פרויקט סיוע לתלמידים עולים חדשים בבתי הספר היסודיים בעכו
מובילת הפרויקט - פרופ' ורד וקנין-נוסבאום
רציונל הפרויקט
העיר עכו בשנים האחרונות קלטה משפחות רבות אשר עלו ממדינות חבר העמים. לפיכך, מספר הילדים העולים הלומדים בבתי הספר גדל בצורה ניכרת. גידול שגרם לצורך ממשי לסייע לבתי הספר לתמוך בילדים אלו.
הניסיון המחקרי והמקצועי מלמד כי טיפוח האוריינות (שפה, קריאה וכתיבה) בשפה העברית חיונית לתלמידים העולים לא רק לשם השתלבותם בחברת התלמידים ובחברה הכללית אלא גם ובעיקר כי היא האמצעי להעברת הידע הלימודי בכלל המקצועות בבית הספר. על התלמידים העולים לרכוש לא רק ידע לשוני תקשורתי אלא עליהם לקלוט את לשון הלימודים, את אוצר המילים המיוחד של כל אחד ממקצועות הלימוד ואת מאפייני השיח הכתוב של מקצועות אלו. בעוד שהשליטה בלשון לצורכי תקשורת יום-יומית מושגת בזמן קצר יחסית, כ-18 חודשים, השליטה בשפה הלימודית דורשת זמן רב ועבודה קשה. הספרות מצביעה על טווח של כ-חמש שנים לפחות לשליטה בשפה ברמה של דובר ילידי (לוין, שוהמי וספולסקי, 2003).
במשרד החינוך קיימת תכנית לימודים "עברית כשפה שנייה" לילדים עולים בכיתות א'-י"ב בבית הספר הממלכתי והממלכתי דתי שהחלה בשנת הלימודים תשס"ט. התכנית מלווה את הילדים מרגע הגעתם למערכת החינוך ועד להשתלבותם בכיתת האם, והיא נועדה לתמוך בתלמיד העולה ולסייע לו בהשתלבות מלאה בבית הספר והחברה. עם זאת, מדוח משרד החינוך עולה שהתכנית מועברת על ידי מורים כללים בבתי ספר היסודיים אשר אינם בהכרח בעלי השכלה לשונית או ייעודית לסיוע לילדים עם חסך במיומנויות אורייניות לשוניות בעברית כשפה שנייה.
מטרת פרויקט העולים היא לפעול לטיפוח האוריינות הלשונית בקרב תלמידי בית הספר יסודי בעיר עכו.
תיאור הפרויקט
במסגרת הפרויקט מעניקות סטודנטיות מהחוג לחינוך הלומדות באשכול לקויות למידה סיוע אורייני, פרטני ובקבוצות קטנות, לפי תכנית הוראה מותאמת אישית לכל תלמיד. התכנית נשענת על עקרונות של משרד החינוך ומוסיפה התייחסות ממוקדת לילדי עולים עם חסך אורייני בשפה. בעתיד התכנית צפויה להוביל לשיפור הישגי התלמידים העולים בתחום השפה ובתחומי לימוד נוספים.
הליך הפרויקט
בתחילה ובסוף השנה מועברים מבדקי שפה לילדים על מנת לבחון את הרמה השפתית שלהם. לאחר ניתוח הנתונים הצוות החינוכי באקדמית גליל מערבי בונה תכנית מותאמת עבור כל ילד או קבוצה של ילדים עולים. התכנית מתמקדת בחיזוק אוצר המילים, וטיפוח מיומנויות קריאה וכתיבה בעברית.
השנה התכנית פועלת בשני בתי ספר, פעם בשבוע בבית הספר ויצמן ופעמיים בשבוע בבית הספר התומר. התוכנית מועברת על ידי מדריכה פדגוגית, סטודנטית לתואר שני בחינוך ובוגרת אשכול לקויות למידה באקדמית גליל מערבי, ועל ידי שתי סטודנטיות מהחוג לחינוך שמסייעות לה. העבודה נעשית בקבוצות קטנות והן באופן פרטני.
התצפיות מלמדות כי התלמידים משתפים פעולה ומחכים בציפייה לפעילות. בנוסף לשיפור הלשוני ניתן לראות גם שיפור בביטחונם העצמי ובשילובם החברתי של הילדים.
בסוף השנה יהיו לנו נתונים כמותיים.
