החטיבה ללימודי מדע המדינה

החטיבה ללימודי מדע המדינה


לימודי מדע המדינה נלמדים כחטיבה בתואר ראשון רב תחומי.

לימודי מדעי המדינה

לימודי מדעי המדינה

ראשת החטיבה: ד"ר אסנת עקירב

לימודי המזרח התיכון נלמדים במסגרת החוג הרב תחומי.

אודות הלימודים

החטיבה למדעי המדינה מקיפה מגוון רחב של תחומי עניין השאולים מהווית האקטואליה. החל מניתוח והבנת תהליכי ממשל ופוליטיקה, דיפלומטיה ויחסים בינלאומיים, אסטרטגיה ומחשבה מדינית, וכלה באפיוני השלטון מקומי, מלכ"רים, מנהל ציבורי, חברה אזרחית והפרדת הרשויות השופטת, המחוקקת והמבצעת.
לימודי מדעי המדינה מקנים כלים יישומיים לפיתוח חשיבה ביקורתית מעמיקה כלפי התהליכים הפוליטיים בעלי ההשפעה על חיי החברה. לצד הידע התיאורטי ניתן דגש רב להתייחסות מעשית, בכלל זה סיורי שטח ללב הפועם של מנגנוני השלטון (כנסת ישראל, בית המשפט העליון, רשויות מקומיות) לשם הכרה מוחשית עם החומר הנלמד.

Debate club על שמו של דיימון רוז ז"ל

Debate club על שמו של דיימון רוז ז"ל


במדינות מערביות נהוג לקיים מועדוני ויכוח אקדמיים, הידועים גם בשם: Debate Clubs. מקורם של מועדונים אלו הינו בתקופת יוון העתיקה, אז נלמדה ופותחה תורת הרטוריקה. בעולם המערבי מתקיימים מועדונים שכאלה כבר בגילאים הצעירים, במסגרת בתי הספר וכמובן גם בכל אוניברסיטה ומרכז אקדמי המכבד את עצמו. הסטודנטים בלימודי מדעי המדינה במכללה האקדמית גליל מערבי, ילמדו ויחוו את ה- Debate Club.


במועדונים אלו נלמדות טכניקות רטוריות בסיסיות בהם ניתן להשתמש בכדי לנצח בדיון. בהמשך, עורכים המשתתפים ויכוחים מאורגנים ומסודרים על נושאים המועלים לדיון.

אלו הם נושאים הנמצאים בדרך כלל במחלוקת פוליטית/ציבורית/חינוכית/כלכלית/ערכית וכד'... כל נושא הינו לגיטימי להעלאה לדיון וכן כל דיעה. העימות מתבצע לפי כללים מוגדרים ובזמן מוקצב.

את העימות מקיימים בקבוצות, כאשר כל קבוצה לוקחת צד "בעד" ו"נגד":

  • "הקבוצה החיובית" או "הקואליציה" (affirmative)
    זוהי הקבוצה שמטרתה להגן על ההצעה שתועלה בדיון.

  • "הקבוצה השלילית" או "האופוזיציה" (negative)
    זוהי הקבוצה שמטרתה להפריך ו/או לפגוע בטענות הקבוצה החיובית.

    מודל העימות הקלאסי, מתבצע במספר שלבים בהתאם למספר המשתתפים. לדוגמא:


    1. החלטה על הנושא לעימות, חלוקה לקבוצות ובניית טיעונים מרכזיים בכל קבוצה.
    2. נאום ראשון – נציג הקואליציה – הצגת הנושא
    3. נאום שני – נציג האופוזיציה – הצגת הטענות המרכזיות של האופוזיציה, ואם יש זמן ניתן לבצע הפרכה ראשונית של טענות הקואליציה.
    4. נאום שלישי – נציג הקואליציה – מפתח את טענות הקבוצה החיובית, ויכול לערוך הפרכות לטענות האופוזיציה.
    5. נאום רביעי – נציג האופוזיציה עוסק בהפרכות על ידי טכניקות שונות ומחזק את בסיס טענת האופוזיציה.
    6. לקראת נאומי הסיכום של שני הצדדים, לא ניתן להעלות נושאים חדשים שלא נדונו קודם לכן בעימות. העלאת נושא שכזה נחשבת עבירה על חוקי העימות ויש בחובה הורדת ניקוד על ידי צוות השיפוט.
    7. נאום חמישי – נציג הקואליציה מסכם את טענות קבוצתו, ומציג את הסיבות לניצחון קבוצתו ואת הכשלים שבטענות האופוזיציה.
    8. נאום שישי – נציג האופוזיציה מציג את הפגמים העיקריים שבטענות הקואליציה, ואת כישלון ההוכחה שלה, שכן נטל ההוכחה על כתפי הקואליציה.
    המטרה היא לנסות ולקיים דיון פורה ומעמיק, פלורליסטי, אודות נושאים נבחרים.

