הודעות לעיתונות תשע"ד

ביקור קרן רש"י
חברי הנהלת קרן רש"י, מקרנות הפילנתרופיה הגדולות הפועלות בישראל בתחום החינוך והרווחה, התארחו השבוע במכללה האקדמית גליל מערבי וזכו להתרשם מקרוב מתנופת הבניה בה נמצאת המכללה.  
גולת כותרת הביקור הייתה תצפית על מבנה בית הספר לניהול בו הושקעו 50 מיליוני שקלים.
"בניין בית הספר לניהול הוא המבנה האקדמי הראשון מסוגו בארץ אשר תוכנן ועוצב על פי עקרונות הבניה הירוקה המודרנית. אני סמוך ובטוח כי כבר בקרוב יצטרף ויהיה לאחד מסמני ההיכר הארכיטקטוניים של מרחב עכו." תיאר זאת יו"ר המכללה האקדמית גליל מערבי, תא"ל במיל' עיבל גלעדי ליו"ר קרן רש"י ,הרמטכ"ל לשעבר, גבי אשכנזי ונשיאה של הקרן הבינלאומית מר הרברט לוואן.
המבנה יפתח את שעריו כבר בשנת הלימודים הקרובה.
 
 
שייקספיר בקריון
במהלך יום רביעי האחרון (ה-20.2) הופתע קהל המבקרים בקריון לגלות כי באחד המתחמים דמויותיהם של רומיאו ויוליה קרמו עור וגידים בעוד סיפורם מסופר באמצעות המחזה שירה, ריקוד ומקהלה על ידי עשרות משתתפים. מדובר בהפקה מקורית של המרצים והסטודנטים בחוג ללימודי תיאטרון במכללה האקדמית גליל מערבי אשר בחרו להעניק פרשנות מודרנית, הומוריסטית ולירית לסיפורם הטרגי של הנאהבים מ-ורונה, גיבורי המחזה השייקספירי.
במהלך המופע התנועעו האומנים בין הקהל ויצרו מיצג אינטראקטיבי שובה עין ולב. בשיאו של המופע ביקשו הצופים להמחיז סיום שונה ואופטימי יותר מהסיום המוכר וכך יכלו רומיאו ויוליה בגרסת הקריון 2014 לחגוג את חתונתם יחד עם העוברים והשבים ששמחו ליטול חלק בחגיגה.
 
 
יום פתוח בג'ונגל של עולם העסקים
במכללה האקדמית גליל מערבי קיימו השבוע יום פתוח לא שגרתי כאשר בנוסף למרצים, היועצים ואנשי הסגל פגשו הסטודנטים לעתיד גם נחשי פיתון, עכבישי טרנטולה, לטאות איגואנה ושאר זוחלים ותיקנים שונים ומשונים. המדובר בפעילות חווייתית השזורה בקמפיין התקשורתי בו נראים סטודנטים מבית הספר לניהול, במכללה, מתגברים על המכשולים בדרך למימוש ההצלחה ב"ג'ונגל של עולם העסקים".
קרוב למאה אורחים,  מבין המאות שהגיעו להירשם, גילו רוח הרפתקנית והצטלמו יחד עם חיות השטח במתחם הלימודים אשר הוסב לערב אחד לג'ונגל דקורטיבי.
 
 
השקה חגיגית לארגון הבוגרים של המכללה
בערב ייחודי בו התכנסו עשרות מבוגריה של המכללה הושק, באופן רשמי, ארגון הבוגרים. מטרת הארגון הוא להוות פורום פעיל ותוסס ליצירת קשרים חברתיים ומקצועיים וכמובן לשמר את הקשר החם בין המכללה לבוגריה. הסטודנטים לשעבר נזכרו בחוויות המשותפות מההווי הסטודנטיאלי, נהנו מה"מינגלינג" וכמובן שמחו לפגוש שוב את חברי הסגל וראשי המכללה. אחרי שהתרפקו על העבר התפנו הנוכחים להתרשם כיצד תיראה שנת 2020 בעולם הטכנולוגי באמצעות הרצאתו המרתקת של העתידן ואיש התקשורת, הד"ר יובל דרור.
 
