כנס לקויות למידה- תקצירי הרצאות


הכירו את המציגים בכנס למידה, לקויות למידה, הפרעת קשב ומה שביניהן.

ראש המליאה- ד"ר ורד וקנין-נוסבאום

הפרעת קשב והיפראקטיביות ולקויות למידה הן מהתופעות הקליניות הנדונות ביותר בספרות המקצועית ובתקשורת. יחד עם זאת רב הנסתר על הנגלה. ככל שאנו לומדים יותר על תופעות אלה כך מתעוררות אצלנו שאלות נוספות באשר להיבטים שונים של התופעה, דרכי ההתמודדות עימה במסגרות שונות והקשר שבינה לבין למידה וליקויי למידה. הכנס, המאורגן על-ידי אשכול ללקוי-למידה באקדמית גליל מערבי, עוסק בכל שנה בהיבטים מגוונים של לקויות למידה והפרעת הקשב ובקשר שבין שתי התופעות. בהלך הכנס יתקיימו הרצאות מרתקות ורב שיח המיועדים להורים, מורים, ואנשי מקצוע מתחום-האבחון והטיפול, בניסיון להביא לשיפור דרכי ההתמודדות עם לקויות למידה והפרעת קשב.

הכנס יתמקד בהיבטים שונים של הפרעות קשב ולקויות למידה. ההרצאות יעסקו בהיבטים פסיכולוגיים של הפרעת קשב, בסיוע לסטודנטים ליקויי למידה, בסמכות הורית ככלי להתמודדות עם קשיים, בבעיות תקשורת, בדיסקלקוליה, בטיפול בהפרעת קשב ובאסטרטגיות למידה. נושאים מגוונים אלה מאפשרים לבחון את דרכי ההתמודדות עם הקשיים הרבים שהורים, אנשי חינוך ובעלי מקצוע חווים ביום יום. 


אודות המרצה

ד"ר ורד וקנין נוסבאום, מרצה בכירה, ראשת החוג לחינוך, המכללה האקדמית גליל מערבי. עוסקת במחקר בתחום ליקויי לקריאה והפסיכולוגיה של השפה והקריאה בעברית.  מחקריה עוסקים גם בקשר שבין התפתחות המודעות המורפולוגית לבין הישגי הקריאה של ילדי בית הספר היסודי. בנוסף, עוסקת ד"ר וקנין בפרויקטים חינוכיים התנדבותיים שמטרתם למנוע ולצמצם קשיים בקריאה על-ידי טיפוח והעשרת שפה ועל-ידי יישום תכניות התערבות מתאימות.

 

קשב, קריאה ומה שביניהם – ניתוח ממצאי אבחון, תחלואה נלוות והבחנה מבדלת- ד"ר גיל מאור

קריאה היא תהליך פיענוח סמלים גרפיים למשמעות. קריאה מחייבת סינגריה בין תפקודים קוגניטיביים ומטא-קוגניטיביים רבים, בינהם – קשב. קיימת הלימה הדדית בין תפקוד מערכת הקשב ומיומנויות קריאה. ליקוי בתהליכי קשב, עלול לפגום בהתפתחות הקריאה, ולקויות קריאה עשויות לפגוע בהקצאת משאבי קשב לתפקודי מטא-קוגניטיביים של הבנת הנקרא.
המחקר הנוכחי בחן קשיי קריאה של תלמידים עם הפרעת קשב. בבסיס המחקר הנחה, שקיימת שונות בדפוס הקשיים בקרב מתקשים בקריאה בין תלמידים שלהם הפרעת קשב ותלמידים שלהם דיסלקציה.
במחקר דגימה של 32 בנים בני 10-12 (תלמידי כיתה ד-ו) המגלים קשיים בקריאה והבנת הנקרא. כל המשתתפים מאובחנים על ידי גורם רפואי מוסמך כסובלים מהפרעת קשב, ושעברו גם אבחון דידקטי סטנדרטי באמצעות ערכת א-ת. 13 ילדים עברו אבחון דידקטי לאחר איזון תרופתי ו-19 עברו אבחון דידקטי לפני הגעה לרופא לכל אחד מהם בוצע ניתוח של האבחון הדידקטי.
ממצאים עיקריים -  משותף לכל המשתתפים, איטיות בקריאה, קריאת משפטים איטית, מהירות שיום נמוכה ושגיאות כתיב. מסתמן הבדל בין תלמידים שאבחון הקשב שלהם קדם לאבחון הדידקטי בדיוק בקריאת מילות טפל, והבעה בכתב. כמו גם, בקבוצה זו בלטו שתי קבוצות משתתפים בכתיבה – 5 תלמידים ללא טעויות הומופוניות וקריאת מילות הטפל שלהם מדויקת. מאידך 8 תלמידים ללא הבדל במדדים אלו ביחס ל-19 התלמידים שאובחנו קודם דידקטי ורק אחר כך קשב.
מסקנות – לקוי קשב ולקוי קריאה עשויי לגלות קשיים בקריאה, וממצאי המחקר מתקבלים מאפיינים  מבחינים בין לקוי  קריאה ובין לקויי קשב בסוג הטעויות. המחקר מניח מסקנות ברמה התיאורטית ופרקטית. ברמה התיאורטית, המחקר מבסס רציונל לביצוע מחקר מקיף למיפוי סוג השגיאות בקריאה בקרב תלמידים עם הפרעת קשב ודיסלקציה, בדגימה רחבה יותר. ברמה המעשית, המלצה שיש חשד להפרעת קשב בקרב תלמידים המתקשים בלמידה, רצוי לבצע אבחון קשב לפני אבחונים לימודיים.
 

