אודות האמנים  |  About the Artists

אודות האמנים | About the Artists


חנוכת בית | גלריה בגליל

אמיר תומשוב  |  Amir Tomashov

אמיר תומשוב | Amir Tomashov

אמיר תומשוב נולד וגדל בעפולה. תומשוב הוא אדריכל בהכשרתו, אך לאחר לימודיו החליט להישאר בתחום הוראת האדריכלות ולהקדיש עצמו לעשייה אמנותית. את לימודי האדריכלות, שבמהלכם זכה במספר פרסים, הוא סיים בהצטיינות בשנת 2009 כבוגר של הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון. עם סיום לימודיו הצטרף תומשוב אל סגל המרצים של המחלקה לארכיטקטורה בבצלאל, וב-2011 השתלב כמרצה גם בפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון.הרקע האדריכלי ניכר היטב בעבודותיו, הנסבות על הפנים השונות של הנוף האורבני.
 
את העבודות הוא יוצר בתהליכים רב-שכבתיים של פירוק והרכבה באמצעות שבלונות קרטון והתזות צבע. הירידה הדקדקנית לפרטים המאפיינת את העבודות חושפת בפני הצופה את היופי הגלום במוזנח, בהרוס ובנטוש, ואת האסתטיקה של תהליך הבנייה. בעבודותיו מבקש תומשוב לתאר תהליך של חורבן נסתר שעוברת החברה, חורבן המסתתר מאחורי החזות המצוחצחת של הבנייה המודרנית. החורבן יכול להיות מעשה ידי אדם, תוצאה של אסון טבע, או אולי חורבן ערכי ומוסרי – אך תוצאותיו זהות. עם זאת, ראייתו של תומשוב היא ראייה אופטימית, והוא מתאר בעבודותיו תהליך של בנייה ושל ריפוי פוסט-טראומטיים שלאחר החורבן.
 
תומשוב הציג מעבודותיו במקומות רבים בארץ ובעולם, ביניהם גלריה רו-ארט, תל אביב; בית האמנים, ירושלים; גלריה החווה, חולון; אלפרד - מכון שיתופי לאמנות ולתרבות, תל אביב וגלריה Neurotitan, ברלין.
 
 
Amir Tomashov was born and raised in Afula, Israel. In 2009 Tomashov graduated with honors from the Technion Israel Institute of Technology with a degree in Architecture and Town Planning.  After completing his studies Tomashov decided to stay in the field of architecture education through teaching architecture, but to devote himself to the creation of fine art. Upon graduation Tomashov joined the Academic Faculty of Architecture at Bezalel College and in 2011 began to lecture in the Department of Architecture and Town Planning at the Technion.
 
Tomashov's architectural background is evident in his artistic works, which focus on various aspects of the urban landscape. Tomashov creates his works through a multi-layered process of deconstruction and assembly using cardboard stencils and paint splashes. The attention to detail that characterizes Tomashov's work reveals to his viewers the inherent beauty found in the neglected, abandoned, and ruined; as well as the aesthetic of the building process itself.  In his work, Tomashov describes the hidden process of the destruction that society undergoes; destruction hidden behind the polished façade of modern construction. In the words of Tomashov, "destruction can be at the hands of man, the result of a natural disaster, or even the destruction of tradition and values—but the results remain the same". Nevertheless, Tomashov's vision is an optimistic one; he describes in his works the process of construction and the healing of the post-trauma associated with this destruction.
 
Tomashov has exhibited his works in many places in Israel and around the world, including the Raw-Art Gallery (Tel Aviv), The Artists House (Jerusalem), The Farm Gallery (Holon), Alfred - Cooperative Institute for Art and Culture (Tel Aviv), and Neurotitan Gallery (Berlin).
 
הילה ליזר-בג'ה  |  Hila Laiser-Beja

הילה ליזר-בג'ה | Hila Laiser-Beja

הילה ליזר-בג'ה מתגוררת במבשרת ציון ועובדת בסטודיו בתל אביב.
ליזר-בג'ה היא אמנית רב-תחומית היוצרת עבודות פיסול, ציור, רישום, מיצב, וידאו ותחריט וכן משתפת פעולה עם יוצרים בתחומי הכוריאוגרפיה והמחול. היא בוגרת לימודי תעודה בצילום בקמרה אובסקורה, תל-אביב, ובעלת תעודה באדריכלות פנים ממכללת אורט קריירה, ירושלים. כמו כן, ליזר-בג'ה היא בוגרת תואר ראשון באמנות, יצירה וחינוך לאמנות מאוניברסיטת חיפה, ובעלת תואר שני בתכנית הבינתחומית באמנויות מאוניברסיטת תל אביב.
 
