דבר ראשת החוג - פרופ' ורד וקנין-נוסבאום

שלום רב,
ברכות לכולנו לרגל הוצאת גיליון הקיץ של החוג לחינוך ולרגל פתיחת התכנית לתואר שני בניהול במערכות חינןך. התכנית החדשה מאפשרת לאנשים המתגוררים בגליל להמשיך ולהתפתח בתחום החינוך בפריסת שעות נוחה המאפשרת שילוב של לימודים ועבודה. התכנית מיועדת למעוניינים להוביל וליזום תהליכי שינוי חינוכיים, לנהל פרויקטים חינוכיים מגוונים ועוד. בנוסף, נפתח חוג חדש בלקויות למידה המאפשר למעוניינים להתפתח בתחום ללמוד תואר דו-חוגי בחינוך ולקויות למידה. בשנת הלימודים הקרובה יפתח החוג לחינוך והתפתחות הילד המאפשר להתמקד בתחום הגיל הרך. המעוניינים שיצרו איתם קשר באשר לאחת התכניות החדשות יכולים להשאיר פרטיהם כאן.
בחוג לחינוך מספר מסלולי לימוד מגוונים ומרתקים:
  • חד חוגי חינוך באשכולות ייעוץ חינוכי, ניהול במערכות חינוך, משחוק וחדשנות בחינוך.
  • דו חוגי חינוך עם לקויות למידה או עם חינוך והתפתחות הילד.
ניתן גם לשלב בין אשכולות לימוד ולהנות משני עולמות תוכן מרתקים. האשכולות מאפשרים ללמוד תואר חד חוגי בחינוך עם מקבץ של כשלושים נקודות בתחום תוכן ספציפי כדוגמת ייעוץ חינוכי, משחוק וחדשנות, ניהול חינוכי ועוד. ניתן גם לשלב בין אשכולות. לימודים אלה מתווספים על לימודי ליבה בחינוך.
כפי שתראו למרות תקופת הקורונה המשכנו בעשייה הרבה בחוג על ידי  שיתוף פעולה פורה עם מרצי החוג לחינוך ועם הסטודנטים היקרים שלנו שגילו גמישות, רצינות ואחריות בתקופה מאתגרת זו.  העשייה המשמעותית והרחבה משתקפת במחקר, בפרויקטים הקהילתיים, בהוראה וביוזמות חוגיות כדוגמת תערוכת הפוסטרים השנתית אותה קיימנו השנה דרך מערכת הזום והפקנו סרטון  מרתק ממנו תוכלו להתרשם.
אני מודה מאוד למרצי החוג לחינוך שהשקיעו ימים כלילות במעבר להוראה מרחוק ובליווי סטודנטים וכן לדיקנט הסטודנטים שסייע ועדיין מסייע לסטודנטים עם קשיים מקוונים. תודה רבה לכם סטודנטים יקרים שטרחתם וכתבתם למרצי החוג לחינוך על חווית הלמידה שלכם בקורסים השונים וכן לתודה לסטודנטים שהתנדבו לסייע בתקופת הקורונה לעמיתיהם ולמרצי הקורסים שלהם.
שלכם,
ורד וקנין-נוסבאום

מהדורת אוגוסט 2020

בכיתה
ח'אולה אבו-בקר, (2016). מדיניות מגדרית במשפחה ובחברה בקרב פלסטינים אזרחי ישראל
דיווח על כנסים
הרצאת אורח: ההצגה 'שק שינה'
קהילה וחברה
פרויקט פעילות אוריינית שפתית בגני חובה בעכו
מדווח עינת נבו

לזכרה של אינה פלדמן טבקמן

כותבות: אודיה קוניג גז ושירן דרוויש

את אינה הכרנו בתחילת הלימודים לתואר הראשון בחוג לחינוך.
אישה חכמה, עדינה, אינטליגנטית, יפיפייה מבחוץ ועוד יותר מבפנים.
החיבור נוצר מאוד מהר, מיד הבנו שזה חיבור לכל החיים.
שלוש נשים שיחדיו יצרו משולש חזק ואיתן, כל צלע תומכת בזו שלידה. חיבור שהתחיל בעקבות לימודים אך מאוד מהר גלש לחיים האישיים שלנו והפך אותנו מקשה אחת. כל אחת ידעה מה השניה חושבת, מה היא אוהבת, מה היא לא אוהבת. הפגישות בלימודים היו רק חלק קטן מהאינטראקציה היומיומית שלנו.
אינה נולדה באוקראינה, בשלב מסוים היגרה עם משפחתה ללונדון ושם למדה בבית הספר. לקראת בגרותה עלתה עם משפחתה ארצה, הוריה ושני אחיה. הכירה את סלבה, השניים התחתנו ונולדו להם 3 בנים – לירון (8), שון (5) ואלכסנדר הקטן (כבן חודשיים), יחדיו גידלו כלבה בשם סוניה ו-2 תוכים (אחד מהם היא מצאה לאחר שהלך לאיבוד, ואימצה אותו לאחר שלא מצאה את בעליו).
אינה היתה אמא לביאה, מסורה, לוחמנית כשצריך, כזאת שמתרוצצת כל היום לחוגים, פעילויות, סידורים, דואגת לכל מה שהילדים והבית צריכים. תמיד שמה את עצמה אחרונה בתור, אבל באהבה. אף פעם לא מקטרת, לא כועסת, שלווה ואמיתית. אינה היתה אישה חכמה מאוד, לא מאלו שהיו צריכים לחרוש כדי להבין את החומר ולהוציא ציון טוב. הספיק לה לעבור על החומר, לגשת למבחן ולהצטיין בו, ככה על הדרך. גאון.
בעברה, למדה תואר ראשון במדעי החיים והיתה מאוהבת במקצועות הביולוגיה, כימיה ופיזיקה. היא עבדה בבתי ספר הראלי ובליאו בק שבחיפה והיתה לבורנטית. במסגרת עבודתה היא הכינה תלמידים לבגרויות, גירתה את מוחם באמצעות ניסויים מדעיים וליוותה אותם הכי צמוד שאפשר, הכי אינה שאפשר. התלמידים ידעו שיש על מי לסמוך.
לחוג לחינוך היא הגיעה בעקבות תשוקה לשנות תחום שהיה קרוב לליבה – החינוך המיוחד. היא התאהבה בחינוך המיוחד והחליטה שכל מה שילד מיוחד כזה צריך זה חום ואהבה, מישהו שיבין אותו ויהיה שם בשבילו ויראה כמה הוא באמת מיוחד. היא חלמה להמשיך לתואר שני בחינוך המיוחד ולעזור לילדים שצריכים אותה יותר מכל. החינוך המיוחד קסם לה והיתה לה גישה וצורת חשיבה מדהימה. אין ספק שמדובר בהפסד שהוא כולו שלנו.
באחד הקורסים, בחוג לחינוך, קיבלנו מטלה – להקים יחידת הוראה הכוללת פרזנטציה. החלטנו שאנחנו נסחפות אחרי אינה ועושות יחידת הוראה במקצועות המדעים. אינה אירחה אותנו במעבדה שלה, קרנה מאושר בזמן שהיא מראה לנו את מקום עבודתה, מסבירה ומלמדת אותנו את החומר המקצועי לצורך ביצוע המטלה. מיותר לציין שהיא סחפה אותנו והצליחה ללמד אותנו מקצועות שלא חלמנו שאי פעם נתמצא בהם. כזאת היתה אינה – קוסמת. יחידת ההוראה הוכתרה כהצלחה בזכות התשוקה, הסבלנות והייחודיות של אינה.
החברות עם אינה היתה מלאה באהבה טוטאלית. חברה שמפרגנת, תומכת, מייעצת, עוזרת, מתנדבת לכל דבר. ללא קינאה, תחרותיות או צרות עין. החברה המושלמת. אם נכנסת לאינה ללב אז מבחינתה אתה חלק מהמשפחה שלה. היינו אחת בשביל השנייה בכל סיטואציה, בכל שלב, בכל רגע. אין ספור שיחות, הודעות והקלטות בכל יום, כל היום.
החוסר שלך, אינה, הותיר אותנו המומות וכואבות. אנחנו מתקשות לעקל את גודל האבדה והעיניים בורקות לפחות 3 פעמים ביום. אנחנו יכולות להמשיך ולכתוב עליך אבל אין מספיק מילים שיכולות לתאר את החיבור ואת האהבה שמאפיינת את המשולש הזה, ואין מספיק מילים בעולם שיכולות לתאר אותך – אינה. נוחי לך גיבורה שלנו, אהבה שלנו, לב שלנו. אנחנו מתגעגעות בכל יום, חושבות עליך כל הזמן. את חסרה לנו מאוד. מחכות לך בחלומות.. יהי זכרך ברוך.

