ניוזלטר החוג לחינוך


מהדורת סתיו 2018

דבר ראשת החוג - פרופסורה ורד וקנין

דבר ראשת החוג - פרופסורה ורד וקנין

קוראים יקרים,
 
אני שמחה ונרגשת לשתף אתכם בעשיה הענפה המתקיימת בחוג לחינוך באמצעות גיליון זה. בגיליון תוכלו להתרשם ממחקריהם של מרצי החוג לחינוך, מפעילויות המתקיימות בחוג ומפרויקטים קהילתיים המתקיימים במסגרת החוג לחינוך.
 
העשייה הענפה הזאת מתאפשרת הודות לצוות חוקרים מוביל ואיכותי השמח להיות שותף לעשיה החינוכית והמחקרית המתקיימת כאן. העשיה הזו כוללת גם טיפוח קשרים מיוחדים בין מרצים לסטודנטים ולסטודנטיות הנרקמים כל העת. 
 
נשמח לשמוע מכם תגובות ורעיונות נוספים שנוכל לשלב בעיתון החוג.
 
תודות מעומק הלב לד"ר יהודה פלד שעסק במלאכה מורכבת ותובענית זו ובזכותו עיתון זה יוצא לאור, למרצי החוג לחינוך שתרמו מזמנם ושלחו חומרים המתארים את עשייתם ולצוות השיווק במכללה שמסייע כל העת להוציא פרויקטים מסוג זה לאור.
 
מאחלת לכולם שנת לימודים מוצלחת ופוריה, 
המשך עשיה, יצירה והתחדשות 
מהדורת סתיו 2018

מהדורת סתיו 2018

זוטות

סטודנט בחוג שלנו, דוד אנטין, זכה בפרס העובד המצטיין במקום עבודתו. דוד הוא סטודנט שנה ב', באשכול ניהול מערכות חינוך. דוד מספר לד"ר דבורה אדן על הפרס שזכה בו: שמי דוד בן 25 עובד בחברת דיבייט - חברה לתקשורת בינאישית, ני...
הכר את המרצה -ד"ר נעמה שפיצר

הכר את המרצה -ד"ר נעמה שפיצר

כתבתי את הדוקטורט שלי באוניברסיטת חיפה בחוג לגרונטולוגיה (חקר הזיקנה) ובמרכז המחקר של טיפול באמנויות. מחקר הדוקטורט עסק בבחינת הקשר בין זיהוי רגשות אצל מטופלים ועומס טיפול בקרב מטפלים עיקריים באנשים עם ירידה קוגניטיבית קלה ועם  אלצהיימר בשלבים המוקדמים. הנחו אותי פרופ' פרלה ורנר וד"ר טל שפיר. הלימודים מומנו על ידי מלגת מדען חוזר של משרד הקליטה ובהמשך זכיתי במלגת מחקר מטעם הקרן לקידום חקר הזיקנה מאוניברסיטת חיפה וארגון הג'יונט ישראל. חשיבות המחקר היא בהעלאת מודעות בני המשפחה המטפלים לבעית זיהוי הרגש של יקיריהם. מודעות זו עשויה להפחית את רמות העומס של המטפלים וכתוצאה מכך לשפר את איכות הטיפול שלהם, לעודד הישענות על המשפחה כמקור תמיכה עיקרי ולאפשר לזקנים להזדקן במקום ( ageing in place).
את התואר השני שלי למדתי באוניברסיטת קובנטרי, באנגליה - שם גרתי במשך כעשור. התיזה שלי עסקה בחקר מחול, על אלתור תנועתי. לתואר הראשון למדתי באקדמיה למוסיקה ומחול בירושלים, בחוג לתנועה וכתב תנועה, שם עשיתי גם תעודת הוראה. במקביל למדתי גם בחוג לפילוסופיה באוניברסיטה העברית.
אני עובדת מזה שנים רבות (כ-20 שנים) כמורה של תנועה בקהילה עם אוכלוסיות טיפוליות ולא-טיפוליות בגילאים שונים בארץ ובאירופה, שנה שעברה הצטרפתי לתיכון ליאו בק בחיפה כמנחה מעשית לבגרות של עבודת גמר במסלול מחול. אני מתרגלת מיינדפולנס (מודעות קשובה), מורת MBSR (mindfulness based stress reduction), מרכזת ומנחה את התכנית הדו-שנתית של מיינדפולנס ככלי טיפולי ויעוצי במכללת אורנים.
זו שנתי השלישית כמרצה במכללת גליל מערבי: בשנים קודמות לימדתי קורס של מחול בקהילה במסלול מחול בחוג לתיאטרון, והשנה הצטרפתי לבית הספר לחינוך ואני מלמדת שלושה קורסים: משחקי תנועה לגיל הרך, תנועה ככלי חינוכי בראייה קהילתית ומודעות קשובה (מיינדפולנס): פיתוח יכולות קשב.
 אני גרה עם בן זוגי, שני ילדיי וחתול בחיפה.

