דלג לתוכן המרכזי

ד”ר אריאל כבירי

תחומי התמחות:

תיאוריה של יחב"ל, ביטחון בינ"ל, סיבות למלחמה, טכנולוגיה במחקר היחב"ל, סינתזות חומריות-רעיוניות.

תפקיד במכללה:

מרצה בחוג הרב תחומי, קרימינולוגיה ובביה"ס לניהול

פרופיל אקדמי:

את התואר הראשון והשני (בהצטיינות) למדתי במחלקה ליחסים בינ”ל באוניברסיטה העברית. שם גם כתבתי את עבודת המאסטר (בהנחיית הד”ר קורינה כגן) שדנה בקשרים שבין מהפכות טכנולוגיות לבין נטיית המעצמות הגדולות להתפשטות טריטוריאלית. מודל זה, התפתח בלימודי הדוקטורט (באוניברסיטת חיפה ובהנחיית הפרופ’ בני מילר) לכדי תיאוריה של יחב”ל, המבוססת על שתי טענות: (1) הטכנולוגיה בוררת בין תרבויות מערכתיות מתחרות של תחרות ושל שיתוף-פעולה, ו-(2) התרבות הנבררת מכוננת תהליכים ותוצאות (התפשטות ומלחמה מול שימור הסדר והשלום בהתאמה). התיאוריה נבדקה בהצלחה על העידן התעשייתי (1860-1945) ועל העידן הגרעיני (1945-2012), והשערותיה המרכזיות הושלכו על מקרה עתידי, המהפכה הננוטכנולוגית המתעצבת בימים אלו. כעת אני עובד על מספר פרסומים שנגזרים מהדיסרטציה.

פרסומים נבחרים:

  • “Hobbes, Locke, and Kant: Systemic Cultures in the Israeli-Palestinian Conflict and the Prospects for Peace.” In Carmela Lutmar and Benjamin Miller(Eds.) Regional Peacemaking and Conflict Management: A Comparative Approach (pp. 158-179). Routledge.
  • “Anarchy Is What Technology Makes of It: How to Assess the Role of New Technologies in the Social Constructions of War and Peace.” In Katarzyna Mojska and Monika Szkarłat(eds.) New Technologies as a Factor of International Relations (pp.53-69). Cambridge Scholars Publishing.
שינוי גודל גופנים
ניגודיות