ניוזלטר החוג לחינוך

ניוזלטר החוג לחינוך


מהדורת אוקטובר 2017.

דבר ראשת החוג: ד"ר ורד וקנין נוסבאום

דבר ראשת החוג: ד"ר ורד וקנין נוסבאום

קוראים נכבדים,
אני שמחה להציג את הגיליון הדיגיטלי של החוג לחינוך לקראת השנה החדשה. כתב העת משקף את רוח החוג: עשייה אקדמית ועשייה קהילתית תוך שיתוף חוקרים, סטודנטים והצוות המנהלי. מקווה שיהיה זה חלון לחלקה הקטן של עשייה החינוכית הענפה שמתרחשת בחוג שלנו.
תודות מקרב לב לד"ר יהודה פלד שעסק במלאכת בניית העיתון, למרצי החוג לחינוך שתרמו מזמנם ושלחו חומרים המתארים את עשייתם ולצוות השיווק במכללה שמסייע כל העת להוציא פרויקטים מסוג זה לאור.
אני רוצה לאחל לכם ולבני משפחתכם, עתיד טוב ומאושר, בריאות סיפוק והנאה מכל תחומי החיים ושתהיה לנו שנה טובה.
שלכם,
ורד
הכר את המרצה - ד"ר ברוריה שדל

הכר את המרצה - ד"ר ברוריה שדל

אני מרצה בחוג לחינוך במכללה החל משנת 2001. אני מלמדת נושאים הנוגעים לשינויים בהפעלת תכניות לימודים, דרכי הוראה והערכה חדשות ובשותפות בין בתי ספר והורים בחינוך.

 

 

להמשך קריאה
תודה לסטודנטית עירית שוחט

תודה לסטודנטית עירית שוחט

יצירת האמנות היפיפייה ומלאת ההשראה שיצרה עבורנו עירית שוחט, סטודנטית מצטיינת במסלול ייעוץ חינוכי.
יוזמה מבורכת זו הוסיפה לנו צבע וחיים לחוג לחינוך.
תודה מעומק הלב.

לצפייה ביצירה

דיווח על פעילות מחקרית עכשווית

Teachers’ Digital Literacy: Discrepancy between Self-Perceptions and Actual Performance - Dr. Yehuda Peled

Literacy has grown from relatively a simple concept involving the basic ability to read and write to a complex concept that includes many more new competencies, such as the ability to learn about and navigate the web through critical thinking, analysis, and evaluation, the ability to collaboratively and creatively produce new content in multiple forms, and the awareness of rights and responsibilities required for ethical participation within digital environments. While much is written about new literacies in general, less scholarly attention focuses on digital literacy. The education system is a key player responsible for providing students with digital literacy skills needed for life in the 21st century through its representatives; the teachers. In order for the teachers to fulfill this task, they must be digitally literate. This rationale emerges clearly among teachers during their study for their masters’ degree as part of their professional development. In this study, we propose to shed light on both theoretical and practical aspects of digital literacy by focusing on teachers who are studying towards a master's degree in education. We will examine teachers' perceptions and actual performance of digital literacy within specific subjects. The assessment tool is based on previous research of Kurtz and Peled (2016), who identified seven Digital Literacies Domains (DLDs). Based on the Duning-Kruger Effect (1999), whereby people fail to adequately assess their level of competence at a task and thus consider themselves much more competent than they are, we propose to examine the expected gap between teacher perceptions and actual performance. Measuring the gap in digital literacy between perceptions and actual performance, among teachers (particularly future educational leaders engaged in a masters’ program) can help decision-makers plan tailor-made training programs based on students' characteristics. The mixed-method methodological approach that we will develop will deepen the understanding of the research topic and create a model for further inquiry by applying quantitative measures of self-perceptions and qualitative methods of actual performances of digital literacy. Findings will enable policy makers, principals, and teachers to initiate professional development programs as part of teachers' graduate studies and prepare teachers for teaching in the digital society. we assume that through the development of a more accurate, objective assessment tool of teachers’ DLP, as we propose to undertake in this study, we can help overcome the gap between self-perceived and actual digital literacy, thereby enabling academic institutions offering advanced teacher-training programs to develop targeted interventions that will effectively empower emerging leading teachers with digital literacy as applicable to their classroom work. Critically, we assume that effective intervention programs for such tremendously important 21st century skills can best target all teachers (not only those who self-profess to require assistance in this domain), thereby paving the way towards tackling this key need more efficiently within the education system.