הדיון המובנה מאפשר לסטודנטים להתעמק בסוגיות חשובות בחייהם האקדמים והציבוריים; הפורמט מאפשר לימוד ופיתוח טכניקות רטוריות נבחרות, כמו גם התנסות בעמידה מול קהל; רכישת מיומנות בחשיבה ביקורתית, טעינת טיעונים, לוגיקה, התנסחות רהוטה, עמידה בזמני נאום, ברירת העיקר מן הטפל ועוד..
תופעה מוכרת בתחום הדיבייט, היא שדווקא לתלמידים מכונסים ומופנמים – מאפשר הפורמט צבירת בטחון עצמי ומיומנות לדיבור מול קהל, ומעניק להם 'השוואת תנאים' מול הדוברים בעלי הכריזמה המולדת.

מטרתו של Debate Club היא לפתח יכולת דיון מעמיקה על נושא נתון. הכרת הצדדים שהונים בנושא והיכולת לקיים שיח קשוב, פתוח, ענייני ומקצועי בנושא.
בסיום הלמידה יתקיים מפגש בו יתחרו ביניהם הסטודנטים ויציגו את יכולת הויכוח שרכשו במהלך המפגשים.
מיומנויות הויכוח הם כלי לחיים.

קורסים נלמדים- מדע המדינה:

מבוא לממשל ופוליטיקה

כתחום ידע ומחקר אקדמי, מדע המדינה הוא ניסיון שיטתי לבחון בצורה מדעית את מגוון הסוגיות הקשורות בחיים הפוליטיים. פוליטיקה קיימת כמעט בכל תחומי החיים, ועיקרה חלוקת העוצמה והשימוש בה לצורך השגה של יעדים פרטיקולאריים (כאלה המשותפים לאחדים, אך לא לאחרים). עיקר המחקר הפוליטי מתרכז בגופים ובמוסדות המרכזיים של מדינות, של ארגונים (תת-מדינתיים) גדולים ושל גופים בינלאומיים. הפוליטיקה נוגעת בהיבטים מרכזיים של החיים האנושיים הקבוצתיים כגון כיצד נשלטת חברה, מהם תפקיד המוסדות הפוליטיים, מהן הדרכים ליצירת איזון בין חיי היחיד לבין הארגון החברתי, וכיצד יחולקו המשאבים בחברה נתונה. הקורס מתמקד בתהליכים פוליטיים בדמוקרטיות מערביות מודרניות, אולם נוגע בקשת רחבה יותר של משטרים ורעיונות מדיניים. מטרות הקורס: הקניית ידע בסיסי בנושאים שונים ומגוונים בתחום מדעי המדינה והסוציולוגיה הפוליטית, היכרות עם תיאוריות מרכזיות וחוקרים בולטים, יכולת ניתוח של מוסדות, תהליכים, טקסטים ואירועים לאור תיאוריות ומושגים נלמדים.

מבוא ליחסים בינלאומיים

השיעור מקנה ידע וכלים להבנת הפוליטיקה הבינלאומית. בין הנושאים שיידונו בקורס: הסיבות לפריצת סכסוכים בינלאומיים, הדינמיקה של סכסוכים ויישובם, סחר בינלאומי, ארגונים בינלאומיים, זכויות אדם, הקשר בין פוליטיקה פנימית ובינלאומית, וגלובליזציה. יושם דגש על גישות תיאורטיות לניתוח היחסים הבינלאומיים ועל השימוש בתיאוריות אלה להבנת סוגיות אמפיריות. נושאי הקורס: היחסים הבינלאומיים כתחום מדעי; התפתחותה של המערכת הבינלאומית; המערכת הבינלאומית: גישות מבניות; השחקנים בזירה הבינלאומית: הפרדיגמה המדינתית ועיקריה; עוצמה ומשמעותה ביחסים הבינלאומיים; המקורות הפנים-מדינתיים של מדיניות-חוץ; קבלת החלטות במדיניות-חוץ; אמצעים ביחסים הבינלאומיים – מלחמה, דיפלומטיה, בריתות, סיוע חוץ ותעמולה; הפרספקטיבה של מעצמות-העל ושל המדינות הקטנות; הפרדיגמה העבר-מדינתית ועיקריה; סוגיות נבחרות ביחסים הבינלאומיים.