אודות המרצה

 
ד"ר גיל מאור (Ph.D) , מרצה בחטיבה ללקויי למידה באקדמית גליל מערבי. סוציותרפיסט, פסיכותרפיסט ומטפל CBT, מנתח התנהגות במשרד החינוך. התמחות במערכת הקשב והשפעתה על ההתפתחות הרגשית והחברתית של ילדים, נוער ומבוגרים בעלי הפרעת קשב וריכוז.

פתח לנו שער - מודל הוליסטי של תמיכה בסטודנטים עם ליקויי למידה באקדמיה ובאסירים בכלא חרמון - יעל מלצר

מרכז התמיכה לסטודנטים דיסלקטים עם ליקויי למידה בתל-חי, הנו הראשון בישראל ומנחה הדרך. הוא הוקם על בסיס האמונה והחזון לפיהם סטודנטים עם ליקויי למידה מסוגלים ללמוד במסגרת אקדמית ולהגיע להישגים דומים לאלה של סטודנטים אחרים. מטרת המרכז הייתה והווה לאפשר הזדמנות שווה לסטודנטים אלה, לפתח ולחזק את יכולת ההתמודדות שלהם עם מטלות אקדמיות רגשיות וחברתיות.

כל זה יכול להתקיים על ידי הכנה של המועמדים במסגרת תמיכה הוליסטית, המשלבת תמיכה אקדמית עם תמיכה רגשית, וסביבות למידה מותאמות ומונגשות מחשבים וטכנולוגיות מסייעות; כל זאת כאשר לכל סטודנט נבנית תוכנית אישית דינמית וגמישה של תמיכה והתאמות. הסביבה התומכת כוללת את המבנה "הבית" הנוסך הרגשה ביתית שקטה ומתחשבת,  צוות מיומן, מקצועי, מכיל ומאמין, הדוגל בגישה של "חנוך לנער על פי דרכו": למדהו ללמוד איך ללמוד על ידי חקר עצמי (מטקוגניציה) באמצעות תכנון והצבת מטרות .
כהתנסות ראשונית פתחה מכללת תל-חי ב-1995 מכינת קיץ מרוכזת הכנה ללימודים אקדמיים. המכינה הראשונה הייתה אינטנסיבית והתמקדה  במקצועות רבי-מלל, מקצועות מדעיים ואנגלית. התוצאות היו מבטיחות. מעודדים מהניסוי החלו בתל-חי בהרצת התוכנית, שהתגבשה במשך יותר משני עשורים לכדי מערך שלם הבנוי סביב כל לקויות הלמידה והמלווה את הסטודנטים מהכניסה למכינה ועד סיום הלימודים. בנוסף, הורחבה הפעילות והיא כוללת היום מכינות קיץ, תמיכה בסטודנטים לאורך שנות לימודיהם, ליווי לקראת תעסוקה, מכון אבחונים, מרכז טכנולוגי, יחידה לתמיכה בסטודנטים ערבים.

