תיאור הקורסים הנלמדים במסגרת החוג לחינוך והתפתחות הילד בראי קהילתי*

ילדים מתפתחים ולומדים

התפתחות ילדים בגיל הרך בראייה הוליסטית

הקורס מבוסס על ראיה הוליסטית את התפתחותם של חלקי אישיותו של הילד מהלידה ועד גיל שש. בנוסף, המגמה היא להכיר טווח רחב של תיאוריות הבוחנות התפתחות ז ממגוון היבטים, בהם תהליכי התפתחות גופניים, קוגניטיביים, חברתיים, רגשיים, רכישת שפה, הבנה מושגית, הבנה מוסרית ותפיסת העצמי. בקורס יילמדו מושגי יסוד בפסיכולוגיה ההתפתחותית של האדם, מתוך פרספקטיבות תיאורטיות מגוונות. תערך הכרות מעמיקה עם תיאוריות התפתחותיות שונות. יושם דגש על משמעותם של גורמים סביבתיים, חברתיים וביולוגיים בהתפתחות התינוק, הפעוט והילד תוך חשיפה למודלים המציעים שילובים שונים.

 

התפתחות שפה בהקשרים סביבתיים

האדם הוא יצור חברתי, והשפה מהווה עבורו כלי מרכזי למימוש צרכיו התקשורתיים. ילדים רוכשים את שפתם בצורה טבעית וללא לימוד פורמאלי על ידי השתתפות באירועי שיח משמעותיים, בתקשורת עם מבוגרים ועם ילדים אחרים. יכולות אישיות (ביולוגיות, קוגניטיביות, רגשיות וחברתיות) כמו גם הקשרים סביבתיים (כדוגמת דו-לשוניות ומצב סוציו-אקונומי) משפיעים על רכישת השפה. במהלך הקורס נתייחס לתחומי השפה השונים, שלבי רכישת השפה ותיאוריות המסבירות את התפתחות רכישת השפה. בנוסף, נתייחס לתצפית ביכולות שפה של ילדים בגיל הרך ותפקיד המבוגר בטיפוח יכולות אלו.

 

דיאלוג בין ילדים ועם ילדים

אחת המטלות העיקריות של מחנכת בגיל הרך היא ההכרות עם כל ילד וילדה בגן במטרה לתכנן בצורה מיטבית את העבודה הפרטנית והקבוצתית וכדי להתאים את יכולתה להיענות לצרכים החברתיים, הרגשיים והקוגניטיביים של ילדי הגן. הקורס מציע התבוננות מעמיקה בשיחה דיאלוגית בין מחנכת לילד/ה ובשיח עמיתים בגן.

 

 

חשיבה מתמטית בעולמם של ילדים וטיפוחה

מטרת הקורס היא להקנות לסטודנטים את היכולת להקשיב לילדים ולהיות מודעים לשלבים ההתפתחותיים הראשוניים שלהם בתחום החשיבה המתמטית.

הקורס יעסוק בשלבי התפתחות תפיסת המספר והיכרות עם סגנונות ודרכי חשיבה של ילדים בגיל זה. בקורס יכירו הסטודנטים גישות שונות להקניית מושגים מתמטיים, דרכי הוראה לפיתוח חשיבה מתמטית והתאמת תכנית הלימודים בגן ליכולתם ההתפתחותית של הילדים.

אחת ממטרות הקורס היא פיתוח לומד עצמאי בעידן הטכנולוגי. לכן, במסגרת הקורס, הסטודנטים ילמדו בנוסף לתחום התוכן, כיצד ניתן לפתח את הידע וההבנה בכלים העומדים בפנינו בעידן המאה ה-21. הקורס ישלב סרטונים, מצגות אינטראקטיביות עם יישומונים דינאמיים להתנסות עצמית ושאלונים לבדיקת הידע והערכה עצמית של התקדמותו.

 

פרספקטיבות של ילדים בגיל הרך

קורס זה עוסק בפרספקטיבה של ילדים וילדות, בהקשבה לדעותיהם ומחשבותיהם והבנת חוויותיהם כפי שהם מתארים אותן ובהשלכות לארגון המרחב האנושי והפיסי בו הם שוהים. הקורס יעסוק במקורות ההשפעה האידאולוגים והתאורטיים של גישת הפרספקטיבה של ילדים וילדות. כמו כן,  הקורס יעסוק במגוון פרקטיקות המאפשרות להכיר, לשמוע ולהבין את הפרספקטיבות של הילדים במטרה ליצור מרחב דמוקרטי המאפשר יוזמה, בחירה והשמעת דעותיהם. שיח זכויות ילדים וילדות, שיח הסוציולוגיה של הילדות, שיח יחסי הכוח, שיח הגישה הפוסטמודרנית והשיח הדמוקרטי הומניסטי, הביאו לגל מחקרים ומאמרים בנושא הפרספקטיבה של ילדים וילדות בגיל הרך ולקריאה להקשיב לקולם של ילדים וילדות ולאפשר להם לתרום לחברה באמצעות הצגת דעותיהם ורעיונותיהם.

