ילדים וילדות מדברים קורונה

הרצאת אורח – אור פרח מדבר אלתר

במהלך חודש אפריל, התארח בקורס “עולמו של הילד בראי מודע הקשר” אור פרח מדבר אלתר גנן “בגן מגוון”, גן הילדים הרב תרבותי של האוניברסיטה העברית. אור הינו יועץ חינוכי, מרצה ומדריך פדגוגי בדוד ילין ודוקטורנט בנבט, חממת המחקר הרב תרבותית של האוניברסיטה העברית. שאיפתו של אור פרח מדבר היא להשמיע את קולם של הילדים והילדות וללמוד על האופן בו הם תופסים וחווים את העולם דרך עיניהם שלהם. עבודת הדוקטורט שלו עוסקת בחוויתם של ילדים וילדות בגילאי 3-6 את תקופת הקורונה.

בהרצאתו, הציג אור פרח מדבר את המחקר שערך במסגרת הדוקטורט, מחקר שעקב אחר חוויית תקופת הקורונה של 50 ילדים וילדות בגילאי 3-6 ממשפחות ממעמד סוציו אקונומי בינוני גבוה.  מחקר זה יצא מגישת הסוציולוגיה של הילדות, גישה הרואה בילדים וילדות בגיל הרך כשותפים בחיי הקהילה, מחזיקים בתפיסות ודעות משלהם לגבי מה שמתרחש סביבם, ובעלי זכות ויכולת לבטא דעות אלו. הנתונים נאספו על ידי משחק קלפים נושא פרסים.

את ממצאי המחקר, אשר משקפים את יכולתם של הילדים והילדות לראות את העולם בכלל, ואת תקופת הקורונה בפרט באופן מורכב של גם וגם ולא או-או ולגלות פרו חברתיות כלפי הוריהם וסביבתם הקרובה, ניתן לראות בשני מקורות שפרסם המרצה. המקור הראשון, פרק בשם ילדים וילדות מדברים קורונה – תקופת הקורונה מנקודת מבטם של ילדות וילדים בגיל שלוש עד שש, שמופיע בספר שפורסם לאחרונה בשם ימי קורונה – ילדים בגיל הרך בעתות משבר, בעריכת עפרה קורת ודבורה גבעון. המקור השני הינו מאמר בשםChildren during  coronavirus: Israeli preschool children’s perspectives.

לצפייה בהרצאה לחצו כאן

עתיד החינוך לגיל הרך

הרצאת אורח – ד”ר סלאם קודסי

ד”ר סלאם קודסי היה אורח של החוג לחינוך והתפתחות הילד בגיל הרך בראי קהילתי, ונתן הרצאה מרתקת בנושא של עתיד החינוך לגיל הרך.
בהרצאה נשאלו שתי שאלות עיקריות – האם משחקי ילדים משרתים את העתיד? והאם גן ולדורף הוא גן עתידי?
ד”ר קודסי סיפר על פרידריך וילהלם אוגוסט פְרֶבֶּל , מייסד גן הילדים הראשון ב- 1837, שדיבר על הצורך בטיפוחם של ילדים. פרבל נחשב גם לאבי משחקי הבנייה בגנים ודיבר על בנייה לשם יצירת סיטואציות וצורות חיים, למשל, בניית מקום שבו תתבצע מכירה וקנייה של אוכל; בנייה לשם היצירה והיופי של מבנה מסוים; ובנייה לשם רכישת והפנמת מידע, למשל, על שיווי משקל, סימטריה וגדלים. הוצגו מחקרים שמדברים על כך שילדים שהרבו לשחק משחקי בנייה, מיומנויותיהם החברתיות היו גבוהות יותר והם היו בעלי גמישות חשיבתית מפותחת יותר. בנוסף, המחקרים הראו קשר בין משחקי בניה ליכולות טכנולוגיות, מתמטיות ומדעיות.
בעבודת הדוקטורט שלו חקר ד”ר קודסי היבטים קוגניטיביים התפתחותיים של משחק בנייה בגני ולדורף ובגנים המתנהלים על פי השיטה המסורתית. גני ולדורף הינם גנים בהם מושם דגש רחב על נושא הטבע, כך שהסביבה של הגן מאוד מטופחת, הטבע תופס מקום משמעותי גם בתוך הגן, ומרבית החפצים בגן עשויים מחומרים טבעיים. בנוסף, יש הרבה מקום לפיתוח הדימיון, כך שלמשל, סיפורים מסופרים לילדים בעל-פה ללא ספרים ומבלי שהם מתבוננים בתמונות, דבר המוביל אותם לדמיין את הדמויות, הסיטואציה והעלילה. ד”ר קודסי מצא, שילדים המשחקים משחקי בניה, הן בגני ולדורף והן בגנים המתנהלים על פי השיטה המסורתית, מפתחים את החשיבה הטכנולוגית שלהם. יחד עם זאת, בגני ולדורף הבניות של הילדים היו מורכבות יותר.
ד”ר קודסי, עושה פוסט דוקטורט במכון מופת בהנחיית פרופ’ דוד פסיג בנושא עתידנות הגיל הרך בחברה הערבית. הוא הציג את החינוך העתידי בגיל הרך ככזה שמקנה לילדים בגיל זה מיומנויות וערכים שיהיו רלוונטיים עבורם בעתיד ויעזרו להם להתמודד עם האתגרים שיציב בפניהם. השיחה התייחסה למיומנויות וערכים כמו זמישות (=זריזות וגמישות), שיתופיות, אינדיבידואליות ושיח, שלהם יזקקו הילדים בעתיד, כדי להתמודד עם מציאות משתנה. לפיכך, גן הילדים העתידי יכול להיות גן טבע, גן דיאלוגי, גן ביטוי אישי, גן חושים, גן יצרנות, גו קהילתי או גן ולדורף… העתיד נראה יצירתי ומבטיח!