פיתוח תכניות לקהילה :חממ"ה בכלא חרמון, ויחידת  מחקר.
בתחום הלמידה מקיף המערך את כל מיומנויות הלמידה מן הבסיס: התמודדות עם קורס אקדמי, כתיבת עבודות, כתיבה מדעית, קריאת חומר אקדמי, סיכומים, ארגון וניהול הזמן, סגנונות למידה, אוריינות מחשב וטכנולוגיות תומכות, לימוד שפות, מיומנויות במדעים, חונכות אישית ועוד.
מתחילת הדרך ניכר היה שלתמיכה הרגשית יש חשיבות רבה, השילוב בין התמיכה בלימודים לתמיכה הרגשית הוא שנותן לסטודנטים את היכולת להתמודד עם תסכולים מן העבר ועם קשיים בהווה ולהצליח בלימודים. ההצלחה בלימודים מולידה הצלחות בתחומים נוספים.
השוני בלקויות בין הלומדים רב: ומכאן שלכל סטודנט יש להתאים תוכנית אישית שתהיה מותאמת ללקות, לחזקות ולצרכים ולדרכי ההתמודדות האישית.

במסגרת התפיסה ההוליסטית של הטיפול במרכז מקיימים מדי שנה במכינות הקיץ סדנה לבני המשפחה כדי להבהיר להם את הקשיים שעמם מתמודדים הסטודנטים  עם לקויות למידה. במפגש מתקיים דו-שיח בין ההורים לילדיהם על מערך היחסים סביב הלקות. במפגשים אלה ההורים מגלים לעתים אם התנהגותם תמכה או מנעה טיפול נכון בבעיה .

בשנת 2014 במסגרת יציאה לפרויקטים בקהילה התגבשה יחד עם צוות השב"ס התוכנית, "חממ"ה בכלא חרמון". מטרת התכנית היא לאפשר לאסירים עם הפרעות הקשב ולקות למידה ,להבין טוב יותר את מה שעובר עליהם בתהליך הלמידה, ולחפש כלים יעילים יותר כדי ללמוד ולהתנהל בבית הסוהר ובחיים בחוץ  באופן ראוי.
בתכנית האסירים עוברים תהליך של העצמה בו הם "מתיידדים" עם החזקות והמגבלות שלהם, המאפשר להם להתחיל בתהליך השיקום ולהתמקד בניצול וחיזוק ה"כוחות". התוכנית מבוססת על העקרונות הפדגוגיים של מכינות הקיץ, הכרות עם הלקות במיני קורס אקדמי.

החלק השני מתמקד באסטרטגיות למידה שהאסטרטגיה שנבחרה הייתה אוריינות כתיבה עיונית שהיא האסטרטגיה המורכבת ביותר לרכישה.
במסגרת זו הלומדים עורכים היכרות עם מושג "האלמנט", שמשמעו "המקום שבו אדם מבטא את יכולותיו וכישרונותיו, ובו הוא מרגיש הכי עצמו". מתוך היכרות עם המושג, כל אחד מהלומדים עובד על תחילת זיהוי "האלמנט" הפרטי שלו. מתוך זיהוי זה נגזרה המטרה האישית  בכתיבה שכל אחד הציב לעצמו כיעד הסופי לתהליך.

החלק השלישי כולל סדנאות ומפגשים פרטניים לניהול הקשב שמתממשים בצעדים ראשונים בחיי היומיום בכלא. והחלק הרביעי הוא השתקפות הלקות והפרעת הקשב באומנות ו/או בספורט ובגאגלינג.
כמו בחממ"ה באקדמיה גם בכלא מגיעים בני המשפחה למפגש ועוברים סדנא לניהול הקשב ונפגשים עם אנשי המקצוע של התוכנית. ה"מרכז", ממוקם במתחם מרכז החינוך, והאסירים מגיעים אל המבנה המיוחד של חממ"ה במהלך השבוע, עפ"י לו"ז מתוכנן מראש ועפ"י הצורך.
בהרצאה יוצג המודל בהרחבה ויוצגו נתונים של מחקרי מעקב ומחקרי בוגרים וחומרים שגובשו במשך השנים.

אודות המרצה


יעל מלצרM.A.  בחינוך מאוניברסיטת חיפה, מ-1986 ניהלה את מערכות הלימוד באקדמית מכללת תל-חי, ב-1995 הקימה וניהלה את מרכז חממ"ה- מרכז התמיכה לסטודנטים עם ליקויי למידה,  ב- 2014 הקימה את מרכז הקשב- "חממ"ה בכלא חרמון ", במסגרת תפקידה ייעוץ וקידום פרויקטים במכללה האקדמית תל –חי.


