ניוזלטר החוג לחינוך


מהדורת ינואר 2018

דבר ראשת החוג: ד"ר ורד וקנין נוסבאום

קוראים יקרים,
 
אני נרגשת להציג את הגיליון האלקטרוני הרביעי של החוג לחינוך באקדמית גליל מערבי. הגיליון משקף את העשייה המחקרית והקהילתית המרובה המתרחשת בחוג לחינוך. הגיליון משקף את עבודת הצוות הענפה בין מרצי החוג והסטודנטים.
 
תודות מקרב לב לד"ר יהודה פלד שעסק במלאכת בניית העיתון, לגב' אורטל גז - מזכירת החוג לחינוך ולמרצי החוג לחינוך שתרמו מזמנם ושלחו חומרים המתארים את עשייתם ולצוות השיווק במכללה שמסייע כל העת להוציא פרויקטים מסוג זה לאור.
 
אני מאחלת לכולנו שתמיד יהיה לנו מה לחלוק ועל מה לכתוב.
שלכם,
ורד
הכר את המרצה - ד"ר גיל מאור

הכר את המרצה - ד"ר גיל מאור

ד"ר גיל מאור, קרימינולוג שיקומי, מרצה וחוקר באקדמית גליל מערבי, ומכללת תל חי פסיכותרפיסט CBT, מנתח התנהגות במשרד החינוך ומנהל מכון 'ד"ר קשב' - מרכז לאבחון וטיפול בהפרעות קשב ובתפקודי למידה.
 

גיל מספר:

אובחנתי בגיל 24 עם כמה וכמה דיסים: דיסלקציה, דיסגרפיה, הפרעת קשב והפרעת קואורדינציה. בשילוב הזה גדלתי לצד אחות מחוננת ומושלמת לכל הדיעות. חננה כזו. כעסתי על כל העולם איך נתנו לי הרגשה שאני טומטום ובהמשך סתם עצלן (לאחר שפסיכולוג חינוכי סירב לעביר אותי לחינוך המיוחד בטענה שאני לא מטומטם אלא סתם עצלן).
 
לפני 19 שנה היכרתי את המתנה הנפלאה של חיי, את אשתי האהובה. אשה מדהימה אשת חייל של ממש איתה הקמתי בית ולנו 2 ילדים נפלאים. בתקופה זו התקבלתי למכללה על תנאי באקדמית גליל מערבי - כן המכללה שלנו - שבמהלכה אובחנתי עם לקויות הלמידה וההפרעת קשב.
 
במכללה, זכיתי להכיר אדם שהשפיע עלי רבות – פרופ' יובל וולף, שלראשונה נתן לי הרגשה שאני שווה משהו וליווה אותי עם עידוד והמון עבודה קשה. סיימתי את כל התארים שלי במסגרת אוניברסיטת בר-אילן, כולם בהצטיינות והתמחיתי בהפרעת קשב כדי להכיר את עצמי טוב יותר.
 
כשסיימתי לכעוס על כולם (לפני 7 שנים לערך), גיליתי שהפרעת הקשב שלי יכולה להיות  למתנה. הכרתי צדדים אחרים של אותה "הפרעה" במשקפת מיוחדת של ספרות הלכה, מוסר ופנימיות מופלאה. זכיתי להודות כל בוקר לבורא עולם על המתנות שנתן בחלקי. הבנתי שכנראה יש יעוד למה שבאמתחתי.
 
מאז אני פועל בהתנדבות ובשכר לשנות את המציאות שבה ילדים והורים עם לקויות למידה והפרעת קשב חיים.
 

אני עובד כיום:

  1. במסגרת המכון שלי  - ד"ר קשב כמרכז מידע לעבודה עם מגבלות ובעיות.
  2. מוביל במערכת החינוך הקדם יסודי כעשור במשרד החינוך ובמערכת ההשתלמויות תובנות למניעה וחיזוק ילדים מאתגרים כבר בגיל הגן.
  3. שותף לצוות מוביל בחינוך הרשמי שאינו מוכר לקבלת התרי הרבנים בחסידויות השונות להכרה וקבלה של הפרעת קשב ולקויות למידה. שותף לכנסים ולהובלת נהלי איתור וטיפול בילדים מתקשים.
  4. עובד בהתנדבות עם הקרן להכוונת חיילים משוחררים ומלווה אותם כשש שנים בפעילות עם חיילים לקראת שחרור בהרצאות שמטרתן להבין שלקויות למידה והפרעת קשב הם לא תקרת זכוכית ואפשר לממש שאיפות אקדמיות גם שיש לקויות אלו. האקדמית גליל מערבי היא מקום מצוין להתחיל בו.
  5. כמטפל CBT  ובתהליך הכרה כמדריך ומומחה האיגוד לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי בתחום טיפול בילדים ונוער עם הפרעת קשב. משתתף בסגל המרצים בתכנית בר אילן להסמכת מטפלי CBT  בחיפה. עובד במכון שלי בעכו בעזרה לאנשים נפלאים שמחפשים את הדרך להצליח איש-איש בתחומו. מלווה צוותים מלווים בניתוח התנהגות ויעוץ בחינוך הקדם יסודי במחוז חיפה.
  6. מתנדב "אור-ירוק" (משטרת תנועה), שלאחרונה לא מספיק להגיע לזה כי אין 25 שעות ביממה.
 