 
קרנבל הסטודנט במכללה האקדמית גליל מערבי
סמנו את התאריך. ב-12.6 יערך יום הסטודנט של המכללה האקדמית גליל מערבי ולדברי אגודת הסטודנטים גם השנה מובטחת הנאה צרופה לכל החוגגים. בתפריט המוזיקלי יופיעו האומנים מוקי יחד עם אורית שחף ותום פטרובר "היהודים", כוכבי הזמר הים התיכוני דודו אהרון ופאר טסי וגם מיטב ה-די. ג'ייז מהאזור ירקידו אל תוך הלילה.
דוכני מזון, אלכוהול, בר מוזל, מתחם מסיבת אוזניות והפתעות נוספות מתוכננות באירוע השיא שאורגן בשיתופם ובסיועם של הנהלת המכללה יחד עם עריית עכו ומרכז הצעירים.
לסטודנטים חברי האגודה המחיר הוא 20 שקלים בלבד לכרטיס, לסטודנטים ממוסדות לימוד אחרים המחיר הוא 30 שקלים לכרטיס ואילו אורחים חיצוניים המחיר הוא 50 שקלים לכרטיס.      
פרטים נוספים באתר הפייסבוק של אגודת הסטודנטים של המכללה האקדמית גליל מערבי.
 
 
לראשונה מאז פרוץ משבר המרמרה ביקרה משלחת סטודנטים ישראלית באיסטנבול
סטודנטים, מהמחלקה ללימודי המזרח התיכון באוניברסיטת בר-אילן והמכללה האקדמית גליל מערבי, ערכו סיור לימודי בתורכיה והפכו למשלחת הסטודנטים הראשונה המבקרת בתורכיה מאז םרשת המרמרה ביוני 2010.  ד"ר רונן יצחק, ממארגני המסע, הסביר כיצד צמחה היזמה הלא שגרתית: "זה התחיל בתור חצי הלצה באחד השיעורים שמספר סטודנטים ביקשו לראות בגודל טבעי את ארמונות הסולטנים, המסגדים והכנסיות המרשימות שנשתמרו מתקופת האימפריה העותומאנית, עליה למדנו. עד מהרה הרעיון התגלגל והסטודנטים לא נרתעו, גילו התלהבות וטסו כמשלחת אקדמית לאיסטנבול במימון פרטי יחד איתי והמרצה בתפקיד המקביל לי אוניברסיטת בר-אילן, וד"ר אפרת אביב ."
סה"כ 18 איישו את המשלחת שזכתה אף להיפגש עם קונסול ישראל באיסטנבול, מר משה קמחי. הקונסול טען באוזני הסטודנטים כי "פרשת אוניית המארמרה כנראה מאחורינו. מערכת היחסים בין ישראל ותורכיה רק הולכת ומשתפרת" וכראיה הדגיש את חיזוק קשרי הסחר בין שתי המדינות כהוכחה לכך שהסדרת היחסים הדיפלומטיים הוא רק עניין של זמן. 
הסטודנטים קיבלו תמונה מצב מעט שונה כאשר פגשו מרצים בכירים מהמחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת קאדיר. קבלת הפנים לה זכו הסטודנטים מאנשי הסגל היה חם ואוהד אולם ראש המחלקה לא יכול היה להמנע מלהביע את חששו כי כל עוד ארדואן ונתניהו נמצאים בשלטון היחסים הדיפלומטיים בין המדינות לא ישובו להיות חמים כפי שהיו בעבר עקב חוסר האמון השורר בין האישים. דגש מיוחד ניתן בסיור להכרת ההיסטוריה של הקהילה היהודית באיסטנבול. הסטודנטים למדו על מצבם של היהודים בעיר, שמספרם נאמד בכ-15 אלף תושבים. שינויים רבים עברו על הקהילה היהודית בתקופה האחרונה עת עלה ארדואן לשלטון. הקהילה עדה לאנטישמיות, שהולכת וגוברת ורבים מבניה עוזבים את תורכיה חלקם מגיעים לישראל, אך אחרים מהגרים למקומות אחרים בעולם. במהלך הסיור הסטודנטים ראו חלק מבני הכנסת, ששימשו את היהודים מאז שהגיעו לאיסטנבול לאחר גירוש ספרד ב-1492. הם זכו לערוך סיור מרגש בבית הכנסת העתיק ביותר באיסטנבול – בית הכנסת "אחרידה", שנוסד לפני כ-500 שנה. לפי ראשי הקהילה היהודית, בבית כנסת זה התפלל משיח השקר שבתאי צבי בעת שחי באיסטנבול באמצע המאה ה-17.
ומה באשר לחיי הרוח והבידור של העיר איסטנבול? הרי שגם מהם זכו חברי המשלחת הישראלית לטעום לא מעט. בזמנם הפנוי ביקרו הסטודנטים הישראלים בשווקים התוססים, בבתי הקפה והמסעדות, התערו עם האוכלוסייה המקומית ופינקו את עצמם בחמאם תורכי כמנהג המקומיים.
 
