפתחה בחוג לחינוך התוכנית לתואר שני באוריינות וחדשנות.
התוכנית של אוריינות וחדשנות באה לענות על צורך חברתי דוחק. נכון להיום, הרבה מאוד ילדים לא מגיעים לרמה בסיסית בקריאה, בשפה ובחשיבה  כמותית, והפערים בין הילדים משכבות חברתיות שונות הולכים וגדלים. לפיכך, דרושה התערבות לטיפוח היכולות האורייניות ויש צורך לעשות זאת בדרכים יצירתיות וחדשניות שיגבירו את המוטיבציה של הילדים ללמוד. התוכנית של התואר השני באוריינות וחדשנות משלבת שתי מטרות. גם להקנות ידע מעמיק לגבי היכולות האורייניות וגם ללמד כלי הוראה מעשיים וחדשניים המותאמים לפיתוח כישורי המאה ה-21.

בתוכנית לומדים  קורסים תיאורטיים על יכולות שפתיות, על יכולת קריאה ומתמטיקה ועל הקשרים ביניהם וכן קורסים שנותנים הכשרה בפועל כיצד לתכנן ולהעריך תוכניות התערבות לטיפוח אוריינות שמשלבות כלים חדשניים, איך ללמד אחרת דרך משחוק, אמצעים דיגיטליים, למידה מבוססת פרויקטים, ואיך ללמד מתמטיקה בדרך יצירתית, בשילוב אומנות למשל. בנוסף, יש גם התנסות מעשית במסגרת הסמינריונים ועבודת הגמר שבהם הסטודנטים מיישמים פרויקטים אורייניים בבתי ספר באזור ומתנסים במחקר. הייחוד של התוכנית הוא בכך שהיא לא רק נאה דורשת אלא גם מקיימת. הקורסים בתוכנית נלמדים בצורה אקטיבית ולא בדרך הפרונטלית המסורתית ומשלבים הרבה עבודה בקבוצות, למידה עצמאית ופעילה. מעבר לקורסים, הסטודנטים משתתפים בפעילויות העשרה כמו הרצאות אורח של אנשי חינוך או סיורים בבתי ספר מעוררי השראה. השנה למשל, הסטודנטים ישתתפו בסדנא במוזיאון המדעטק שחושפת אותם לגישת ה”מייקינג” בחינוך וילמדו כיצד לתכנן האקטון לימודי שבו יוצרים תוצרים הקשורים לחומר הלימוד באמצעות למשל מדפסת תלת-מימד וחיתוך בלייזר. בשנה הבאה מתוכנן סיור במרכז החדשנות בחינוך של MindCET בירוחם. הלימודים בתוכנית מקיימים יום אחד בשבוע (יום ג’) ומאפשרים עבודה במקביל ללימודים.

סדנאות לסטודנטים בתוכנית המצטיינים – תשפ”ב

ד”ר מירי שריד וד”ר רוני טוטיאן

בחוג לחינוך מתקיימת תוכנית מצטיינים, בה לומדים הסטודנטים המצטיינים בחוג. הסטודנטים נבחרים לתוכנית במהלך השנה השנייה ללימודיהם על סמך ציוניהם וראיונות קבלה.

הסטודנטים משתתפים במהלך השנה בסדנאות ובפעילויות העשרה ייחודיות, בנושאים חינוכיים ואחרים.

בחודש דצמבר 2021 הסטודנטים השתתפו בשני מפגשים בסדנא באנגלית עם ד”ר סמיה זייד. שם הסדנא We Can Do  והיא התמקדה במיומנויות תקשורת פורמלית ובלתי פורמלית באנגלית.

במהלן הסדנא, הסטודנטים השתתפו בדו שיח שמטרתו לפתח תקשורת בינ-אישית לא פורמלית. כמו כן שותפו כלים דיגיטליים והסברים אודות שיפור מיומנות הכתיבה באנגלית (פיסקה, תקציר, סיכום). לסיכום, הסטודנטים קיבלו טיפים שיעזרו בהמשך לנהל למידה עצמית.

בחודש מרץ הסטודנטים השתתפו בסדנת מנהיגות, עם מאמנת אישית, הגב’ עינת ברזילי. מטרת הסדנא לפתח מנהיגות כללית וחינוכית. במהלך הסדנא התקיים דיון על עקרונות להצלחה, מהי מצוינות אקדמית ומצוינות בכלל, כיצד המצוינות הופכת ומובילה למנהיגות בחיים ובשדה החינוכי בפרט.