פיתוח חשיבה מתמטית בגני ילדים בעיר עכו
ראשת הפרויקט: ד"ר ענת קלמר
רציונל ותיאור הפרויקט
הפרויקט לפיתוח חשיבה מתמטית בגני ילדים, הינו פרויקט קהילתי אשר מופעל בעיר עכו, במטרה לקדם את החשיבה המתמטית והאוריינות המרחבית של ילדים בני 5-6 ולרפד את צעדיהם הראשונים עם כניסתם לכתה א'. במסגרת הפרויקט, הילדים מתנסים בפעילויות המשלבות מגוון אמצעי המחשה, קיפולי נייר וסיפורים מתמטיים, בדגש על פיתוח שיח. הפרויקט מופעל על ידי סטודנטיות במסגרת הסמינריון "פיתוח חשיבה מתמטית בגיל הגן בעזרת מודלים מוחשיים". הוא מגובה בהדרכה צמודה מבחינה אקדמית ומלווה בתצפיות בשטח.
הנושאים המתמטיים מותאמים לדרישות תוכנית הלימודים של משרד החינוך, בגן ובכתה א: משמעויות המספר, ספירה ומנייה, תפיסת כמויות, אסטרטגיות לא פורמליות לחיבור וחיסור, פתרון בעיות מתמטיות, תפיסה מרחבית דרך קיפולי נייר (תכנית אוריגאמטריה).
הפרויקט מופעל בגנים דוברי עברית וערבית. בכל גן 2 קבוצות של 5 ילדים. כל סטודנטית מנחה קבוצה אחת של 5 ילדים. מידי שנה לומדים בפרויקט כ-70 ילדי גן חובה בעכו. הילדים נבחרים על ידי הגננת ובשיתוף פעולה מלא מצידה.
הכלים המשמשים להערכת התובנות המתמטיות של הילדים בגן כוללים: ראיונות פתוחים קבוצתיים להערכת יכולת ספירה ומנייה, בדיקת שלבי התפתחות בחיבור וחיסור לא פורמליים, יכולת ביצוע מדידות ובדיקת רמת התפיסה המרחבית.
ממצאים
המחקר הינו איכותני ומתאר תהליכי למידה של ילדים לאורך הפרויקט. ההערכה אינה פורמלית. התיעוד שכל סטודנטית כותבת לאורך המפגשים נותן תמונת מצב על הלמידה. מתוך התיעוד ניתן להיווכח בהתקדמות הילדים בנושאים המטופלים. נאספו תיאורי מקרים במהלך העבודה והם מהווים את ממצאי המחקר. להלן תיאור הממצאים בליווי מספר דוגמאות:
ספירה ומנייה - מרבית הילדים ביצעו מנייה על פי 5 העקרונות המתוארים בכלי המחקר. ילדים שחוו קשיים בתחילת תהליך הלמידה, הקשיבו לחבריהם לקבוצה ותוך כדי שיח מתמטי שהתנהל עם הסטודנטית, הראו שיפור במפגשים העוקבים. לדוגמה, ילד שהצליח למנות במדויק 5 פריטים ונשאל בסוף תהליך המניה, כמה פריטים ישנם בערמה, חזר על התהליך כולו (1,2,3,4,5) במקום לומר את השם האחרון במניה כמורה על הכמות (עקרון הקרדינליות). כתוצאה מתשובותיהם של חבריו לקבוצה, הילד הבין שמצופה ממנו לחזור על הכינוי האחרון במניה.
חיבור וחיסור לא פורמלי - הילדים שיפרו את יכולתם לבצע חיבור בלתי פורמלי. אם בהתחלה הם חיברו פריטים על ידי מניית כל הפריטים בקבוצות, מהתחלה (מניית הכל), הרי שלאור הסיפורים המתמטיים והשיח שנוצר בין הסטודנטיות לילדים, הם עברו לרמה של מניית המשך יעילה, כלומר, מנו מהמספר הגדול ולא ביצעו מניית הכל, שזהו שלב המראה על יכולת ברמה גבוהה יותר. הסטודנטיות הביאו לוחיות מנייה והילדים התבקשו לחבר ערמות, בניסיון להתמודד עם שאלות העוסקות בחיבור וחיסור לא פורמלי. התמונה הימנית מדגימה חיבור ערמות: 3+5. חיבור וחיסור הומחשו גם תוך כדי סיפורים מתמטיים. לדוגמה, סיפור המשלב אומדן בהתמודדות עם פתרון בעיות במכולת. לצורך כך הביאו הסטודנטיות מצרכים לחנות המכולת והמחישו עם הילדים את הסיטואציות המתמטיות. במהלך הקראת הסיפור שולבו שאלות להתמודדות של הילדים תוך המחשת המצבים המתמטיים. סיפור אחר שילב אומדן ופעילויות חשבון בהתמודדות עם פתרון בעיות בחוף הים (תמונה שמאלית). לצורך כך הביאו הסטודנטיות חול וצדפים. במהלך הקראת הסיפור הסטודנטיות שאלו את הילדים שאלות ובעזרת מנייה וחיבור או חיסור צדפים, ביצעו חישובים במטרה להגיע לפתרון הבעיה. היו ילדים שהראו בחלק מהמצבים קיומן של עובדות ידועות ובמקרים אחרים בנו את התרגילים באמצעות ערמות.