עשייה אקדמית

חינוך ביתי כתופעה הוליסטית או "להחזיר את החינוך לחיים" - ארי נוימן ועוז גוטרמן

תיאור המאמר:

חינוך ביתי הנה תופעה במסגרתה ילדים מכל הגילאים אינם הולכים לגנים ובתי ספר באופן קבוע כתוצאה מהחלטה של הוריהם. במקום לפקוד את מערכת החינוך הציבורית ילדים אלו מתחנכים בבית, בדרך כלל על ידי הוריהם. מספר הילדים הלומדים בבית הולך וגדל במדינות שונות בעולם המערבי וגם בישראל.
 
פעמים רבות נתפס החינוך הביתי כתחליף פדגוגי למערכת החינוך הציבורית, כך למשל הורים יכולים לבחור לשלוח את ילדיהם למערכת החינוך הציבורית, לבתי ספר ייחודיים (למשל בתי ספר המתמחים בסביבה וטבע, בתי ספר המתמחים באומנויות ועוד) וכן יכולים לבחור לחנך את ילדיהם בבית.
 
עם זאת, מחקר שנערך לאחרונה בישראל על ידינו מראה כי הבחירה בחינוך הביתי איננה רק בחירה פדגוגית ויש לה משמעויות נוספות.
 
במסגרת המחקר, אשר התפרסם בשנת 2017 בכתב העת Journal of school choice, רואיינו אמהות לילדים בחינוך הביתי ונשאלו מהו החינוך הביתי עבורן. האמהות ציינו כי החינוך הביתי הוא אכן חלופה פדגוגית לבית הספר, אך באופן מעניין ביותר זו לא היתה התשובה היחידה. המרואיינות ציינו היבטים מגוונים העוסקים בחיי היום יום שלהם, כגון היבטים הקשורים לקשרים משפחתיים, מקום הילד בתהליך הלמידה שלו, סוגיות של אחריות על תהליכי הלמידה של הילדים, וסוגיות העוסקות בשינוי באורח החיים.
 
מחקרים קודמים שנערכו בנושא זה מראים גם הם כי לבחירה בחינוך הביתי משמעות בהיבטים הקשורים לקריירה, תפיסת הגשמה עצמית ועוד.
ניתן אם כן לחלק את המשמעות שנותנים הורים בחינוך הביתי לשתי קטגוריות מרכזיות, האחת קטגוריה חינוכית פדגוגית, שבמסגרתה חינוך ביתי מהווה תחליף למערכת החינוך הציבורית, ממש כמו בתי ספר ייחודיים, והקטגוריה השניה, אותה נכנה "הוליסטית" מתייחסת להיבטים שונים של חיי היום יום. המשמעות של הממצאים הללו היא שהבחירה בחינוך הביתי אינה רק בחירה בחלופה חינוכית אלא בחירה באורח חיים. היא יכולה להצביע על כך שההפרדה בין למידה לבין חיים, שהפכה לנפוצה בעולם המערבי בתקופת המהפיכה התעשייתית עם הקמת מערכות החינוך הציבוריות בעולם המערבי, הולכת ומטשטשת ולמעשה הורים המחנכים בבית מבקשים "להחזיר את החינוך לחיים".

Neuman, A. & Guterman, O. (2017) Homeschooling is not just about education: Focuses of meaning. Journal of School Choice: International Research and Reform , 11, 1, 148-167.

 

כלים להערכת הוראה, מתפקדים בפועל כקודים אתיים - סרגיי טלנקר

סרגיי טלנקר

במאמרי "Teaching Evaluation Tools as Robust Ethical Codes" אשר ייצא לאור בכתב עת Ethics and Education השנה, טענתי שכלים להערכת הוראה, לרבות הכלי של ראמ"ה, הנמצא בשימוש בארץ, מתפקדים בפועל כקודים אתיים. כלים להערכת הוראה הם אלה שבפועל קובעים את הסטנדרט להתנהגות ומראים למורים לאן הם אמורים לשאוף בתור אנשי מקצוע.