בחודש מאי ביקרו הסטודנטים במוזיאון הילדים בחולון, בתערוכה “דיאלוג בחשיכה”. זהו סיור המתקיים בחושך מוחלט ומודרך על ידי מדריכים עיוורים, ומטרתו להכיר את עולמם של העיוורים. התערוכה חושפת את המבקרים הרואים לעולם החושים הטמון בהם והתנסות במוגבלות, ידע שחשוב לאנשי חינוך הפוגשים אוכלוסייה הטרוגנית במהלך עבודתם.

בתחילת חודש יוני מתוכנן מפגש מסכם של התוכנית, בו תתקיים סדנת צחוק והרפיה, עם מר בועז פינחסוביץ’, שחקן תיאטרון בוגר ניסן נתיב העוסק בהנחיית סדנאות צחוק, תיאטרון רחוב וליצנות רפואית. סדנה זו תחתום את שנת הלימודים.

“בחזרה לילדות”: סיורים לימודיים של סטודנטים בחוג לחינוך והתפתחות הילד בגיל הרך בראי קהילתי

כתבו: ד”ר שרון גילת יחיא, ד”ר עינת נבו וד”ר מאיה קלמן הלוי

השתתפו בהכנת הכתבה: סימונה מלכה, יעל שרף וויקי טל אסתר, סטודנטיות מהחוג לחינוך והתפתחות הילד בגיל הרך בראי קהילתי.

בחודש מאי הסטודנטים של החוג לחינוך והתפתחות הילד בגיל הרך יצאו לשני סיורים לימודיים בהם בקרו בגני ילדים באזור הגליל המערבי.

בסיור של סטודנטים שנה א’ ביקרנו בגן “גבעול” במושב לימן, כאשר במסגרת הסיור הצטרפנו לפעילות הילדים בגן הפקאנים שבמושב, לפעילות שנערכת אחת לשבוע בגן, ביער. המתחם ביער שנבנה ע”י צוות הגן בשיתוף עם הילדים, יש נדנדות, סולמות טיפוס וחבלים כאשר הכל בנוי מחומרים טבעיים. המתחם עצמו כולל אוהלים אינדיאנים (טיפי) שמשמשים את הילדים במשחקים שלהם.

בחלק השני של הסיור, ביקרנו בגן “התמרים” הנמצא בעיר עכו. גם במסגרת הביקור הזה, הצטרפנו לפעילות מיוחדת הנערכת בגן פעם בשבוע, בתל עכו, גבעת נפוליאון, הנמצא בסמוך לגן. במסגרת הפעילות הילדים חוקרים את הצמחים, העצים, החרקים ובעלי החיים הנמצאים באזור. גן התמרים הינו גן ירוק מתמיד וגן עתידי שזכה בפרסי חינוך.

חוויות הסטודנטיות מיום הסיור: יום הסיור היה מאוד חשוב ומשמעותי עבורנו מכיוון שהוא תרם להבנה שלנו, יישום של התאוריה הנלמדת בשטח, יכולנו לראות איך הדברים עובדים מקרוב, השיטות, דרכי חינוך. הוקסמנו מכמות הידע והערכים שהילדים מפגינים, ניכר שהחוויה בטבע משפיעה על הילדים לטובה. בטבע יש משהו מאד משחרר, הילדים חופשיים ופועלים מרצונם, הם מפתחים את הסקרנות שלהם והם לומדים על הגבולות של עצמם, עד איפה הם יכולים להתקדם וכמה הם מסוגלים לעשות בכוחות עצמם.

בסיור של סטודנטים שנה ב’ ביקרנו במערכת הגנים (גן “רימון” ופעוטון “זית”) במושב בצת, כאשר במסגרת הסיור נחשפנו לחינוך הכפרי ולתפיסה המערכתית של חינוך זה וכן בקרנו בחצר הגרוטאות של הגן המבטאת את התפיסה החינוכית. לאחר מכן בקרנו גם בפעוטון על מנת להתרשם מהפעילויות אליהם נחשפים הפעוטות טרם הגעתם לגן הבוגרים.

בחלק השני של הסיור, ביקרנו בגן “הדס” הנמצא במעלות. גן זה הוא גן עתידי שזכה בפרס חינוך, בגן זה הצטרפנו לפעילות הרגילות של הילדים ביום שישי. הילדים הם שהציגו לנו את הפינות השונות בגן, סיפרו לנו מה מעניין ומיוחד להם בגן. נחשפנו לפעילויות המיוחדת הנעשית בגן התורמות להעצמה והתפתחות של הילדים במגוון תחומים.