חיבור וחיסור בעזרת מודלים מוחשיים, משחק מכולת והמחשה לסיפור. הילדים מונים צדפים ונעזרים בהם בפתרון שאלה בחיבור.
פעילויות של מדידות אורך בוצעו בגן ובחצר. הילדים דנו ביניהם מי מהקווים ארוך יותר. הילדים נעזרו ב"מודד" שהכינו מנייר אוריגאמי. ניכר כי הילדים למדו להיעזר במודד ולחזור עליו מספר פעמים במטרה לבדוק את האורך המבוקש. הסטודנטיות עבדו עם הילדים על שימוש ביחידת מידה קבועה וחזרה עליה. כמו כן, הדגישו נקודת התחלה ונקודת סיום של מדידה, ואי חזרה על חלקים שכבר נמדדו ונספרו. התמונה הימנית מציגה פעילות מדידות.
פיתוח תפיסה מרחבית: פעילות אוריגאמטריה ללמידת תכונות של משולשים ומצולעים בדרך יצירתית. על השולחן נפרסו מצולעים שונים, כל ילד התבקש לבחור מצולע ולזהות אותו על פי תכונותיו, כמו: מספר צלעות וקודקודים. בהמשך ילדים התבקשו לבנות מצולעים שונים בעזרת משולשים מנייר אוריגאמי. הילדים עבדו בשיתוף פעולה בקבוצה. הסטודנטיות דיווחו על קשרים שהצליחו ליצור עם הילדים בגן ועל תחושת הסיפוק שקיבלו: "ראיתי שהילדים התחילו לדבר על תכונות של מצולעים, לאור ההתנסות בקיפולי נייר, דבר שלא היה בתחילה. במפגשים הראשונים הילדים השיבו על שאלה: איך אתה יודע שזהו משולש? בתשובה: כי הוא נראה כך או כי הוא דומה לכובע. בהמשך הם רכשו שפה מתמטית נכונה ומדויקת ודיברו על תכונות: יש לו 3 צלעות...". "השפה המתמטית עזרה לנו בשיח עם הילדים והובילה לשינוי בשפה של הילדים עצמם". "היכולת לשקף את החשיבה באמצעות שפה מדויקת תורמת לפיתוח יכולת החשיבה. זה מה שהרגשנו שהצלחנו לעשות בגן". נוכחנו כי הילדים עברו לשוחח על תכונות המצולעים תוך שימוש נכון במילים כמו: צלע, קודקוד, סימטריה. ידעו לקשר בין מספר הצלעות לשם המצולע, וידעו שאם ניתן לקפל צורה כך ששני צידיה יכסו בדיוק זה את זה, הרי שלצורה יש סימטריה.
סיכום
הפעילויות בגן באו במטרה לפתח את האוריינות המתמטית והתפיסה המרחבית של הילדים ולעזור להם בכניסתם לכתה א' ובהמשך לימודיהם המתמטיים. משובים שקיבלנו מהמדריכות ומהסטודנטיות והביקורים בשטח, כמו כן שיחות של המדריכות עם הגננות מלמדות על חוויה מוצלחת ורצון להמשיך ולהעמיק את הפעילויות. במקומות שהגננת מעורבת ומשלבת את הנושאים הנלמדים בשאר הימים ניכרת התקדמות הילדים והמוטיבציה של הילדים לעסוק במתמטיקה גוברת. ישנן עדויות לכך שהילדים שיתפו בהתלהבות רבה את בני משפחתם וחבריהם לגן בנעשה והתגאו בתוצרים שהכינו בפעילויות.