הסיבה לכך היא שכלים להערכת הוראה מספקים מענה הולם לביקורת הלגיטימית על קודים אתיים. המבנה של "מטריצה", המאפיין את הכלים, הופך אותם לרב-מימדיים ונוגעים לכל היבט חשוב של הוראה, ומגדיר הן את הסף ההתנהגותי שהמורה לא יכול לרדת מתחתיו, הן את הרף שלקראתו המורה אמור לשאוף. המאמר מתייחס להיסטוריה של התפתחות של כלים להערכת הוראה דרך "סטנדרטים מקצועיים" והדיאלקטיקה של ביקורת על קודים אתיים ע"י קובעי המדיניות.

 

בניית קורס MOOC - סביבה לקידום ידע של מורים למתמטיקה – ענת קלמר ועינב קיסר, אורנים

 

רקע תאורטי

מחקר זה מתאר סביבה לקידום ידע של סטודנטים להוראת המתמטיקה, דרך בנייה של קורס מווק, המשלב כלים דינמיים ממוחשבים.
הידע הדרוש למורים כפי שמתארים (Ball, Thame & Phelps, 2008), משלב ידע תוכני שהוא מתמטי בלבד וידע פדגוגי הכולל ידע מתמטי עם ידע על התלמידים, דרכי הוראה ותכנית הלימודים. בתיאור ידע של מורה הפועל בסביבה טכנולוגית (Koehler & Mishra, 2006), מתארים בנוסף, התפתחות של ידע תוכן-פדגוגי-טכנולוגי.
ידע התוכן במחקר הנוכחי מתמקד ביחס ופרופורציה. היחס הוא מנה המתקבלת בעזרת פעולת החילוק בין שני מספרים, גדלים, כמויות או ביטויים. פרופורציה עוסקת בהשוואה כפלית בין היחסים. בשלב הראשון בהתפתחות המושגים, התלמידים נוטים לתת הסברים איכותיים לקשרים בין ממדים ולא כמותיים, לכן חשוב לפתח אצלם את החוש לפרופורציה (Billing, 2001). בשלב הבא, התלמידים עוברים להתייחסות כמותית ורואים את הקשרים בין הממדים כאדיטיביים ביסודם. בהדרגה הם מבחינים בקשרים הכפליים, בהתחלה של מספרים שלמים ובהמשך בכל יחס (בן דוד, קרת ואילני, 2006). בהתאם לתוכנית הלימודים (2006), הוראת הנושא צריכה להיות מקושרת למציאות תוך שילוב כלים וייצוגים להמחשה. האנלוגיות שיקשרו בין הייצוג למושג היחס צריכות לחבר מושגים חדשים עם מצבים מוכרים ולפתח בלומד גמישות בתפיסת המושג (English, 1997).
במחקר שבחן ידע של מורים למתמטיקה נמצאה הכללת יתר בתפיסת מושגי יחס ופרופורציה. כך למשל טענו כי אין להשתמש בפעולת חיבור בבעיות אלו. למורים לא היה ברור שיחס המתקיים בין שתי קבוצות בכמות השלמה ממשיך להתקיים בקבוצות חלקיות מתוכה (Klemer & Peled, 1998). הנחת המחקר היא, שעבודה בסביבה טכנולוגית תקדם תובנות בתחום התוכן לצד רכישת כלים ומיומנויות נוספות להוראת המתמטיקה. מכאן שמטרת המחקר הייתה לבחון כיצד המורות תופסות את ההתנסות בבניית קורס מווק (MOOC – Massive Online Open Courses), כמקדמת את ידע התוכן, ידע תוכן-פדגוגי וידע תוכן-פדגוגי-טכנולוגי.
 

תיאור המחקר

במחקר השתתפו סטודנטיות בשנה הרביעית ללימודי התואר הראשון, בחוג לחינוך מתמטי. במסגרת סמינריון שעסק ב"מחקרים בחינוך המתמטי" הן פיתחו קורס מווק למורים המלמדים את נושא היחס והפרופורציה בכיתות היסוד. החלק הראשון של הסמינריון היה בעיקר תאורטי בו נחשפו לסקירה ספרותית שכללה התפתחות וקשיים ברכישת המושגים, מודלים להוראה, קישור הנושא לידע קודם ועוד. בהוראת מבנים של קורסי מווק, הסטודנטיות התנסו בלמידת קורסי מווק בהוראת המתמטיקה וקראו מאמרים בתחום (לדוגמה: ברק, ותד, שגב וחאיק, 2014).
חלקו השני של הסמינריון היה מעשי, בו נבנו יחידות ההוראה שעסקו בהקשרים שונים של מושג היחס. כל יחידה נפתחה בדילמה, שאלות להבניית היחידה המשלבות שימוש בכלים ממוחשבים ושאלות הערכה.
 