הסביבה והקהילה בגיל הרך

אפשר גם אחרת: תכניות ייחודיות בגיל הרך

מגוון התרבויות והקהילות בארץ מזמנות מגוון תפיסות חינוכיות באשר לחינוך ילדים בגיל הרך. מתוך כך, גם מגוון של תכניות חינוכיות לגיל הרך. תכניות אשר משקפות את התפיסה החינוכית של כל זרם חינוכי ושל כל קהילה, ומשפיעות על האופן שעל פיו מתחנכים הילדים בגיל הרך. במטרה לפתח אנשי חינוך בעלי זיקה והבנה לתפיסות חינוכיות, חשוב להכיר תכניות חינוכיות שונות המיושמות כיום בחינוך לגיל הרך, ולהבין מה הרציונל העומד מאחורי כל תפיסה שכזו. זאת במטרה לפתח אנשים פתוחים לתרבויות ולרעיונות שונים, המבינים את הייחודיות שבכל תכנית, ומבינים את תפקידו ומקומו של המבוגר, וכן את מקומה של הקהילה הסובבת את הילד בתכניות חינוכיות לגיל הרך.

 

למידה חוץ גנית: הקשרים חברתיים, תרבותיים ואישיים

לאורך ההסטוריה של האנושות, היה חיבור ברור ומובן מאליו בין התפתחות הילד לבין שהייתו בתוך מרחבים טבעיים. הילד פיתח, הרחיב ושיכלל  מיומנויות של חשיבה, יצירה, תנועה ומשחק תוך שהוא נע, חוקר וחש את האדמה, העצים, האבנים וכיו"ב. במאה וחצי האחרונים, זמן השהייה של הילדים בחוץ מצטמצם ופוחת ואת מקומו תופסים משימות טכנולוגיות ואחרות. מטרת הקורס לבחון את חשיבות מגוון סביבות הלמידה והתפתחות הילד ובפרט את תרומת השהייה מחוץ לגן-בחצר, בטיול ובחורשה. נכיר את אבני היסוד ההתפתחותיים של הילד וכיצד הם משתקפים בטבע ומחוץ לגן. נתייחס למודלים של חצר הגן, טיול גן ובמיוחד נרחיב את ההכרות עם גני יער וגנים ביער כאפשרות יישומית ביישובים בצפון הארץ. 

 

סוגיות ואתגרים בעבודה חינוכית בסביבה רב-תרבותית

מערכות החינוך בישראל פועלת  במציאות של ריבוי תרבויות. למציאות זו השלכות רבות על המפגשים בין נותני שירות  בשדה החינוך (המחנכות)  ומקבליו (ההורים והילדים)  שבאים מרקע תרבותי שונה, ועל הפרקטיקה של העבודה המקצועית.  הקורס יתמקד בבחינת סוגיות הקשורות לעבודה החינוכית בסביבה רב-תרבותית: המפגש הבין תרבותי בגן, בחינת הזהות האישית והמקצועית של הגננת ומורכבות תפקידה, דילמות חינוכיות, מוסריות וערכיות ודרכי התמודדות עמן.     

 

פיתוח ויישום תכניות רגישות תרבות בגיל הרך

בחברה הישראלית יש קונצנזוס בדבר חשיבותה של מציאות רב-תרבותית, המבוססת על ערכי שוויון וחירות.  הפער בין ההצהרה למימוש בפועל גדול ומתבטא גם בתוך מערכת החינוך. חינוך לרב-תרבותיות איננו תחום תוכן נפרד אלא תפיסת תפקיד רחבה הבאה לידי ביטוי בהתנהגויות ובקשרים היומיומיים שבין המחנכת לבין הילדים, בעיצוב הסביבה החינוכית בה שוהים הילדים ובתכני הלימוד אליהם הם נחשפים.

 

יוזמות ויצירתיות בגיל הרך

יוזמה, יצירתיות וחשיבה יצירתית הם בסיס להשתלבות בלמידה, באזורי חדשנות, בפיתוח טכנולוגיה ובהבעה עצמית. השנים הראשונות בחיי האדם משפיעות ומבנות את תפיסתו העצמית, האישיות והאופן בו הוא מתנהל בעולם. בקורס נבחן את הקשר בין התפתחות הילד בשנותיו הראשונות לבין התפתחות החשיבה היצירתית שלו. נדון בגורמים המקדמים יוזמה ויצירתיות ובגורמים העשויים להגביל אותם. נלמד הקשרים סביבתיים וחברתיים ליוזמה וחשיבה יצירתית ובעיקר נתמקד בתפקיד המבוגר והאנשים המשמעותיים בסביבת הילד בפיתוח יצירתיות.