תקציר דוח מחקר שהוגש למדען הראשי של משרד החינוך - 2012

דפוסי זהות ושאיפות חינוכיות אצל דרוזים מבוגרים וצעירים: מחקר בין-דורי על עמדות ותפיסות

 
Patterns of Identity and Educational Aspirations in Druze Adults and Adolescents: A Cross Generational Study of Attitudes and Perceptions
פרופ' דבורה קורט, ד"ר רנדה עבאס ופרופ' יואל וולטרס
 

תקציר

מחקר זה בדק דפוסי זהות, עמדות, תפיסות ושאיפות חינוכיות אצל דרוזים מבוגרים וצעירים.
המטרות העיקריות של המחקר הן לבחון את מידת האינטגרציה החברתית-תרבותית (כפי שבאה לידי ביטוי בערכים ובמרכיבי הזהות) וכן את הרצון לשמר את הזהות הדרוזית תוך השוואה בין שני הדורות.
המחקר התבסס על שישים ראיונות עומק סוציו-בלשניים שבמהלכם רואיינו 30 מבוגרים ו -30 צעירים. בנוסף בוצעו 60 ראיונות מובנים ובמהלכם רואיינו 30 מבוגרים ו-30 צעירים. ראיון עומק אפשר לחוקרים לשמוע את הנרטיב האישי המפורט של כל מרואיין בהקשר הטבעי ואילו ראיון מובנה אפשר לחוקרים לבדוק בצורה מחודדת יותר נקודות ספציפיות שהועלו בראיונות העומק.
 
המרואיינים, (סך הכול 120 איש) נבחרו לאחר ישיבה אישית עם איש חינוך מוביל בכל כפר וכפר, ולאחר קבלת פרטי ההורים וילדיהם כאשר לקחנו בחשבון את הנתונים הבאים:
גיל ההורים בין 45-60, והילדים בין 17-21, מגדר- חלוקה שווה למספר הגברים והצעירים ביחס למספר הנשים והצעירות; רמת הדתיות- ניסינו להגיע לחלוקה שווה ברמת הדתיות בקרב ההורים ובקרב ילדיהם (הורים דתיים, הורים מסורתיים והורים חילוניים, וחלוקה דומה לצעירים – אבל אין הרבה דרוזים המגדירים עצמם כדתיים), השכלת הורים - תיכונית, על
תיכונית, אקדמית.
 
התגלו חמש (Glaser & Strauss, 1967) מניתוח תוכן של הראיונות לפי תיאוריה המעוגנת בשדה תמות מרכזיות: מרכיבי הזהות, שמירה על המסורת והערכים הדרוזים, דת וחברה, חינוך ואוריינטציה עתידית, מעמד האישה. הממצאים מעידים על חברה מאוד מבוססת בערכים דרוזים, אצל מבוגרים וצעירים כאחד, אבל עם פערים והבדלים בין מבוגרים וצעירים ובין נקבות
וזכרים, במרכיבי הזהות, ביחס והתחברות לדת, בהערכת מערכת החינוך הדרוזית ובתוכניות ותקוות לעתיד. ממצאי המחקר ופירושם בעזרת הספרות המחקרית, מאפשרים לחוקרים לתת המלצות מעשיות למשרד החינוך, מערכת החינוך הדרוזית, הקהילה הדרוזית וממשלת ישראל ובכך לקדם את החברה הדרוזית בתחומי זהות, חינוך, חברה ותעסוקה, וגם לעזור לחברה
הדרוזית לשמר ערכים, דת ומסורת, שהם לב לבה ושורשה של החברה ובסיס זהותם כדרוזים-ישראליים.
פרויקט סיוע למתקשי קריאה וכתיבה בעברית ובערבית בעיר עכו