עשייה אקדמית

Neuman, A. (2018). When I was at school–differences in stories about school told by parents of home-schooled and regular-schooled children. Educational Studies, 1-15.




החינוך הביתי הנו תופעה ההולכת ומתגברת בעשורים האחרונים בעולם המערבי. מאחר והבחירה בחינוך הביתי כרוכה למעשה בזניחה של מערכת החינוך, ניתן להניח כי חוויות ההורים כתלמידים במערכת החינוך עשויות להיות בעלות משמעות בבחירה שלהם לחנך את ילדיהם בבית.
בחרתי לבחון את נושא הבחירה בחינוך הביתי לא באמצעות שאלה ישירה על הסיבות לבחירה, כפי שנעשה במרבית המחקרים אלא באמצעות השוואה בין זיכרונות הילדות מבין הספר של הורים בחינוך ביתי וחינוך בית ספרי. ההנחה היתה כי בחינה לא ישירה של התופעה עשוייה להניב תוצאות אחרות מאלו שמניבה בחינה ישירה.
במסגרת המחקר נערכו ראיונות עומק חצי מובנים אשר במסגרתם נשאלו ההורים המחנכים בחינוך ביתי וכן הורים השולחים את ילדיהם לבית הספר שאלה ישירה לגבי החוויות שלהם כתלמידים. בנוסף התקיימה שיחה פתוחה על החינוך הביתי.
אוכלוסית המחקר כללה  28 אמהות, 14 מתוכם עם אמהות המחנכות את ילדיהם בבית ו 14 אמהות השולחות את ילדיהם לבית הספר.
הניתוח התבצע בעזרת תכנת Atlas ti וכלל שלושה שלבים – קביעת אופי החוויה, ניתוח תמטי וחלוקת התימות לקבוצות של תימות על.
מהממצאים עולה כי 6 מרואיינות ציינו חוויה חיובית בלבד, 6 ציינו חוויה שלילית בלבד ו 16 ציינו חוויה מעורבת.
בניתוח הטקסט לתימות עלו 30 תימות אשר חלקן משותף למרואיינות מהחינוך הביתי והחינוך הבית ספרי וחלקן ייחודי. תימת העל "יחס" (אשר עסקה ביחס שקיבלו המרואיינים בבית הספר) היתה ייחודית למרואיינות בחינוך הביתי ולא עלתה בקרב מרואיינות בחינוך בית ספרי. עוד מעניין לראות כי בתימת העל יחס, כל התייחסיויות היו בעלות אופי שלילי.
בתימת העל "תכונות", התכונות אותם תיארו המרואיינים לגבי עצמם בהקשר הבית ספרי עלה כי כל ההתייחסיות היו אף הן שליליות ("שקופה", "טיפשה" ועוד).
המאמר מפרט את התימות ותימות העל ומציע דרכים להסביר את הממצאים וכן את ההבדלים בין הורי החינוך הביתי לחינוך הבית ספרי.

 
Herscovici, A., forthcoming, Lean thinking as a set of guide lines for smart cities, Spaces and Flows: An International Journal of Urban and Extra-urban Studies