הפרעה בתקשורת חברתית וקשיי למידה- ד"ר מרסלו שפיץ

הפרעה בתקשורת חברתית (Social communication disorder) היא הפרעה נוירו-התפתחותית שסווגה לראשונה ב DSM-5 . ההפרעה מתארת קשיים בתקשורת החברתית והסתגלות חברתית.  

הובהרה ההבחנה בין התחומים החברתי והתקשורתי, ונוצרו שתי אבחנות נפרדות לקשיי התקשורת  - הפרעה ברצף האוטיסטי (Autistic Spectrum Disorder – ASD), הכוללת קשיים בתחום החברתי-תקשורתי ובתחום ההתנהגותי, והפרעה בתקשורת חברתית (Social Communication Disorder – SCD), הכוללת קשיים בתחום החברתי-תקשורתי בלבד. 

התייחסות להפרעה בתקשורת החברתית מחייבת התייחסות למופעים התנהגותיים דומים, ולכן מחייבת הבחנה מבדלת מדוקדקת - הפרעת קשב, חרדה חברתית, הפרעה בתקשורת החברתית והפרעה ברצף האוטיסטי.
כל אחת מההפרעות בעלת פוטנציאל פגיעה בתפקוד הלימודי, החברתי והרגשי. נוכחותה של הפרעה בתקשורת החברתית יוצרת קשיים רגשיים, ומעמיסה על פניות הילדים לקיים יחסים חברתיים עם קבוצת השווים ולתפקד בצורה יעילה בתחום הלימודי. 

במסגרת ההרצאה נדבר על הדומה והשונה בין ההפרעות, וכיצד להתייחס להפרעה במערך ההתמודדויות של ילדים בבית הספר.

ארגז הכלים של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית בשירות אבחון דיסקלקוליה- מירב בן נתן

אחד הביטויים של הפרעת הדיסקלקוליה הוא הקושי בעיבוד מספרי בהקשרים שונים. בני אדם שאינם סובלים מההפרעה הזו, מעבדים מספרים בקלות ואפילו באופן כפוי ואוטומטי. במצבים שבהם התכונות האריתמטיות של המספר אינן רלוונטיות לתפקיד – שיפוט הגודל הפיזי שבו מופיעה ספרה – בני אדם לא מסוגלים להתעלם מהגודל הנומרי של הספרה. כיוצא בזה, בני אדם רגילים לא מסוגלים לזהות כיאות ריבוי ספרות אם הריבוי הזה מתנגש עם הערך הנומרי של כל ספרה. אם התפקיד הוא לציין את הכמות במצב בו הספרה 2 מופיעה 5 פעמים, אזי קיים קושי לציין 5, רק משום שהוא מתנגש עם הערך הנומרי של הספרה 2. המבחנים הללו המערבים קונפליקט בתחום המספרים מועילים מאד במחקר, משום שהם מחדדים את ההבנה שלנו על האופן והעוצמה של עיבוד תכונות אריתמטיות של מספרים. באופן פרדוקסלי, אנשים הסובלים מדיסקלקוליה משוחררים במידה זו או אחרת מהפגיעה בביצוע במצבי הקונפליקט הללו. דווקא משום שהעיבוד המספרי פגוע, הערך הנומרי של מספר לא יפריע בתפקיד של שיפוט גודל פיזי. המטרה של ההרצאה היא להראות כיצד הכלים הללו של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית, יכולים לעזור באבחון של קיום ושל חומרת ההפרעה.


אודות המרצה

תחילת דרכי המקצועית הייתה בתחום החינוך המתמטי, ואני בעלת תואר Bsc, מדעים מדויקים, התמחות במתמטיקה. בהמשך, מסלול מקוצר לדוקטורט בפסיכולוגיה קוגניטיבית באוניברסיטת תל-אביב בהנחיית פרופסור דניאל אלגום. תחום המחקר העיקרי שלי הוא תפיסת מספר. ביתר ספציפיות, אני מתעניינת בשאלות כגון- האם בני אדם מעבדים באופן אוטומטי את המשמעות הסמנטית (הגודל) של מספר, בכל פעם שהם נחשפים למספר? האם עיבוד המספר משתנה מייצוג לייצוג? האם כשאנו נחשפים למספר, מעורר באופן אוטומטי ציר מספרים מנטלי? ועוד ועוד...לאחרונה התחלתי לחקור גם קוגניציה מוזיקלית. תחום מחקר זה, שעבורי הוא חדש ומרענן, קשור לתחביב מאד משמעותי שלי: נגינה על חליל צד. לפני חמש שנים חזרתי לנגן. אני מנגנת בהרכב ובתזמורת , וזה כולל חזרות אינטנסיביות והרבה הופעות. אני שמחה שבמקרה זה יצא לי לשלב בין שני העולמות- עולם העבודה ועולם התחביבים.