משטר מדינת ישראל

מטרת השיעור היא לימוד ודיון בנושאי יסוד של המשטר בישראל: המורשת הפוליטית של תקופת היישוב, הכנסת, הממשלה, בקורת המדינה, המפלגות, מערכת המשפט, החברה האזרחית, שוויון וזכויות האזרח, שסעים בחברה הישראלית. נושאי הקורס: המורשת הפוליטית של תקופת היישוב; הכנסת; הממשלה; מערכת המשפט; ביקורת המדינה; מפלגות וקבוצות אינטרס; החברה האזרחית ותפקידה; שוויון וזכויות אזרח; פערים ושסעים בחברה הישראלית.

מבוא למחשבה מדינית

תחום המחשבה המדינית הוא תחום בעל היסטוריה מפוארת של אלפי שנים. החל מימיו של סוקרטס היווני ועד ימינו אנו. מקצועות רבים במדע המדינה (ממשל ופוליטיקה, יחסים בינלאומיים, משפט הבינלאומי, דיפלומטיה ותיאוריות ביחסים הבינלאומיים) הושפעו מן הפילוסופיה הפוליטית. התייחסותם של גדולי ההוגים המדיניים למציאות הפוליטית הפנים מדינתית והבינלאומית הייתה תולדה של התקופה ההיסטורית בה הם חיו, ולניסיונם לפרש את הכוחות המניעים את המציאות של אותה התקופה. הקורס יחשוף את הסטודנטים למאפייני המחשבה המדינית ולמאפייני התקופה של כל אחד ואחד מההוגים. הקורס יקנה לסטודנט כלים לניתוח ביקורתי של ההגות הפילוסופית.

המערכת הפוליטית הישראלית


מטרת הקורס היא לימוד, דיון וניתוח של הסוגיות הפוליטיות המרכזיות במדינת ישראל, תוך שימוש בתיאוריות מתחום מדע המדינה. בין נושאי הקורס: המורשת הפוליטית של תקופת היישוב; הדמוקרטיה הישראלית; ההיבט החוקתי – בין חוקי יסוד למהפכה חוקתית; המפלגות בישראל; בחירות: שיטת הבחירות והתנהגות הבוחר; הכנסת; הממשלה; מערכת המשפט (ניתוח סוגיות כמו: דת ומדינה, המיעוט בחברה הישראלית); ביקורת המדינה.

זכויות האדם בישראל ובעולם –סמינריון

הסמינריון יקנה לסטודנטים יכולת לבצע מחקר עצמאי תוך לימוד נושאים הכוללים היבטים היסטוריים, ערכיים, חוקיים ומשפטיים של זכויות האדם בישראל ובעולם. נושאי הקורס: התפתחות זכויות האדם בתקופה המודרנית-רקע היסטורי; זכויות האדם בעולם- אמנות בין-לאומיות, ארגונים ומדיניות הלכה למעשה; ישראל- זכויות האזרח בחברה מתהווה. התפתחות הדמוקרטיה בתקופת היישוב; המעבר מיישוב למדינה-שיקולים בעיצוב המשטר - ההחלטה שלא לקבל חוקה והשלכותיה, חוקי הייסוד ומשמעותם. תהליכי קליטת עלייה והשלכותיהם על זכויות האזרח; זכויות פוליטיות וכלכליות- סקירה מעמד זכויות אזרח בחוק, תהליכי חקיקה, ויכוח פוליטי וערכי; זכויות אזרח בחברה פלורליסטית ורב תרבותית; בית המשפט העליון וזכויות האזרח -ניתוח התפתחות בעמדות בית המשפט לגבי זכויות אזרח, השלכות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו; זכויות אדם ומדיניות-ערכים דמוקרטיים וביטויים במדיניות החוץ.