שיטת המחקר וניתוח הממצאים

הממצאים נאספו באמצעות כלים של המחקר האיכותני הכוללים: תצפיות, ראיונות פתוחים במהלך פגישות העבודה ותיעוד אישי על ידי הסטודנטיות בעבודת הסמינריון. בהמשך מויינו נתונים אלו לסוגי הידע בהתאם לתיאוריה של בול וחבריה (2008) ומישרה וקוהלר (2006). התמקדות בכל אחד מסוגי הידע אפשרה לתאר כיצד המורות תפסו את התקדמותן המקצועית בסביבה זו.
 

ממצאים ודיון

הקורס עוצב כך שיתחבר למציאות של התלמידים, אם דרך אגדת ילדים, או דימויים ופעולות מחיי היומיום שלהם. היחידות שנבנו מתארות משימות מדורגות בהתאם לשלבי התפתחות המושגים. ההבניה מתחילה בפיתוח חוש לפרופורציה הכוללת בעיות שאינן מתבססות על חישובים. בהמשך שולבו יישומונים שמהווים מודלים של יחס: מחרוזות וצבעים. מודלים אלו עסקו במשמעות הבדידה או הרציפה של המושג. לאחר שהסטודנטיות פיתחו את המודל המתמטי של יחס ופרופורציה, הן הוסיפו אילוצים המובילים לשיקולי דעת בקבלת הפתרונות, שאינם מתבססים על המתמטיקה בלבד. המודל הפורמלי של יחס ופרופורציה דרך שימוש בשברים פשוטים סיכם את הקורס.
הסטודנטיות דיווחו, ששילוב כלים ממוחשבים לקידום מטרות היחידה, הוביל לפיתוח תובנות מתמטיות חדשות אצלן. לדוגמה, הן היו מסוגלות להגדיר שהיחס הקיים במחרוזת ממשיך להתקיים בדגמים חלקיים מתוכה. בלוח כפל דינמי ממוחשב, הן הבחינו שניתן למצוא יחסים שווים בין שורות בלוח הכפל, ושחיבור "מונים" ו"מכנים" של שברים שקולים מניב אותו יחס. תובנה שאינה טריוויאלית, כפי שנוכחנו מתוך מחקר קודם (Klemer & Peled, 1998). בתהליך העבודה של יחידת השברים הבחנו בשינויים חוזרים של המטרות והתכנים, לאור התובנות המתמטיות שעלו בחקר ובבחירת היישומונים ליחידה. "החיפוש אחר יישומון לא היה פשוט כלל, בהתחלה לא היינו מרוצות מהיישומון מכיוון שהוא אינו משחקי אלא מהווה כלי חקר. בהמשך ראינו בלוח הכפל הממוחשב את היחס בין מונה למכנה וכיצד היחס שומר על פרופורציה".
שילוב כלים טכנולוגים ביחידות הלימוד בא כמענה לקשיים בהוראת יחס ופרופורציה ורצון ליצור סביבה המעוררת גירוי ועניין, בה הפותר אקטיבי. התנסות זו קידמה את הידע הפדגוגי: הסטודנטיות טענו שהן רכשו כלים לתרגום הידע התאורטי לידע מעשי, תוך התאמתו לרמות חשיבה שונות ולהטרוגניות בכיתת הלימוד. ההתנסות קידמה גם את הידע הטכנולוגי שכלל חקר יישומונים לצורך התאמתם ליחידות. פיתוח ידע טכנולוגי התקיים גם לאור התנסות בסביבה מתוקשבת של "גוגל דרייב", ששימשה הדמיה לאתר המווק. הסטודנטיות נחשפו בדרייב לרצף היחידות ופיתחו ראייה רחבה של נושא היחס והפרופורציה בתוך רצף הקורס. הסביבה השיתופית, אפשרה גישה לכל אחת מהיחידות לצד הצגתן במליאת הקורס לאורך שלבי בנייתן.
מטרה נוספת שהציבו הסטודנטיות היתה להוביל לתהליכי חקר בניתוח שאלות מחיי היום יום, כך שהפתרון לא יתבסס על שיקולים מתמטיים בלבד, אלא גם על הצורך של פותר הבעיה במציאות. במטרות אלו ניסו ליצור חידוש עבור מורים למתמטיקה, תהליך שחיזק את הידע הפדגוגי. הסטודנטיות ציינו: "התנסות זו אפשרה לנו לראשונה להתמודד עם בניית יחידת הוראה למורים למתמטיקה, דבר מאתגר, דורש שימוש ברמות חשיבה גבוהות ומפתח מאוד מבחינה מקצועית."
 