הצבת גבולות לילדים - שיעור מעשי למאה ה-21- ד"ר עוז גוטרמן

גבולות הינם אחד המרכיבים החשובים עבור בריאותו הנפשית של הילד, אך גם עבור איכות החיים של ההורים והתא המשפחתי כולו. גבולות אינם המטרה, אך הם אמצעי הכרחי כדי ליצור תא משפחתי אוהב, תומך ומתקשר. בראיונות עם הורים עולה שוב ושוב הקושי בהצבת גבולות לילדים. בין אם מדובר בילדים בני שנתיים ובין אם מדובר במתבגרים בני 17, הצבת גבולות הוא אחד התחומים שההתמודדות איתם היא מורכבת ביותר להורים. בהרצאה נבין את החשיבות של הצבת גבולות ואת הסיבה לקושי של הורים להתמודדות עם הנושא זה ונבחן כלים מעשיים המאפשרים להורים להתמודד טוב יותר עם האתגר שבהצבת גבולות.

 

אסטרטגיות למידה – לא רק לבעלי לקויות למידה ו/או הפרעת ליקוי בקשב - ד"ר ענת עדי שפירא

יעדה המרכזי של המהפכה הדיגיטאלית, שראשיתה בשלהי המאה הקודמת, היה להקל על חיינו. ברם, "אליה וקוץ בה". בעידן הדיגיטאלי, בו מסכים מרצדים כמעט בכל סביבות חיינו, ואנו זמינים כמעט בכול שעות הערות, מתוך חשש הגובל לפרקים בחרדה מלהיות מנותקים, המושג "הפרעת קשב קולקטיבית" דומה שמעורר מחשבות והגיגים במוחם של הדיוטות ומומחים כאחד.

המאה ה-21 הינה תקופה דינאמית, המאופיינת בשינויים תדירים ומהירים בכל תחומי החיים. היקף הידע נרחב מכדי להיות מוכל על ידי המוח האנושי. ידע קודם הופך במהרה ללא רלבנטי, ונדרשות למידה יעילה וגמישות בחשיבה.
אסטרטגיות למידה, מעצם הגדרתן, נועדו להוביל לשיפור תהליך הלמידה. לרוב הן מתפתחות באופן טבעי וספונטאני, מקביל להתפתחות הקוגניציה והמטה-קוגניציה, עם ההתנסות בלמידה. בעלי לקויות למידה ו/או הפרעת ליקוי בקשב עלולים לגלות קשיים בפיתוח אסטרטגיות למידה ו/או ביישומן באופן יעיל וגמיש.

אך לאור מאפייני העידן הדיגיטאלי – האין גם הלומדים נטולי הליקויים וההפרעות הפוגעות בתהליך הלמידה בפרט, ובהתנהלות טובה אל מול "הפצצת" החושים (הנראית כיום תנאי בסיסי לבריאות הגוף והנפש) בכלל, נזקקים להקניה שיטתית ומפורשת של אסטרטגיות למידה? האם לימוד והפעלה של אסטרטגיות כלליות, דוגמת אסטרטגיה לניהול זמן, יקלו ולו במעט על התפקוד אל מול ים הגירויים ופריטי המידע?