 
Lean thinking[1] היא שיטת ניהול שנועדה ליצור ערך מרבי עבור כל בעלי העניין. השיטה, שנועדה במקורה לתעשיית הרכב, אומצה באופן נרחב על ידי ארגונים רבים בתעשייה, בשירותים ובענפי המידע. הן במגזר הפרטי והן במגזר הציבורי.
עיר חכמה משתמשת במגוון רחב של טכנולוגיות מידע לניהול העירוני. באמצעות הטכנולוגיות הללו היא אוספת, מפיצה ומשתמשת במידע, על מנת לפקח מתקנים שונים, ולאפשר תקשורת ושיתוף פעולה בין התושבים. עם זאת, תפישת העיר חכמה נמצאת עדיין בשלב העיצוב והחוקרים מחפשים קווים מנחים וקריטריונים ליצירת משטר עירוני אפקטיבי, דמוקרטי וחברתי.
אנו מציעים ליישם את העקרונות והכלים של lean thinking על מנת לשפר את האפקטיביות של העיר החכמה, כמערכת חברתית-דמוקרטית.
את ההיפותזה הזו בחנו בעזרת המיזם של עיריית תל אביב-יפו לעיר חכמה, ששימש אותנו לחקר אירוע. מצאנו שמטרות הפרויקט, יעדיו והאמצעים בהם השתמש, תואמים רבים מעקרונות ה lean thinking. לפיכך שימוש בעקרונות הללו באופן מושכל יכול להועיל לפרויקטים של עיר חכמה, שיעשו שימוש בכלים המוכחים והמנוסים של השיטה הניהולית.
 
[1] Lean management מתורגם לעיתים קרובות ל"ניהול רזה", אולם תרגום זה אינו מבטא את מלוא המשמעות של המושג, מכיוון שמלבד החסכנות ("הרזון"), הוא מבוסס על תהליך זרימת ערך נטול מכשולים. Lean thinking התפתח מתוך lean management.
 
דר. רנדה עבאס – מסע מחקר בארה"ב

 
המסע התחיל לפני שנתיים כשחברתי ועמיתתי דר׳ שרי פטאקי ממכללת ווסטמינסטר בפנסלביניה ארה״ב התקשרה אלי וסיפרה לי על קול קורא למלגה למחקר בנושא מגדר במחלקה לחקר המגדר באוניברסיטת ברנדייס. אותו נושא תואם לתחומי המחקר והעניין של שתינו ולפרוייקטים חינוכיים שאנו עורכות בהקשר זה ביחד.
וכך הגשתי את הצעת המחקר בנושא: נשים ערביות ויהודיות: תפיסת האחר כמקום של דיאלוג, הבנה  וקבלת האחר - מחקר משווה בין נשים מישראל וארה״ב.
ביום 3.9 נסעתי לאוניברסיטת ברנדייס ושם העמידו לראשותי משרד, ושתי עוזרות מחקר, אחת סטודנטית לתואר ראשון ואחת סטודנטית לתואר שני. עם שתי סטודנטיות אלה יצאתי  למסע איסוף הנתונים באמצעות ראיונות עומק ושאלוני מחקר שפיתחתי יחד עם דר׳ שרי פטאקי. הצלחתי לראיין 16 נשים יהודיות אמריקאיות ו-16 נשים נוצריות אמריקאיות. אספנו 50 שאלונים מנשים יהודיות ונוצריות אמריקאיות. במקביל עבדתי על ניתוח הראיונות שערכתי לפני שטסתי לארה״ב לנשים דרוזיות וערביות ישראליות. בשלב זה יחד עם דר׳ שרי פטאקי אנו שוקדות על ניתוח הראיונות בתקווה שבשלב הראשון נצליח לפרסם מאמר ראשוני ובעתיד נערוך ספר  בנושא.
כאורחת מחקר באוניברסיטת ברנדייס הוזמנתי להרצות בפני הסגל האקדמי והתלמידים, ובנוסף הוזמנתי להיות מרצה אורחת באוניברסטית וולש באוהיו ובמכללת ווסטמינסטר בפנסלביניה.
חזרתי ביום 18.10 אחרי חוויה לימודית, מחקרית ואקדמית יעילה ומאתגרת ועם הרבה מרץ ומוטיבציה להמשך עבודתי המחקרית והאקדמית.