חוויות הסטודנטים מיום הסיור: ברצוננו להודות על סיור לימודי שהתקיים היום בליווי המרצות המקסימות ד”ר עינת נבו, ד”ר שרון גילת יחיא וד”ר מאיה קלמן, נהנינו מצפייה בגישות חינוך שונות ומגוונות, קיבלנו המון רעיונות וטיפים לתהליך למידה משמעותית בגן, שאלותינו נענו בהרחבה ובסבלנות רבה. התקבלנו בסבר פנים יפות ונעימות בכל גן אליו הגענו, רכשנו הרבה ידע חדש ורעיונות חדשניים, הסיור תרם משמעותית ללמידה וקישר את התיאוריה למעשה. היוזמה של הסיור היא יוזמה מבורכת. מקווים\ות שתמשיכו בעשייה המבורכת שלכן. רב תודות.

 

 

 

דיווח על כנסים וימי עיון

כשחינוך מוביל לעתיד טוב יותר – עתידנות בחינוך

כתבו: ד”ר עוז גוטרמן ופרופסור ארי נוימן

 

בתאריך 4.4.2022 התקיים במסגרת החוג לחינוך הכנס:  כשחינוך מוביל לעתיד טוב יותר – עתידנות בחינוך. הכנס היה פרי שיתוף פעולה מוצלח של החוג לחינוך עם אגף מו”פ ניסויים ויוזמות, המנהל הפדגוגי במשרד החינוך. הכנס התקיים בזום והשתתפו בו 100 איש.

את הכנס הובילו, מטעם החוג לחינוך, ד”ר עוז גוטרמן ופרופ’ ארי נוימן והוא עסק בהיבטים שונים של עתידנות בחינוך.

במליאה, ברכו פרופסור נסים בן דוד, נשיא המכללה ופרופסור ורד וקנין-נוסבאום, ראשת החוג לחינוך. לאחר מכן הרצה פרופסור רוני אבירם, מבכירי החוקרים והוגי הדעות בתחום של עתידנות בחינוך על השאלה:  מדוע דרושה חשיבה מוטת עתיד על החינוך. אחריו דיבר פרופסור ארי נוימן על השאלה האם יש מקום בעתיד למערכת החינוך. ולבסוף הרצתה הגב’ מירב זרביב על התחום של מחקר ופיתוח בחינוך.

לאחר המליאה התחלקו המשתתפים לשלושה מושבים, כל מושב עסק בהיבט אחר של עתידנות בחינוך:

את המושב הראשון הנחה ד”ר מוטי מרדלר והוא עסק בתכני הלימוד. במושב זה הרצו ד”ר איריס פינטו על מגמות בחינוך, ד”ר יוסי אלרן על הלמה והאיך של החינוך המדעי העתידי וד”ר יותם הוד על קהילות בונות ידע הומניסטיות: מודל לכיתות מכוונות עתיד.

את המושב השני הנחתה ד”ר שרון גילת יחיא והוא עסק בדרכי ההוראה. במושב זה הרצו ריבי ארצי על פדגוגיה מוטת עתיד, נגה גיל-בשיא על כך ש”כדי לגדל כפר שלם צריך ילד: חינוך בונה אקוסיסטם בונה חינוך” וענת רז על למידה בדרך של חקר, אורח חיים בית ספרי.

את המושב בשלישי הנחה פרופסור יהודה פלד והוא עסק במבנה של בתי הספר. במושב זה הרצו ד”ר עופר מורגנשטרן על ארגון חינוך מורכב מסתגל, ד”ר גוין סאס  על מרחבים חינוכיים חדשניים והאדריכלית מיכל תירושי על אדריכלות מארחת פדגוגיה: מסע מקצועי ואישי במרחבי חינוך בארץ ובעולם.

ההרצאות היו מרתקות והכנס אפשר ליצור שיח בין אנשי חינוך ואנשים שהחינוך חשוב להם, מהאקדמיה ומהשטח, על אחת השאלות החשובות ביותר בתחום זה: כיצד צריך להראות החינוך בעתיד

את תוכנית הכנס ניתן למצוא באתר הכנס

 

הכנס החמישי מתמטיקה כיצירה – ‘נפגשים בהפסקה’

מדווחת ד”ר ענת קלמר

כחלק מפעילויות אשכול משחוק וחדשנות בחינוך וכמסורת של כנסים בחינוך מתמטי, התקיים השנה ביום האשה הבינלאומי 8.3.2022  הכנס החמישי למתמטיקה כיצירה – ‘נפגשים בהפסקה’.