מה זה להיות יזם? ואיך זה קשור לחינוך?

הרצאת אורח – גב’ מיטל זיידל

במפגש עם סטודנטים בחוג לחינוך והתפתחות הילד בגיל הרך בראי קהילתי, הציגה מיטל זיידל, ראש תחום הגיל הרך בקרן לעידוד יוזמות חינוכיות, מהי יזמות חינוכית. מדובר בתהליך שבו בהתבסס על זיהוי של בעיה או צורך הקיימים בתוך מערכת החינוך, אנשי החינוך שזיהו את הצורך, מגבשים רעיון, חזון ומטרות ובכך יוצרים יוזמה חינוכית.התהליך ממשיך בזיהוי הזדמנות לפתרון הבעיה  או הצורך בדרך חדשנית, כאשר תוך כדי, ישנה השפעה על הסביבה של המערכת החינוכית. כידוע, שינויים מהווים אתגר, אולם כאשר המחנכים מעורבים בפיתוח ובהטמעה שלהם, מתעורר גם הרצון העז להתמודד עם האתגר, למרות הקושי, והתהליך מוביל להתפתחותו המקצועית של איש החינוך.
היוזמה החינוכית מתחילה מניצוץ ותשוקה של איש החינוך, שמניעים את מעגל היוזמה – מיקוד צורך, חלימה ובצידה למידה, פיתוח מענה רעיוני לצורך שעלה, יצירת תכנית עבודה ראשונית ויישומה, הערכה, בדיקה ורפלקציה שמובילים שוב למיקוד ודיוק הצורך, כאשר בסופו של התהליך, הניצוץ יוצא אל הפועל.
במפגש השתתפו שתי גננות ותיקות שהיוזמות החינוכיות שהציעו זכו לתמיכה של הקרן.  נאילה חביב אללה, גננת 31 שנה, 28 מתוכן בגן במנשייה זבידה, שהיוזמה שלה היא “הערבסקה” – מוטיב עיטורי גיאומטרי. יוזמה זו צמחה מתוך שאלה שהילדים בגן שאלו בעקבות ביקר שערכו במסגד והתבוננות בקישוטים ובעיטורים הקיימים בו. היה מעניין לשמוע איך הילדים חוקרים את הערבסקות, מייצרים אותן (בציור, במלאכות יד, ואף בעזרת חפצים קטנים), מציגים אותן כחלק מתערוכות בגלריה בגן, ולומדים בעזרתם נושאים הקשורים לשפה, מתמטיקה ומדעים.מיכל קוריאט, גננת 20 שנה, הציגה את היוזמה שלה – “גן רוקד” בכרמיאל, שנולדה מתוך אהבה גדולה שלה לתחום ריקודי העם, בו היא עוסקת מגיל עשר. מיכל סיפרה לנו כיצד ריקודי העם משתלבים בכל נושאי התוכן הנלמדים בגן, ומאפשרים את עיבודם גם דרך הריקוד והתנועה. ראינו את הילדים בגן לומדים ריקודי עם,  מלמדים ילדים מגנים אחרים את הצעדים בהוראת עמיתים ורוקדים איתם יחד, מאזינים לשירים המלווים את הריקודים, מצלמים, מתעדים ונהנים. הריקודים מקרבים בין קהילות שונות ומפתחים את היכולות של הילדים בתחומים רבים דרך התנועה והעשייה.
זכינו להציץ ולראות מספר יוזמות נוספות – ספריה שהוקמה ביער בין שני ישובים, משחקים שהוכנו על ידי ילדים בגן ונתרמו למחלקת ילדים בבית חולים “זיו” בצפת,  ואפילו פעילות חוץ גנית בתל עכו. המפגש היה מרתק ומעורר השראה וחיבר את כולנו לחשוב על הדברים שאנחנו אוהבים, שמניעים אותנו, מלהיבים אותנו ומעוררים אצלנו תשוקה לעשייה, התפתחות והתקדמות. מתוך מקומות אלו אפשר להתחיל לחלום להעז, לפתח ולהשפיע.
מזמינות את כולכם לצפות בסרטון שהפיקה הקרן לעידוד יוזמות חינוכיות בגיל הרך, ולהתחיל לחפש את הניצוץ!
לצפייה בסרטון לחצו כאן