הכרזה על חוגים חדשים

התכנית לתואר שני בניהול במערכות חינוך

ראש החוג ד”ר ארי נוימן

אנו שמחים לבשר כי בשנת תשפ”א תיפתח, במסגרת החוג לחינוך, התכנית לתואר שני בניהול במערכות חינוך. הלימודים בתכנית מעניקים תואר שני: מוסמך M.A.  –  בניהול מוסדות חינוך*. הם מתפרשים על פני שנתיים (שני סמסטרים בכל שנה ובסה”כ ארבעה סמסטרים) ומרוכזים ביום לימודים אחד בשבוע על מנת לאפשר לאנשי חינוך עובדים ללמוד לתואר שני ביום החופשי שלהם.
תכנית הלימודים כוללת קורסים מגוונים ומעניינים כגון: כישורי המאה העשרים ואחת בשדה החינוך ובניהול החינוך, מניהול למנהיגות בחינוך, מיומנויות ניהול ותורת ניהול מתקדמות בשדה החינוך, יזמות וחדשנות טכנולוגית בחינוך, פיתוח חזון, מדיניות וסטנדרטים להערכה בית ספרית, כלכלת חינוך  ועוד. כמו כן יתקיימו במסגרת הלימודים שני סמינריונים (אחד בכל שנה) וכן עבודת גמר אשר תלווה בהנחיה אישית של הסטודנטים על ידי מרצים בכירים בחוג.
במסגרת התכנית יקבלו הסטודנטים מידע רחב ועדכני בנושאים שונים הקשורים לניהול במערכות חינוך, כלים חיוניים לניהול במערכות חינוך פורמליות ובלתי פורמליות, מידע על גישות ניהוליות חינוכיות חדשות בארץ ובעולם, התנסות בפרויקטים בתחום ניהול במערכות חינוך, התנסות מחקרית במסגרת עבודת הגמר וכן בסיס מצויין למחקר בתחום וללימודי המשך.
ניתן לקרוא עוד על התכנית לתואר שני בניהול במערכות חינוך וכן להירשם ללימודים באתר התכנית, בקישור: https://www.wgalil.ac.il/ma/ma_mana_edu/
* התכנית ללא תיזה. התוכנית נפתחת באישור המל”ג – ההסמכה מותנית באישורה

איך חוג נולד? החוג החדש לחינוך והתפתחות הילד בגיל הרך בראי קהילתי

דר’ עינת נבו, ראשת החוג להתפתחות הילד בגיל הרך בראי קהילתי.
דר’ שרון גילת יחיא, ראשת אשכול הגיל הרך.
“קצת כמו תינוק, בהתחלה זה כואב, אחר כך יוצא החוצה, וכולם שמחים ופתאום…… איזה רגע הוא הולך לבד….”
החוג החדש לחינוך והתפתחות הילד בגיל הרך בראי קהילתי סוף סוף יצא לעולם, עם לא מעט חבלי לידה, והחל משנת הלימודים תשפ”א גם יתחיל ללכת לבד, כמובן יד ביד עם החוג לחינוך. לאורך כל התקופה נזקקנו לעזרה רבה מאנשי הסגל המנהלי והמרצים בחוג ורק המאמץ המשותף של כולנו וההתגייסות האדירה, הובילו לבסוף לתוצר המוגמר, שממש עכשיו יוצא לדרך. זו הזדמנות עבורנו לומר תודה רבה לכל מי שהיו שותפים ללידתו של החוג החדש והפיכתו, כך אנו מקווים לחוג מוביל, יד ביד עם החוג לחינוך. בשלב זה אנו בעיצומו של תהליך גיוס הסטודנטים (בעיקר סטודנטיות) לחוג החדש ונרגשות לשמוע שמידי יום, יש עוד ועוד מתעניינים וגם נרשמים חדשים.
החוג החדש, “נולד” או התפתח על בסיס אשכול הגיל הרך, שקיים בחוג לחינוך מאז הוקם. האשכול הוציא לשוק הרבה בוגרות ובוגרים, שכיום עובדים במסגרות חינוכיות שונות ומרגישים שלימודי החינוך באקדמית גליל מערבי עם התמקדות בגיל הרך, נתנו להם את הכלים הטובים ביותר לצאת לדרכם המקצועית. הבוגרים שלנו הם נכס והקשר האישי איתם, גם בסיום הלימודים חשוב לנו. הם רואים במכללה את ביתם המקצועי ורבים מתכננים לחזור וללמוד אצלנו בתארים השניים (חלקם כבר נרשמו!).
העובדה שיש דרישה לאנשי חינוך מקצועיים וההבנה שחשוב להשקיע בחינוך ממש מהרגעים הראשונים, כבר בגיל הרך, הובילה לרעיון של הפיכתו של האשכול המצליח, לכדי חוג שלם. החוג החדש מתמקד בחינוך והתפתהחות ילדים מגיל לידה עד גיל שש, תוך התייחסות להיבט הקהילתי. הגישה עליה מבוססים הלימודים בחוג היא הגישה האקולוגית ההוליסטית, הרואה בילד אדם שיש להבינו תוך התבוננות והתייחסות לכל ההקשרים והמעגלים בחייו, המשפיעים על התפתחותו וחינוכו. המיקום של המכללה, בפריפריה הצפונית של המדינה, המאופיינת באוכלוסייה רב גונית מבחינת אוכלוסיות ומסגרות חינוכיות, הופכת את החוג לחינוך במכללה, כמקום אידיאלי ללימודים השמים דגש על הקהילה.
הסטודנטים בחוג להתפתחות הילד בגיל הרך בראי קהילתי ילמדו במסגרת דו חוגית – יחד עם החוג לחינוך. אשכול הגיל הרך, במתכונתו הנוכחית יסתיים. היות וקהל הפונים שלנו הוא מגוון ורבים מהם הינם אנשים עובדים, החוג החדש ילמד כמסלול מובנה במתכונת של לימודי ערב, כך שהסטודנטים יוכלו לשלב את הלימודים יחד עם עבודה. ניתן יהיה גם לשלבו בלימודים בשעות הבוקר.
אנחנו שמחות לפתוח את שערינו, לאנשים, שהגיל הרך הוא בנפשם, רוצים להשפיע על עתידם של ילדים ולבנות את עצמם כאנשי מקצוע לילדים בגיל הקסום הזה.
הכל מתחיל בגיל הרך!
ד”ר עינת נבו וד”ר שרון גילת יחיא.

החוג ללקויות למידה

ד”ר מירי שריד

בשנת הלימודים תש”פ נפתח החוג ללקויות למידה.  תכנית הלימודים נלמדת יחד עם לימודי חינוך  ומעניקה לסטודנטים תשתית לעבודה עתידית ולהמשך לימודים בהוראה מתקנת עם ילדים, בזיהוי המתקשים בלמידה וליקויי הלמידה וכך ליצור שינוי אמיתי בחייהם של ילדים ומבוגרים המתקשים בלמידה.
הלימודים בחוג לחינוך ביחד עם לקויות למידה יוצרים את הקשר בין התאוריה למעשה. הם מציידים את הסטודנט ב”ארגז כלים” אשר יאפשר לו לעבוד בעתיד עם לקויי למידה או לעסוק במחקר בתחום לקויות למידה. מה לומדים? מהם תהליכי למידה תקינים אל מול תהליכי למידה המלווים בקשיים ובלקויות למידה. הסטודנטים בחוג לומדים נושאים של פסיכולוגיה קוגניטיבית והתפתחות תהליכי קריאה וכתיבה, שפה ומוח, חשיבה מתמטית וקשייה, קשב והפרעות קשב, מאפיינים רגשיים וחברתיים של לקויות למידה, והדרכים להבחין בין לקות לבין קושי.
בימים אלה הסתיים הסמסטר הראשון ללימודים בלקויות למידה. עבור הסטודנטים שלנו, היה זה סמסטר מעניין בו נחשפו לידע ומידע מרתק על עולם הקריאה והכתיבה וקשייו, מסתרי המוח והזיכרון, למה ילדים מתקשים בחשיבה מתמטית וחשיפה לנושאים כמו מקומו של התיאטרון בחינוך המיוחד.  הסמסטר תוכנן להתחיל כשגרתי, אך בגלל הקורונה,  מרביתו התנהל באמצעות למידה מרחוק, מהבית. כך, באופן טבעי, גם המשפחות הפכו להיות חלק מהלימודים. למרות המתחים שליוו את כולנו תוך כדי התפשטות הקורונה, הסטודנטים שינסו מותניים, הגיעו לשיעורי זום, האזינו להקלטות השיעורים ולקחו חלק פעיל בלמידה. אווירת הצוות ושתוף הפעולה ביניהם תרמה ללא ספק להתקדמות משותפת. תחושת הסיפוק של סיום מוצלח של סמסטר ראשון בלימודים היא עצומה, כפי שהגדירה אורנית: “בצל הקורונה התחלנו לימודים, גילינו מרצים איכותיים וקשובים, בעזרתם ובעזרתנו הצלחנו להתגבר על הקשיים ולהגיע להצלחה”.
אנו, בחוג לחינוך ולקויות למידה, גאים בסטודנטים ומאחלים להם הצלחה במבחנים, ומעבר קל ונעים לסמסטר הבא.
ד”ר מירי שריד – ראש החוג ללקויות למידה