הכנס מופק בשיתוף פעולה עם מר סלימאן סלמה, המפקח על המתמטיקה במחוז צפון, שיתוף שמאפשר לנו קשר ישיר עם מאות מורים למתמטיקה בבתי הספר היסודיים ממטולה, קרית שמונה והקיבוצים באזור: כפר גלעדי כפר בלום, דרך קצרין, כרמיאל, נהריה, עכו, הקריות וחיפה. בנוסף, מאחר והשנה הכנס התקיים בזום הגיעו אנשי חינוך מירושלים, תל אביב וישובים מרוחקים נוספים.

הייתה חוויה מעצימה, להשתתף בצורה פעילה במשימות של חשיבה משותפת עם ד”ר אבי פולג וגלי שמעוני. בכישרונם הצליחו לגרום למאות משתתפים לשחק במטרה להגיע למספר הגבוה ביותר. היה קשה להתנתק מהמשחק ולעבור למשחק הבא אחריו. המשחקים שולבו במסרים חשובים לגבי ידע התוכן והידע הפדגוגי שאיש חינוך צריך שיהיה בידו על מנת שישכיל לבחור את המשחק המתאים למטרות למידה שונות.

מייד אחריהם ד”ר תמר פשוט הקסימה בדיון שהיא פתחה, בו כל אחד מאיתנו מצא את עצמו חושב בינו לבין עצמו על מהי למידה והיכן ומתי היא מתרחשת. הרצאה פוקחת עיניים וראש.

יצאנו להפסקה פעילה, בה לכבוד יום האשה בחרנו לשתף בחידון טריוויה מדעית על נשים במדע וקישרנו את הקהל במגוון מאמרים על נשים בתחום המתמטיקה.

את חלקו השלישי והאחרון של הכנס הוביל ד”ר יוסי אלרן, העומד בראש יחידת החדשנות במכון דוידסון לחינוך מדעי, בפעילויות קיפול וגזירה של נייר במטרה ליצור קסמים מעוררי חשיבה והפעם חשיבה מרחבית. הקהל השתתף ושיתף בחשיבה ובשאלות.

הכנס מביא לקידמה את מוקדי האשכול שלנו במשחוק וחדשנות בחינוך. אנו בעיצומה של השנה השנייה בה מקיים החוג לחינוך מסלול ייחודי של לימודים, שעוסק בפיתוח אסטרטגיות חשיבה של משחוק ויצירתיות. אנו מציעים דרכים חלופיות ללמידה והוראה שאינה תלויה במקום ובזמן.

המסלול מאפשר לסטודנטים להתמחות בשילוב כלים טכנולוגיים חדשניים, להתנסות בפיתוח משחקים ולהעמיק במיומנויות שתורמות לפיתוח יצירתיות. הלימודים משלבים תאוריה עם מעשה, ומציעים מגוון גדול של קורסים, ביניהם קורסים בהובלת מומחים ויזמים, שחלקם הרצה בכנס, במטרה להפעיל חשיבה יזמית בחינוך.

כ 600 מורים ואנשי חינוך, סטודנטים ומרצים, נרשמו לכנס, 290 מהם השתתפו בפועל בחלקים שונים של הכנס.

 

 

הוקרת מצטיינים בחוג לחינוך

ביום 8.5.22 נפגשנו עם סטודנטים מהחוג לחינוך על מנת לציין לשבח את הישגיהם. האירוע התקיים בנוכחות ראשי האשכולות והחוגים והמצטיינים קיבלו תעודת הוקרה.

להלן רשימת המצטיינים ומסלול לימודיהם:

