תכנית הלימודים בתואר ראשון בשימור

בשנת הלימודי ם הראשונה מתרכזת התכנית בהיסטוריה, ארכיאולוגיה, אדריכלות ואמנות, עם תשתית של קורסי מבוא המעניקים ידע נרחב ורלוונטי כבסיס ללימודי השימור. למשל: מבוא לארכיאולוגיה של ארץ ישראל, אתרים גיאוגרפיים, מורשת התרבות הקלאסית, תולדות האדריכלות ותולדות האמנות בתקופות השונות. תכנית הלימודים של שנה א' תיצור זיקה ישירה להמשך הלימודים.

בשנת הלימודים השנייה, במקביל לשיעורים מתקדמים במדעי הרוח, משולבים קורסים כגון: תיעוד מבנים, גישות ושיטות בשימור, טכנולוגיות וחומרים ועוד. שיעור בנושא מורשת ופיתוח בחופי ישראל ממחיש את המתח בין שימור לפיתוח ומוביל לדיון באתרים ומבנים באזורים שונים בישראל. הסדנא בשימור חומרים והשיעורים בנושא תורת הבנייה מכניסים את הלומדים לסוגיות מעשיות של שימור עכשווי. הקורסים המתקדמים במקצועות מדעי הרוח מובילים אל העבודה הסמינרית, בה יבחר הסטודנט נושא המורכב משני היבטים, בהתאם לעקרונות התכנית: מחד, היבט מורשת, למשל: תולדות עיר, אתר או מבנה, סגנונו, מיקומו וההשלכות של מרכיבים אלה (דוגמא: תולדות מבנה היסטורי צלבני בעכו). מאידך, תעסוק העבודה הסמינרית בסקירת מצבו של המבנה ובתיאוריות והאפשרויות לשימורו. על העבודה לגבש הצעה מעשית לטיפול במבנה על בסיס חשיבותו ההיסטורית. שני ההיבטים הללו מקבלים חיזוק מתכנית הלימודים עצמה ולפיכך, ההנחייה תתבצע על ידי מנחה ראשי, ובמקביל על ידי מנחה נוסף, המייצגים יחד את ההיבט התיאורטי והמעשי. ניתן לראות בעבודה הסמינרית מעין "פרויקט מחקר עיוני" המקביל ומוביל לפרויקט המעשי.

שנת הלימודים השלישית מתאפיינת בהעברת הדגש מנושאים כלליים ותיאורטיים אל תכנית הכשרה מעשית בשימור המתקשרת לאתרים ומבנים ספציפיים. בין הקורסים: טכנולוגיות וחומרים תואמי שימור, בעיות הנדסיות בשימור, טכנולוגיות שימור באתרי עתיקות ושיעור על המוזיאונים ותרומתם לשימור המורשת.

פרויקט הגמר בשנה זאת מהווה סיכום וסינתזה של היבטי השימור ומאפשר התנסות במגוון האתגרים, האתרים והבעיות של משמרים בשטח. הפרויקט מחולק לשניים: חלקן הראשון הוא סמינריון עיוני העוסק בסוגיות יסוד בשימור המורשת של אתרים היסטוריים וארכיאולוגיים בעולם ובישראל ומהווה הכנה לחלק המעשי. חלקו השני של הפרויקט עיקרו אכן התנסות והערכת תהליך השימור באתר נבחר, תוך הנחיה צמודה.