השלכות חינוכיות

בחרנו ליצור קורס מווק כסביבה לקידום ידע של מורים למתמטיקה. הנחת היסוד שלנו היתה, שמורה היוצר את סביבת ההוראה, במרחב המאפשר תהליכים של קבלת החלטות, יעשיר את הידע שלו בהקשר להוראת מתמטיקה. תהליך קבלת ההחלטות בא לידי ביטוי לאורך בניית היחידות וקישורן לרצף המווק. לדוגמה, החלטות על מטרות, הדרגתיות של משימות, יישומונים נלווים והתפתחות מתמטית של המושגים וכו'. אנו סוברות כי מורה שעבר תהליך של התמקצעות בסביבה זו רכש ידע תוכני, פדגוגי וטכנולוגי אותו הוא יוכל ליישם בהוראת המתמטיקה.
 

מקורות

בן חיים, ד., קרת, י. ואילני, ב. (2006). יחס ופרופורציה – מחקר והוראה בהכשרת מורים למתמטיקה. מכון מופ"ת.
ברק, מ., ותד, ע. שגב, מ. וחאיק, ח.(2014). סוגיות בפיתוח קורסי מּוק: אתגרים והזדמנויות. הוראה באקדמיה כתב עת לענייני הוראה במוסדות להשכלה גבוהה, 4, 36-39. האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
תוכנית לימודים חדשה במתמטיקה לבית הספר היסודי (2006). משרד החינוך התרבות והספורט המזכירות הפדגוגית האגף לתכנון ופיתוח לימודים.
 
Ball, D. L., Thames, M. H. and Phelps, G. (2008). Content Knowledge for teaching. What makes it special? Journal of teacher education, 59(5) 389-407.
Billings, E. M. (2001). Problems that encourage proportion sense. Mathematics Teaching in the Middle School, 7(1), 10-14.
English, D. E., (1997). Mathematical Reasoning. Analogies, Methaphors, and Images. Lawrence Erlbaum Associates, Hillsdale, New Jersey.
Klemer, A., & Peled, I., (1998). Inflexibility in teacher's' ratio conceptions. In: Proceedings of the 22nd conference of the international group for the psychology of mathematics education. Stellenbosch, South Africa, 3,128-134.
Mishra, P. & Koehler, M. J. (2006). Technological Pedagogical Content Knowledge: A Framework for Teacher Knowledge. Teachers College Record, 108 (6), 1017–1054.
 

מעורבות אקדמיה - קהילה

מפגשים עם צוות ביה"ס והורי התלמידים בביה"ס "ניצנים" בעכו – ברוריה שדל

במסגרת לימודי הסטודנטים בחוג לחינוך (שנה ג') בסמינריון "שותפות בית ספר משפחה וקהילה" בהדרכת ד"ר ברוריה שדל. הסטודנטים יתחילו מפגשים עם צוות ביה"ס והורי התלמידים בביה"ס "ניצנים" בעכו. המפגשים יאפשרו לסטודנטים להכיר ולחקור את התחושות של המשפחות לילדים בבית הספר. המפגש בין הסטודנטים להורים יאפשר להורים לשוחח עם אנשים צעירים ולגוון את למעגל האנשים שהם פוגשים ביום יום.
 

 

סדנא לתלמידים בנושא מעברים - ד"ר ציפי הוכדורף וד"ר רוני טוטיאן

המעבר לחטיבת הביניים קורה יחד עם שינויים פיזיולוגיים, קוגניטיביים, רגשיים וחברתיים שהמתבגר חווה בגיל ההתבגרות. כל מעבר טומן בחובו מתח וחששות, לצד התפתחות והתחדשות. בבתי הספר בעיר עכו ובישובים נוספים מסתיימים הלימודים בכיתה ו' של בית הספר היסודי ומתחילים הלימודים בחטיבות הביניים. התלמידים נפרדים מבית הספר האינטימי אותו הם מכירים מכיתה א', ועוברים לחטיבת הביניים, בה הם נדרשים להתמודד עם רמת לימודים גבוהה, להכיר צוות חינוכי חדש, ליצור קשרים חברתיים חדשים עם תלמידים מבתי ספר אחרים.