אודות המרצה


ד"ר ענת עדי שפירא, פסיכולוגית חינוכית מומחית, פסיכותרפיסטית, מטפלת באמצעות ביו-פידבק משולב ב-CBT, חוקרת תהליכים קוגניטיביים ומטה-קוגניטיביים, מרצה ומנחה באקדמית גליל מערבי ובמכללה האקדמית לחינוך גורדון. 
לימודים:
BA בחוג לפסיכולוגיה ובתוכנית ב.א למצטיינים, אוניברסיטת חיפה
MA בפסיכולוגיה קוגניטיבית-מחקרית, אוניברסיטת חיפה
PhD בפסיכולוגיה קוגניטיבית-מחקרית, אוניברסיטת חיפה
לימודי תעודה בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי באמצעות ביו-פידבק, מכון "סיי-פי" והאגודה הישראלית לפסיכופיזיולוגיה יישומית ולמשוב ביולוגי
לימודי תעודה בפסיכותרפיה, החוג לפסיכולוגיה, אוניברסיטת חיפה          

טיפול בהפרעת קשב והיפראקטיביות בילדים ונוער - ד"ר ג'ובראן אבו-רחמה

הפרעת קשב והיפראקטיביות (ADHD) היא הפרעה נוירו-התפתחותית שמסווגת בספרות הרפואית, כהפרעה תפקודית שלה גורמים אורגניים-ביולוגיים, שמבטאת ברמות חריגות של – מוסחות, היפראקטיביות ואימפולסיביות. הפרעת קשב מהווה הגורם השכיח ביותר להפניית ילדים לייעוציים רפואיים אצל רופאים המומחים בנוירולוגיה של הילד. 

מרבית הפניות לאבחון נעשות בהכוונת בתי הספר. הילדים המופנים מתוארים כילדים הסובלים מתת השגיות, קשיים לימודיים, ולעיתים גם קשיים התנהגותיים ורגשיים. צוותי החינוך מפנים לגורמי המקצוע הרפואיים לאבחון – לרוב רופאים נוירולוגים.
הרופא מבצע הליך אבחון רפואי מלא, שכולל בדיקה נוירולוגית-קלינית מלאה, הערכה תפקודית ובחינת גורמי אפשריים להופעת הקשיים של הילד. הרופא יסתייע בשאלוני דיווח על תפקודו בתחום הקשב וההתנהגות. הרופא מסכם את המידע שקיבל מההורים, מבית הספר ומהבדיקה של הילד – לאבחנה של סיבת הקושי (או הסיבות לקושי) והמלצה על דרכי טיפול. הרופא יכול להיעזר בבדיקות תומכות החלטה, דוגמת TOVA  ו-MOXO, כדי לחזק אבחנה וכדי להעריך יעילות של טיפול תרופתי בתוכנית ההתערבות.

הטיפול בילדים עם הפרעת קשב הוא טיפול מערכתי שכולל שלוש רכיבים:
א. הדרכת הורים, מורים וילד – הואיל ומדובר בהפרעה שליקוי בתפקודי ניהול הוא רכיב מרכזי בה, ניתן בהדרכה לשפר מיומנויות של תפקודי ניהול.
ב. טיפול תרופתי סימפטומטי – טיפול תרופתי שמקל בתסמיני הליבה של ההפרעה, ומאפשר לילד לפנות משאבים לתפקוד לימודי ורגשי.
ג. טיפול פסיכולוגי תומך – טיפול התנהגותי או אימון שמסייעים לילד בהעצמה רגשית, רכישה של מיומנויות התואמות את מגבלות הילד ועבודה על דימוי עצמי.
הטיפול התרופתי מהווה חלק מרכזי בטיפול, מאחר שהפרעת קשב מקורה בליקוי נוירולוגי.

מקובלים 3 קבוצות טיפול לילדים עם הפרעת קשב:
א. ממריצים – קו הטיפול העיקרי והמרכזי בטיפול בהפרעת קשב. על ידי שיפור העוררות המוחית הילד מגיע לשליטה טובה יותר על תפקודו – דוגמת הריטלין ואטנד.
ב. תרופות מווסתות – תרופות קו שני, שמשפרות את הוויסות הכללי של מערכות ההנעה של הגוף – דוגמה – סטרטרה.
ג. תרופות מרגיעות – תרופות שבעדיפות נמוכה, המסייעות למטופל להוריד את רמות האימפולסיביות באמצעות תרופות המפחיתות דחף. מקובלות שתי משפחות עיקריות בקבוצה זו: תרופות נוירולוגיות מקבוצת beta-blocks. תרופות פסיכיאטריות – דוגמת נוילופטיל.

לסיכום, טיפול משולב בילד שכולל הדרכה וסביבה החינוכית והמשפחתית לצד טיפול מאוזן תרופתית יכולים לאפשר לילד לתפקד בצורה טובה ולהצליח במרבית משימותיו.