דיווח על פרוייקט או מחקר

פרויקט סיוע לתלמידים עולים חדשים בבתי הספר היסודיים בעכו

מובילת הפרויקט – פרופ’ ורד וקנין-נוסבאום

רציונל הפרויקט

העיר עכו בשנים האחרונות קלטה משפחות רבות אשר עלו ממדינות חבר העמים. לפיכך, מספר הילדים העולים הלומדים בבתי הספר גדל בצורה ניכרת. גידול שגרם לצורך ממשי לסייע לבתי הספר לתמוך בילדים אלו.
הניסיון המחקרי והמקצועי מלמד כי טיפוח האוריינות (שפה, קריאה וכתיבה) בשפה העברית חיונית לתלמידים העולים לא רק לשם השתלבותם בחברת התלמידים ובחברה הכללית אלא גם ובעיקר כי היא האמצעי להעברת הידע הלימודי בכלל המקצועות בבית הספר. על התלמידים העולים לרכוש לא רק ידע לשוני תקשורתי אלא עליהם לקלוט את לשון הלימודים, את אוצר המילים המיוחד של כל אחד ממקצועות הלימוד ואת מאפייני השיח הכתוב של מקצועות אלו. בעוד שהשליטה בלשון לצורכי תקשורת יום-יומית מושגת בזמן קצר יחסית, כ-18 חודשים, השליטה בשפה הלימודית דורשת זמן רב ועבודה קשה. הספרות מצביעה על טווח של כ-חמש שנים לפחות לשליטה בשפה ברמה של דובר ילידי (לוין, שוהמי וספולסקי, 2003).
במשרד החינוך קיימת תכנית לימודים “עברית כשפה שנייה” לילדים עולים בכיתות א’-י”ב בבית הספר הממלכתי והממלכתי דתי שהחלה בשנת הלימודים תשס”ט. התכנית מלווה את הילדים מרגע הגעתם למערכת החינוך ועד להשתלבותם בכיתת האם, והיא נועדה לתמוך בתלמיד העולה ולסייע לו בהשתלבות מלאה בבית הספר והחברה. עם זאת, מדוח משרד החינוך עולה שהתכנית מועברת על ידי מורים כללים בבתי ספר היסודיים אשר אינם בהכרח בעלי השכלה לשונית או ייעודית לסיוע לילדים עם חסך במיומנויות אורייניות לשוניות בעברית כשפה שנייה.
מטרת פרויקט העולים היא לפעול לטיפוח האוריינות הלשונית בקרב תלמידי בית הספר יסודי בעיר עכו.

תיאור הפרויקט

במסגרת הפרויקט מעניקות סטודנטיות מהחוג לחינוך הלומדות באשכול לקויות למידה סיוע אורייני, פרטני ובקבוצות קטנות, לפי תכנית הוראה מותאמת אישית לכל תלמיד. התכנית נשענת על עקרונות של משרד החינוך ומוסיפה התייחסות ממוקדת לילדי עולים עם חסך אורייני בשפה. בעתיד התכנית צפויה להוביל לשיפור הישגי התלמידים העולים בתחום השפה ובתחומי לימוד נוספים.

הליך הפרויקט

בתחילה ובסוף השנה מועברים מבדקי שפה לילדים על מנת לבחון את הרמה השפתית שלהם. לאחר ניתוח הנתונים הצוות החינוכי באקדמית גליל מערבי בונה תכנית מותאמת עבור כל ילד או קבוצה של ילדים עולים. התכנית מתמקדת בחיזוק אוצר המילים, וטיפוח מיומנויות קריאה וכתיבה בעברית.
השנה התכנית פועלת בשני בתי ספר, פעם בשבוע בבית הספר ויצמן ופעמיים בשבוע בבית הספר התומר. התוכנית מועברת על ידי מדריכה פדגוגית, סטודנטית לתואר שני בחינוך ובוגרת אשכול לקויות למידה באקדמית גליל מערבי, ועל ידי שתי סטודנטיות מהחוג לחינוך שמסייעות לה. העבודה נעשית בקבוצות קטנות והן באופן פרטני.
התצפיות מלמדות כי התלמידים משתפים פעולה ומחכים בציפייה לפעילות. בנוסף לשיפור הלשוני ניתן לראות גם שיפור בביטחונם העצמי ובשילובם החברתי של הילדים.
בסוף השנה יהיו לנו נתונים כמותיים.

פיתוח חשיבה מתמטית בגני ילדים בעיר עכו

ראשת הפרויקט: ד”ר ענת קלמר

רציונל ותיאור הפרויקט

הפרויקט לפיתוח חשיבה מתמטית בגני ילדים, הינו פרויקט קהילתי אשר מופעל בעיר עכו, במטרה לקדם את החשיבה המתמטית והאוריינות המרחבית של ילדים בני 5-6 ולרפד את צעדיהם הראשונים עם כניסתם לכתה א’. במסגרת הפרויקט, הילדים מתנסים בפעילויות המשלבות מגוון אמצעי המחשה, קיפולי נייר וסיפורים מתמטיים, בדגש על פיתוח שיח. הפרויקט מופעל על ידי סטודנטיות במסגרת הסמינריון “פיתוח חשיבה מתמטית בגיל הגן בעזרת מודלים מוחשיים”. הוא מגובה בהדרכה צמודה מבחינה אקדמית ומלווה בתצפיות בשטח.
הנושאים המתמטיים מותאמים לדרישות תוכנית הלימודים של משרד החינוך, בגן ובכתה א: משמעויות המספר, ספירה ומנייה, תפיסת כמויות, אסטרטגיות לא פורמליות לחיבור וחיסור, פתרון בעיות מתמטיות, תפיסה מרחבית דרך קיפולי נייר (תכנית אוריגאמטריה).
הפרויקט מופעל בגנים דוברי עברית וערבית. בכל גן 2 קבוצות של 5 ילדים. כל סטודנטית מנחה קבוצה אחת של 5 ילדים. מידי שנה לומדים בפרויקט כ-70 ילדי גן חובה בעכו. הילדים נבחרים על ידי הגננת ובשיתוף פעולה מלא מצידה.
הכלים המשמשים להערכת התובנות המתמטיות של הילדים בגן כוללים: ראיונות פתוחים קבוצתיים להערכת יכולת ספירה ומנייה, בדיקת שלבי התפתחות בחיבור וחיסור לא פורמליים, יכולת ביצוע מדידות ובדיקת רמת התפיסה המרחבית.