 
בשנת הלימודים תשע"ז במסגרת הקורס 'התמודדות עם מצבי לחץ' של ד"ר ציפי הוכדורף, למדו הסטודנטים מודלים שונים של התמודדות עם מצבי לחץ ושינוי והתבקשו להכין תכנית התערבות לתלמידי כיתות ו', כהכנה למעבר הצפוי לחטיבת הביניים.
התכנית כללה הכנה לפרידה הצפויה התמודדות עם המעבר והיכרות עם חטיבת הביניים.
ד"ר ציפי הוכדורף סייעה בהכנת התוכנית, והדריכה את הסטודנטים בקורס ובמפגשים אישיים וד"ר רוני טוטיאן פגש בסטודנטים בביה"ס ונכח בהעברה.
הסטודנטים העבירו את הסדנאות בכיתות ו' בתי ספר יסודיים בעיר עכו בחודשים אפריל - יוני 2017. זו הייתה חוויה מרתקת עבורם, והם נהנו מהתנסות משמעותית זו בבתי הספר.
התלמידים בכיתות שיתפו פעולה עם הסטודנטיות, סיפרו על מעברים קודמים שלהם ואף העלו חששות והביעו משאלות לקראת המעבר הצפוי.
שיתוף פעולה מלא נעשה בין האקדמית לשדה וכך תרמה הסדנא להגברת הקשר לקהילה.
 

פעילות חוגית

הרצאת אורח: סקרים ומחקרים – הלכה למעשה

במסגרת השעורים הניתנים בחוג לחינוך מתקיימות הרצאות אורח בנושאים מגוונים. אחת לסמסטר, נפתחת  הרצאה כזו לקהל הרחב.
בשנה שעברה הרצתה הגברת חניתה פיטרו על "לחיות וללמוד עם עיוורון" וכן הרצתה דר' אלה בינר על "מבעיה למתנה – התמודדות עם הפיראקטיביות ובעיות קשב וריכוז".
בחודש דצמבר, 2017 הרצה עדי שריד על "סקרים ומחקרים - הלכה למעשה. שיטות, דוגמאות, ותוצרים מהשטח".
עדי שריד הוא דוקטורנט לחקר ביצועים במחלקה להנדסת תעשייה באוניברסיטת תל אביב, בעל תואר שני בחקר ביצועים מאוניברסיטת תל-אביב ותואר ראשון במתמטיקה, סטטיטיקה וחקר ביצועים מהטכניון. הוא שירת בצבא בתפקידים שונים בחקר ביצועים, וכיום שותף במכון המחקר שריד ומנהל את מחלקת המחקר העוסקת בתחומי ההיטק, המגזר הציבורי, תעשייה, רפואה, ועוד.
ההרצאה תארה כיצד הכלים הסטטיסטיים שלומדים באקדמיה הופכים להיות לכלים שימושיים בידי מכוני מחקר ולקוחותיהם. עדי השכיל להציג נושא עיוני אשר נתפס בעיני רבים כ"משעמם" בדרך חיה, מעשית, מלאת דוגמאות ורלוונטית.
הקהל בהרצאה מנה למעלה ממאה איש, סטודנטים, סגל אקדמי, סגל מנהלי ואחרים.
 
 

 

שיתוף הפעולה של החוג לחינוך עם הקהילה, ביקור בביה”ס לחינוך מיוחד ניצנים - מירי שריד

בחופשת חנוכה כ-25 סטודנטיות משנה א' של החוג לחינוך, בלויי של דר’ מירי שריד, דר’ עינת נבו, ענבל וינברג דיקאנית הסטודנטית ולולו רכזת הדיקנט, ביקרו בביה”ס לחינוך מיוחד ניצנים בעכו. במהלך הביקור, הסטודנטיות קיבלו הסבר על הפעילות הייחודית של ביה”ס, ואופיו.
כמו כן הסטודנטיות השתתפו בפעילות חינוכית בקבוצות קטנות בכיתות הלימוד, ביחד עם הילדים. בהפסקה הסטודנטיות שימחו את הילדים בהפתעות קטנות, סופגניות (תרומה של קונדיטוריה אוטמזגין), ריקודים ושירים - כל זאת במסיבת חנוכה בתוך ביה”ס.
עבור הסטודנטיות הביקור היה מרגש מאד, מעורר מחשבה, והמחיש להן את היבטים האנושיים שבלימודי חינוך.
 

 

סיור בגלריה

במהלך חודש דצמבר התקיימו עשרה סיורים מודרכים לכ-180 סטודנטים בביה"ס לחינוך בתערוכה "פועל חריג" של האמן גידי גילעם, המוצגת עד אמצע ינואר ב"גלריה בגליל". 
הסטודנטים הגיעו לסיורים במסגרת שיעורי סמינריון של שנה ג' ושני שיעורים של שנים א'-ב'.
הסיורים הועברו על-ידי אוצרת הגלריה הגר בריל, ובמסגרתם קיבלו הסטודנטים קיבלו הסבר נרחב על האמן ומקורות ההשראה שלו, וכן על אופן עבודתו בטכניקות שונות כגון קולאז' דיגיטלי, ציור, פיסול ומיצב.
כמו כן, עלתה במסגרת הסיור שאלת מפתח בנוגע לתפקידה של האמנות ככלי לביקורת תרבותית, 
והתקיים דיון אודות הפוטנציאל החינוכי הגלום באמנות והאופן בו היא יכולה לשרת ולהעצים את עבודת החינוך מול ילדים ובני נוער.
 