הרצאת אורח

תקציר הצגה שהוצגה ב 14.11.18 בפני סטודנטים לחינוך
ומצ"ב ההזמנה
 
דני הוא פרופסור מצליח, נשוי באושר ובעל משפחה כששיחת טלפון אחת עם הזמנה לפגישת מחזור מטלטלת את חיו ומכריחה אותו להתמודד עם עברו. שנה אחת בלבד בילה בפנימייה איכותית בשדה בוקר. שנה ממנה הוא לא ממש זוכר דבר. הוא היה נער דימונאי, שמן שביקש לפתוח דף חדש בבית הספר לחינוך סביבתי ואחרי שנה עזב וחזר הבייתה. השיחות עם חברי הכיתה לשעבר לקראת הפגישה והמפגש עצמו מעלים שדים וזיכרונות שדני מתקשה להתמודד איתם. מה קרה באותה שנה שגרם לו למחוק הכל? מהו האירוע שגם חבריו לספסל הלימודים לא יכולים להניח לו 33 שנה?
כרוניקה של היזכרות וחזרה לפצעים הפתוחים, המעמידה שאלות על מהי סליחה ומתי אנחנו מבקשים מחילה ומתי רק מנסים למרק את מצפוננו.
משך ההצגה: כשעה ועשרים דקות.

סמינר חוג

החוג לחינוך מקיים סמינר חוג באופן קבוע ותדיר. את הסמינר מרכז דר. סרגיי
עד כה היה לנו מפגש אחד בהנחיית דר. עינת נבו, ובהשתתפות דר. אפרת פיטרסה ראש היחידה לקידום ההוראה (היל"ה). המפגש היה מורכב משלושה חלקים. במהלך החלק הראשון התקיים דיון לגבי תוצרי החוג: איזה מין בוגר, עם אילו תכונות, כישורים וכלים אנחנו רוצים שהסטודנטים שלנו יצאו מכותלי המכללה וייצגו את המכללה ואת החוג בתוכניות לתארים מתקדמים, בבתי ספר ובחיים הציבוריים בתור אזרחים במדינה דמוקרטית. אחת המסקנות החשובות של החלק הראשון של הדיון הייתה שיש צורך להבנות את ההתפתחות של הבוגר מהשלב של קורסי מבוא ועד הסמינריונים. מסקנה נוספת הייתה שיש צורך לתעדף את הערכים שיבואו לידי ביטוי בהוראה לבוגרים העתידיים.
בחלק השני של המפגש, המרצים התחלקו לקבוצות קטנות ודנו בתכליות של הקורסים השונים בחוג: קורסי מבוא, קורסים מתודולוגיים, קורסים מתוקשבים, סמינרים וכו.
בחלק השלישי , נציגי הקבוצות הציגו את המסקנות שלהם בפני המליאה.
הסמינרים הבאים יעסקו במגוון נושאים:
·         דמות הבוגר הרצוי, בהנחיית דר. עינת נבו,
·         מפת המימדים להערכת מורים, בהנחיית ד"ר חגית הרטף, ראמ"ה,
·         הקשר בין ציוני קבלה ללימודים לבין הישגי התואר ראשון בקרב סטודנטים ליקויי למידה, בהנחית דר. מירי שריד,
·         חינוך ביתי בישראל, בהנחיית דר. ארי נוימן,
תלמיד ומורה כצוות בונה תובנה: בניית ייצוג דינמי ממוחשב, בהנחיית דר. ענת קלמר.

פרסומים

 

קלמר, ע. ולב-זמיר, ח. (בפרסום). כאשר מבינים ניתן לפתור באמצעות 'תרגיל פשוט'...." תלמידי כיתות ה-ו מסבירים פעולת חילוק שברים באמצעות ייצוגים באקסל.  מחקר ועיון בחינוך מתמטי, 7.

 

קלמר, ע. ולב-זמיר, ח. (2018). ידע מורים וביטויו בהוראת חילוק שברים פשוטים.  מספר חזק, 29.

 

Abbas, R., Pataki, S. P., Vaknin-Nusbaum, V., & Ilaiyan, S. (2018). What Do They Want From My Life? Parent-Child Relationships as Perceived by Druze Adolescents in Israel. Journal of Adolescent Research, 074355841876408

Abbas, R., Vaknin-Nusbaum, V., Neuman, A., Mongillo, G., Feola, D., & Kaplan, R. (In press).  The Use of Modern Standard and Spoken Arabic in Math Lessons: The Case of a Diglossic Language. Submitted to Journal of the Culture Education.

Abu-Baker, K. (2018). Family therapy with Palestinian Arabs: Building on inherent habits of spirituality for psychological well-being. In D. Trimble (ed.) Engaging with spirituality in family therapy: Meeting in sacred space (pp.15-31). NYC: AFTA & Springer. (English).