ממצאים

המחקר הינו איכותני ומתאר תהליכי למידה של ילדים לאורך הפרויקט. ההערכה אינה פורמלית. התיעוד שכל סטודנטית כותבת לאורך המפגשים נותן תמונת מצב  על הלמידה. מתוך התיעוד ניתן להיווכח בהתקדמות הילדים בנושאים המטופלים. נאספו תיאורי מקרים במהלך העבודה והם מהווים את ממצאי המחקר. להלן תיאור הממצאים בליווי מספר דוגמאות:
ספירה ומנייה – מרבית הילדים ביצעו מנייה על פי 5 העקרונות המתוארים בכלי המחקר. ילדים שחוו קשיים בתחילת תהליך הלמידה, הקשיבו לחבריהם לקבוצה ותוך כדי שיח מתמטי שהתנהל עם הסטודנטית, הראו שיפור במפגשים העוקבים. לדוגמה, ילד שהצליח למנות במדויק 5 פריטים ונשאל בסוף תהליך המניה, כמה פריטים ישנם בערמה, חזר על התהליך כולו (1,2,3,4,5) במקום לומר את השם האחרון במניה כמורה על הכמות (עקרון הקרדינליות). כתוצאה מתשובותיהם של חבריו לקבוצה, הילד הבין שמצופה ממנו לחזור על הכינוי האחרון במניה.
חיבור וחיסור לא פורמלי – הילדים שיפרו את יכולתם לבצע חיבור בלתי פורמלי. אם בהתחלה הם חיברו פריטים על ידי מניית כל הפריטים בקבוצות, מהתחלה (מניית הכל), הרי שלאור הסיפורים המתמטיים והשיח שנוצר בין הסטודנטיות לילדים, הם עברו לרמה של מניית המשך יעילה, כלומר, מנו מהמספר הגדול ולא ביצעו מניית הכל, שזהו שלב המראה על יכולת ברמה גבוהה יותר.  הסטודנטיות הביאו לוחיות מנייה והילדים התבקשו לחבר ערמות, בניסיון להתמודד עם שאלות העוסקות בחיבור וחיסור לא פורמלי. התמונה הימנית מדגימה חיבור ערמות: 3+5. חיבור וחיסור הומחשו גם תוך כדי סיפורים מתמטיים. לדוגמה, סיפור המשלב אומדן בהתמודדות עם פתרון בעיות במכולת. לצורך כך הביאו הסטודנטיות מצרכים לחנות המכולת והמחישו עם הילדים את הסיטואציות המתמטיות. במהלך הקראת הסיפור שולבו שאלות להתמודדות של הילדים תוך המחשת המצבים המתמטיים. סיפור אחר שילב אומדן ופעילויות חשבון בהתמודדות עם פתרון בעיות בחוף הים (תמונה שמאלית). לצורך כך הביאו הסטודנטיות חול וצדפים. במהלך הקראת הסיפור הסטודנטיות שאלו את הילדים שאלות ובעזרת מנייה וחיבור או חיסור צדפים, ביצעו חישובים במטרה להגיע לפתרון הבעיה. היו ילדים שהראו בחלק מהמצבים קיומן של עובדות ידועות ובמקרים אחרים בנו את התרגילים באמצעות ערמות.
חיבור וחיסור בעזרת מודלים מוחשיים, משחק מכולת והמחשה לסיפור. הילדים מונים צדפים ונעזרים בהם בפתרון שאלה בחיבור.
פעילויות של מדידות אורך בוצעו בגן ובחצר. הילדים דנו ביניהם מי מהקווים ארוך יותר. הילדים נעזרו ב”מודד” שהכינו מנייר אוריגאמי. ניכר כי הילדים למדו להיעזר במודד ולחזור עליו מספר פעמים במטרה לבדוק את האורך המבוקש. הסטודנטיות עבדו עם הילדים על שימוש ביחידת מידה קבועה וחזרה עליה. כמו כן, הדגישו נקודת התחלה ונקודת סיום של מדידה, ואי חזרה על חלקים שכבר נמדדו ונספרו. התמונה הימנית מציגה פעילות מדידות.
פיתוח תפיסה מרחבית: פעילות אוריגאמטריה ללמידת תכונות של משולשים ומצולעים בדרך יצירתית. על השולחן נפרסו מצולעים שונים, כל ילד התבקש לבחור מצולע ולזהות אותו על פי תכונותיו, כמו: מספר צלעות וקודקודים. בהמשך ילדים התבקשו לבנות מצולעים שונים בעזרת משולשים מנייר אוריגאמי. הילדים עבדו בשיתוף פעולה בקבוצה. הסטודנטיות דיווחו על קשרים שהצליחו ליצור עם הילדים בגן ועל תחושת הסיפוק שקיבלו: “ראיתי שהילדים התחילו לדבר על תכונות של מצולעים, לאור ההתנסות בקיפולי נייר, דבר שלא היה בתחילה. במפגשים הראשונים הילדים השיבו על שאלה: איך אתה יודע שזהו משולש? בתשובה: כי הוא נראה כך או כי הוא דומה לכובע. בהמשך הם רכשו שפה מתמטית נכונה ומדויקת ודיברו על תכונות: יש לו 3 צלעות…”. “השפה המתמטית עזרה לנו בשיח עם הילדים והובילה לשינוי בשפה של הילדים עצמם”. “היכולת לשקף את החשיבה באמצעות שפה מדויקת תורמת לפיתוח יכולת החשיבה. זה מה שהרגשנו שהצלחנו לעשות בגן”. נוכחנו כי הילדים עברו לשוחח על תכונות המצולעים תוך שימוש נכון במילים כמו: צלע, קודקוד, סימטריה. ידעו לקשר בין מספר הצלעות לשם המצולע, וידעו שאם ניתן לקפל צורה כך ששני צידיה יכסו בדיוק זה את זה, הרי שלצורה יש סימטריה.

סיכום

הפעילויות בגן באו במטרה לפתח את האוריינות המתמטית והתפיסה המרחבית של הילדים ולעזור להם בכניסתם לכתה א’ ובהמשך לימודיהם המתמטיים. משובים שקיבלנו מהמדריכות ומהסטודנטיות והביקורים בשטח, כמו כן שיחות של המדריכות עם הגננות מלמדות על חוויה מוצלחת ורצון להמשיך ולהעמיק את הפעילויות. במקומות שהגננת מעורבת ומשלבת את הנושאים הנלמדים בשאר הימים ניכרת התקדמות הילדים והמוטיבציה של הילדים לעסוק במתמטיקה גוברת. ישנן עדויות לכך שהילדים שיתפו בהתלהבות רבה את בני משפחתם וחבריהם לגן בנעשה והתגאו בתוצרים שהכינו בפעילויות.

פיתוח חשיבה מתמטית בכיתות ב’ בעיר עכו

ראשת הפרויקט: ד”ר ענת קלמר

רציונל ותיאור הפרויקט

מחקרים בתחום של פיתוח חשיבה מרחבית בקרב ילדים מצביעים על תפיסות שגויות בהבנת הצורות והמושגים הגאומטריים, אשר חלקן נובעות מלמידת גיאומטריה דרך הגדרות סטאטיות ובהעדר המחשה. המחקרים מדווחים כי פעילויות המלוות באמצעי המחשה המאפשרים הצגת צורות במנחים שונים הינן בעלות פוטנציאל לפיתוח העולם המושגי של הלומד והעשרת מאגר המבנים הוויזואליים שלו (Heyden, Huizinga & Jolles, 2017).

פרויקט פיתוח חשיבה מתמטית בכיתות ב’, משלב דרך חווייתית ודינאמית להוראה ולמידה של מושגים בגיאומטריה. שילוב של טכנולוגיה (תוכנות ואנימציות ממוחשבות) עם קיפולי נייר, במטרה להבנות מושגים בסיסיים בגיאומטריה בשלבים הראשונים של הלמידה בבית הספר. ההוראה והלמידה מותאמות למיומנויות המאה ה-21 תוך הדגשת אוריינות חזותית ושילוב ייצוגים דינאמיים בעבודה קבוצתית. מידי שנה כ-100 תלמידי כיתות ב’ משני בתי ספר בעכו משתתפים בפרויקט, כמחציתן דוברי עברית וכמחציתן דוברי ערבית. כל סטודנטית עובדת עם כ-5 תלמידים במרחב הכיתתי, למשך 45 דקות בכל שבוע. הסטודנטיות נעזרות במחשב האישי שלהן ובמקרן הכיתתי להצגת האנימציות של קיפולי הנייר במקביל לעבודה בקבוצות.
במסגרת המחקר, נבדקה השפעת הלמידה המשולבת על הבנה של תכונות משולשים, מרובעים, זווית ישרה וסימטריה שיקופית. רמות החשיבה הגיאומטרית של התלמידים נבדקו לפני ולאחר תוכנית ההתערבות והממצאים הושוו לקבוצת ביקורת.

ממצאים

לפני תכנית ההתערבות, הישגי קבוצת הביקורת היו גבוהים באופן מובהק מהישגי קבוצת הניסוי בכל הנושאים, מלבד בנושא המרובע. לאחר ההתערבות, לא נמצא הבדל מובהק בין הישגי קבוצת הניסוי וקבוצת הבי קורת, מלבד בנושא המרובע, בו הישגי קבוצת הניסוי היו גבוהים יותר
לפני תכנית ההתערבות, חולקו התלמידים לקבוצה עם הישגים נמוכים וקבוצה עם הישגים ממוצעים ומעלה, כך שהיה הבדל מובהק בין הקבוצות.
לאחר ההתערבות, לא נמצא הבדל מובהק בין הישגי שתי קבוצות התלמידים. כלומר, לאחר התערבות, התלמידים שהגיעו להישגים נמוכים לפני התכנית הציגו הישגים שאינם שונים במובהק מהקבוצה שהישגיה היו ממוצעים ומעלה לפני התכנית.
תיאורי מקרים המלמדים על התפתחות הלמידה
סימטריה שיקופית – ביצירה “לב הסימטריה” המוצגת בתמונה, התלמידים קיפלו נייר ליצירת לב, תוך כדי מענה על שאלות הממקדות את תשומת ליבם למושג הסימטריה, קו הסימטריה ותכונותיה.  דרך הקיפולים התלמידים חזרו על מושגים כמו, תכונות המרובעים, המשולשים וזווית ישרה. התלמידים התמודדו עם שאלות שהסטודנטיות הפנו אליהם ועשו העברה של הלמידה גם למצולעים מורכבים יותר כמו מחומשים ומשושים. המשך הבניית מושג הסימטריה נעשה בשילוב תוכנת מחשב. לדוגמה, התלמיד יכול להניע את קו הסימטריה בתוכנה ולהיווכח בהשפעת התזוזה על ההשתקפות של הצורה.
זווית ישרה – בשיעורי אוריגאמטריה התלמידים נעזרו במודד (תמונה), שהוכן מדף אוריגאמי והודגש  שיום והשוואת זוויות ביחס לזווית ישרה של המודד. בתוכנת המחשב הם התנסו בשינוי גודל הזווית במגוון פעילויות ממוחשבות (תמונה שמאלית) והתפתחו דיונים תוך שימוש בשפה מתמטית מדויקת המדברת על תכונות.