תפיסות מוגנות וסיכון בקרב ילדים בדואים בנגב

במסגרת הקורס “עולמו של הילד בראי מודע הקשר” הסטודנטים מהחוג לחינוך והתפתחות הילד בגיל הרך בראי קהילתי לומדים על הֶקְשֶׁרִים שונים והשפעתם על התפתחותם של ילדים וילדות, על חווית הילדות שלהם, על אישיותם ועל עולמם. הגישה התיאורטית שמנחה את הקורס היא גישה מודעת הקשר Context-informed perspective)), אשר פותחה בעשורים האחרונים בהתבסס על התיאוריה הביו-אקולוגית של אורי ברונפנברנר.
במהלך חודש אפריל, התארחה בקורס ד”ר אבתסאם מרעי-סרואן, מרצה בכירה במכללה האקדמית הערבית בחיפה, ראש תוכנית “הוראה ולמידה” בתואר השני וראש מערך ההדרכה. תחומי העניין המקצועיים של אבתסאם הם הורות, התקשרות וסיכון ומוגנות בקרב החברה הבדואית, בפרט בקרב הורים וילדים בכפרים הבלתי מוכרים בנגב.
בהרצאתה, איבתסאם הציגה את המחקר שערכה במסגרת הפוסט-דוקטורט שלה במכון מופת: מחקר פעולה אשר בחן תפיסות מוגנות וסיכון בקרב 30 ילדים בדואים בני 4-5 מהכפר הלא מוכר בנגב. מחקר זה יצא מנקודת הנחה שילדים צעירים מחזיקים בתפיסות ודעות משלהם לגבי מה שמתרחש סביבם, ויש להם זכות ויכולת לבטא דעות אלו. הנתונים נאספו מהילדים באמצעות שיטות ויזואליות – צילום וציור – נוסף על הסברים מילוליים, ונותחו תוך הצלבה והשוואה בין הנתונים שהתקבלו מהכלים השונים.
ממצאי המחקר ביטאו את המחשבות והתפיסות של הילדים הצעירים ואפשרו ללמוד מה מעסיק אותם. הילדים חשפו מגוון רחב של סיכונים העלולים לפגוע בביטחונם וברווחתם (לדוגמה, כלי רכב, מקומות ואנשים שונים) והציגו משאבים אשר עוזרים להם להתמודד עם הסיכונים ולהגן על עצמם. הילדים ייחסו חשיבות רבה לבית, לסבתא ולאימא כגורמים מגנים שמסייעים להם להתמודד עם המציאות הקשה.
מהרצאתה של אבתסאם הסטודנטים למדו על הֶקְשֶׁרִים שונים (כמו ההֶקְשֵר החברתי, ההיסטורי, הגיאוגרפי, ובמיוחד-הכלכלי והפוליטי) שמעצבים את תפיסותיהם של הילדים הבדואים. התמונות, הציורים והראיונות עם הילדים הצליחו לתאר את מאבקם היומיומי בסביבת מגוריהם ועוררו הד במחשבות וברגשות של הסטודנטים בקורס. מהמשוב להרצאה נשמע כי הנושא עורר עניין וסקרנות, העשיר את ידיעתם של הסטודנטים על עולמם של ילדים הנמצאים בשולי החברה וחיזק את דעתם שילדים יכולים לשמש מקור מידע ולהביע תפיסות בעלות ערך לגבי השקפות עולמם.
בנוסף, בעקבות ההרצאה עלתה יוזמה מצד הסטודנטים לאסוף משחקים ובגדים ולתרום לילדים מהכפרים הבלתי מוכרים בנגב. בהתייעצות עם אבתסאם הוחלט כי עם סיום הסמסטר נעביר את הדברים שיאספו לילדים בנגב. יוזמה מבורכת!