 
תכניות לפיתוח הבניה ברצועות החוף עוררו ויכוחים עזים בכנס השימור במכללה האקדמית גליל מערבי
הכנס השנתי, החמישי במספר, של החוג ללימודי שימור במכללה האקדמית גליל מערבי הוקדש הפעם לנושא בעל מודעות גוברת הנוגעת באופן ישיר לתושבי ערי החוף – מצבם של חופי ישראל. בשונה ממדינות ים-תיכוניות אחרות, רצועות החוף של ישראל מסתכמות ב-190 ק"מ בלבד ובהם מתרכזים שמורות טבע, גנים לאומיים, אתרי מורשת, אתרי ארכיאולוגיה חופיים ותת-ימיים. אל מול הצורך בשימור שכיות חמדה אלו קיים רצון להשתמש בשטחים הללו לצורכי פיתוח תשתיות, הרחבת שטחי בניה, הקמת מתקני תעשייה, תחנות כח, נמלים מרינות עוד...
המאבק המתמיד בין שתי אסכולות מנוגדות אלו עמד במוקד הדיונים בכנס תוך התייחסות ספציפית לחמש ערים: עכו, חיפה, עתלית, יפו וטבריה.
יזמים, אדרכלים, מומחי שימור, מתכננים, ארכיאולוגים הציגו בהרצאותיהם בכנס, מנקודת מבטם, את האינטרסים השונים הבאים לידי ביטוי בכל אחד מההערים הנ"ל. מנכ"ל נמל חיפה, מר מנדי זלצמן, הציג את תכניות הפיתוח המתוכננות אשר ירחיבו את שטח הנמל לכוון מזרח ובכך עתיד הנמל לעמוד בתנאי התחרות המוכתבים על ידי נמלים ומסופי מכולות מודרניים. כן הועלתה הטענה כי פיתוח תשתיות לרכבת, בניית בתי מלון ופרויקטים נוספים בעיר התחתית ובמבואות העיר משמשים למנוף כלכלי לטובת חיפה.
הדיון התלהט כאשר הדוברת העוקבת, האדריכלית, מתכננת הערים וחברת מועצת עיריית חיפה, הד"ר עינת קליש-רותם תקפה דעה זו וקראה לנצל את השטחים הציבוריים הללו לטובת נחלת הציבור קרי שימור החופים כאזורי טבע נגישים לתיור הקהל הרחב ולא כאזורי מסחר מנוונים לצורכי גביית מיסים. הקהל גילה רגישות רבה לנושא, הפגין מעורבות ואתגר את הדוברים בשאלות על בינוי עירוני והשפעות סביבתיות.    
בהמשך הכנס הציגו דוברים מטעם רשות העתיקות והמועצה לרשות הטבע הגנים דוגמאות כיצד בעתלית גובשה תכנית מקיפה המשלבת הרחבת בניה תוך התחשבות בערכי נוף ומורשת ופגיעה מינימלית בחזית הים. הוסבר  כיצד הטיפול בחזית הים ביפו, טבריה ועכו מנסה לאזן בין היסטוריה עשירה לבין המשך יזמות כלכלית והקמת מתחמי בילוי ונופש לטובת ישראלים ותיירות חוץ.
דוגמא טובה לכך ניתנה בהרצאתו של אורי ירמיאס, "אורי בורי ", על מלון אפנדי בעכו העתיקה שקם מתוך השקעת מיליוני שקלים מכיסו ומאבק בירוקרטי של 9 שנים להשגת האישורים הרבים הדרושים להקמת ופעילות מלון. "הכנס חשף את ההכרה שתכנון מקצועי ומבוקר של רצועת החוף יאפשר איזון יחסי בין שימור ופיתוח" הסביר ראש החוג ללימודי שימור, הד"ר נדב קשטן, כיצד הכנס השיג את מטרתו.
הכנס האקטיבי הסתיים, כבכל שנה, בסיור רגלי באתרי השימור המורשת של עכו הימית ושל העיר עתיקה. 
 