כנסים

ברוריה שדל

במהלך חופשת הקיץ השתתפתי והצגתי מחקרים בשני כנסים:
 
1. Ernape-European research network association of Parents in Education.
 
זהו כנס של האגודה האירופאית לחקר מעורבות הורים בחינוך ואני משתתפת קבועה בכנסים אלה כבר 13 שנים. הכנס נערך באוניברסיטת המפטון בלונדון והצגתי בו מחקר על מעורבות הורים בבתי ספר דתיים בארץ. המחקר התפרסם בשנת 2017 כפרק בספר.
 

2. הכנס השני שבו השתתפתי נערך באוניברסיטת Justus Liebig  בעיר Gissen בגרמניה.

הכנס ה- 26 של האגודה EAN-EUROPEAN ACCESS NETWORK. כנס זה עוסק בדרכים לשיפור השתתפות של סטודנטים מקבוצות שוליים במוסדות החינוך הגבוה והצלחה בלימודים. המחקר שהצגתי בכנס יתפרסם ב שנת 2018 כפרק בספר על ההשכלה הגבוהה שיצא לאור באנגליה בשנת 2018 בעריכת פרופ' Stuart Billingham.
 

הוראה ולמידה בחוג

המנהל הציבורי החדש (NPM)  ומנהל מערכות חינוך - אריה הרשקוביץ

המנהל הציבורי החדש הוא אסכולה שראשיתה בשנות ה-80' השואפת לעשות את המגזר הציבורי לאפקטיבי ויעיל יותר. לידתה בצורך שנוצר עקב הדרישה הגוברת לשירותים הציבוריים מחד, והקיטון היחסי בתקציבים העומדים לרשותם מאידך. על מנת לעמוד בכך, מאופיין המנהל הציבורי החדש בשיתוף פעולה ציבורי-פרטי (PPP), באימוץ שיטות ניהול של המגזר העסקי, במדידה והערכת ביצועים, ובהתמקצעות של המנהלים במגזר הציבורי. זאת מתוך הכרה שעל מנת לנהל בית חולים, בית ספר או תיאטרון, לא די להיות רופאה, מורה או שחקנית מעולה, אלא יש לרכוש מיומנויות ניהול מתאימות.
לשם כך מציע בה"ס לחינוך אשכול למידה בתחום ניהול במערכות חינוך. הקורסים המוצעים במסגרת האשכול עוסקים בנושאים רבים. ביניהם: תורת הארגון, אתיקה בניהול, תהליכי קבלת החלטות, הערכת פרויקטים, תקשוב בחינוך, מנהל חינוכי, מערכת החינוך בישראל, מיומנויות ניהול מתקדמות, יזמות חינוכית וניהול משאבי אנוש.
הקורסים אותם אני מלמד במסגרת האשכול הם מיומנויות ניהול מתקדמות בבה"ס, ניהול בה"ס בסביבה מתוקשבת, והתפתחות בה"ס בניהול עצמי (סמינריון). בכל הקורסים ניתנת לסטודנטיות האפשרות להכין עבודות בנושאי הלימוד ולהציגן בכיתה, כחלק מחובות הקורס. במהלך הפרזנטציות מתפתח דיון, ממנו עולה בדרך כלל שלסוגיות ניהוליות יש נגיעה ישירה לחיינו. הדבר בא לידי ביטוי כאשר אנו נותנים או מקבלים שירות, ברשות המקומית, בקופת החולים, בחנות, במסעדה ואף בבית הספר או במכללה. הסטודנטיות מנתחות את הגישות הניהוליות הקיימות ומציעות דרכים חלופיות.
דגש מיוחד ניתן לשימוש בכלים מתוקשבים המאפשרים ומשפרים אפשרויות לימוד שונות, כמו לימוד מרחוק, התאמה אישית, משחוק (לימוד על ידי משחק), כיתה הפוכה, לימוד על ידי פרויקטים (PBL). הכלים המתוקשבים אף משפרים את ניטור והערכת תהליך הלימוד, על מנת לזהות ולטפל בבעיות מוקדם ככל האפשר.
 