סיכום

הכנסת תכנית “אוריגמטריה” ושילוב תוכנות מחשב דינאמיות לבתי הספר היסודיים,  תרמו לתהליכי הבניית הידע. כמו כן, עבודה בקבוצות קטנות הוכיחה את עצמה כיעילה. רמת המוטיבציה הגבוהה, שיתוף הפעולה ועבודת צוות מאפשרים צמיחה ומחדירים ביטחון בתלמידים. המורה יכולה ללמוד אודות דרכי חשיבתם של התלמידים ולתווך להם את המשימות השונות. למידת חקר כמו זו שאפיינה את הפרויקט, יוצרת אסטרטגיות למידה אשר ידרשו מהלומדים בכיתות הגבוהות בהמשך לימודיהם.

מוטיבציה אוטונומית כמנבאת הישגים בגיאומטריה בכיתה ב’

ד”ר ענת קלמר, ד”ר מאיה קלמן-הלוי וד”ר רוני טוטיאן

לאור קשיים המדווחים בספרות המחקרית בהקשר למוטיבציה ללמידת גיאומטריה, בחרנו לבחון את הקשרים שבין מוטיבציה ללמידה והישגים בגיאומטריה בשלבי הלמידה הראשונים בבית הספר. המחקר התמקד בתלמידי כתה ב’.

מטרת המחקר

הינה לבחון האם מוטיבציה ללימודים יכולה לנבא הישגים בגיאומטריה בשלבים הראשונים של הלמידה בבית הספר? האם יש הבדל בניבוי ההישגים בגיאומטריה, בין אם זו מוטיבציה נשלטת (controlled motivation) או מוטיבציה אוטונומית (autonomous motivation)? והאם יש ירידה ברמות המוטיבציה ללמוד לאורך השנה כבר בכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי?

המחקר מעוגן בהמשגה התיאורטית לאור תיאורית ההכוונה העצמית (Self-Determination Theory – SDT) של דסי וריאן (Deci & Ryan, 1991; Ryan & Deci, 2000).

מתודולוגיה

נבדקו 75 תלמידי כיתות ב’, 34 דוברי עברית ו-41 דוברי ערבית. 39 בנים ו-36 בנות. שאלון לבדיקת רמות מוטיבציה נשלטת ואוטונומית, כמו גם שאלון לבדיקת הישגי התלמידים בגיאומטריה, הועברו לתלמידים בתחילת השנה ובסופה.

ממצאים

הממצאים מלמדים כי מוטיבציה אוטונומית בתחילת שנה בשונה ממוטיבציה נשלטת, מנבאת הישגים בגיאומטריה בסוף שנת הלימודים. בנוסף, נמצא כי רמות המוטיבציה האוטונומית והנשלטת ירדו באופן משמעותי מתחילת שנה לסופה, מעבר לקבוצות אתניות ומגדריות. ההישגים בגיאומטריה עלו משמעותית במהלך השנה, מעבר לקבוצות המשנה. דוברי ערבית התחילו את השנה עם מוטיבציה גבוהה יותר מדוברי עברית אבל סיימו את השנה עם מוטיבציה נמוכה מדוברי עברית. בנים ובנות התחילו את השנה ברמה דומה של מוטיבציה ובסיום השנה הבנים הראו מוטיבציה יותר נמוכה מהבנות.

 

מסקנות

הממצאים מרמזים על חשיבותה של מוטיבציה אוטונומית להישגים בגיאומטריה וכן כי הירידה ברמות מוטיבציה ללמידה מתחילה כבר אצל תלמידי כיתות ב’ ומצריכה חשיבה מעמיקה בקרב אנשי חינוך.
תאוריית ההכוונה העצמית מניחה שכאשר מורה תומך בשלושת הצרכים הפסיכולוגיים הבסיסיים, קרי, קשר ושייכות, יכולת ואוטונומיה, הוא מחזק בכך את המוטיבציה האוטונומית של התלמידים. חשוב לבדוק במחקר המשך הקשרים בהם מורים למתמטיקה יוצרים סביבות למידה התומכות בצרכים הללו.

 

דיווח על פרסום

ארי נוימן

What Homeschooled Adolescents Think About Homeschooling

Neuman, A. (2020) Ask the Young: What Homeschooled Adolescents Think About Homeschooling. Journal of Research in Childhood Education 1-17.  Doi:10.1080/02568543.2019.1710628
בעבר, חינוך הילדים היה באחריות הוריהם וחינוך ציבורי היה נדיר ביותר. במסגרת המהפיכה התעשייתית הוקמו מערכות חינוך ציבוריות וחוקקו חוקי חינוך חובה. החינוך עבר מידי ההורים למדינה ומרבית הילדים בעולם המערבי החלו לפקוד את בתי הספר הציבוריים. לקראת אמצע המאה העשרים, החלה תנועה של הורים שביקשו להוציא את ילדיהם מבית הספר ולחנך אותם בבית. תנועה זו נקראת “חינוך ביתי” (Homeschooling / Home education). מאז צבר החינוך הביתי תאוצה – מספר הילדים המתחנכים בחינוך ביתי נמצא בעליה מתמדת במדינות שונות בעולם, ובראשן ארצות הברית. גם בישראל נמצא מספר הילדים במסגרת חינוך ביתי בעליה.
מחקרים בנושא החינוך הביתי בעולם וכן בישראל, מתבצעים על ידי איסוף מידע “קשה” כגון הישגים לימודיים, שעורי הצלחה בלימודים גבוהים וכו’, וכן על ידי בחינת התופעה מנקודת המבט של הורים.
עם זאת, למרות שיש חשיבות רבה לבחון את החינוך הביתי גם מנקודת המבט של הילדים הלומדים במסגרת זו התבצעו מספר מועט של מחקרים כאלו.
מטרת המחקר המתואר כאן הנה לבחון את האופן שבו מעריכים בני הנוער עצמם את החינוך הביתי. 19 בני נוער (גילאי 16-22) שגדלו במסגרת החינוך הביתי רואיינו בראיונות עומק חצי מובנים שכללו סדרה של שאלות שמטרתן הייתה לבחון כיצד מעריכים בני הנוער את החינוך הביתי. הראיונות נותחו בניתוח תוכן תוך שימוש בתכנת ניתוח נתונים אכותניים: Atlas Ti7.
ממצאי המחקר מצביעים על כך כי בני הנוער מתייחסים להערכת החינוך הביתי באמצעות ארבע קבוצות של נושאים (קבוצות אלו מכונות “תימות-על”). קבוצה אחת עוסקת בתכנים ודרכי למידה, ואילו שלוש הקבוצות האחרות עוסקות בתוצאות בשלושה תחומים: תכונות נרכשות (כגון הכרת עצמי, מסוגלות עצמית ועוד), משפחה (כגון הידוק קשרי משפחה, תמיכה הדדית של אחים) וחברה (כאן עלו חסרונות כגון שוני מאחרים והכנה לא מספקת לחיי חברה בעתיד). מעניין לראות כי בני הנוער מעריכים את תכני הלמידה ודרכי הלמידה באמצעות התפיסה הקונסטרוקטיביסטית, שתופסת את  תהליך הלמידה כיצירה של משמעות מהתנסות.  הם מציינים כי היתרונות של החינוך הביתי בהקשר זה קשורים ליכולת לבחור את נושאי הלימוד ודרכי הלמידה, לכך שהלמידה מתרחשת מתוך עניין ומותאמת ללומד בהיבטים שונים ורלוונטית לחיי היום יום.  בהקשר זה הם מציינים כי אחד החסרונות בלמידה במסגרת חינוך ביתי קשור לכך שחסרה להם מיומנות בהיבחנות, מיומנות אשר נרכשת במשך שנים רבות של למידה בבית הספר. עוד מעניין לראות כי תוצאות התהליך, אשר מוערכות על ידי בני הנוער, כוללות תכונות אישיות, היבטים משפחתיים והיבטים חברתיים, אך אינן כוללות הישגים לימודיים כפי שאלו מוגדרים בבית ספר (ציונים).
בחינת נקודת המבט של בני נוער שגדלו במסגרת חינוך ביתי חשובה מאד להבנת תופעה זו ומרחיבה את הבנתנו לגבי החינוך הביתי, ובמיוחד בכל הקשור למטרות, דרכי הפעלה ותוצאות בהיבטים שונים.