פיתוח חשיבה מתמטית בכיתות ב' בעיר עכו
ראשת הפרויקט: ד"ר ענת קלמר
רציונל ותיאור הפרויקט
מחקרים בתחום של פיתוח חשיבה מרחבית בקרב ילדים מצביעים על תפיסות שגויות בהבנת הצורות והמושגים הגאומטריים, אשר חלקן נובעות מלמידת גיאומטריה דרך הגדרות סטאטיות ובהעדר המחשה. המחקרים מדווחים כי פעילויות המלוות באמצעי המחשה המאפשרים הצגת צורות במנחים שונים הינן בעלות פוטנציאל לפיתוח העולם המושגי של הלומד והעשרת מאגר המבנים הוויזואליים שלו (Heyden, Huizinga & Jolles, 2017).
פרויקט פיתוח חשיבה מתמטית בכיתות ב', משלב דרך חווייתית ודינאמית להוראה ולמידה של מושגים בגיאומטריה. שילוב של טכנולוגיה (תוכנות ואנימציות ממוחשבות) עם קיפולי נייר, במטרה להבנות מושגים בסיסיים בגיאומטריה בשלבים הראשונים של הלמידה בבית הספר. ההוראה והלמידה מותאמות למיומנויות המאה ה-21 תוך הדגשת אוריינות חזותית ושילוב ייצוגים דינאמיים בעבודה קבוצתית. מידי שנה כ-100 תלמידי כיתות ב' משני בתי ספר בעכו משתתפים בפרויקט, כמחציתן דוברי עברית וכמחציתן דוברי ערבית. כל סטודנטית עובדת עם כ-5 תלמידים במרחב הכיתתי, למשך 45 דקות בכל שבוע. הסטודנטיות נעזרות במחשב האישי שלהן ובמקרן הכיתתי להצגת האנימציות של קיפולי הנייר במקביל לעבודה בקבוצות.
במסגרת המחקר, נבדקה השפעת הלמידה המשולבת על הבנה של תכונות משולשים, מרובעים, זווית ישרה וסימטריה שיקופית. רמות החשיבה הגיאומטרית של התלמידים נבדקו לפני ולאחר תוכנית ההתערבות והממצאים הושוו לקבוצת ביקורת.
ממצאים
לפני תכנית ההתערבות, הישגי קבוצת הביקורת היו גבוהים באופן מובהק מהישגי קבוצת הניסוי בכל הנושאים, מלבד בנושא המרובע. לאחר ההתערבות, לא נמצא הבדל מובהק בין הישגי קבוצת הניסוי וקבוצת הבי קורת, מלבד בנושא המרובע, בו הישגי קבוצת הניסוי היו גבוהים יותר.
לפני תכנית ההתערבות, חולקו התלמידים לקבוצה עם הישגים נמוכים וקבוצה עם הישגים ממוצעים ומעלה, כך שהיה הבדל מובהק בין הקבוצות.
לאחר ההתערבות, לא נמצא הבדל מובהק בין הישגי שתי קבוצות התלמידים. כלומר, לאחר התערבות, התלמידים שהגיעו להישגים נמוכים לפני התכנית הציגו הישגים שאינם שונים במובהק מהקבוצה שהישגיה היו ממוצעים ומעלה לפני התכנית.
תיאורי מקרים המלמדים על התפתחות הלמידה
סימטריה שיקופית - ביצירה "לב הסימטריה" המוצגת בתמונה, התלמידים קיפלו נייר ליצירת לב, תוך כדי מענה על שאלות הממקדות את תשומת ליבם למושג הסימטריה, קו הסימטריה ותכונותיה. דרך הקיפולים התלמידים חזרו על מושגים כמו, תכונות המרובעים, המשולשים וזווית ישרה. התלמידים התמודדו עם שאלות שהסטודנטיות הפנו אליהם ועשו העברה של הלמידה גם למצולעים מורכבים יותר כמו מחומשים ומשושים. המשך הבניית מושג הסימטריה נעשה בשילוב תוכנת מחשב. לדוגמה, התלמיד יכול להניע את קו הסימטריה בתוכנה ולהיווכח בהשפעת התזוזה על ההשתקפות של הצורה.
