פעילויות ייחודיות בחוג
ילדים וילדות מדברים קורונה
הרצאת אורח – אור פרח מדבר אלתר
במהלך חודש אפריל, התארח בקורס “עולמו של הילד בראי מודע הקשר” אור פרח מדבר אלתר גנן “בגן מגוון”, גן הילדים הרב תרבותי של האוניברסיטה העברית. אור הינו יועץ חינוכי, מרצה ומדריך פדגוגי בדוד ילין ודוקטורנט בנבט, חממת המחקר הרב תרבותית של האוניברסיטה העברית. שאיפתו של אור פרח מדבר היא להשמיע את קולם של הילדים והילדות וללמוד על האופן בו הם תופסים וחווים את העולם דרך עיניהם שלהם. עבודת הדוקטורט שלו עוסקת בחוויתם של ילדים וילדות בגילאי 3-6 את תקופת הקורונה.
בהרצאתו, הציג אור פרח מדבר את המחקר שערך במסגרת הדוקטורט, מחקר שעקב אחר חוויית תקופת הקורונה של 50 ילדים וילדות בגילאי 3-6 ממשפחות ממעמד סוציו אקונומי בינוני גבוה. מחקר זה יצא מגישת הסוציולוגיה של הילדות, גישה הרואה בילדים וילדות בגיל הרך כשותפים בחיי הקהילה, מחזיקים בתפיסות ודעות משלהם לגבי מה שמתרחש סביבם, ובעלי זכות ויכולת לבטא דעות אלו. הנתונים נאספו על ידי משחק קלפים נושא פרסים.
את ממצאי המחקר, אשר משקפים את יכולתם של הילדים והילדות לראות את העולם בכלל, ואת תקופת הקורונה בפרט באופן מורכב של גם וגם ולא או-או ולגלות פרו חברתיות כלפי הוריהם וסביבתם הקרובה, ניתן לראות בשני מקורות שפרסם המרצה. המקור הראשון, פרק בשם ילדים וילדות מדברים קורונה – תקופת הקורונה מנקודת מבטם של ילדות וילדים בגיל שלוש עד שש, שמופיע בספר שפורסם לאחרונה בשם ימי קורונה – ילדים בגיל הרך בעתות משבר, בעריכת עפרה קורת ודבורה גבעון. המקור השני הינו מאמר בשםChildren during coronavirus: Israeli preschool children’s perspectives.
עתיד החינוך לגיל הרך
הרצאת אורח – ד”ר סלאם קודסי

מה זה להיות יזם? ואיך זה קשור לחינוך?
הרצאת אורח – גב’ מיטל זיידל
תפיסות מוגנות וסיכון בקרב ילדים בדואים בנגב
במסגרת הקורס “עולמו של הילד בראי מודע הקשר” הסטודנטים מהחוג לחינוך והתפתחות הילד בגיל הרך בראי קהילתי לומדים על הֶקְשֶׁרִים שונים והשפעתם על התפתחותם של ילדים וילדות, על חווית הילדות שלהם, על אישיותם ועל עולמם. הגישה התיאורטית שמנחה את הקורס היא גישה מודעת הקשר Context-informed perspective)), אשר פותחה בעשורים האחרונים בהתבסס על התיאוריה הביו-אקולוגית של אורי ברונפנברנר.
במהלך חודש אפריל, התארחה בקורס ד”ר אבתסאם מרעי-סרואן, מרצה בכירה במכללה האקדמית הערבית בחיפה, ראש תוכנית “הוראה ולמידה” בתואר השני וראש מערך ההדרכה. תחומי העניין המקצועיים של אבתסאם הם הורות, התקשרות וסיכון ומוגנות בקרב החברה הבדואית, בפרט בקרב הורים וילדים בכפרים הבלתי מוכרים בנגב.
בהרצאתה, איבתסאם הציגה את המחקר שערכה במסגרת הפוסט-דוקטורט שלה במכון מופת: מחקר פעולה אשר בחן תפיסות מוגנות וסיכון בקרב 30 ילדים בדואים בני 4-5 מהכפר הלא מוכר בנגב. מחקר זה יצא מנקודת הנחה שילדים צעירים מחזיקים בתפיסות ודעות משלהם לגבי מה שמתרחש סביבם, ויש להם זכות ויכולת לבטא דעות אלו. הנתונים נאספו מהילדים באמצעות שיטות ויזואליות – צילום וציור – נוסף על הסברים מילוליים, ונותחו תוך הצלבה והשוואה בין הנתונים שהתקבלו מהכלים השונים.
ממצאי המחקר ביטאו את המחשבות והתפיסות של הילדים הצעירים ואפשרו ללמוד מה מעסיק אותם. הילדים חשפו מגוון רחב של סיכונים העלולים לפגוע בביטחונם וברווחתם (לדוגמה, כלי רכב, מקומות ואנשים שונים) והציגו משאבים אשר עוזרים להם להתמודד עם הסיכונים ולהגן על עצמם. הילדים ייחסו חשיבות רבה לבית, לסבתא ולאימא כגורמים מגנים שמסייעים להם להתמודד עם המציאות הקשה.
מהרצאתה של אבתסאם הסטודנטים למדו על הֶקְשֶׁרִים שונים (כמו ההֶקְשֵר החברתי, ההיסטורי, הגיאוגרפי, ובמיוחד-הכלכלי והפוליטי) שמעצבים את תפיסותיהם של הילדים הבדואים. התמונות, הציורים והראיונות עם הילדים הצליחו לתאר את מאבקם היומיומי בסביבת מגוריהם ועוררו הד במחשבות וברגשות של הסטודנטים בקורס. מהמשוב להרצאה נשמע כי הנושא עורר עניין וסקרנות, העשיר את ידיעתם של הסטודנטים על עולמם של ילדים הנמצאים בשולי החברה וחיזק את דעתם שילדים יכולים לשמש מקור מידע ולהביע תפיסות בעלות ערך לגבי השקפות עולמם.
בנוסף, בעקבות ההרצאה עלתה יוזמה מצד הסטודנטים לאסוף משחקים ובגדים ולתרום לילדים מהכפרים הבלתי מוכרים בנגב. בהתייעצות עם אבתסאם הוחלט כי עם סיום הסמסטר נעביר את הדברים שיאספו לילדים בנגב. יוזמה מבורכת!