דיווח על כנסים

הכנס הרביעי של מתמטיקה כיצירה

ד”ר ענת קלמר

ב-24 למרץ אמור היה להתקיים הכנס הרביעי של מתמטיקה כיצירה – משחקים ומטעמים.
מטרת הכנס באה להדגיש ולהאיר את ססגוניותה של המתמטיקה והאפשרויות המגוונות ללמוד דרך משחק ויצירה.
מרצים רבים מהחינוך המתמטי בארץ נרתמו לשתף בידע שנצבר. ההרצאות והסדנאות התמקדו במשחקים מתמטיים דיגיטליים ושאינם דיגיטליים, תהליכים של פתרון בעיות, מערכות למידה חדשניות ודרכים להגברת המוטיבציה ללמידת מתמטיקה.
אורגנה תערוכה של אמצעי המחשה וחוברת תקצירים הודפסה ושוכפלה. ברגע האחרון נאלצנו לדחות את הכנס למועד לא ידוע בעקבות וירוס הקורונה שאיים על כולנו.
באין כנס תוכלו לצפות באתר הכנס בקישור:

כנס חוקרים מכללתי | מה הורים באמת יודעים על ההתנהגות המקוונת של ילדם? פערים בין הורים לילדיהם

ד”ר יהודה פלד, ד”ר מאיה קלמן-הלוי וד”ר רוני טוטיאן

המחקר בחן האם ומה הם הפערים בין תפיסות ההורים את התנהלות ילדיהם ברשת לבין תפיסות הילדים את הבקרה ההורית על התנהלותם ברשת. במחקר השתתפו 50 משפחות (זוג הורים וילד). כלי המחקר היו שאלוני דיווח עצמי לילד ולהורים בנפרד. נמצא כי קיים פער בין (1) תפיסת הילד את התדירות בה הוריו מפעילים אסטרטגית תיווך מאפשר כאשר הוא גולש באינטרנט לבין הדיווח של הוריו על תיווך מאפשר; (2) בין תפיסת הילד את פעולות התיווך המגביל של הוריו כאשר הוא גולש באינטרנט לבין הדיווח של הוריו על פעולות התיווך המגביל שלהם; (3) בין רצון האם והאב בהגברת מעורבותם בפעילותו של ילדם באינטרנט לבין רצון הילד בהשארת מעורבות זו על כנה. כאשר בדקנו את המתאם בין גיל הילד למידת המעורבות הרצויה בעיניו של הוריו בפעילותו באינטרנט מצאנו מתאם שלילי, ומובהק עבור מעורבות ההורים: ככל שהילד מתבגר, כך הוא רוצה פחות מעורבות של הוריו בפעילותו באינטרנט; (4) פער בין הילד להוריו בהערכת הסכנות הטמונות באינטרנט.
כמו כן נמצא קשר חיובי בין אסטרטגיית התיווך המאפשר בזמן גלישת הילד באינטרנט שדווחה על ידי ההורים לבין דיווח הילד על שיתוף ההורה בדבר חוויות הגלישה שלו באינטרנט.

התפתחות הידע בנושא יחס ופרופורציה תוך יצירת  קורס (MOOC (Massive Open Online Course

ד”ר ענת קלמר וד”ר עינב קיסר

 

בכנס מרצים חוקרים במכללה הציגו ד”ר ענת קלמר וד”ר עינב קיסר סביבת למידה להתפתחות מקצועית של סטודנטים במסגרת קורס סמינריון. מטרת המחקר היתה לעקוב אחר התפתחות הידע של הסטודנטים, בזמן שהם פיתחו קורס מוּק המשלב כלים טכנולוגים, בנושא יחס ופרופורציה.
היחידות שהיוו את קורס המוּק נבנו בקבוצות שיתופיות, תוך ניסיון להתמודד ולתת מענה לקשיים בהבנת המושגים ותפיסות שגויות בהוראת הנושא. קורס המוּק כלל שבע יחידות הוראה, כל יחידה נפתחה בדילמה, שאלות להבניית היחידה המשלבות כלים ממוחשבים ושאלות הערכה. נמצא כי ההתנסות בסביבה שיתופית הובילה לתהליכים של קבלת החלטות וחשיבה רפלקטיבית אודות המטרות וייחודן של כל היחידות ברצף הקורס. הצורך לתרגם את הידע התאורטי ליחידות הוראה, לגשר על תפיסות שגויות והניסיון לקרב את התכנים לעולמם של התלמידים, תוך התייחסות ללומד בעידן הטכנולוגי, הובילו לפיתוח תובנות חדשות בידע המתמטי, טכנולוגי ופדגוגי.

תערוכת פוסטרים ותוצרים – החוג לחינוך

ד”ר עינת נבו וד”ר מאיה קלמן הלוי

תערוכת הפוסטרים של החוג לחינוך התקיימה זו השנה הרביעית ב- 10.6.20. בתערוכה הוצגו עבודות סמינריוניות מצטיינות של סטודנטים בשנה השלישית ללימודי התואר בחינוך. השנה, הפורמט של התערוכה היה קצת אחר והותאם לתקופת הקורונה. זו הייתה תערוכה מקוונת ייחודית ומגוונת, שהתקיימה בזום, בנוכחות מעל 100 משתתפים – סטודנטים, בני משפחה, עובדי מנהלה ומרצים. דברי פתחו נשאו פרופ’ יוסי יגיל – המשנה לנשיא המכללה ופרופ’ ורד וקנין נוסבאום – ראשת החוג לחינוך.

התערוכה השנה הוקדשה לזכרה של הסטודנטית אינה פלדמן טבקמן ז”ל. אינה היתה סטודנטית בשנה השלישית ללימודיה בחוג לחינוך. חברתה לספסל הלימודים, אודיה אסתר קוניג גז, נשאה דברים מרגשים לזכרה. בתערוכה השתתפו ארבעה עשר סטודנטים מסמינריונים שונים בחוג – אדלה עדי גבריאלי, אודיה אסתר קוניג גז, דנית סבח, חגית אליאס, יהודית המרשלג, ימית חזן, יסמין הנו, לוזיאן דעקה, לירז נחמיה, מירב ג’אנה, נינט נג’מי, קורין פרץ, שקד נג’ר-דמרי ותומר לופו. כל אחד מהסטודנטים הציג את עבודתו בקצרה, כשבמקביל הוקרן הפוסטר שהכין. הסטודנטים השקיעו עבודה רבה בסמינריון ובהכנות לתערוכה, התרגשו מהמעמד, והוא אכן היה מקצועי ומעורר השראה.
סרטון קצר ומיוחד בהשתתפות כל הסטודנטים שהציגו בתערוכה חתם אותה. בסרטון שיתפו הסטודנטים בחווית הלמידה שלהם במכללה ובתרומת הידע שרכשו ליכולותיהם המקצועיות ולא פחות חשוב, האישיות. אמירות כמו: “הלימודים העצימו אותי”, “קיבלתי המון לחיים”, “זו היתה חוויה בלתי נשכחת”, “נהניתי מיחס אישי”, “קיבלתי ידע רב מהקורסים”, “למדתי לתרגם את התיאוריה לפרקטיקה” ו”נפתחו בפני הזדמנויות חדשות”, היו חלק מהדברים שהסטודנטים בחרו לומר.
מוזמנים לשוב ולצפות בתערוכה ובסרטון בקישור הבא: https://youtu.be/WTs01EcJpks
אנחנו רוצות להודות לגב’ אורטל גז על כל הסיוע האדמינסטרטיבי והלוגיסטי של התערוכה, למאיה לימור ולכל צוות השיווק על עבודה יעילה ומקצועית לפרופ’ ורד וקנין-נוסבאום על כל התמיכה והליווי לאורך הדרך ולכל המרצים והסטודנטים המשתתפים על השקעה מרובה שאת פירותיה המרשימים ראינו בתערוכה.
אין ספק שיש לנו במה להתגאות בחוג לחינוך ויישר כוח על עבודות מרשימות ומעניינות!
מחכות לכם בתערוכה בשנה הבאה,
ד”ר עינת נבו וד”ר מאיה קלמן הלוי

הכר את אורטל גז, מזכירת החוג לחינוך והתוכנית לתואר שני בניהול מוסדות חינוך

גדלתי והתחנכתי בעכו, נשואה לניר איש קבע בחיל האוויר ואמא לשלוש בנות מתבגרות, בעברי שירתתי עשר שנים כנגדת משאבי אנוש בגולני, בגדוד 13 וביחידת אגוז, במסגרת שירותי הצבאי נחשפתי לחיילים וחיילות משלל גווני האוכלוסייה וזכיתי לעזור לחיילים בתחומים רבים, כמן כן הכרתי את הארץ לאורכה ולרוחבה ונחשפתי למקומות מדהימים.
הייתי חלק מאבני דרך רבים החל מהיציאה מלבנון בשנת 2001, מבצע חומת מגן, מלחמת לבנון השנייה, מבצע עופרת יצוקה ועוד. במהלך שירותי נחשפתי למוות של חיילים רבים דבר שחיזק את תפיסתי שצריך להנות מכל רגע ורגע בחיים, לטייל, לאהוב ובעצם לנצל את הרגע.
השנה אני מסיימת את לימודי התואר הראשון בחינוך באשכול “ניהול במערכות חינוך”, אני רוצה להודות לחברתי חיה שנאר שתמכה, והאמינה בי לכל אורך הדרך, לצוות המדהים של החוג לחינוך ולעומדת בראשם פרופ’ ורד וקנין נוסבאום כל אחד ואחת מהמרצים מדהימים קשובים עוזרים ותומכים.
תפקידי בחוג מתבטא בקשר ומתן עזרה למרצים, טיפול שוטף בפניות סטודנטים למענה בנושאים שונים, תיאום ימי עיון, תערוכת פוסטרים, כנסים בחוג ויום אורינטציה. כמו כן, בנוסף להיותי מזכירת החוג לחינוך, אני מזכירת החוג לתואר שני בניהול במערכות חינוך, ומכאן שתפקידי לעקוב אחר תקציב החוגים, ולרכז את הטיפול בנושאים לוגיסטים של החוגים כמו מחשבים, משרדים, מטבח, טלפונים, ובכלל הנראות של החוג.