Abu-Baker, K. (2018). The Palestinian women's movement: Palestinian feminism in Israel. In N. N. Rouhana, and A. Sabbagh-Khoury (Eds.). The Palestinians in Israel: Readings in hisory, politics and society (pp. 231-248). Haifa: Mada al-Carmel: Arab Center for Applied Social Research. (English).

 

Bar Kochva, I. & Nevo, E. (2018). The Relations of Early Phonological Awareness, Rapid-Naming and Speed of Processing with Hebrew Spelling and Reading: A Longitudinal Examination. Journal of Research in Reading.

Guterman, O., & Neuman, A. (In press). When I was at school – differences in stories about school told by parents of home-schooled and regular-schooled children. Educational Studies

Lerner, B.D. (2018). Angels vs Humans in the Moral Psychology of R. Meir Simhah Ha-Kohen of Dvinsk. In C. Hutt, H. Kim, B.D. Lerner (eds) Jewish Religious and Philosophical Ethics (pp. 13-26). New York: Routledge.

 

Lerner, B.D. (Forthcoming). God the Walker, In Y. Hazoni and Dru Johnson (eds) On God's Perfection Leiden: Brill. 164

 

Lerner, B.D. (Forthcoming). Six days you shall work…, in D. Birnbaum and M.S. Cohen (eds) V'Shamru New York: New Paradigm Matrix / J Levine Millennium.

Peled, I., & Klemer, A. (Forthcoming 2018). Teachers' Knowledge and Flexibility: Understanding the Roles of Didactical Models and Word Problems in Teaching Integer Operations. In: L. Bofferding, & N.M. Wessman-Enzinger (Eds). Exploring the integer Addition and Subtraction Landscape – Perspectives on Integer Thinking. Springer.

Peled, Y. (2018). Children’s attitudes to parental mediation in a traditional society. Cyberpsychology, Behavior, and Social Networking, 21(12), 774–780. https://doi.org/10.1089/cyber.2018.0165

Peled, Y. Pundak, D. & Weiser-Biton, R.
 (Accepted) From a Passive Information Consumer to a Critically Thinking Learner
. Technology, Pedagogy and Education

Peled, Y., Eshet, Y., Barczyk, C., & Grinautski, K. (2018). Predictors of Academic Dishonesty among Undergraduate Students. Computers & Education, 131,  49–59.  https://doi.org/10.1016/j.compedu.2018.05.012  

Redmond, P. & Peled, Y. (2018). Exploring TPACK among preservice teachers in Australia and Israel. British Journal of Educational Technology.

Seroussi, D-E., Sharon, R. & Peled, Y. (Accepted) Reflections on Peer Feedback in Disciplinary Courses as a Tool in Pre-service Teacher Training. Cambridge Journal of Education

Trimble, D., Abu-Baker, K., Arora, Bava, S., Hines, Kamya, H., King, Longo-Lockspeiser and Robbins, (2018). A conversation in sacred space. In D. Trimble (ed.) Engaging with spirituality in family therapy: Meeting in sacred space (pp.123-140). NYC: AFTA & Springer. (English).

 

Vaknin-Nusbaum, V., (2018). Morphological Awareness and Reading Abilities in Second and Third Grade Hebrew Readers. Applied Psycholinguistics.

Vaknin-Nusbaum, V., Sabah, S., Abbas, R. (2018). The contribution of morphological awareness in Arabic reading comprehension. In. Makhoul, B & Olshtain, E. (Eds.). Development of language among Arabic speakers in a multilingual society MOFET institute (In Hebrew).

פעילות חוגית

קורס משלב עשייה: פיתוח מודעות הורית לסביבה אוריינית
סיכום ודיווח מאת: עינת נבו וורד וקנין-נוסבאום
אוגוסט 2018
רציונל ותיאור הקורס והפעילות הקהילתית
הספרות המקצועית מצביעה על כך שילדים שנכנסים לכיתה א' עם שפה עשירה וידע אורייני רחב, רוכשים את מיומנויות הקריאה והכתיבה בצורה טובה יותר בהשוואה לילדים שהידע שלהם דל יותר. בנוסף, תכניות שנעשו בעולם הצביעו על כך, כי סדנאות להורים שמעלות את רמת הידע שלהם בנושאים הקשורים להתפתחות ילדיהם, השפיעו על העשייה של ההורים עם ילדיהם והובילו לעלייה בהישגי הילדים.
 