 

המשחק בעולמו של הילד

פעילויות פנאי של ילדים בגיל הרך בהקשר חברתי תרבותי

פעילויות פנאי אצל ילדים מייצגות את כל הפעילויות בהן מעורב הילד בשנותיו הראשונות מחוץ למסגרת הגן והמעון. היות שכך, ניתן להתייחס אליהן כסביבת התפתחות נוספת המתבצעת בהשגחה ומעורבות של מבוגרים שאינם אנשי חינוך. בקורס נבדוק כיצד ניתן לאפיין את פעילויות הפנאי של הילדים בעידן הנוכחי תוך התייחסות להקשר חברתי, משפחתי ותרבותי.

 

 

משחקי תנועה לגיל הרך

בתרבות המערבית אנחנו עדים לתופעה של צמצום והמעטת פעילות תנועה כמו משחקי רחוב ומשחק חופשי. צמצום זה משפיע לרעה על מצבם הגופני ואיכות חייהם של ילדים וגורם לבעיות כמו השמנה ודימוי עצמי נמוך. אחת הדרכים להתמודד עם תופעה זו היא לבחון מחדש את התנועה כחלק בלתי נפרד מחיי היומיום של ילדים, תנועה שמתרחשת בכל זמן ובכל מקום. לתנועה יש קשר לגיבוש של דימוי גוף תקין, לחוויה של הצלחה ושליטה, להבנת רגשות, ולתחושת רווחה. בקורס נבחן את ההתפתחות המוטורית והרגשית-חברתית של ילדים מגיל לידה ועד גילאי בית הספר היסודי ונסיק אלו משחקי תנועה מותאמים להתפתחות על צירים אלו.

 

המשחק בעולמו של הילד ותפקיד המבוגר בטיפוחו

למשחק תפקיד מרכזי בעולמו של הילד והוא מבלה בו את מרבית זמנו. המשחק וההתנסויות שהוא מזמן לילד, משפיע על התפתחותו הקוגניטיבית, החברתית, הרגשית, הסנסורי-מוטורית והשפתית ומכאן חשיבותו. תפקיד המבוגר הינו לאפשר, להנגיש ולטפח את המשחק של ילדים בגיל הרך. לאורך הקורס ידונו נושאים הקשורים לסוגי משחק, תרומת המשחק להתפתחות הילד, הערכת יכולות המשחק ותפקיד המבוגר בטיפוח המשחק.

 

 

ספרים וסיפורים בגיל הרך

קריאת ספרים  עם ילדים הינה פעילות נפוצה בגיל הרך, התורמת וחשובה להתפתחות הילד בהיבטים שפתיים, חברתיים, רגשיים וקוגניטיביים. יחד עם זאת, מרכיבים רבים נמצאו כמשפיעים על תרומת ספרי הילדים להתפתחות הילדים והם כוללים משתנים הקשורים לספר עצמו ולאיכות השיח בזמן הקריאה. במקביל, קיימת השפעה של הקשרים חברתיים, כלכליים ותרבותיים על פעילות זו של קריאת ספרים עם ילדים בגיל הרך. לאורך הקורס נדון בחשיבות יכולות השפה בגיל הרך והשפעתן על הישגים אורייניים תוך התייחסות לתוכנית הלימודים בגיל הרך. נברר סוגיות מרכזיות בנושא של קריאת ספרים לילדים והקשר להתפתחות שפתית, חברתית, רגשית וקוגניטיבית. כמו-כן נכיר תוכניות התערבות העושות שימוש בספרי ילדים ונתנסה בקריאת ספרים לילדים ועיבוד ספרים לצורך העשרה שפתית. 

 

מופעים תיאטרליים וילדות: הסביבה התרבותית של הילד כיצרנית ידע

"מופעים קהילתיים" מקיפים את סביבתו של הילד מיום היוולדו. מופעים אלה אוגרים בתוכם ידע תרבותי שמועבר לילד, בין אם הוא לוקח בהם חלק פעיל ובין אם הוא צופה בהם מהצד. בקורס יבחנו השפעות של טקסים, חגים, מופעים אמנותיים ומופעי "יומיום" על הבניית המציאות של הילד.  עיסוק זה ישאף להרחיב את היכולת של הדמות המחנכת להבין את עולמו של הילד לאור ההקשר המשפחתי- קהילתי - תרבותי שבה הוא חי.