פרויקט סיוע למתקשי קריאה וכתיבה בעברית ובערבית בעיר עכו

ד"ר ורד וקנין-נוסבאום

רקע ורציונל


האקדמית גליל מערבי ומינהל החינוך בעיר עכו שותפים החל משנת תשע"א בפרויקט אקדמי - קהילתי , שמטרתו לסייע לתלמידי כיתות ב', דוברי עברית וערבית, המתקשים בקריאה ובהבנת הנקרא בבתי - הספר בעכו . הסיוע נעשה באמצעות סטודנטים הלומדים בחוג לחינוך בחטיבה לליקויי למידה ובחטיבה לאוריינות ומתנדבים לקיים פעילות קהילתית בבתי - הספר.
רציונאל הפרויקט נובע מכך שהמכללה סבורה שלמוסדות אקדמאיים , ובודאי למכללות האזוריות ,יש מחויבות להיענות ככל האפשר לצרכי הקהילה בה הם פועלים. הפרויקט מלווה בהדרכה, ייעוץ וליווי מחקרי צמודים על - ידי מרצים מן החוג לחינוך ומומחים לקריאה.

לחצו להמשך קריאה

רשמים ממערכת החינוך ביפן - ד"ר מנחם שטרן

לסיור ביפן נסעתי עם חברת: "שי בר-אילן" ביוני 2017. בסיור שאבתי אינפורמציה על מערכת החינוך ביפן מהמדריך היפני של הסיור Tetsuo  Kanai, מהמדריכה בלהה רשף, מאנשים אתם שוחחתי על מערכת החינוך, ממפגש עם תלמידים יפנים לאחר שעות לימודיהם ובטקס זיכרון של תלמידי בי"ס תיכון בהירושימה. כמו-כן, נעזרתי במאמרים על  מערכת החינוך ביפן: מאמרו של עמי וולנסקי, סמנכ"ל לשעבר במשרד החינוך, ומרשמיה של דנה פאר על מערכת החינוך ביפן, כמורה ישראלית לשפה האנגלית שלימדה ביפן. לצערי לא התאפשר לי ביקור בבתי הספר, משום שהחברה שעמה נסעתי לא קבלה ממשרד החינוך היפני אישור לבקר בבתי ספר.
לקריאת המאמר
כתבות וראיונות

כתבות וראיונות

זו הסיבה שהספינר מזיק לילדים עם הפרעות קשב

 
הלהיט האחרון של הילדים הוצג במקרים רבים כמועיל לבעלי הפרעות קשב וריכוז. האם הוא באמת מסייע לתלמידים להתרכז בכיתה? ד"ר גיל מאור, מאבחן ומומחה להפרעות קשב וריכוז, קובע שהספינרים לא רק שלא מועילים, הם אפילו מזיקים, ויש גם תחליפים זולים וזמינים.

ד"ר גיל מאור
פורסם במדור הורים, YNET

 

3 שבועות להכין את הילד לכיתה א'

 
מעבר של ילד מהגן לבית ספר הוא שינוי משמעותי שלעיתים מלחיץ את הילד וגם את ההורים. כך תכינו את הילד לקראת העלייה לכיתה א' בצורה רגועה ככל האפשר.
 
ד"ר מאיה קלמן-הלוי
פורסם במדור הורים, YNET

 

רדיו

ראיון עם ד"ר ארי נוימן, ראש החטיבה למינהל החינוך במכללה האקדמית גליל מערבי, בעקבות נתוני המחקר שנערך לאחרונה אודות האנשים הבוחרים בחינוך ביתי עבור ילדיהם.
להאזנה לחצו כאן

 