אוכלוסייה
הפרויקט סדנאות להורים בגני ילדים בעכו התחיל לפעול לפני כשנתיים במסגרת גני חובה לילדים דוברי ערבית בעכו, והתרחב בשנה לאחר מכן גם לגן חובה לילדים דוברי עברית.  בשנה"ל תשע"ח פעל הפרויקט במסגרת ארבעה גני חובה, מתוכם שני גני חובה לילדים דוברי ערבית ושני גני חובה לילדים דוברי עברית. בכל גן הפרויקט כלל סדרה של שלושה מפגשים שהוצעו להורים לילדים. בכל מפגש השתתפו 10 עד 15 הורים. הסדנאות להורים הועברו על ידי מאבחנות דידקטיות בעלות תואר שני בחינוך ולקויות למידה יחד עם סטודנטיות בקורס פיתוח מודעות הורית לשפה ואוריינות, הלומדות במסלול של ליקויי למידה או במסלול של אוריינות, בחוג לחינוך באקדמית גליל מערבי.
מהלך המפגשים
במסגרת הפרויקט התקיימו בכל גן שלושה מפגשים, כאשר, כאמור, בכל מפגש השתתפו 10 עד 15 הורים, ומרביתם לקחו חלק ביותר ממפגש אחד. המפגשים התקיימו בגן, כאשר כל מפגש ארך כשעה וחצי. ההורים הוזמנו למפגשים יחד עם ילדם הלומד באותה מסגרת, כאשר תכנית אחת נבנתה והועברה להורה ותכנית אחרת נבנתה והועברה לילד.
המפגשים עם ההורים נבנו מתוך מטרה לטפח את המודעות ההורית לחשיבותה של הסביבה האוריינית הביתית ועסקו בנושאי שפה ואוריינות: ספרים וסיפורים - כיצד בוחרים, כיצד מקריאים וכיצד מעשירים אוצר מילים? מודעות פונולוגית, ומודעות מורפולוגית. מנחות הסדנאות העבירו להורים ידע תיאורטי במקביל לידע מעשי ורעיונות פרקטיים שניתן ליישם אותם בבית. בחלק מהמפגשים התקיימה גם סדנה, שבמהלכה הכינו ההורים משחקים שאותם לקחו הביתה לשחק עם ילדיהם. , הסדנאות נבנו בצורה זו מתוך אמונה שלמידה שלאחריה יש יישום מעשי של החומר הנלמד ושימוש בבית בחומרי משחק לימודיים, היא הדרך המתאימה להגביר את איכות וכמות האינטראקציות האורייניות בין הורים לילדיהם.
המפגשים עם הילדים נבנו במטרה לטפח יכולות שפה ואוריינות תוך שימוש בספרי ילדים ומשחקים שפתיים. סטודנטיות מהחוג לחינוך במכללת הגליל המערבי, הכינו פעילויות שמתאימות לילדי גן חובה בנושאים של אוצר מילים, מודעות פונולוגית ומודעות מורפולוגית. בזמן שההורים השתתפו בסדנה, הסטודנטיות עבדו עם הילדים בקבוצות קטנות על אותם נושאים שהועברו להוריהם בסדנה. בסיום הסדנה, ההורים התעניינו בפעילות שנעשתה עם ילדיהם וחלקם אף ביקשו להשתתף בה.
 הערכה
שאלון עמדות והתנהגויות הורים כלפי קריאה הועבר להורים בתחילת המפגש הראשון ובסופו של המפגש האחרון. המטרה היתה לבחון את השאלה האם ניתן להעלות את רמת הידע של ההורים בתחומי האוריינות ואת התנהגותם באמצעות השתתפותם בשלושה מפגשים בנושאים שונים הקשורים לשפה ולאוריינות. עלייה ברמת הידע של ההורים ושינוי בעמדותיהם לגבי קריאה, במידה וימצאו, עשויים בהמשך להוביל לשיפור בהישגי הילדים בקריאה ובשפה.
מרבית ההורים מילאו את השאלון לפני השתתפותם במפגשים ואנו עדיין עסוקים באיסוף ועיבוד החומר של השאלונים שחולקו בסיום הפרויקט.
עבודה מסכמת של הסטודנטים בקורס
הסטודנטיות כתבו עבודה על התהליך שהן עברו. הן התבקשו לבחור את אחד מנושאי הטיפוח הלשוני בהם עסקנו במהלך הקורס, לכתוב סקירה קצרה, לתעד את הפעילויות שנעשו בשטח, את התרשמותן, את תגובות הילדים ולכתוב משוב רפלקטיבי על התהליך.
חשיבה לקראת תשע"ט
בשנה"ל הבאה אנו מתכוונים להמשיך לקיים את הפרויקט בארבעה גני חובה (שניים דוברי ערבית ושניים דוברי עברית) באותה מתכונת שבה הוא התקיים השנה (סדנאות להורים ובמקביל פעילויות שפתיות ואורייניות לילדים).
 