 

אני גאה להיות חלק ממשפחת המכללה האקדמית גליל מערבי.

 

קהילה וחברה

מילות סיכום של סטודנטית דנית סבח בטכס סיום פרויקט סיוע לתלמידים מתקשים בקריאה וכתיבה בכיתות ב’

פרויקט זה הינו חלק מהתחייבויות הלימודים לתואר הראשון אותו אנו מסיימות במסגרת החוג לחינוך ובאשכול לקויות הלמידה במכללה האקדמית גליל מערבי. בתחילת השנה הנוכחית הוא הוצג לפנינו כפרויקט בו נתנסה באופן מעשי עם ילד הלומד באחד מבתי הספר היסודיים בעיר עכו ובו נוכל ליישם חלק מהכלים אותם למדנו וקיבלנו עד כה במסגרת הלימודים. נוכל לומר כי טרם המפגש הראשון עם הילד אותו היינו אמורות לפגוש חשנו נרגשות ואף לא בטוחות שנצליח לתרגם את מה שלמדנו עד כה לעשייה שתוביל ותתרום לילד/ה וזאת מעצם ההכרה כי הידיעה את התאוריה לא בהכרח עוזרת במציאות.

אך כיום אנו יכולות לומר שהחששות והשאלות הרבות שהיו לנו קיבלו מענה מקצועי ומקיף מצוות הפרויקט הכולל את המדריכות מאיה ואסמא וכן את ראש הפרויקט הגברת יונה פליישר ומה שהכי עזר לנו והוביל אותנו להרגשה הטובה והבטוחה שעמה אנו יוצאות כיום מן הפרויקט היא העבודה בשטח, בבית הספר. המפגשים עם התלמיד האישי אותו כל אחת מאתנו חנכה ועליו לקחנו אחראיות מבחינות רבות במסגרת פרויקט זה הובילו לכך שיצרנו קשר חזק ומכבד שהעצים אותנו ואף את התלמידים ונתן לנו הרגשת מסוגלות והבנה שקיבלנו  כלים ואנו יכולות ליישם אותם ולהיעזר בהם בסיום לימודי תואר זה. המפגש עם הילד חידד לנו את ההבנה  כי למקצועות ההוראה צריך להגיע ממקום של נתינה, קבלה, הכלה ואחריות אישית כלפי התלמיד.
\אנו מאמינות ומקוות כי התנסות זו והתובנות שקיבלנו בעקבותיה ימשיכו ללוות אותנו גם כאשר נשתלב במסגרת מקצועית לאחר סיום הלימודים. אנו רואות את הצורך להדגיש כי איש הוראה צריך תמיד לראות לנגד עיניו את טובת הילד ויש לו אחריות לשמש דוגמא, לבקר את עבודתו ולהתפתח.

סיכום דברי יפה מי רום בוגרת המכללה ובוגרת מלגת רוטרי תש”ע.יפה נאמה בטכס חלוקת רוטרי אשר התקיים במלון קולוני בחיפה ב 7.6 בנוכחות התורמים.

 מכובדיי, אורחים ומארחים יקרים,

ערב טוב לכולם,
הערב ניתנה לנו ההזדמנות לקחת הפוגה ממהלך החיים לשעה קלה, להריח ולהתבשם מכל הטוב שיש לחברה הישראלית להציע.
בימים אלה, בעוד אנו ניצבים למול חוסר וודאות חברתית, כלכלית, מדינית ובריאותית, ראוי לעשות פאוזה במטרה להוקיר תודה על מסורת רבת שנים שאפילו “הקורונה” לא יכולה לה.
מעניין עוד כמה פעמים נשמע את המילה קורונה הערב?
ובכן, מי אני ומדוע אני ניצבת כאן מולכם היום?
שמי יפה מי-רום, בת 41 (לא רואים) גרה ברמת ישי, רעייתו של צחי ואמא של שני אוצרות – נויה ויונתן.
לפני שנה עמדתי באותו המעמד, שלכבודו התכנסנו כאן היום, אבל בכובע אחר.
אז, סטודנטית מצטיינת בחוג לחינוך באקדמית גליל מערבי והיום, שוב סטודנטית מצטיינת באקדמית גורדון בתוכנית רג”ב – מצטיינים של משרד החינוך, במסלול הסבת אקדמאיים להוראת מתמטיקה.
במהלך השנה החולפת ניצבתי מול אתגרים רבים ואם יורשה לי לטפוח על השכם, כי את מרביתם צלחתי ולא בכדי.
למרבה המזל אני מוקפת בחברים ובמכרים, אנשים טובים וחכמים לדוגמת המרצים שלי וכן, חברי המועדון רוטרי מוריה-חיפה.
כל אלה זיהו את הפוטנציאל והיכולות שלי ואפשרו לי להגשים את חלומותיי ושאיפותיי ולסלול לעצמי דרך נכונה לחיים מקצועיים ואישיים.
זוהי ההסבה המקצועית השלישית שלי, החל משירות בצבע קבע – כקצינה קרבית, לאחר השחרור מצאתי את דרכי בהייטק מספר שנים. אחרי זמן רב, לבטים והתחבטויות הגעתי להבנה שחינוך – זה היעד והייעוד שלי!
בתקופה האחרונה נוכחתי לגלות כי החינוך שלי, של ילדיי ובכלל חינוך באופן כללי מהווה נדבך אשר יוביל את האנושות לנצח כמעט כל דבר.
בתקווה, גם את הקורונה…. לכן, היום, אנצל את המעמד המכובד ואת הזכות להודות לחברי מועדון רוטרי, על ההשקעה בי בפרט ובחברי הסטודנטים ברחבי הארץ בכלל.  כך שבראיה רחבה יותר, תשפיע על סביבתם ותמש

פינת הפירגון

מכתב תודה והערכה לד”ר ציפורה הוכדורף

ברצוני להודות ולהביע את ערכתי למרצה, דר” ציפורה הוכדורף, על העידוד, הקשבה ותמיכה לאורך שנה אחרונה, שנה שהייתה לי ולמשפחתי קשה במיוחד עקב בעיות בריאותיות של ההורים. ואם כבר לא היה מספיק היגיע עלינו, על כולנו קורונה.
דר” ציפורה זיהתה את המתח הנפשי והלחץ שאני נמצאת בו, היא זיהתה את הקונפליקט האישי  שלי מה לטפל קודם במשפחה או בלימודים, ושכול כך אני אוהבת ומי יודע אם תהיה לי עוד אפשרות בעתיד לחזור לספסל הלימודים.
למרות הקושי העצום לשמור על רצף בלימודים בתנאים הנוכחים, אני מצאתי את הכוח להמשיך.
הכוח הזה קיבלתי מד”ר ציפורה!
“הסדר עדיפויות בחיים”,  “להאמין בעצמי”, “תנסי לראות את הדברים הטובים” הם מילים ששמעתי מד”ר ציפורה. המילים האלה מהדהדים לי בראש כול הזמן ונותנים לי למרות הכול כוח להמשיך.
בערכה וכבוד רב,
דינה כהן – סטודנטית שנה שלישית יעוץ חינוכי.

