עד כמה לקות למידה מפריעה לסטודנטים בלימודיהם? האם הם יכולים להיבחן במבחני כניסה לאוניברסיטה/מכללה וללמוד כמו כולם?
שאלות אלו ואחרות עומדות בפני מי שרוצה ללמוד במוסד אקדמי, ובמיוחד השאלות הללו מטרידות את אלו שמוגדרים לקויי למידה, אשר חווית הלימודיים שלהם רצופה באתגרים יומיומיים.
תואר אקדמי הוא אמצעי לפתיחת דלתות התעסוקה ולהתקדמות לצעירים. במקביל, קיימת חקיקה מותאמת למתן זכויות של אנשים עם מוגבלות במסגרת אקדמית.
מהם לקויות למידה? לקויי למידה מתבטאים בקשיים בכישורי למידה כגון קריאה, כתיבה, חשיבה כמותית ופתרון בעיות מתמטיות, זיכרון, שטף מילולי, קשב וריכוז. לקויי למידה אינם קשורים לאינטליגנציה, נכות או פגיעות חושיות (ראיה, שמיעה) ולא קשורים לפיגור ולהזנחה סביבתית.
סטודנטים עם לקויות למידה זקוקים לשירותי תמיכה אקדמיים, אשר יסייעו להם להגיע להישגים הנדרשים מהם, ולעמוד בדרישות הלימודיות.
מחקר אשר השווה את ציוני הקבלה למכללה, בין סטודנטים עם לקויות למידה לבין סטודנטים ללא לקויות למידה, מצא שאכן, הפער הראשוני בין שתי הקבוצות הוא משמעותי. לסטודנטים עם לקויות למידה ציונים נמוכים יותר בבגרות, ובמבחן הפסיכומטרי, וחלק מהם אף לא מגיעים להיבחן בבחינה הפסיכומטרית, בגלל חשש מכשלון.
השאלה, מה קורה לאלו שמתקבלים ללימודים ? המחקר השווה את הציונים של סטודנטים עם לקויות למידה, לאלו של סטודנטים שאין להם לקויות למידה. הממצאים הראו, שלמרות הקושי, למרות הפער לרעתם בציוני קבלה, סטודנטים עם לקויות למידה מגיעים להישגים טובים יותר מחבריהם שאינם לקויי למידה.
הממצאים המפתיעים היו הקשר של התמיכה שמקבל הסטודנט, לציוניו. במחקר הושוו שלוש רמות תמיכה, אשר הותאמה לכל אחד באופן אישי על פי צרכיו ועל פי רמת הקושי שלו: לדוגמא, תוספת זמן במבחנים, התאמות כגון הקראה במבחן, והשתתפות במכינת קיץ לפני תחילת התואר הראשון, אשר בה למדו אסטרטגיות למידה: כיצד לתכנן זמן, איך ללמוד למבחנים, איך לארגן את החומר למבחנים, איך להתמודד עם חרדת מבחנים. כלים מסוג זה הם חיוניים להתמודדות עם לימוד תואר אקדמי.
מה הממצאים המפתיעים שנמצאו? כל שלוש קבוצות הסטודנטים לקויי הלמידה, אשר היו שונים ברמת התמיכה ובסוג התמיכה שקיבלו, לא נבדלו בהישגים שלהם בסיום התואר הראשון. כולם כקבוצה, הגיעו לתוצאות טובות יותר מחבריהם שאינם לקויי למידה.
יתרה מכך, אחוז הנושרים מבין הסטודנטים לקויי הלמידה היה נמוך מאד.
ממצאים אלו מלמדים, כי תמיכה מתאימה, יכולה לשפר את ההישגים של סטודנטים לקויי למידה, ואף למנוע מהם נשירה מלימודים. התמיכה היא משמעותית כנראה כאשר היא מותאמת אישית לצרכי הלומד.
כל סטודנט לקוי למידה, מתקשה במינון שונה וייחודי לו, באחד התחומים הקוגניטיביים. יתכן שלאחד יהיה זיכרון מצוין לשינון ולמידה בע"פ, אבל הוא לא ידע איך ללמוד למבחן, ואילו אחר יהיה קפדן בנוגע לארגון המחברות שלו וחומרי הלמידה, כי הוא מתקשה לשנן את חומר הלימוד.
לכן, התאמה אישית של תמיכה, לפי הקושי של הסטודנט, מובילה אותו להישגים אפילו טובים יותר מסטודנטים אחרים. יתכן שגורמים נוספים פועלים בתמונה הכללית, לדוגמא מוטיבציה, או מיומנויות של "חיפוש עזרה" מהסביבה (חברים, משפחה).
לסיכום: לקויי למידה יכולים להגיע להישגים טובים בלימודיהם, אם יינתנו להם כלים להצלחה בלימודים ומקורות התמיכה המתאימים.
הערה: המאמר המלא התקבל לתהליכי פרסום בכתב העת Journal Of Learning Disabilities.