החברה הפלסטינית

הקורס יתאר וינתח את החברה הפלסטינית מאז שהופיעה במזרח התיכון בתחילת המאה העשרים כחברה עצמאית, נפרדת מהחברה הערבית, ועד ימינו אלה. הקורס יציג את התהליכים, המשברים והתהפוכות שעברו על החברה הזאת במהלך התקופות השונות ובמרכזם: ההפרדה בין ערביי ישראל לערביי ה"שטחים" והפיכת עבר הירדן לקהילה פלסטינית גדולה ונרחבת. הקורס ינתח תופעות חברתיות בחברה זו, יסביר מושגי יסוד ומונחים המלווים את החברה מאז הקמתה ויעסוק גם בחיכוך בין שתי החברות- הישראלית והפלסטינית ותוצאותיה.

מדיניות ישראל ביחס לפלשתינים והתפתחותה

הקורס יתאר את מערכת היחסים בין ההנהגה הישראלית לבין החברה הערבית הפלסטינית ומנהיגיה לפני, במהלך ואחרי הקמת מדינת ישראל. יתוארו בו יחסיה של ההנהגה הציונית עם ההנהגה הערבית החל משלהי המאה התשע עשרה ועד הקמת המדינה, ולאחר מכן יחסי הממשל הישראלי עם האוכלוסייה הפלסטינית בארץ ומחוצה לה. הקורס יציג את התהליכים, המשברים והתהפוכות שעברו יחסים אלה לאורך התקופה הנסקרת, מיחסי איבה ומאבק מזוין לעבר תהליכים של פיו ושלוס ואף חתימה על הסכם שלום. בקורס ינותחו הזירות השונות בהן התקיימה מערכת יחסים זו: שטחי האימפריה העת׳מאנית, א״י המנדטורית, מדינת ישראל בתחומי ״הקו הירוק״ הגדה המערבית ורצועת עזה, ירדן, לבנון ומדינות נוספות. בקורס ילובנו גם נושאים שנויים במחלוקת קשה כגון: סוגיות הפליטים, מזרח י-ם, ההתנחלויות ועוד.

המיעוטים בישראל

הקורס יעסוק במיעוטים (האוכלוסיות הלא-יהודיות) במדינת ישראל כגון: הערבים (המוסלמים, הנוצרים, הבדואים), הדרוזים והצ'רקסים וכן בעדות הקטנות יותר כמו: הבהאים והאחמדים. הקורס ייפתח בסקירה היסטורית אודות היווצרותו של כל מיעוט במדינת ישראל תוך אפיונו החברתי, הכלכלי והפוליטי במהלך השנים. תיבחן סוגיית עיצוב יחסי יהודים ומיעוטים בישראל בעשור הראשון מקום המדינה ומהם הגורמים שהשפיעו על יחסים אלו ועיצבו אותם כגון: סוגיית האזרחות, השירות בצה"ל, האדמות וכיו"ב. נושאי הקורס כוללים: היווצרות המיעוטים במדינת ישראל; יחסי מדינת ישראל ומיעוטיה; ההיבטים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים של המיעוטים; המאפיינים העיקריים של כל מיעוט;הפן הפוליטי של המיעוטים בישראל (דפוסי הצבעה וכיוונים פוליטיים).

הפוליטיקה של הבריאות בישראל

תחום הבריאות, ככל תחום של פעילות ועניין אנושי, מכיל מתוכו מגוון רחב של שחקנים (פרטים, וקבוצות) הפועלים לקדם את האינטרסים הפרטיקולאריים שלהם. יחסי הגומלין בין שחקנים אלא, והאופנים השונים בהם הם מצליחים (או נכשלים) בהשגת מבוקשם יוצר זירת עניין המכונה ״הפוליטיקה של הבריאות״.במהלך הקורס נסקור מושגי יסוד בחקר הפוליטיקה והבריאות, נעמוד על מאפייני מערכת הבריאות בישראל, ונדון בשחקנים השונים, באינטרסים אותם הם מקדמים, וביחסי הגומלין המתקיימים ביניהם בבואם לקדם את רצונותיהם.