הכול מתחיל בהורים

הופיע בעיתון "מקור ראשון", בתגובה ל'הכל מתחיל במורים', צבי סטפק

צבי סטפק צודק בטענתו שיש חלק רב למורים בהישגי תלמידיהם, אבל החינוך מתחיל בבית ההורים. בעבר, לפני 40-50 שנה, האבות עבדו והאימהות היו עקרות בית שהקפידו כי הילדים יכינו שיעורי בית מיד עם שובם מבית הספר, ורק אז ניתן להם האישור לשחק.
כיום רוב ההורים עובדים, כולל האימהות. הילדים באים הביתה, פותחים את הטלוויזיה והמחשב, ורתוקים אליהם כשלוש שעות ביום בממוצע. רק בשעות מאוחרות יותר הם מכינים את שיעורי הבית בחופזה. כולנו יודעים עד כמה חשוב שינון חומר הלימודים בבית, ועל כן התוצאה של מצב זה מתבטאת בהישגים ירודים.
מפני שההורים עסוקים יותר מדי בקריירה שלהם ואין להם זמן לשבת עם ילדיהם, הם מפצים אותם במתנות מפנקות- וגם מכיוון שבור הקודם הם לא זכו למתנות ולפינוק. כיום הילדים שולטים בהוריהם במקום שההורים ישלטו בילדיהם, כפי שהיה בעבר.
כמו כן, ההורים אינם מעריכים את המורים, ומעבירים עליהם ביקורת בנוכחות ילדיהם. אם כן, מה לנו כי נלין על התלמידים שאינם מכבדים את מוריהם ומזלזלים בהם? לא פעם אני שומע הורים האומרים בשחצנות ש"למרות המורים, בני הגיע להישגים", ועוד משפטים מעין אלה שלא שמענו בעבר.
חזרתי לפני כחודש מביקור ביפן, ושם ראיתי את הרצינות של ההורים בכל הקשור להישגי ילדיהם- ההקפדה על הכנת שיעורי הבית והשינון, וכן היחס המכובד למורים, שנותן את אותותיו בהישגי ילדיהם.
כשנשנה את התופעות השליליות בחינוך הילדים בבית, שלהן אנו עדים בארצנו, אני אף בטוח שהישגי תלמידנו יגדלו באופן ניכר. מובן שגם משכורת משופרת למורים תשפיע בעניין, ובעקבותיה ייכנסו גברים רבים יותר למערכת החינוך, שכיום מתבססת על כוח הוראה נשי. אבל אחרי כל זה, אל לנו לשכוח כי להורים יש תפקיד משמעותי בהישגי התלמידים.
ד"ר מנחם שטרן, לשעבר מפקח מחוז במשרד החינוך

פרסומים חדשים - 2017

  1. Schaedel, B. (2017). Parental involvement in Faith-Based elementary schools in Israel. Family involvent in Faith-Based Schools. Information Age Publishing. Pp 167-179.
  2. Neuman, A. & Guterman, O. (2016) What are we educating towards? Socialization, acculturization, and individualization as reflected in home education. Educational Studies, 43,3, 265-281.
  3.  Guterman, O. & Neuman (2017) Different Reasons for One Significant Choice: factors behind homeschooling choice in Israel. International Review of Education ,  63,3, 303-318           DOI 10.1007/s11159-017-9637-2
  4. Guterman, O & Neuman, A. (2017) The Role of Family and Parental Characteristics in the Scope of Social Encounters of Children in Homeschooling. Journal of Child and Family Studies. DOI:10.1007/s10826-017-0773-x
  5. Guterman, O. & Neuman (2017) Who I Am and What I Think: The Contribution of Personality and Socioeconomic Traits to the Attitudes of Homeschooling Parents Toward the Education System and Homeschooling in Israel. Marriage & Family Review. DOI: 10.1080/01494929.2017.1347550 
  6. Vaknin-Nusbaum, V., & Nevo, E. (2017). A joint interactive storybook intervention program for preschool and kindergarten children. Reading Psychology38(3), 231-261.‏
  7. VakninNusbaum, V., Nevo, E., Brande, S., & Gambrell, L. (2017). Developmental aspects of reading motivation and reading achievement among second grade low achievers and typical readers. Journal of Research in Reading.‏
  8.  Nevo, E., & Vaknin-Nusbaum, V. (2017). Enhancing language and print-concept skills by using interactive storybook reading in kindergarten. Journal of Early Childhood Literacy, 1468798417694482.‏
 
 
9.      קלמר, ע. וטל. ע. 2017. הבנת חישוב שטח משולש: שלושה סוגים של פעילויות. למידה בשילוב עצמים פיזיים וממוחשבים לבניית תובנה גאומטרית, מספר חזק 2000. גיליון 28, עמ' 43-38. קישור למאמר.
 
גלריה בגליל

גלריה בגליל

תודה למורים ולמורים-לעתיד, סטודנטים לחינוך מאוניברסיטת פטרסון, ניו-ג'רזי, אשר הגיעו לביקור בתערוכה בלוויית פרופ' סנדי אלון ופרופ' לאורה פתאל. הסטודנטים בליווי החוקרות התארחו בבית הספר לחינוך באקדמית גליל מערבי במסגרת שיתופי הפעולה המחקריים בין שני המוסדות אותם יזמה ראשת החוג ד"ר ורד וקנין-נוסבאום.