שם הסטודנטהצטיינותמסלול לימודים
דהן אורניתהצטיינות יתרהדו חוגי חינוך ולקויות למידה
אפק קשתהצטיינות יתרהאשכול ייעוץ חינוכי
נודל רתםהצטיינות יתרהאשכול ניהול מערכות חינוך
קוצ’רו יפית יוניתהצטיינותדו חוגי חינוך ולקויות למידה
חסרמי אימאןהצטיינותאשכול ייעוץ חינוכי
קביאטק הודיההצטיינותאשכול ליקויי למידה
אוחנה אליהצטיינותאשכול ניהול מערכות חינוך
אזרן מיטלתעודת הערכהאשכול אוריינות
צלר מיתרתעודת הערכהאשכול אוריינות
ישראל בןתעודת הערכהאשכול אוריינות
אייל מאיתעודת הערכהאשכול גיל הרך
אלמקייס ענבלתעודת הערכהאשכול גיל הרך
ווקנין טובלתעודת הערכהאשכול גיל הרך
חנוכייב רחלתעודת הערכהאשכול גיל הרך
ממן קורןתעודת הערכהדו חוגי חינוך ולקויות למידה
בקיש עדןתעודת הערכהאשכול ייעוץ חינוכי
דקל אודילתעודת הערכהאשכול ייעוץ חינוכי
לוי אוריהתעודת הערכהאשכול ייעוץ חינוכי
מרדכי אורליתעודת הערכהאשכול ייעוץ חינוכי
סויסה יוסיתעודת הערכהאשכול ייעוץ חינוכי
גלאוברמן ציפיתעודת הערכהאשכול ליקויי למידה
דוקרקר עדיתעודת הערכהאשכול ליקויי למידה
דמתי כהן שושנהתעודת הערכהאשכול ליקויי למידה
הולצקן רותםתעודת הערכהאשכול ליקויי למידה
חשאן מרליןתעודת הערכהאשכול ליקויי למידה
טויטו עדיתעודת הערכהאשכול ליקויי למידה
מיטלר לימורתעודת הערכהאשכול ליקויי למידה
איליאסי מדותעודת הערכהניהול מערכות חינוך
דובנץ טליתעודת הערכהאשכול ניהול מערכות חינוך
חרפוף ירוןתעודת הערכהאשכול ניהול מערכות חינוך
לוי שירהתעודת הערכהאשכול ניהול מערכות חינוך
מצגר אסףתעודת הערכהאשכול ניהול מערכות חינוך
שומרי טרביה איעתדאלתעודת הערכהאשכול ניהול מערכות חינוך
דהן אורניתהצטיינות יתרהדו חוגי חינוך ולקויות למידה
אפק קשתהצטיינות יתרהאשכול ייעוץ חינוכי
נודל רתםהצטיינות יתרהאשכול ניהול מערכות חינוך
קוצ’רו יפית יוניתהצטיינותדו חוגי חינוך ולקויות למידה
חסרמי אימאןהצטיינותאשכול ייעוץ חינוכי
קביאטק הודיההצטיינותאשכול ליקויי למידה
אוחנה אליהצטיינותאשכול ניהול מערכות חינוך
אזרן מיטלתעודת הערכהאשכול אוריינות
צלר מיתרתעודת הערכהאשכול אוריינות
ישראל בןתעודת הערכהאשכול אוריינות
אייל מאיתעודת הערכהאשכול גיל הרך
אלמקייס ענבלתעודת הערכהאשכול גיל הרך
ווקנין טובלתעודת הערכהאשכול גיל הרך
חנוכייב רחלתעודת הערכהאשכול גיל הרך
ממן קורןתעודת הערכהדו חוגי חינוך ולקויות למידה
בקיש עדןתעודת הערכהאשכול ייעוץ חינוכי
דקל אודילתעודת הערכהאשכול ייעוץ חינוכי
לוי אוריהתעודת הערכהאשכול ייעוץ חינוכי
מרדכי אורליתעודת הערכהאשכול ייעוץ חינוכי
סויסה יוסיתעודת הערכהאשכול ייעוץ חינוכי
גלאוברמן ציפיתעודת הערכהאשכול ליקויי למידה
דוקרקר עדיתעודת הערכהאשכול ליקויי למידה
דמתי כהן שושנהתעודת הערכהאשכול ליקויי למידה
הולצקן רותםתעודת הערכהאשכול ליקויי למידה
חשאן מרליןתעודת הערכהאשכול ליקויי למידה
טויטו עדיתעודת הערכהאשכול ליקויי למידה
מיטלר לימורתעודת הערכהאשכול ליקויי למידה
איליאסי מדותעודת הערכהניהול מערכות חינוך
דובנץ טליתעודת הערכהאשכול ניהול מערכות חינוך
חרפוף ירוןתעודת הערכהאשכול ניהול מערכות חינוך
לוי שירהתעודת הערכהאשכול ניהול מערכות חינוך
מצגר אסףתעודת הערכהאשכול ניהול מערכות חינוך
שומרי טרביה איעתדאלתעודת הערכהאשכול ניהול מערכות חינוך

 

תודה לצוות מרצי החוג לחינוך, על כל מסלוליו, על הליווי הצמוד של הסטודנטים. כמו כן, תודות למיתר גבאי לאורטל גז, רכזות החוג על ארגון האירוע.

אנחנו בתקשורת

מצורף קישור לטור מיוחד וחשוב ביותר של ד”ר גיל מאור, על חשיבות הכנה מוקדמת של ילדים לימי הזיכרון והעצמאות – לפני ואחרי הצפירה. הטור פורסם ביום שני (020522) – רגע לפני ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה באתר חדשות רשת 13.

כך תייצרו שגרה שפויה לילדים בסבך של מציאות מורכבת, ד”ר מאיה קלמן-הלוי. פורסם בחדשות 13 ביום 07.04.22.