החברה האזרחית בישראל

התהוות מושג החברה האזרחית במדע המדינה סימן במידה רבה את התהליכים והתמורות שעברו על הדיסציפלינה. חקר הפוליטיקה עבר מעיסוק בהיסטוריה ובמסמכים לעיסוק בהתנהגות האנושית ובמסגרות החברתיות והארגוניות השונות בהן מתבצעת התנהגות זו. המדינה - המוסד המרכזי בו התרכז המחקר – איבדה את קרנה בעיני חוקרים צעירים שהפנו את תשומת ליבם למסגרות אלטרנטיביות ובמיוחד לחברה (האזרחית) ולשוק הכלכלי. תהליך זה הוביל להתעניינות מרובה במסגרות הארגוניות דרכם פועלים אזרחי מדינות שונות, במיוחד מדינות דמוקרטיות, על מנת ליטול חלק בתהליך הפוליטי. חוקרים זיהו מגוון רב של ארגונים והתארגנויות וביקשו להבין כיצד אלה נוצרים ומדוע? כיצד הם מבצעים את פעולותיהם? ומהם תוצאותיה של פעילות זו? בעיקר ביקשו חוקרים לדעת, באיזה אופן יכולים אזרחים במדינה להשפיע על גורלם, לעצב את המדיניות הנוגעת להם אישית, ולמקסם את האינטרסים הפרטיקולאריים שלהם במסגרת הציבורית. נדמה היה כי הפתרונות למרבית השאלות הללו טמונות בחקר 'החברה האזרחית'.

אלימות פוליטית

בליבה של הפוליטיקה עומד הניסיון לפתרון סכסוכים המבוססים על שונות של אינטרסים ועל מאבק על משאבים. יש שפתרון סכסוכים אלה מתאפשר בדרך של קונצנזוס והסכמה, אולם לרוב פתרונן של מחלוקות פוליטיות כרוך באלימות - קרי, שימוש בכוח או איום שכזה. השימוש באלימות אינו נחלתו של הפרט הבודד בלבד, הוא חוצה מסגרות חברתיות. אלימות מופעלת ע"י יחידים, קבוצות, מסגרות ארגוניות, וכמובן מדינות. גם בצד הקורבנות, ניתן למצוא את מלוא המגוון (מהפרט הבודד ועד למדינה ואף לקבוצות של מדינות). במהלך הקורס נסקור את המושגים השונים הקשורים באלימות כתופעה פוליטית, את התיאוריות המרכזיות המשמשות להסבר תופעת האלימות הפוליטית, ואת יחסי הגומלין בין אלימות פוליטית לבין תופעות ומסגרות חבריות נוספות.

הפוליטיקה הישראלית – סמינריון

מטרת הסמינריון היא לימוד, דיון וניתוח של סוגיות נבחרות בפוליטיקה הישראלית. הסמינריון נועד להקנות ידע וכלים שיאפשרו לסטודנטים לנתח ולבקר סוגיות מרכזיות בחברה ובפוליטיקה הישראלית. הדגש בסמינריון יושם על ניתוח ״מחוץ לקופסא״ של סוגיות בפוליטיקה הישראלית: מהותה של הדמוקרטיה הישראלית, המפלגות בישראל, התנהגות קואליציונית, שיטות בחירה, שלטון מקומי ושלטון מרכזי, אופוזיציה לוחמת/חולמת, ביקורת המדינה, מערכת המשפט, חוק ההסדרים וחוק התקציב, ועדות חקירה בישראל.

מדיניות אנרגיה ותשתיות – סמינריון

מטרת הקורס להציג בפני הסטודנטים נושאים עיקריים הקושרים בין כלכלת שווקי אנרגיה ופיתוח תשתיות לבין שיקולים מדיניים, כלכליים, חברתיים ואיכות סביבה. הקורס מתמקד בכלים וגישות כלכליות המשמשות לניהול יעיל של שווקי אנרגיה מחד, וכלים כלכליים למדידה ועיצוב מדיניות פיתוח ברת קיימא חברתית וסביבתית מאידך. בקורס יוצגו המגבלות והאילוצים מצד יצרני וצרכני האנרגיה וההשפעות הסביבתיות מפעילות בשוק זה. ילמד כיצד ניתן לפתור את הדילמות הכלכליות בעזרת ניתוח עלות תועלת.