זווית ישרה - בשיעורי אוריגאמטריה התלמידים נעזרו במודד (תמונה), שהוכן מדף אוריגאמי והודגש שיום והשוואת זוויות ביחס לזווית ישרה של המודד. בתוכנת המחשב הם התנסו בשינוי גודל הזווית במגוון פעילויות ממוחשבות (תמונה שמאלית) והתפתחו דיונים תוך שימוש בשפה מתמטית מדויקת המדברת על תכונות.
סיכום
הכנסת תכנית "אוריגמטריה" ושילוב תוכנות מחשב דינאמיות לבתי הספר היסודיים, תרמו לתהליכי הבניית הידע. כמו כן, עבודה בקבוצות קטנות הוכיחה את עצמה כיעילה. רמת המוטיבציה הגבוהה, שיתוף הפעולה ועבודת צוות מאפשרים צמיחה ומחדירים ביטחון בתלמידים. המורה יכולה ללמוד אודות דרכי חשיבתם של התלמידים ולתווך להם את המשימות השונות. למידת חקר כמו זו שאפיינה את הפרויקט, יוצרת אסטרטגיות למידה אשר ידרשו מהלומדים בכיתות הגבוהות בהמשך לימודיהם.
מוטיבציה אוטונומית כמנבאת הישגים בגיאומטריה בכיתה ב'
ד"ר ענת קלמר, ד"ר מאיה קלמן-הלוי וד"ר רוני טוטיאן
לאור קשיים המדווחים בספרות המחקרית בהקשר למוטיבציה ללמידת גיאומטריה, בחרנו לבחון את הקשרים שבין מוטיבציה ללמידה והישגים בגיאומטריה בשלבי הלמידה הראשונים בבית הספר. המחקר התמקד בתלמידי כתה ב'.
מטרת המחקר
הינה לבחון האם מוטיבציה ללימודים יכולה לנבא הישגים בגיאומטריה בשלבים הראשונים של הלמידה בבית הספר? האם יש הבדל בניבוי ההישגים בגיאומטריה, בין אם זו מוטיבציה נשלטת (controlled motivation) או מוטיבציה אוטונומית (autonomous motivation)? והאם יש ירידה ברמות המוטיבציה ללמוד לאורך השנה כבר בכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי?
המחקר מעוגן בהמשגה התיאורטית לאור תיאורית ההכוונה העצמית (Self-Determination Theory – SDT) של דסי וריאן (Deci & Ryan, 1991; Ryan & Deci, 2000).
מתודולוגיה
נבדקו 75 תלמידי כיתות ב', 34 דוברי עברית ו-41 דוברי ערבית. 39 בנים ו-36 בנות. שאלון לבדיקת רמות מוטיבציה נשלטת ואוטונומית, כמו גם שאלון לבדיקת הישגי התלמידים בגיאומטריה, הועברו לתלמידים בתחילת השנה ובסופה.
ממצאים
הממצאים מלמדים כי מוטיבציה אוטונומית בתחילת שנה בשונה ממוטיבציה נשלטת, מנבאת הישגים בגיאומטריה בסוף שנת הלימודים. בנוסף, נמצא כי רמות המוטיבציה האוטונומית והנשלטת ירדו באופן משמעותי מתחילת שנה לסופה, מעבר לקבוצות אתניות ומגדריות. ההישגים בגיאומטריה עלו משמעותית במהלך השנה, מעבר לקבוצות המשנה. דוברי ערבית התחילו את השנה עם מוטיבציה גבוהה יותר מדוברי עברית אבל סיימו את השנה עם מוטיבציה נמוכה מדוברי עברית. בנים ובנות התחילו את השנה ברמה דומה של מוטיבציה ובסיום השנה הבנים הראו מוטיבציה יותר נמוכה מהבנות.
מסקנות
הממצאים מרמזים על חשיבותה של מוטיבציה אוטונומית להישגים בגיאומטריה וכן כי הירידה ברמות מוטיבציה ללמידה מתחילה כבר אצל תלמידי כיתות ב' ומצריכה חשיבה מעמיקה בקרב אנשי חינוך.
תאוריית ההכוונה העצמית מניחה שכאשר מורה תומך בשלושת הצרכים הפסיכולוגיים הבסיסיים, קרי, קשר ושייכות, יכולת ואוטונומיה, הוא מחזק בכך את המוטיבציה האוטונומית של התלמידים. חשוב לבדוק במחקר המשך הקשרים בהם מורים למתמטיקה יוצרים סביבות למידה התומכות בצרכים הללו.