בשנים האחרונות עבודותיה חוקרות את דימוי הבית וכיצד השדה התרבותי, הן הישראלי והן הבין-לאומי, מקבלים ותופשים אותו. עבודותיה דנות במקומו של הבית כמרחב משפחתי לעומת הבית הסמלי והלאומי, כמרחב מוגן ואישי לעומת זה הציבורי, כמקלט המבודד אך גם מגביל, אידאי לעומת יומיומי. העיסוק בבית מקבל את ביטויו בעבודותיה גם מהבחינה החומרית: היא יוצרת סביבות פיסוליות סימבוליות, המורכבות מחומרים כגון ברזל ובטון המצויים בתשתית הבנייה של מבנים אדריכליים, שאותם היא מכפיפה לעולמה האישי מבחינה צורנית, חומרית ומושגית.
 
לצד מחקרה העיקרי עוסקת ליזר-בג'ה גם בייצוג של דמויות נשיות ובהעמדתן במרחבים שוממים, נטושים ולעתים מסוכנים, והיא בוחנת את התמודדותן האישית עם הנסיבות שלתוכן הוכנסו. כמו כן, בעבודות הווידאו המופשטות שלה יוצרת ליזר-בג'ה נרטיב מתמשך הקשור ביחסים בין וידאו, ציור, סטטיות ותנועה, אך גם נוגעת בנרטיבים חברתיים, פוליטיים והיסטוריים טעונים, שאינם מוגדרים תחת כותרת ספציפית אלא מאפשרים לצופים ללקט את האסוציאציות שלהם בעצמם.
עבודותיה הוצגו בתערוכות יחיד ובתערוכות קבוצתיות רבות, ביניהן במוזאון פתח תקווה לאמנות, ובמוזאון אילנה גור, יפו; בבית האמנים, תל אביב ובמרכז סוזן דלל, תל אביב. עבודותיה נמצאות באוספים בישראל, באיטליה, באנגליה ובארצות הברית.
 
 
Hila Laiser-Beja lives in Mevaseret Zion and works in her studio in Tel Aviv. Laiser-Beja is a multidisciplinary artist creating works of sculpture, painting, drawing, installation, video, and etching; as well as collaborating in the fields of choreography and dance. She holds diplomas in photography from the Camera Obscure School in Tel Aviv and in interior architecture from ORT Career College in Jerusalem. Laiser-Beja received her B.F.A from the Department of Fine Arts and Education for Arts at Haifa University and her M.A. in Interdisciplinary Art from Tel Aviv University.
 
During the last few years, Laiser-Beja's works have explored the image of the ‘Home’ and its perception in the Israeli and international cultural contexts.  Her works deal with the place of the home as a family space in light of the national and symbolic home; a sheltered and personal space versus the society’s public image of it, a secluded sanctuary yet  also acting as a limitation; an ideal but yet mundane habitat. The idea of home and house is expressed in her works not only through the image but also through materials: Laiser-Beja creates symbolic sculptural environments, composed of concrete and iron rods, typically used for building construction. In her creations, these materials are subjected to her private point of view in terms of form, concept, and materiality.
 
Along with her main focus, Laiser-Beja deals with the representation of women and their presence in desolate, abandoned, and often dangerous places. She examines the individual coping with the situations in which they are placed. Similarly, in her abstract video pieces, Laiser-Beja creates a continuous narrative relating to the connection between video, painting, static and motion; and touches on social, political, and historic narratives; which are not classified under specific titles but rather allow the viewers to form their own associations.
 
Laiser-Beja has exhibited her works in numerous solo and group exhibitions, including the Petah Tikva Museum of Art, the Ilana Goor Museum (Jaffa), the Artist's House (Tel Aviv), and the Suzanne Dellal Center (Tel Aviv). Her works are found in collections in Israel, Italy, England, and the United States.
 