מבוא לשלטון מקומי

הקורס יקנה ללומד ידע ומיומנויות ניתוח על אופן התנהלותו של השלטון המקומי בישראל. נושאי הקורס: שלטון מקומי: מושגי יסוד; ניהול בשלטון המקומי (הניהול הציבורי החדש); מערכת היחסים שלטון מרכזי - שלטון מקומי; השתתפות ומעורבות תושבים בשלטון המקומי; בחירות והתהוותן של קואליציות/אופוזיציות; חברי מועצה: סמכות ואחריות; הביקורת בשלטון המקומי; רשויות כושלות וועדות ממונות; שלטון מקומי במגזר הערבי; רפורמות בשלטון המקומי.

מדיניות בריאות וסביבה

בעשורים האחרונים הובילו התפתחויות בטכנולוגיה, בתיעוש, במסחר ובתקשורת ל״פוליטיקה חדשה״ - פוליטיקה פוסט-מטריאליסטית. בעוד שקודמתה, ״הפוליטיקה הי ״ התמקדה בעיקר בהבטחת צורכי הקיום הבסיסיים (ובראשם הביטחון), מתמקדת הפוליטיקה הפוסט-מטריאליסטית בקיום ארוך טווח, בשימוש משאבי טבע וסביבה, באיכות חיים ובהגשמה עצמית של הפרט. מוקדי עניין אלה שינו בעשורים האחרונים את השיח הפוליטי והובילו מדינות וארגונים לפתח פרקי מדיניות ייחודיים המותאמים לסדר היום החדש של אזרחי העולם (בעיקר זה המערבי). מטרת הקורס היא להקנות ידע בסיסי, עיוני ומעשי, בהיבטים השונים של מדיניות הסביבה והבריאות במדינה המודרנית, תוך הדגשת זירת המדיניות בישראל.

משילות הפרטה ופילנתרופיה במדינה המודרנית

הקורס עוסק בהשפעתו של תהליך ההפרטה של משאבי המדינה על מעורבותן של המערכות הפוליטיות, במיוחד הממשלה, בקביעת מדיניות בתחומי הפעילות והחברתית והתרבותית במדינה המודרנית. בחלק השני של הקורס נדון בכניסת גורמים פילנתרופיים לתחומי פעילות שבעבר היו נחלת המדינה ובעיקר שירותי רווחה, בריאות וחינוך. הקורס ייבחן תהליכים אלה כפי שבאו לידי ביטוי בבריטניה הגדולה ובמדינת ישראל.

משטר ואידיאולוגיה בעידן המודרני

הקורס ידון בקשר בין הבטים תרבותיים והיבטים פוליטיים בפוליטיקה של המדינה המודרנית. אידיאולוגיה פוליטית היא בסיס עיקרי לעיצובן של תנועות ומפלגות פוליטיות. הבנת הקשר בין משטר ובין אידאולוגיה היא לכן חיונית בהבנת התהליך הפוליטי בעידן המודרני. יידונו בעיקר היחסים המורכבים בין אידאולוגיה ואינטרס המדינה המודרנית.

טכנולוגיה ופוליטיקה ביחסים הבינלאומיים

הקורס יקנה ללומד הבנת של התפקיד של טכנולוגיה – בעיקר טכנולוגיה צבאית ותעשייתית – במערכת היחסים הבינלאומית. תפקידם של ארגונים כלכליים בינלאומיים כגון חברות לייצור נשק ותעשיות הקשורות לחלל ביחסים הבינלאומיים הולך וגובר ככל שהחברה הופכת יותר מתוחכמת מבחינה טכנולוגית. הקורס יבדון הבטים שונים של תהליך זה.

הכרעות גורליות: קבלת החלטות במדיניות חוץ

הכרעות גורליות המשפיעות על הישרדותן ועתידן של אומות, מתקבלות בסביבה פוליטית-אסטרטגית-כלכלית פנימית וחיצונית, כאשר ברור למקבלי ההחלטות שמתקיימת סיטואציה המעלה דילמה או דילמות הדורשות הכרעות מדיניות מרחיקות לכת. נדון בשאלות העולות ממקרים בהם התקבלו הכרעות גורליות, וננסה להבין את ההקשר הפוליטי, ההיסטורי והאסטרטגי שלהן, נלמד את תהליכי קבלת ההחלטות ונכיר הסברים שונים שבעזרתם ננסה לזהות תבניות חוזרות בנוגע לאותן הכרעות גורליות ששינו את דרכם ההיסטורית של אומות.