 

האם טכנולוגיה היא התשובה ללמידה משמעותית? - יהודה פלד

במסגרת קורסים שעוסקים בשילוב טכנולוגיה בהוראה, אני מוצא את עצמי מסביר לסטודנטים שהוראה היא פעולה שמייצרת למידה ואילו למידה היא תהליך שמייצר שינוי ביכולת של הלומד, ומכאן אנחנו עוברים לסוגיית הלמידה המשמעותית. מה היא למידה משמעותית לעומת למידה שאינה משמעותית ואיך מגיעים ללמידה כזו. הדגמה והתנסות הן אמצעי הוראה חשוב ולכן אני מדגים, סליחה, הסטודנטים מדגימים. מתנסים. מתנסים בלמידה משמעותית מסוגים שונוים, עם טכנולוגיה ובלי טכנולוגיה. כמובן שבעקבות כל פעילות, מנתחים אותה ומנסים להבין יתרונות, חסרונות, דרכי ניהול כיתה ושיעור הנגזרים מהפעילות.
המסקנה המרכזית אליה מצליחים הסטודנטים להגיע היא שהטכנולוגיה בהחלט מעשירה ומרחיבה את סל היכולות של המורה אולם, למידה משמעותית יכולה להתרחש בכל מקום ובכל שיעור גם ללא טכנולוגיה.
 
: עבודה בקבוצות – הכנת משימה, וכתיבת מכוון ומחוון – ללא טכנולוגיה. הגדרת משימה, הנחיות ברורות ומסגרת זמן ברורה
 
: שימוש בסלולריים בלמידה, תחרות וויקיפדיה – שימוש בוויקיפדיה להעמקת תכני הלימוד
 
פעילות חשיבה ושיתוף מידע
פרסומים בחוג לחינוך

פרסומים בחוג לחינוך

1.     Berent, I., Bat-El, O., & Vaknin-Nusbaum, V. (2017). The double identity of doubling: Evidence for the phonology–morphology split. Cognition, 161, 117-128.‏
2.     Freund, A., Schaedel,B., Azaiza,F., Boehm, A., Hertz-Lazarowitz, R. (2017) Parental Involvement among Jewish and Arab parents. Patterns and contextual predictors. Children and Youth Services Review (Dec, 17).
3.     Guterman, O & Neuman, A. (2017) The Role of Family and Parental Characteristics in the Scope of Social Encounters of Children in Homeschooling. Journal of Child and Family Studies. DOI:10.1007/s10826-017-0773-x
4.     Guterman, O. & Neuman (2017) Different Reasons for One Significant Choice: factors behind homeschooling choice in Israel. International Review of Education ,  63,3, 303-318           DOI 10.1007/s11159-017-9637-2
5.     Guterman, O. & Neuman (2017) Who I Am and What I Think: The Contribution of Personality and Socioeconomic Traits to the Attitudes of Homeschooling Parents Toward the Education System and Homeschooling in Israel. Marriage & Family Review. DOI: 10.1080/01494929.2017.1347550
6.     Guterman, O. & Neuman. (2017) Personality, socio-economic status and education: factors that contribute to the degree of structure in homeschooling. Social Psychology of Education DOI 10.1007/s11218-017-9406-x
7.     Guterman, O. & Neuman. (2017) Similar Goals, Different Results: Differences in Group Learning Goals and Their Impact on Academic Achievements. Journal of Further and Higher Education  DOI: 10.1080/0309877X.2017.1394990
8.     Neuman, A. & Guterman, O. (2016) What are we educating towards? Socialization, acculturization, and individualization as reflected in home education. Educational Studies, 43,3, 265-281.
9.     Neuman, A. & Guterman, O. (2017) Homeschooling is not just about education: Focuses of meaning. Journal of School Choice: International Research and Reform , 11, 1, 148-167.
10.  Nevo, E., & Vaknin-Nusbaum, V. (2017). Enhancing language and print-concept skills by using interactive storybook reading in kindergarten. Journal of Early Childhood Literacy, 1468798417694482.‏
11.  Schaedel, B. (2017). Parental involvement in Faith-Based elementary schools in Israel. Family involvent in Faith-Based Schools. Information Age Publishing. Pp 167-179.
12.  Vaknin-Nusbaum, V., & Nevo, E. (2017). A joint interactive storybook intervention program for preschool and kindergarten children. Reading Psychology, 38(3), 231-261.‏
13.  VakninNusbaum, V., Nevo, E., Brande, S., & Gambrell, L. (2017). Developmental aspects of reading motivation and reading achievement among second grade low achievers and typical readers. Journal of Research in Reading.‏
14.   קלמר, ע. וטל. ע. 2017. הבנת חישוב שטח משולש: שלושה סוגים של פעילויות. למידה בשילוב עצמים פיזיים וממוחשבים לבניית תובנה גאומטרית, מספר חזק 2000. גיליון 28, עמ' 43-38. קישור למאמר.