מרכז חדשנות בחינוך
חיה שנהר
מינהל תקשוב, טכנולוגיה ומערכות מידע במשרד החינוך מפעיל את תוכנית התקשוב הלאומית "לקראת המאה ה 21" בבתי הספר באמצעות מרכזי ההדרכה המחוזיים. מרכז ההדרכה נותן מענה לצרכים ולפעולות תקשוב של מוסדות חינוך, תמיכה וליווי לאגפי החינוך, לצוותי ההוראה ולקהילה והשאיפה שפרויקטים אלה ילוו על ידי מרצים מהמוסד האקדמי בו שוכן מרכז ההדרכה.
במרכזים אלה מתקיימים פעילויות רבות כגון: ימי עיון למנהלי מחלקות חינוך, מנהלי בתי ספר, רכזי תקשוב מחוזיים ובית ספריים. כמו כן מתקיימות פעילויות לתלמידים וימי הכנה לתחרויות מחוזיות וארציות, כגון תחרות הסייבר.
אחד ממרכזי ההדרכה  לשילוב התקשוב במערכת החינוך ממוקם באקדמית גליל מערבי ופועל כבר מעל 25 שנים. בעשרים השנים האחרונות אני מנהלת את מרכז ההדרכה יחד עם הפיקוח המחוזי ואחראית על פרויקטים רבים בבתי הספר.
משרד החינוך מעביר תקציבים למרכזי ההדרכה על מנת לעודד תהליכים להטמעת טכנולוגיות תקשוב חדשניות ויזמות בחינוך באמצעות העמדת ציוד טכנולוגי מתקדם.
בשנת הלימודים תשע"ח העביר משרד החינוך תקציב למרכז ההדרכה שלנו, כאן במכללה, לצורך הקמת מרחב למידה חדשני ודינמי. מרכז החדשנות כולל בעצם שלושה מרכיבים:
1.       מרחב פיזי "עתידני", אטרקטיבי המאפשר ומזמין תצורת ישיבה והתכנסות מודולרית ברמת פרט-צוות-מליאה.
2.       מתווה פדגוגי גמיש ומודולרי מותאם תוכן ופעילות המשלבת למידה והתנסות.
3.       ציוד טכנולוגי המשלב מיחשוב ומדיה מתקדמת, מדפסת תלת מימד, רובוטיקה ועוד.
בהלימה לשלושת המרכיבים, הקמנו את מרכז החדשנות, הממוקם בקומת הכניסה לבניין בית הספר לחינוך ופועל בשיתוף עם החוג לחינוך באקדמית גליל מערבי. רכשנו מחשבים ניידים, מדפסת תלת מימד, פינות עבודה מודולריות, כורסאות וציוד מתקדם.
מרכז החדשנות עומד לשרות המרצים בחוג, והחזון שלנו הוא שיתופי פעולה בין מרצי החוג ומשרד החינוך בפרויקטים השונים. אני מקווה שהפעילות תיתן ביטוי ומענה לצרכים המגוונים של הקבוצות השונות בקהילה ותמקסם את חווית הלמידה, תוך שימת דגש על פיתוח מיומנויות של יצירתיות, שיתופיות, אחריות, יזמות ומנהיגות חברתית טכנולוגית.
אתם מוזמנים להעלות רעיונות לשיתוף וכמובן להשתמש בחדר, בתיאום עם אורטל.