מכתב תודה והערכה לד”ר עינב קיסר

שלום עינב קיסר,
רציתי להודות לך על קורס מעניין, מרתק ומעשיר אופקים.
קורס שבעיניי מאוד חשוב שכל מורה לעתיד ומורה בהווה יעבור.
אין לי צל של ספק שארצה ללמוד איתך קורסים נוספים.
את מרצה מכל הלב והנשמה, וזה נדיר למצוא אנשים כמוך!
היחס המדהים והלא מובן מאליו שלך נתן לי מוטיבציה ענקית לאורך כל הדרך.
תודה רבה על התמיכה והעזרה האין סופית שלך!
מעריכה מאוד ♥
ליאור הרדוף

מכתב תודה והערכה לפרופ’ ורד וקנין נוסבאום

לכ’ פרופ’ ורד וקנין,

בוקר טוב פרופ’, מה שלומך?
אני שמחה להודיע לך שהתקבלתי לתואר השני באוניברסיטת חיפה בחוג ללקויות למידה עם התמחות בשפה הערבית.
אני רוצה להודות לך על זה שלווית אותי לאורך כל הדרך ושהאמנת תמיד ביכולות שלי ועודדת אותי עד אין סוף. אני מודה לך על ההכוונה שהקדשת עבורי ועל הכלים והמיומנויות המקצועיים שנתת לנו.
היה לי הכבוד, הזכות והעונג ללמוד ממך ולהכיר אותך
תודה מקרב לב,
יסמין הנו

פרגון למרצה ד”ר מירב בן נתן

כמו שאמרתי בשיעור אך חשוב לי שוב להגיד לך תודה רבה על הכל, על כל הסמסטר הזה, והסמסטר הקודם. התשומת לב, האכפתיות, הרצון תמיד לעזור ולהסביר, הכריזמטיות שלך ובאמת על הכל גם בפן הבין אישי. זכיתי ללמוד אצלך ואני מודה לך על כך, נהנתי מאוד מכל שיעור ואת נותנת השראה ומוטיבציה להמשיך וללמוד עוד!

שני רוזנגרטן

מכתב תודה והערכה לד”ר ענת קלמר

ד”ר ענת קלמר היקרה
ברצוני לכתוב לך מכתב תודה. תודה שליווית אותי בשנתי האחרונה לתואר, בעבודת סמינריון כה מרתקת, מלאה באתגרים ומעשירה.
היית לי כאוזן קשבת ותומכת, לכל צרותיי ובעיותיי המרובות. תמיד היית שם בשבילי, חשבת על פתרון, התעקשת שאהיה בתוכנית מצטיינים במסגרת הסמינריון ולא וויתרת עלי.
כזו מרצה בדיוק קיוויתי, חיפשתי ורציתי שתלווה אותי בעבודת הסמינריון.
בתור סטודנטית עם קשיים רבים נתקלתי במגוון מרצים שלא תמיד היו שם בשבילי בפן האישי. אך איתך הרגשתי שאת ניצבת איתנה ומכילה לעזור לי קודם כל כבן אדם, לפני היותך מרצה, וזה ריגש אותי לאורך כל הדרך.
בכל פעם בתחילת הדרך כשרציתי לוותר, כשחשתי שהשמיים סוגרים עלי ולא מצאתי כוחות ומוטיבציה להמשיך את תמיד עודדת, נתת לי מרחב אך בו זמנית לא וויתרת וכיוונת אותי קדימה ומעלה. אני שמחה שראית את הפוטנציאל שבי ולא וויתרת.
אופן הליווי החם, התומך והמכיל היה לא רק בפן האישי אלא גם במקצועי. הרגשתי שאני לומדת ומיישמת בעבודה את כל תכני הקורסים הקודמים איתך. המשוב והעזרה במהלך העבודה אפשרו לי להתפתח ולהחכים. אם לפני כן בשנה ב’ חששתי מעבודת הסמינריון שתהא מטלה מכבידה ומעיקה, בשנה ג’ הכל התבדה. לא האמנתי שהתהליך יכול להיות כה מעניין פורה ומלמד.
תודה על מי שאת! על היותך אדם בעל לב ענק ומרצה מעוררת השראה.
הסטודנטים הבאים לגמרי זכו, ואני עוד מסרבת להאמין שזה נגמר.
שוב, מודה לך מעומק ליבי ומאחלת לך להמשיך להיות קרן אור של סטודנטים רבים, לחולל מהפכה בתחום המתמטיקה בגיל הרך ולהוות השראה ואמביציה לעוד הרבה סטודנטים בעתיד.
תודה,
טל צאושו קומיסרוב

סטודנטית חינוך גיל הרך.

מכתב תודה והערכה לגב’ חיה שנאר ולגב’ אורטל גז

הגעתי בשנה הראשונה מאוד מבולבלת וחסרת בטחון מהלא נודע מה עתיד להיות במשך 3 שנים בתואר.
כאשר ראיתי את מערכת השעות הופיע שיעורים מתוקשבים שמעולם לא ידעתי מה זה.
ההכרות הראשונה שלי עם אורטל הייתה עם צעקות ובכי מדוע שמו לי שיעורים מתוקשבים בלי אישורי….
כנראה זה היה מפגש משמיים כי הגעתי לבן אדם סופר רגוע מקצועייי
אורטל ישר הרגיעה אותי והסבירה לי על המערכת שעות והמקצועות ואף אמרה לי בסוף בטוח אוהב את השיעורים המתוקשבים…כך היה!
מכללת גליל המערבי הפכה למשפחה שנייה שלי. נכנסתי להריון הפכתי לאמא ולא וויתרתי לעצמי ואת הזכות הזאת אני רוצה להודות לאורטל וחיה.
בכל פעם שפניתי אליהן בכל בעיה הפכו עולמותתת למעני במיוחד במערכת השעות עם השיעורים בערב שהיה לי בעייתי כי לא היה לי מי שישמור לי על הילדה.
כאשר שיתפתי בעיה שלא קשורה אליהן כמו שכר,מדור בחינות תמיד היו עוזרות לי ומפנות אותי לגורם הרלוונטי ולפעמים אני בטוחה מאחורי הקלעים אפילו עזרו לי בלי שאדע!!!!
היום אני מסיימת תואר כאם יחידנית בזכותן!!!!
הן לא וויתרו לי והאמינו בי עם הקשיים.פירגנו,תמכו,עודדו,הרימו. לפעמים היה מספיק שרק יקשיבו ופשוט יהיו שם!!!!!
לא כל יום פוגשים אנשים כמו אורטל וחיה שכל סטודנט הוא כמו בן משפחה: יחס חם,אישי…..ואוווווו סופר מקצועיות, מתן פתרונות לכל בעיה ובעיה….זמינות טלפונית או מייל.
מילה אצלהן זה מילה….הבטיחו לחזור ותמיד חוזרות
אומרים שלכל אדם יש מחליף אבל כאשר יש אנשים שהם כמו יהלום הם נדירים ואף מחליך לא משתווה אליהם….כמו אורטל וחוה❤❤❤❤❤
חיה ואורטל אני כותבת מרוגשת ועם דמעות שאין לכן מושג כמה הערכה ותודה יש לי לכן על כל המסע והחוויה שעברנו ביחד…
זאת הזדמנות גם לומר סליחה אם אולי פגעתי מעולם לא היה ממקום רע….
זה לא מובן מאליו כל מה שעשיתן למעני ומבחינתי זה עולם ומלואו
תודה על מי שאתן!!!!
אתן חלק עיקרי אם לא הגרעין להצלחה של הסטודנטים והאמונה שלכן בהם!!!!!
בברכה עם המון הערכה ותודה.
ליאן זואי אטיאס

מכתב תודה לד”ר נעמה שפיצר

שמי ז’אנה מלכה ואני סטודנטית שנה שלישית בניהול מערכות חינוך, כמו כן נרשמתי לתואר שני במכללה.
מבקשת לשתף אותך, בתקופת הסגר בעקבות הקורונה, הוצאתי לחלת וכמו כן הצוות שעובד איתי (אני מנהלת מעון), תקופה זו הייתה קשה עבורי , עבור משפחתי, הצוות שלי ילדי המעון וההורים, בתקופה כשהפחד , חרדה, כאב ,כעס , בלבול היה מנת חלקנו קיבלתי מתנה ,קרן אור,  קורס מיינדפולנס עם המרצה נעמה שפיצר, קרן אור ששינה את חיי, שהקל על כל התחושות הקשות שהיו, ובתוך כל הכאוס הגדול למדתי בזכות הקורס והמרצה שהייתה לי הזכות ללמוד אצלה ,לדעת  לקבל את כל התחושות ה”שליליות” וללמוד לא לנהל מאבקים עם התחושות אלא להבין שהם קיימים , להבין ולהכיר בתחושות שהם מנת חלקנו, ללמוד לשלוט ולא לתת לתחושות להשתלט על כל סדר היום, חיכיתי בצימאון לימי רביעי לשעה 14:00, מבחינתי זה היה ריפוי הנפש והגוף , כשסיימנו את השיעור הייתי עושה שיעור זום לצוות המטפלות שלי והייתי מעבירה את השיעור לצוות, לא רק לצוות אלא גם לבני בן ה 17 ,מתבגר שמה שמעניין אותו זה משחקי מחשב, לא האמנתי שבני ביקש להיות שותף לתהליך הזה, אחרי חודשיים חזרנו לעבודה לא שגרתית, צוות המטפלות מבקשות להמשיך את תכנית מיינדפולנס , שיתפתי את המפקחת שלי ואני מתכוונת להכניס תכנית זו למערך התכנית במעון.
קורס זה הינו חיוני בכלל ובפרט בתקופות הקשות שאנחנו עוברים ונעבור, מאחלת ומקווה שקורס זה יהיה בתואר השני, לתחושות אלא שותפים עוד הרבה סטודנטים .
בברכת בריאות איתנה

ז’אנה מלכה