ליקויי למידה כבעיה בינלאומית בכנס מיוחד ביוזמת החוג לחינוך במכללה האקדמית גליל מערבי פורסם בניוז חיפה והקריות ביום 10.04.22.

כנס מיוחד בנושא ליקויי למידה והפרעת קשב של החוג לחינוך בהשתתפות מרצים מהארץ והעולם פורסם בכלבו חיפה והקריות ביום 10.04.22.

שיטות חינוך ילדים בימים מיוחדים, מאת ד”ר גיל מאור, פורסם בכאן מורשת ביום 17.04.22

החשיבות באבחון מוקדם ובטיפול בילדים עם לקות למידה, ד”ר מרים שריד וגב’ יונה פליישר, פורסם בקשת 13, ביום 13.02.22.

יום ליום, חוסן שהוא עוגן, ד”ר מאיה קלמן הלוי פורסם ב”פורום המומחים” ביום 2.1.2022

מצורף קישור לטור מיוחד וחשוב ביותר של ד”ר גיל מאור, על חשיבות הכנה מוקדמת של ילדים לימי הזיכרון והעצמאות – לפני ואחרי הצפירה. הטור פורסם ביום שני (020522) – רגע לפני ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות איבה באתר חדשות רשת 13.

כך תייצרו שגרה שפויה לילדים בסבך של מציאות מורכבת, ד”ר מאיה קלמן-הלוי. פורסם בחדשות 13 ביום 07.04.22.

ליקויי למידה כבעיה בינלאומית בכנס מיוחד ביוזמת החוג לחינוך במכללה האקדמית גליל מערבי פורסם בניוז חיפה והקריות ביום 10.04.22.

כנס מיוחד בנושא ליקויי למידה והפרעת קשב של החוג לחינוך בהשתתפות מרצים מהארץ והעולם פורסם בכלבו חיפה והקריות ביום 10.04.22.

שיטות חינוך ילדים בימים מיוחדים, מאת ד”ר גיל מאור, פורסם בכאן מורשת ביום 17.04.22

החשיבות באבחון מוקדם ובטיפול בילדים עם לקות למידה, ד”ר מרים שריד וגב’ יונה פליישר, פורסם בקשת 13, ביום 13.02.22.

יום ליום, חוסן שהוא עוגן, ד”ר מאיה קלמן הלוי פורסם ב”פורום המומחים” ביום 2.1.2022

 

 

 

קהילה וחברה

תוכנית התערבות לתמיכה בתלמידים מתקשים במתמטיקה בכיתות ב’ בעיר עכו

ראשת פרויקט: ד“ר ענת קלמר

מידי שנה, סטודנטים בשנת הלימודים האחרונה שלהם בחוג לחינוך, עובדים עם תלמידים המתקשים במתמטיקה בכיתות ב’ בעיר עכו. לאחר שנתיים של הוראה מרחוק בצל הקורונה, השנה שמחנו לחזור להיפגש עם תלמידים בתוך בית הספר ולא מרחוק בזום. העבודה עם התלמידים  התקיימה בשני בתי ספר בעיר עכו: בית ספר ויצמן ובית ספר אל אמל. הלמידה התמקדה בנושא המבנה העשורי ופעולות בחשבון תוך התמודדות עם בעיות מילוליות. הסטודנטים שילבו סביבות למידה ממוחשבות דינאמיות כמו ‘יישומטיקה’, ‘אופק’ ‘עשר אצבעות’ ועוד, עם אמצעי המחשה פיזיים שהמכללה דאגה לספק להם. אמצעי ההמחשה בהם נעשה שימוש הינם אינטראקטיביים ומבוססים על תצוגה ויזואלית שמאפשרת לתלמידים להתנסות, לחקור ולגלות בעצמם את המתמטיקה. יש בכוחם של אמצעי המחשה אלה לחזק את הפרקטיקה של ההוראה.

שילוב אמצעי המחשה בין אם פיזיים או טכנולוגיים בהוראה דורש קבלת החלטות הקשורות למכוונות עצמית בלמידה. על הסטודנטים לשאול את עצמם: מהי משימה המתאימה להוראה באמצעות כלי המחשה? איזה כלי הוא המתאים ביותר למשימה ולמה? מהי הדרך הפדגוגית המתאימה לתלמיד איתו אני עובד? קבלת ההחלטות לגבי דרכי הוראה מושפעת מהאמונות הפדגוגיות שיש לכל אחד כלפי למידה והוראה. לצורך כך, הסטודנטים עברו תקופת הכנה והדרכה, בה הם העמיקו בתכנים המתמטיים ובאמצעי ההוראה והלמידה. נבנתה תוכנית גמישה שתוכל להתאים עבור תלמידים שונים בהתאם לנקודות החוזקה והחולשה של כל אחד מהם.