הכר את המרצה - ד"ר ברוריה שדל

הכר את המרצה - ד"ר ברוריה שדל

מרצה בחוג לחינוך

הפרויקטים בהם הייתי שותפה בפיתוח, הפעלה ומחקר נגעו בפיתוח האוריינות באמצעות שיטות הוראה שיתופית ודרכי הערכה אלטרנטיביות, בשותפות הורים בחינוך וביצירת דיאלוג בין מחנכים ותלמידים יהודים וערבים בצפון. לדוגמה:
1.       פרויקט " הצלחה לכל" . התוכנית נועדה להבטיח לתלמידים הצלחה ברכישת הקריאה והכתיבה בכתה א’, להעשיר את השפה המילולית ועולם הידע ולפתח קוראים וכותבים מיומנים ונלהבים וחשיבות ההצלחה ברכישת הקריאה מאחר שבכתות היסוד ההצלחה בביה”ס מזוהה כמעט לחלוטין עם הצלחה בקריאה.
2.       הפרויקט "אוריינות בלמידה שיתופית"  אל"ש - היא שיטת למידה שיתופית בכתות ב'-ט', שמטרתה לשפר את הוראת הקריאה, הכתיבה, הדיבור והבנת השפה בתוך הקשרים לימודיים וחברתיים המשמעותיים ללומד.  
3.       "שותפות בי"ס, משפחה וקהילה".  תכנית השותפות נועדה לפתח עניין וקשר של ההורים בעשייה החינוכית והחברתית בביה"ס  ומאידך היא מחייבת את הצוות החינוכי לגלות אמפטיה ועניין בנעשה בבית. 
4.       תוכנית "פיתוח שיח אורייני בקהילת הורים בגליל המערבי" פותחה ע"י פרופ' פייסל עזיאזה וד"ר ברוריה שדל במרכז היהודי ערבי באוניברסיטת חיפה בעקבות מאורעות אוקטובר בשנת 2001. התוכנית פעלה  בשנים 2001-2004  במחוז הצפון ב-25 בתי ספר יהודים וערבים ונועדה לאפשר הכרות ודיאלוג בין מורים ותלמידים יהודים וערבים בבתי ספר יסודיים, חטיבות ביניים ובבתי ספר תיכוניים.
5.       תוכנית "שותפות אקדמיה וקהילה להורים לילדים בסיכון". התוכנית הופעלה בהשתתפות סטודנטיות בסמינריונים לייעוץ חינוכי בשנים 2014  ו-2015 בבתי ספר יהודים וערבים בעיר עכו. הסטודנטיות ביקרו אחת לשבוע בבתי אימהות לתלמידים בסיכון בכתה א' והנחו אותן בפיתוח מיומנויות והתמיכה הרגשית להעצמתן האישית ולהעצמת ילדיהם בפעילויות העוסקות בפיתוח האוריינות ובפעילויות עם ילדיהן בשעות הפנאי. 
6.       בשנת הלימודים תשע"ח אפתח בביה"ס ניצנים (לתלמידים בעלי לקות קשה) בעיר עכו תכנית לשותפות הורי התלמידים בשעות הפנאי. סטודנטיות מהסמינריון "שותפות בי"ס משפחה וקהילה" ילוו את התוכנית במחקרי פעולה.
 
בעבודות המחקר אני עוסקת בנושאים הנוגעים לפיתוח אוריינות, מעורבות הורים בחינוך במגזר היהודי והערבי, וסביבות למידה התורמות להצלחה של סטודנטים בלימודים האקדמיים. חלק ממחקרי אני מבצעת בעזרת סטודנטים באקדמית גליל מערבי. אני מציגה את מחקרי בכנסים ומקיימת קשר הדוק עם חוקרים בארץ ובעולם. חוקרים אלה ביקרו במכללה בימי עיון  שערכתי.
בהוראה במכללה אני רואה את השונות ברקע ובכישורי הסטודנטים כאתגר מעניין. אני משלבת בשיעורי  שיטות הוראה מגוונות כמו: עבודה בקבוצות, שילוב סרטונים קצרים, דיון בתמונות, סיכום של מאמרים מהביבליוגרפיה בכתב או הצגתם ע"י הסטודנטים כרפרט. אני משלבת הגשת עבודות המבוססות על חומר ההרצאות וסיורים בבתי ספר.  בהערכת הסטודנטים אני משלבת בציון מרכיבים של מבחן, עבודות, פורטפוליו וההשתתפות בכתה.