 
 
נאוה ג'וי אוזן  |  Navah Joy Uzan

נאוה ג'וי אוזן | Navah Joy Uzan

נאוה ג'וי אוזן נולדה בניו-יורק וכיום חיה ועובדת ברעננה. אוזן היא אמנית רב-תחומית המחברת בעבודותיה בין צילום, וידאו, סאונד ומיצב. היא למדה עיצוב תעשייתי באקדמיה לעיצוב ואמנות בצלאל, וחינוך ואמנות במדרשה לאמנות בית ברל. כמו כן, היא בוגרת תכנית ההמשך באמנויות במדרשה לאמנות בית ברל.
בעבודותיה בוחנת אוזן אפשרויות לפירוק ולהתמוטטות של המציאות, ובד בבד חוקרת שאלות של קנה מידה, הדמיה ותפיסה חזותית. היא בודקת את המרחב המתקיים בין ההדמיה ובין המציאות הקונקרטית והמקומית, ומציגה את הממצאים כארכיאולוגיה עתידנית.
 
תהליך העבודה של אוזן מתחיל מתוך עניין בחללים ממשיים או בחומרים ביוגרפיים, שאותם היא מצלמת ומתעדת את שיטוטיה בתוכם. התיעוד הצילומי עובר תהליכי עריכה דיגיטלית של הפרדה ושל פירוק הדימוי, והמרחב המקורי הופך בסיס לעבודת וידאו המפשיטה את המקום מסממנים מזהים; כך הופכת אותו אוזן למרחב פיקטיבי באמצעות פעולות הנפשה מונטוניות והיפנוטיות שהיא מפעילה עליו. היצירה הסופית היא הכלאה של מרכיבים שונים, המכוננים מרחבים שאינם נשענים על חוקים פיזיקליים ובעלי קנה מידה מתעתע. הסביבות החדשות הללו מאופיינות בתחושת ניכור, בהיעדר נוכחות אנושית ובשיבוש תחושת המציאות.
 
עבודותיה מוצגות כמיצבים גדולי-ממדים; ההקרנה על משטחים גדולים והצלילים הנלווים לה מאפשרים לצופים היטמעות מירבית בתוך העולם המדומיין. הסאונד המלווה את העבודות והנוצר מסינתזה בין קולות ממשיים ועיבודים דיגיטליים, תורם לאווירה הדיסטופית ולתחושה של היעדר גבולות, ומאפשר לצופה מעבר ממקום למקום ללא הפסקה וללא סוף.
 
אוזן היא חברה בגלריה בנימין, גלריה שיתופית לאמנות עכשווית, תל אביב. היא הציגה את עבודותיה בתערוכות שונות, ביניהן בפסטיבל פרינטסקרין לאמנות דיגיטלית במוזאון העיצוב, חולון; במוזאון ינקו-דאדא, עין הוד; ביריד פוטו תל אביב, יפו ובגלריה הירקון 19, תל אביב.
 
 
Navah Joy Uzan is a new media artist and photographer. Born in New York, Uzan currently lives and works in Ra’anana Israel.
As a multidisciplinary artist, Uzan's works falls between the categories of photography, sculpture, sound, and video. Uzan studied Industrial Design at Bezalel Academy of Art in Jerusalem and Art and Education at Hamidrasha Faculty of Arts in Beit Berl College. She is a graduate of the HaMidrasha Postgraduate Program of Fine Arts.
Her work explores the breakdown and reassembling of reality and investigates issues of scale, simulation, and visual perception. She challenges the space between visualization and  local, concrete reality, and displays her findings as a form of futuristic archaeology.
 
Uzan's work process begins with an interest in physical spaces or biographical materials; locations which she photographs as she documents her journey within them. The photographic documentation then undergoes a digital editing process of separation and dissolution of the image, and the result, stripped of all identifying features, becomes the basis for  video works. Through the addition of monotonous and hypnotic animations, Uzan transforms the locations into fictitious spaces, resulting in a hybrid of different elements; formative spaces that do not rely on physical laws. The environments created are characterized by a sense of alienation, by the absence of human presence and by the disruption of the sense of reality.
Uzan's works are primarily large-scale installations, projected on large surfaces with accompanying sounds that allow viewers maximum immersion into the imagined world. The sound that accompanies her works is created by a synthesis between human voices and the digital processing; thus contributing to the dystopian atmosphere and to the sense of boundlessness, and allows the viewer to transition from place to place without interruption.
 