תוצאות הלמידה נאספים על ידי הסטודנטים למסגרת עבודות הסמינריוניות שהם מגישים בסוף שנת ההתנסות. הסטודנטים מביאים לידי ביטוי את שהם למדו במשך השנים בתואר שלהם במכללה ומוכיחים יוזמה ומוטיבציה להובלת ההוראה והתאמתה לתלמידים המתקשים.

סיפור, זה לא כל הסיפור

כתבו: ד”ר מאיה קלמן הלוי וד”ר עינת נבו

קריאת ספרים לילדים נחשבת כאחת הפעילויות השכיחות ביותר הנעשות עם ילדים והחשובות ביותר להתפתחותם. הטענה הרווחת הינה, כי קריאה הינה זמן איכות משותף של מבוגר וילד (או קבוצת ילדים), תורמת לילד ומאפשרת את התפתחותו מבחינות רבות, ביניהן, רגשית, חברתית, שפתית וקוגניטיבית.

בתאריך ה- 3.1.22 התקיים במכללה יום העיון ״סיפור, זה לא כל הסיפור״. היה זה יום העיון הראשון של החוג לחינוך והתפתחות הילד בגיל הרך בראי קהילתי והוא עסק בהיבטים שונים ומגוונים של קריאת ספרי ילדים בגיל הרך. קהל רחב ומגוון השתתף ביום העיון, אנשי חינוך, מטפלים, הורים לילדים, סטודנטים וכל מי שהחינוך לגיל הרך חשוב עבורו והוא רואה צורך לתרום לקידומו.

יום העיון כלל הרצאות מגוונות ומרתקות בתחום של קריאת ספרים בגיל הרך, שהועברו על ידי מרצים מתחומים שונים:
ד״ר ציפי הורוביץ קראוס, ראש המעבדה לדימות מוחי בילדים בפקולטה לחינוך, מדע וטכנולוגיה בטכניון הרצתה בנושא “הטוב, המיטיב והמצוין: קריאת ספרים ויצירת התשתית המוחית לקריאה עתידית”.

גב’ רונית חכם, סופרת ומחזאית לילדים, מנחה סדנאות כתיבה, הרצתה בנושא “תשמעו סיפור: מסורת מספרי סיפורים והשפעתה על ספרות ילדים”.

ד”ר אריג’ מסארווה, מנהלת חינוכית במכתבת אלפאנוס, וגב’ מיכל ברגמן, מנהלת חינוכית בספריית פיג’מה הרצו יחדיו בנושא “הספר פותח עולמות קסומים” ושיתפו במידע חשוב ומעניין על פרוייקט הספרים המיוחד לגיל הרך, בו הן לוקחות חלק.

ולקינוח – פאנל בהשתתפות מרצי החוג לחינוך והתפתחות הילד בגיל הרך בראי קהילתי – ד”ר מאיה קלמן הלוי, ד”ר שרון גילת יחיא, ד”ר רוני טוטיאן, ד”ר הילה נאות וד”ר מעיין שמעוני. הפאנל נפתח בהקראת סיפור הילדים “המזוודה” על ידי הסטודנטית אורנית דהאן מהחוג לחינוך. לאחר הקראתו עסקו מרצי החוג בניתוח הספר מהיבטים שונים ומעניינים (רגשי, פילוסופי ואיורים). כל המשתתפים שנכחו ביום העיון קיבלו ספר ילדים זה במתנה.

המשובים של המשתתפים ביום העיון היו מרגשים ומחממים את הלב, השאירו טעם של עוד והבהירו את חשיבותו של קיום יום העיון בנושאים הקשורים לגיל הרך בהיבטים מחקריים ויישומים. ניפגש ביום העיון הבא.

תוכנית התערבות בנושא קריאת ספרים וטיפוח מיומנויות שפה בגני ילדים בעיר עכו

כתבו: שאוק’ סעב-בריק, רונית זינגר וד”ר עינת נבו

ספרי ילדים הינם מקור מצוין וחשוב להעשרת עולמם ושפתם של ילדים. הקריאה בספר מאפשרת לילד להרחיב את הידע על מילים וצירופים מגוונים, להעשיר את ידע העולם ולפתח יכולות רגשיות וחברתיות, תוך כדי חוויה אינטימית ומהנה. מחקרים מצביעים על כך, שאחת הדרכים המיטביות, להבטיח את הצלחתם העתידית של ילדים צעירים הינה באמצעות טיפוח סביבה לשונית עשירה ואוריינית בשנים הראשונות לחייהם. מעבר לכך, ילדים שמגיעים לכיתה א’ עם יכולות גבוהות בתחומים השונים של השפה והאוריינות, מפתחים ביתר קלות את כישורי הקריאה והכתיבה כשהם נחשפים ללמידה פורמאלית בבית הספר ומכאן עולה חשיבות הפעילות בגיל הצעיר.