כנסים

 
 
11th annual International Conference of Education, Research and Innovation
 
דר. דבורה אדן
בחודש נובמבר השתתפתי בכנס בינ"ל בסביליה בספרד,  בנושא חינוך, מחקר וחידושים. בכנס השתתפו מרצים מכל העולם: מאפריקה, מזרח ומערב אירופה, ארצות הברית, אסיה ואמריקה הלטינית.
הנושאים היו מגוונים, אבל כולם דנו בדרכים חדשות להוראה (כגון: כיתה הפוכה), לשילוב האוניברסיטה עם התעשייה, ובהכלת תלמידים מקבוצות מיעוט.
בנושא של שילוב אקדמיה עם תעשייה, מרצים דיווחו על תכניות לתואר ראשון ושני  במכללות ובאוניברסיטאות, שמשלבות ידע תיאורטי עם ידע מעשי. הדבר נעשה דרך פנייה של מפעלים לסטודנטים לפתור להם בעיות. הסטודנטים פותרים את הבעיות תוך כדי הלימודים על פי החומר הנלמד באוניברסיטה, בשיתוף עם המרצים. כך הסטודנטים מקבלים ניסיון בעבודה המתבסס על החומר התיאורטי שהם לומדים.
נושא אחר שנידון היה החינוך הרב תרבותי (inclusive education), במושב בו אני הרציתי. שני מרצים מארה"ב סיפרו על תכניות שבהם סטודנטים היספנים לומדים חלק מהקורסים הרגילים בספרדית במכללה או  באוניברסיטה, דבר שמגביר את הביטחון העצמי שלהם ואת הישגיהם הלימודיים. מרצה אחת מברזיל סיפרה על הדרך בה מורים עובדים עם ילדים בשכונות העניות מאד בעיר ריו דה ז'נירו, שסובלים מאלימות קשה גם מארגוני הפשע וגם מהמשטרה. איך מטפלים בילדים גם דרך סיפורים שהם מספרים וגם דרך מוסיקה.
ההרצאה שלי הייתה בנושא של בית ספר בתל אביב שבו לומדים ילדי מהגרי עבודה, מבקשי מקלט ופליטים. בית הספר, שהוא ממלכתי רגיל,  ממוקם בשכונה ענייה, ומשרת תלמידים שחלקם חיים בארץ ללא אישור; הוריהם עומדים בפני גירוש וגם הם – כשיגיעו לגיל 18. התלמידים מגיעים לביה"ס ללא ידיעת השפה העברית , ללא ידיעת התרבות המקומית וחלקם עברו טראומות של מלחמות בארצות מוצאם לפני הגיעם לישראל. המורים והמנהלים במשך השנים הצליחו לפתח מערכת של טיפול ודרכי הוראה מיוחדים ולהפוך את בית הספר למודל של טיפול בילדים אלה, הצליחו לפרסם את בית הספר בחו"ל, וביה"ס מהווה מקור לדוגמא לאנשי חינוך בארץ ובחו"ל, שבאים ללמוד איך לקלוט אוכלוסיות אלה שנכנסות לארה"ב במשך שנים, ובשנים האחרונות נכנסות גם לאירופה.
הכנס המעניין התקיים בעיר מעניינת. סביליה היא בירת מחוז אנדלוסיה שבדרום ספרד. העיר מאופיינת בארכיטקטורה מוסלמית עשירה. למשל, ארמון אלקאזר (בתמונה) והגנים היפים שלו.

 
 
 
 
זוטות

זוטות

סטודנט בחוג שלנו, דוד אנטין, זכה בפרס העובד המצטיין במקום עבודתו. דוד הוא סטודנט שנה ב', באשכול ניהול מערכות חינוך.
דוד מספר לד"ר דבורה אדן על הפרס שזכה בו:
שמי דוד בן 25 עובד בחברת דיבייט - חברה לתקשורת בינאישית, ניהול, חדשנות ויזמות. החברה מתמחה ב3 מגזרים: חינוכי, עסקי וציבורי. תפקידי בחברה הוא מדריך לתוכניות לימוד שאנו מלמדים בבתי"ס. החברה מלמדת מעל 600 בתי ספר כיתות א'-י"ב ואף גני ילדים במהלך שנת הלימודים ומעל 20,000 תלמידים . תכניות הלימוד הן תכניות העשרה המלמדות  מיומנויות תקשורת בינאישית, יזמות, חדשנות, מעורבות חברתית ועוד. במהלך אירוע חנוכה של חברת דיבייט קבלתי פרס מדריך מצטיין על כך שאני יוצר כימיה מעולה עם בתי הספר שבהם אני מלמד. זאת בנוסף על השקעתי הרבה בחברה ועל יוזמות שונות.