Uzan is a member of Binyamin Gallery, a cooperative gallery for contemporary art in Tel Aviv. Her works have been exhibited in a variety of  spaces and events such as PrintScreen Festival for Digital Art at The Design Museum (Holon(, Janco-Dada Museum (Ein-Hod Artist Village), Photo Fair (Jaffa), and Hayarkon 19 Gallery (Tel Aviv).
 
שרון פזנר  |    Sharon Pazner

שרון פזנר | Sharon Pazner

האמנית שרון פזנר חיה ועובדת בתל אביב. את לימודי האדריכלות החלה באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל, והיא בעלת תואר מבית הספר לאדריכלות UP6 בפריז.
בשנים האחרונות עובדת פזנר בעיקר עם בטון שהיא משלבת בחפצים מן המוכן. רוב עבודותיה הן מבנים או הצרפים תלת-ממדיים בקנה מידה קטן, הבוחנים את מוטיב הבית. פזנר מתמקדת בתמות של בית ובטחון, נוחות ותחושת שייכות לצד רעיונות מנוגדים כמו זרות, ארעיות וחוסר יציבות, הקשורים גם הם במושג הבית.
 
פזנר מציבה בפני עצמה הגבלות חומריות וצורניות המייצרות עבורה אתגרים אסתטיים, משכללות את היצירתיות שלה ומובילות אותה להישגים חדשים הנובעים מאותם כללים נוקשים. עבודותיה מושפעות מאירועי חיים אישיים, מאירועים פוליטיים ומהסביבה הפיזית המקיפה אותה.
היא שואבת השראה מרובה מהעיר תל אביב, שאותה היא חווה כעיר מזרח-תיכונית וים-תיכונית ערה ושוקקת. הבטון, חומר הגלם המרכזי של מרבית הבניינים בעיר, נתפס בעיני פזנר כאופייני למדינת ישראל, הן מבחינה פיזית והן מבחינה מטאפורית, בשל מרקמו הפגום. את עבודותיה היא יוצרת בניסיון להתחקות אחר המרקם הבלוי ותחושת השחיקה של הבניינים, ולשזור אותם באווירת הסכנה הנוכחת בישראל באופן תמידי.
 
עבודותיה של פזנר הוצגו בין השאר במוזאון ישראל, ירושלים; בהאנגר ביקוקה, מילאנו; בגלריה ארמנו טדסקי, רומא; בבית בנימיני – המרכז לקרמיקה עכשווית, תל אביב ובמכון אלפרד לאמנות ולתרבות, תל אביב.
 
 
Sharon Pazner lives and works in Tel Aviv. She studied architecture at the Bezalel Academy of Art and design in Jerusalem, and graduated from the UP6 Architecture School in Paris.
 
During the last few years Pazner has been working mainly with concrete, combining it with found objects. She typically creates relatively small three-dimensional structures or assemblages, often relating to the motif of houses. Pazner focuses on the themes of home and security, comfort and belonging, alongside the antithetical notions and feelings of insecurity, discomfort, and alienation on this same domestic theme.
 
She enjoys the challenges which derive from limiting her own artistic process, both materially and formally: her creativity thrives within the self-imposed constraints. Her work is mostly influenced by personal experiences, political events, and the physical surroundings.
 
Pazner draws her inspiration from the city of Tel Aviv, which she experiences as a very urban and lively Middle Eastern or Mediterranean city. Most buildings in Tel Aviv are built of concrete, and their imperfect concrete strikes her as highly Israeli, both physically and metaphorically. Influenced by the weathered buildings placed all around the city, she tries to achieve the same texture and feeling in her works and to interweave them with the atmosphere of constant alertness often experienced in Israel.
 
Her works have been showcased in The Israel Museum, Jerusalem; Hangar Bicocca, Milan; Ermanno Tedeschi Gallery, Rome; Benyamini Contemporary Ceramics Center, Tel Aviv; and Alfred Cooperative Institute for Art and Culture, Tel Aviv; among others.