תוכנית ההתערבות בנושא קריאת ספרים וטיפוח מיומנויות שפה מועברת זו השנה העשירית בגני חובה בעיר עכו, על ידי סטודנטים דוברי עברית וערבית הלומדים סמינריון בגיל הרך. התוכנית מאפשרת לסטודנטים להיות מצד אחד שותפים בעשייה חברתית-חינוכית ולתרום מיכולותיהם ומהידע שרכשו במכללה, ומצד שני להתנסות בעבודה חינוכית עם ילדים צעירים, תוך קבלת הנחייה, תמיכה וליווי מגורמים מקצועיים ואקדמיים במכללה.

הספרות המקצועית מצביעה על כך, שקריאה אינטראקטיבית של ספר, המשלבת את הילדים בקריאה, מפתחת בצורה יעילה את המיומנויות האורייניות של הילדים, מעשירה את אוצר המילים שלהם, מפתחת את המודעות המורפולוגית שלהם למבנה המילה ומקדמת את יכולותיהם בתחום מושגי הדפוס. מעבר לכך, ישנם מרכיבים נוספים בפעילות שיש להם השפעה על פיתוח יכולות השפה והאוריינות של הילדים. נמצא, כי שילוב של שיחה המערבת תהליכים של הלוך ושוב (מעגלי תקשורת) בשיח עם ילדים ושיח דיאלוגי הינם בעלי השפעה משמעותית על פיתוח השפה שלהם. בנוסף, הנחייה של מבוגר ושילוב של משחק ופעילויות המלוות את הקריאה מרחיבים את היכולות האורייניות והשפתיות של הילדים מעבר למה שהם יכולים להשיג בכוחות עצמם.

במסגרת תוכנית ההתערבות המתוארת, הסטודנטים מתנסים בעיבוד של סיפורים לצורך העשרה שפתית ואוריינית ומפתחים משחקים ופעילויות, המתאימים לילדים בגיל הגן בתחומים אלו. הסטודנטים פועלים בגנים, כשהם עובדים עם קבוצות קטנות של ילדים, קוראים להם סיפורים ומשלבים בקריאתם פעילויות משחקיות ושיחה. התוכנית מלווה במחקר הבוחן את יכולות הילדים לפני ואחרי התוכנית, ומתבצע באמצעות הערכה אקולוגית בדרך של משחק. בנוסף, מועברים שאלונים לסטודנטים הפועלים בתוכנית ולגננות שבגניהן היא מתבצעת. לאורך השנים ממצאי ההערכה מצביעים על יכולות גבוהות יותר אצל כל הילדים בסוף השנה יחסית לתחילת השנה, אך אחוזי השיפור גבוהים באופן משמעותי בקבוצת ההתערבות בהשוואה לקבוצת הביקורת. תוצאות אלו, המצביעות על תרומתה המשמעותית של תוכנית ההתערבות לקידום יכולות שפתיות, נשמרו גם בשנתיים האחרונות, בהן בשל מגפת הקורונה, חלק מתוכנית ההתערבות הועברה בזום ובאמצעות פעילויות דיגיטליות המותאמות לגיל הילדים, יכולותיהם ורמות הקשב ושיתוף הפעולה שלהם.

הגננות המשתתפות בתוכנית משבחות את התוכנית. הן מעידות כי הילדים מחכים לסטודנטים, מציינות את הפעילויות החווייתיות והמהנות שהילדים זוכים להם ומדווחות על התרומה לילדים הבאה לידי ביטוי בסביבות הגן השונות. הסטודנטים מבחינתם מדברים על התוכנית וההתנסות בגנים בצורה מאוד חיובית. הסטודנטים מודים על ההזדמנות לפעול עם ילדים עוד בתקופת הלימודים, ומברכים על כך שהתוכנית מאפשרת להם לחבר בין הנושאים השונים שלמדו לאורך השנים לבין העשייה החינוכית בשטח תוך כדי שהם מלווים מבחינה מקצועית ואישית על ידי מדריכות ההתנסות בשטח.

לסיכום, תוכנית ההתערבות בעל השפעה חיובית על כל מי שלוקחים בה חלק, והתגובות עליה מצוינות.
חשוב להמשיך לקרוא, לשחק ולשוחח!