 
לקראת כנס העתיד של עדויות השואה III
הכנס, שיערך ב-27.3 באודיטוריום המכללה החל מהשעה 9:00, יתמקד בניתוח מיידעים ועדויות חדשות שלא הוצגו עד כה על אירועי השואה תוך כדי מתן פרשנויות אקטואליות וזוויות מחקר ייחודיות.
בין הנושאים הבולטים שיידונו בכנס "עתיד עדויות השואה": חזרה לעדויות הילדים ששרדו את זוועות השואה וידעו לספר לפרטי פרטים את אשר ראו וחוו, מיד עם תום המלחמה. סוגיית מלחמת הנרטיבים הקיימת בין העמים השונים על מה באמת קרה בשואה וכיצד מחלוקת זו באה לידי ביטוי בפוליטיקה של ימינו אנו. החוקרת ההולנדית, ד"ר בטין סיסרמה, שעוררה סערה בקרב הקהילה האקדמית האירופאית, בעקבות פרסום הודאתן מקפיאת הדם של נשים נאציות אשר ששו להיות פעילות ו"לתרום" לקטל של חפים מפשע, תציג עדויות חדשות ומצמררות ממחקרה על הצד האפל של נשות המפלגה.
בעבר, לא נחשבו עדויות ילדים מהימנות דיין לצורכי מחקר אולם כיום היסטוריונים משוכנעים כי דווקא דרך עיניהם של הילדים ניתן לקבל אינפורמציה נוספת על אירועים עלומים, ותיאור מדויק יותר של האווירה ואורח החיים בתקופת הגטאות ומחנות הכפייה. עדויותיהם של ילדים, שניגבו מיד עם תום המלחמה כאשר הזיכרון היה עדיין טרי, ממחישות את המתח והחרדה של חיים כמעט בלתי אפשריים בידיעה שהמוות אורב בכל רגע מעבר לפינה. מהעדויות עולות דוגמאות לחוזקה של הסולידריות, האחריות האישית והקולקטיבית כבר מגיל צעיר. דוגמא אחת מביאה את עדותם של קבוצה של נערים המספרים כיצד בצעדת המוות, הידועה לשמצה, בימיה האחרונים של הלחימה נשאו הילדים הבוגרים את הילדים הקטנים והילדים החלשים בזרועותיהם ועל גבם.
   מי באמת אשם ברציחות ההמוניות שהתחוללו בערי אוקראינה ופולין? מי היה שותף אקטיבי, מי פאסיבי ומי ניסה להושיע? יותר מ-70 שנה לאחר כריית קברי האחים, הוויכוחים עדיין נמשכים.
אחד הפוגרומים הגדולים והידועים באוקראינה, הפוגרום ביולי 1941 בעיר לבוב, הוא פצע מדמם במדינה הסובייטית לשעבר. ע"פ התיעוד הגרמני- כאלפיים יהודים ויהודיות הוכו, נשדדו, הותקפו ונרצחו בפרק זמן של כמה ימים באותו קיץ על ידי לאומנים אוקראינים מיליטנטים.
הספרות האוקראינית מטילה את האשמה על ההרג באופן בלעדי על הגרמנים ומצניעה את מעורבותם של האוקראינים.       
שלושה חוקרים מאוקראינה (בלבן, מקייב ומדבדובסקיה) אספו במשך שנים עדויות רבות על אירוע זה ואירועי פרעות נוספים ויציגו לראשונה את ממצאיהם בכנס.
בפולין מתמקד חלק גדול מהוויכוח ההיסטורי בסיפורם של חסידי אומות העולם. הממשלה הפולנית מעוניינת להעמיד  את האנדרטה לחסידי אומות העולם בפתח מוזיאון תולדות יהודי פולין, שבנייתו מסתיימת בימים אלו בוורשה. כוונה זו נתקלה בהתנגדות עזה של יהודים ולא יהודים בפולין וברחבי העולם הטוענים שהמטרה הנסתרת היא להעצים את סיפור חסידי אומות העולם בכדי 'לאזן' את הרושם הנורא של מחקרים המתפרסמים בשנים האחרונות. מחקרים המראים את מעורבותם של פולנים ברצח יהודי בפולין. שני חוקרים פולנים: תומש זוקובסקי, ואווה קמינקה-פריילך יתארו בכנס את המורכבות של נושא זה בעדויות הניצולים ובשיח עליהן בפולין.
נשים רוצחות. הסדיזם הנציונל - סוציאליסטי לא כפוף לגבולות המגדר. חברות המפלגה הנאצית היו שותפות פעילות בתהליך ההשמדה ולעיתים אף התגאו בכך. עדויות של אסירות ממחנות אושוויץ ובירקנאו מלמדות כי האסירות, לא אחת, חששו יותר מאכזריותם של הסוהרות מזו של השומרים.
ד"ר בטין סיסרמה מאמסטרדם, אשר תנאם בכנס, היא חלוצה מוערכת בתחום חקר תפקידם ומעורבותם של הנשים הנאציות.
במהלך הכנס יוענק אות נאנמן השואה  לפרופ' שאול שאשא, תושב הגליל ומי שעמד בראש בית חולים נהריה במשך 20 שנה. פרופ' שאשא נודע בפעילותו הנמרצת לקידום חקר הרפואה בשואה ובדאגתו לרווחתם של ניצולי השואה.
מארגן הכנס, ד"ר בעז כהן,עומד בראש התוכנית לחקר ולימודי השואה במכללה ומוכר כאחד החוקרים הבולטים בתחום, ישמח להתראיין ולהוסיף מידע על כל אחד מהנושאים.